פסקי דין על זיו גלסברג | פסקי דין על בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט (2003) | פסקי דין על רון שרון |

44918-03/16 תאמ     16/01/2017




תאמ 44918-03/16 זיו גלסברג נ' בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט (2003) בע"מ, רון שרון








בית משפט השלום בחיפה



תא"מ 44918-03-16 גלסברג נ' בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט (2003) בע"מ
ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
תמי לוי יטח


תובע

זיו גלסברג


נגד


נתבעים

1. בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט (2003) בע"מ
2. רון שרון




החלטה





בפני
תגובת התובע המוגשת ביחס להחלטות מיום 8.1.17, במסגרתן נדרש התובע להמציא לידי הנתבעים העתק מהמסמכים שפורטו בבקשותיהם מיום 5.1.17 ומיום 8.1.17.

במסגרת הבקשות הנ"ל ביקשו הנתבעים לעיין בהסכמי פשרה שהושגו ב- 6 תביעות ייצוגיות שהוגשו על ידי התובע על פי סעיף 30א לחוק התקשרות (בזק ושירותים), תשמ"ב 1982 (להלן: "חוק התקשורת").
כמו כן, ביקשו הנתבעים לקבל פירוט של כלל התביעות שהוגשו על ידי התובע לבתי המשפט השונים, לרבות פירוט מס' ההליך, הצדדים, הסכום שנתבע, הסכום שנפסק ועוד.
הנתבעים נימקו בקשותיהם הנ"ל בכך שהתובע הינו "תובע סדרתי" ולפיכך יש מקום להמצאת הפרטים הנ"ל, שכן הדבר אמור להילקח בחשבון במסגרת הפיצוי שיפסק ככל שיפסק לתובע.

התובע מבהיר בתגובתו כי העתק הסכם הפשרה שהושג בת"צ 23245-09-15 זיו גלסברג
נ' הלכות בע"מ הומצא לידי הנתבעים. אשר ליתר התביעות הייצוגיות שפורטו – טרם התקבל הסכם פשרה ולכן נבצר ממנו להמציא הסכמי פשרה בעניינם
לידי הנתבעים.
כמו כן, התובע מתנגד לדרישת הנתבעים לייצר עבורם מסמך המרכז את כלל התביעות שהוגשו על ידו לבתי המשפט השונים (לטענתו כ- 20 תביעות), שכן אין מחובתו לעשות כן, אלא לכל היותר , להמציא מסמכים המצויים בידיו.



דיון והכרעה:

תקנה 214ח לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 , השוללת את תחולתו של פרק ט' לתקנות על הליך סדר דין מהיר, מתבססת על הנחת היסוד, לפיה בעל דין יגלה את כל המסמכים הרלבנטיים לתביעה.
ברם, ככל שלא עשה כן בעל הדין, בית המשפט רשאי ויכול להורות לו לגלות את המסמך, וזאת בכפוף לבחינת הרלבנטיות של המסמך למחלוקת נשוא התביעה.

ר' כהן, מ' קליין "סדר דין מהיר בבית המשפט השלום", נבו הוצאה לאור בע"מ, 2005, עמ' 39-40.

ר' בש"א (ת"א) 156307/03 לשם ד.נ טכנולוגיות בע"מ נ' עו"ד גיל כהן (פורסם בנבו),
שם נקבע:

"העובדה שמדובר ב"סדר דין מהיר" ובתובענה המוגבלת לתביעה עד לסך 50,000 ש"ח, אינה מפחיתה מחשיבות גילוי המסמכים לחשיפת האמת (רע"א 4999/95
alberici international
נ' מדינת ישראל [1], בעמ' 44) ואינה גורעת מזכות הצדדים לעיין במסמכים הרלוונטיים לתובענה (ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון עבודות מתכת בע"מ [2], בעמ' 458)".

ר' גם תא"מ 21766-02-12 (שלום חדרה) אוחיון נ' אלמקיאס נדר (פורסם בנבו).

יש לזכור כי תכלית ההליך המשפטי בכלל והליך הגילוי והעיון במסמכים בפרט, הינה גילוי מירבי, תוך חתירה לחשיפת האמת.

במקרה בו בעל דין לא צירף מסמך מהותי לביסוס רכיב מרכיבי תביעתו, לא יעלה על הדעת כי הוא יוכל לטעון כי אין מחובתו להמציאו, בשל גילוי מסמכים אחרים ו/או צירופם לכתב טענותיו. כל מסקנה אחרת, תסתור את התכלית האמורה של ההליך המשפטי, שהינו כאמור, גילוי וחשיפת האמת.

למותר לציין כי אין באמור, כדי לאפשר לצד כלשהו לפנות בדרישה להמצאת מסמכים חסרי רלבנטיות, בבחינת "מסע דיג" לאיתור מסמכים שישמשו אותו בהליך המשפטי.

