פסקי דין על פרדי רובינסון | פסקי דין על יגאל זילכה | פסקי דין על יגאל מולי תיירות | פסקי דין על קווין ייזום ותיירות (2002) |

38156-05/16 א     18/01/2017




א 38156-05/16 פרדי רובינסון נ' יגאל זילכה, יגאל מולי תיירות בע"מ, קווין ייזום ותיירות (2002) בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת"א 38156-05-16 רובינסון נ' זילכה ואח'
18 ינואר 2017





מספר בקשה: 21
לפני
כבוד השופטת תמר אברהמי


תובע
(משיב)

פרדי רובינסון
ע"י ב"כ עו"ד בעז בן צור

, עו"ד אלעד פלג
,
עו"ד איתמר מצרי
ועו"ד שלום גולדבלט

נגד

נתבעים (מבקשים)
1. יגאל זילכה
2. יגאל מולי תיירות בע"מ
3. קווין ייזום ותיירות (2002) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ד"ר יוסי כהן


החלטה

1.
לפני בקשה
ל
חייב את התובע (המשיב) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים (המבקשים).

למען הנוחות יכונו הצדדים לפי כינוייהם בהליך העיקרי (או לפי הגדרה שתינתן להלן).

2.
לתובע (להלן: "רובינסון") ולנתבע 1 (להלן: "זילכה") היו עסקים משותפים במדינות שונות ובכלל האמור ברומניה ובמרוקו. הצדדים מנהלים מזה שנים הליכים בערכאות. בכלל האמור התקיים בין הצדדים מהלך מספר שנים, הליך בוררות (בפני
כב' הנשיא בדימוס גורן).

בהליך הבוררות נערכו הליכי גילוי מסמכים, נחקרו עדים והוגשו אלפי מסמכים. התקיימו בהליך "23 ישיבות קשות ומתישות" (כלשון הבורר). ברם, לאחר בקשות מאת זילכה
להפסיק את הבוררות (לשיטתו, לאור החלטה להעמיד את רובינסון ואחת החברות לדין פלילי ומידע שנחשף במסגרת הליכי השימוע שקדמו לכך), ניתנה לבסוף, ביום 3.2.2015, החלטת הבורר על "ביטול הבוררות". בקשתו של רובינסון למינוי בורר חליף, נדחתה בהחלטת כב' השופטת שבח מחודש פברואר 2016 (הפ"ב 5237-11-15). לאחר האמור הוגשו לבית המשפט תובענות מאת הצדדים. ביני לביני הועמד רובינסון לדין פלילי במחלקה הכלכלית והורשע (ת"פ 44959-08-14), ערעור תלוי ועומד בבית המשפט העליון (ע"פ 6210/16).

3.
תחילה הגיש זילכה תביעה כנגד רובינסון וכנגד חברה בשם קווין פיתוח ותיירות בע"מ (להבדיל מהנתבעת 3 כאן, חרף דמיון בשם) (ת"א 2215-04-16; להלן: "תביעת זילכה"). תביעת זילכה נסמכת בעיקרה על הסכם מיום 23.3.2005 המכונה ע"י הצדדים "הסכם קולל". לטענת זילכה, רובינסון הפר את הסכם קולל ויש להורות על קיום חיוביו. זילכה עותר לסעד כספי בהיקף 10 מליון ₪ ולסעד של מתן חשבונות.

4.
בסמוך לאחר מכן הוגשה התביעה דנן (38156-05-16, להלן: "תביעת רובינסון"). עיקרה של תביעה זו בטענת רובינסון כי זילכה גזל כספים המגיעים לו בעניין בית קזינו בעיר אגאדיר שבמרוקו (ובעניין בית קזינו בעיר טנג'יר במרוקו). במסגרת התביעה עותר רובינסון לסעד כספי כמו גם לצו מניעה אשר מתייחס לכספי תמורה של מכירת הקזינו בטנג'יר ככל שתתממש מכירתו של זה (מכירת הקזינו באגאדיר הושלמה). הסעד הכספי הועמד על 28,731,234 ₪.

הנתבעים גורסים כי אין בתביעת רובינסון ממש והיא נועדה אך להוות משקל נגד לטענות שבתביעת זילכה. מעיון בכתבי הטענות בתביעת רובינסון עולה בפרט מחלוקת בשאלה האם היה רשאי זילכה לבצע בכספים בעניין הקזינו במרוקו קיזוזים על רקע טענתו לזכויות מכוח הסכם קולל.

5.
אין בדברים שהובאו לעיל כדי למצות את הטענות או המחלוקות שבין הצדדים, אלא כדי להביא רקע תמציתי לדיון בבקשת הנתבעים כאן לחיוב רובינסון בהפקדת ערובה להוצאותיהם בתביעתו.

בקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה להוצאות (בקשה 21
)
6.
הנתבעים עותרים לחייב את התובע בהפקדת ערובה להוצאותיהם (בסכום שלא יפחת ממליון ₪). על בקשה זו חלה תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנה 519"), אשר קובעת:

"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".

7.
תכליתה של תקנה 519 המאפשרת להורות לתובע להפקיד ערובה, היא מניעת תביעות סרק והבטחת תשלום הוצאותיו של נתבע במקרים בהם נראה כי סיכוייה של התובענה קלושים. בפסיקה נקבע, כי יש לאזן את התכלית הנזכרת אל מול הפגיעה האפשרית בזכות החוקתית של הגישה לערכאות של תובע אשר תביעתו – שהינה דיון בערכאה ראשונה – עשויה להידחות על פי הוראת תקנה 519(ב) אם ייכשל בהעמדת הערובה. כמו כן נזכרת בפסיקה האפשרות לפגיעה בזכות הקניין. לפסיקה מדגמית ר' למשל: רע"א 8575/14 חאמד נ' חברת אלוואטן בע"מ (30.12.2014); רע"א 2142/13 נעמאת נ' קרמין (13.11.2014) (להלן: ענין נעמאת); רע"א 5738/13 אבו סעלוק נ' שירותי בריאות כללית (14.11.2013) (להלן: ענין אבו סעלוק); רע"א 6353/12 אברהם נ' יגרמן (16.1.2013).

בהינתן האיזון האמור נקבע בפסיקה כי הטלת ערובה לפי תקנה 519 תתבצע לעתים נדירות ובנסיבות חריגות בלבד; כי אין לחייב תובע בהפקדת ערובה מחמת עוניו בלבד; וכן צוין, כי
"ישנה מעין "מקבילית כוחות" בין סיכויי ההליך מזה, יכולת התובע מזה, וזכות הגישה לערכאות שברקע
הנורמטיבי" (בע"מ 1171/16 פלוני נ' פלוני (18.2.2016)
(להלן: ענין פלוני)).

8.
תקנה 519 אינה מפרטת את הקריטריונים בהם יעשה בית המשפט שימוש בעת הכרעה בבקשה להפקדת ערובה, אך בפסיקה גובשו כללים מדריכים. בתי המשפט יטו לחייב תובע בהפקדת ערובה כאשר התובע מתגורר מחוץ לתחום השיפוט של ישראל ואין בידיו להצביע על נכסים בישראל שמהם יוכל הנתבע להיפרע, או כאשר התובע לא המציא את מענו כנדרש על-פי התקנות. עסקינן במצבים בהם מתעורר חשש שמנגנוני ההוצאה לפועל של המדינה לא יעמדו לרשות הנתבע לצורך מימוש ההוצאות במידה שייפסקו לזכותו (עניין אבו סעלוק). אין מדובר ברשימה סגורה, ונקבע כי בבחינת בקשה להפקדת ערובה תינתן הדעת גם לסיכויי ההליך וכן למאפיינים המיוחדים של המקרה הספציפי, כגון מורכבות ההליך, מיהות הצדדים, קיום שיהוי בפתיחת ההליך, ומידת תום הלב בנקיטת ההליך (רע"א 2310/10 אבו קבע נ' מדינת ישראל (26.7.2010); רע"א 1007/08 עזבון ג'אליה נ' מדינת ישראל
(31.1.2010)). לבית המשפט מסור שיקול דעת רחב בעניין, אותו יש להפעיל "במתינות, בזהירות ואף בריסון" (עניין נעמאת, סע' 7). על בית המשפט לערוך איזון קונקרטי "במאזניים עדינות" (ענין פלוני, שם).


דיון
9.
במקרה דנן אין טענה כי התובע מתגורר מחוץ לישראל או כי לא המציא את מענו העדכני. אין הוא נמנה על המקרים המובהקים שנזכרו בפסיקה ככאלה בהם יעשה בית המשפט שימוש בסמכותו לפי תקנה 519 בשל חשש לקושי בהמצאה או בנקיטת פעולות לאכיפת תשלום הוצאות לנתבעים, ככל שיפסקו.

10.
חששם הנטען של הנתבעים בהקשר גביית הוצאות נסמך בין השאר ובפרט על חובות אליהם נקלעו חברות בבעלות רובינסון, ועל עדותו של הלה (במסגרת דיון בבקשתו למתן צווי עיקול) לפיה נכסיו הפרטיים יועברו לקופת הנושים של החברות. רובינסון עצמו דוחה את הטענות בענין מצב הכלכלי וטוען בין השאר, כי במסגרת הסדר הנושים ישולמו מלוא החובות (100%), כי נכסיו הפרטיים שועבדו רק לענין הסדר אחד מבין שלושה, כי הסדר הנושים מתקיים (שלא כנטען), כי זילכה בעצמו גזל וגנב ממנו רכוש רב, ועוד. במאמר מוסגר יוער כי לא ברור כיצד מתיישבות טענות הנתבעים לפיהן אין לרובינסון נכסים כלשהם מהם יוכלו להפרע עם השקעת המשאבים במקביל בתביעה שהוגשה כנגד רובינסון.