ודוק, מקום שיוכח כי קיימת רלבנטיות של המסמכים המבוקשים, לא יהא בעובדה כי התביעה הוגשה בסדר דין מהיר, כדי למנוע פנייה לקבלת מסמכים קונקרטיים בעלי רלבנטיות לתביעה.

הנתבעים מבקשים לחשוף את פירוט והיקף תביעותיו של התובע על פי סעיף 30א לחוק התקשורת, וזאת על מנת להוכיח כי המדובר ב"תובע סדרתי".
היותו של התובע "תובע סדרתי" הינה רלבנטית לשיעור הפיצוי שיפסק, ככל שיפסק, במסגרת פסק הדין נשוא תביעה לפי סעיף 30 א לחוק התקשורת.

ראה בעניין זה סעיף יד' לרע"א 2904/14 זיו גלסברג
נ' קלאב רמון (פורסם בנבו), שם נקבע כי :

"אין

באמור

כמובן

כדי

לפגוע

בשיקול

דעתם

של

בתי

המשפט
,

ככל

שימצאו

לנכון

לקבוע

למשל
,

כי

תובע

פלוני

מייצר

תביעות

חדשות

לבקרים
,

מה

שעל

פניו

עלול

להחשיד

בתאוות

רווח

אישי
,

ועל

כן

תתקבל

תביעתו

בשיעור

מופחת".

התובע סבור כי עצם הגשת תביעות מרובות בנוגע למשלוח הודעות ספאם, אינו מהווה "ייצור" של תביעות כלשון כב' בית המשפט העליון, ואולם לא ברורה לי אבחנה זו.
לדידי, כוונת כב' בית המשפט העליון היא כי אשר מדובר ב"תובע סדרתי", המגיש חדשות לבקרים תביעות בנוגע להפרת סעיף 30א לחוק התקשורת, הדבר יכול להילקח בחשבון במסגרת השיקולים הנשקלים בעת קביעת שיעור הפיצוי שיפסק לתובע.
התובע אינו יכול ל"ייצר" תביעות ספאם, אלא שהוא בוחר מרצונו וביוזמתו להגיש תביעות מרובות בנוגע להודעות ו/או מסרונים שנשלחו אליו, תוך הפרה של סעיף 30 לחוק התקשורת. מכאן כי המונח "מייצר" בו נקט כב' בית המשפט העליון, כוונתו לעצם הגשת התביעות על ידי התובע.

לעצם היותו של התובע "תובע סדרתי", אומנם אין רלבנטיות לעצם החבות שבמשלוח הודעות ספאם בניגוד להסכמתו ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת, ואולם יש לכך רלבנטיות במסגרת שקילת שיעור הפיצוי שיפסק לו.

משכך, אני רואה לנכון לקבוע כי ישנה רלבנטיות להיקף התביעות שהוגשו על ידי התובע לכאורה בגין הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת, ואולם אין בכך כדי להרחיק לכת ולחייב את התובע לייצר עבור הנתבעים מסמכים שאינם מצויים ברשותו.

ודוק, באשר לדרישה להמצאת רשימת התביעות שהוגשו על ידי התובע בנוגע לחוק התקשורת האמור, הרי שהתובע הצהיר כי מדובר בכ- 20 תביעות שהוגשו על ידו, וכי אין ברשותו רשימה המרכזת את כלל התביעות שהוגשו לרבות פירוט הצדדים, סכומי הפיצוי וכיוצ"ב.

ניתן להסתפק בהצהרה זו של התובע, המתייחסת להיקף התביעות שהוגשו על ידו, ואין לחייבו לייצר רשימת התביעות שהוגשו על ידו כאמור.
סכומי הפיצוי שנפסקו לטובת התובע, אינם מעלים או מורידים בקשר לעצם הקביעה כי האם המדובר ב"תובע סדרתי" אם לאו.

כמו כן, משהצהיר התובע כי ישנו רק הסכם פשרה אחד שהושג, נכון להיום, במסגרת התביעות הייצוגיות שהוגשו על ידו, אין עוד אפשרות לשוב ולדרוש הימנו הסכמי פשרה נוספים שאינם קיימים כלל.

לסיכום, אני רואה לנכון לקבוע כי התובע מילא אחר הדרישה להמצאת מסמכים, כאמור בהחלטה מיום 8.1.17, וזאת לאחר שהמציא לנתבעים העתק הסכם הפשרה במסגרת התביעה הייצוגית, ולאחר שמסר התצהיר המצורף לתגובתו ובמסגרתו פירט את היקף תביעותיו בעניין חוק התקשורת.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.


ניתנה היום, י"ח טבת תשע"ז, 16 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 44918-03/16 זיו גלסברג נ' בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט (2003) בע"מ, רון שרון (פורסם ב-ֽ 16/01/2017)