כך או כך, הנתבעים עצמם ערים לכך שמצבו הכלכלי של תובע לא יהווה כשלעצמו עילה לחיוב בהעמדת ערובה. אין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד, בשים לב לזכות הגישה לערכאות. הפסיקה בענין זה רבה (ר' לעיל וכן למשל רע"א 9934/16 קרמנשהצ'י נ' ביזאן (18.1.17)). יש לבחון אפוא האם מתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות זאת. הנתבעים טוענים בפרט כי סיכויי התביעה קלושים.

11.
עיינתי במכלול טעוני הצדדים ולא מצאתי
לקבוע בשלב מקדמי זה כי סיכויי התביעה דנא אפסיים או להניח שמדובר בתביעת סרק. למעשה, אין מחלוקת של ממש כי לרובינסון זכות לקבל כספים ממכירת הקזינו במרוקו (ויוער כי במסגרת הליך קודם, נתן בית המשפט צו מניעה כלפי זילכה בענין העברת חלקו של רובינסון בכספים הרלוונטיים; החלטת כב' השופטת שבח מיום 12.1.2016 בהפ"ב 5237-11-15). הנתבעים מעלים בעיקרם של דברים, טענות קיזוז, על המשתמע מכך.



לשיטת הנתבעים עצמם בבקשתם, התובענה כוללת טענות עובדתיות שונות "הנפרשות על פני תקופה של למעלה מ-20 שנה" ומדובר ב"מערכת יחסים מורכבת, הכוללת יחידים ותאגידים". אין מקום להתחיל לדון בשלב מקדמי זה בריבוא הטענות העובדתיות ההדדיות המועלות על ידי הצדדים ולהכנס לעובי הקורה בבירור טענות קיזוז של הנתבעים.

ניתן להעיר כי בהליך זה ניתנו צו עיקול זמני (כב' השופטת רביד) וכן צו מניעה זמני (כב' השופטת
אלמגור), בין השאר על יסוד קיומו של בסיס לכאורי לעילת התביעה. בקשה לביטול צווי העיקול נדונה בהרחבה במעמד הצדדים, שנחקרו וכן הגישו סיכומים, והיא נדחתה לפני ימים ספורים בהחלטה מפורטת תוך התייחסות גם לשאלת סיכויי ההליך ובכלל זאת לאמור לעיל בענין חלקו רובינסון במכירת וכספי הקזינו למול העלאת טענת קיזוז (החלטת כב' הרשמת רביד מיום 9.1.2017).

12.
בשים לב לאמור, לאחר בחינת טיעוני הצדדים ותוך התחשבות גם בשיקולים כמו מאפייני ההליך והטיעונים ההדדיים לגבי תום הלב, לא הורם הנטל לשכנע כי המקרה נמנה על המקרים החריגים בהם יש לחייב את התובע פרטי להפקיד ערובה כתנאי לבירור טענותיו בערכאה ראשונה.


אין בטעונים האחרים אשר הובאו מטעם מי מהצדדים או בשיקולים אחרים, כדי לשנות את תוצאות הדיון לגופו של ענין (רע"א 1491/16 פלונית נ' פלוני (14.4.2016); בע"מ 2468/11 פלוני נ' פלונית (26.5.2011); רע"א 9294/09 חן נ' בנק הפועלים (25.3.2010); ע"א 4861/05 שיכון עובדים נ' מנהל מיסוי מקרקעין (11.8.2008); ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם, פ"ד לז(3) 60 (15.6.1983)), ובכלל האמור טענות כי לנוכח עונש המאסר שנגזר על התובע לא צפויים לו מקורות הכנסה; טענות ל"כזבים" בתביעה ולשימוש לרעה בהליכי משפט בין השאר בכך שחלף הגשת תביעה שכנגד הוגשה תביעה נפרדת וכי הוסתרו עובדות (כך נטען), לרבות הסכם קולל; עמדת זילכה כי "אין ולא יכולה להיות מחלוקת" כי תובענת רובינסון היא "תובענת סרק" (כמעט למותר לציין כי עמדת הצד שכנגד היא 'עמדת ראי' לכך); עמדתו הכללית של זילכה כי זכות הקנין שלו גוברת על זכות הגישה לערכאות של רובינסון; שפע הטיעונים שעיקרם "מחמאות" (כינויי גנאי) המורעפים הדדית; ועוד.


13.
הבקשה נדחית. הנתבעים מחויבים בהוצאות התובע בעניין הבקשה בסך 12,000 ₪.

המזכירות
תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ז, 18 ינואר 2017, בהעדר.










א בית משפט מחוזי 38156-05/16 פרדי רובינסון נ' יגאל זילכה, יגאל מולי תיירות בע"מ, קווין ייזום ותיירות (2002) בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/01/2017)