פסקי דין על בר חיים | פסקי דין על לוי אלון | פסקי דין על אילון צבי |

7978/01 א     10/04/2005




א 7978/01 בר חיים נ' לוי אלון , אילון צבי




1


בתי המשפט
בית משפט השלום ראשון לציון
א 007978/01


בפני
:
כבוד השופטת שלומית יעקובוביץ


10/04/2005



בעניין:
בר חיים



ע"י ב"כ
עו"ד מ. וידאל

תובע

נ ג ד


1 . לוי אלון

2. אילון צבי



ע"י ב"כ
עו"ד ח. סמו

נתבעים


פסק – דין

1. עסקינן בתביעה כספית שעילתה ב"הסכם בניה", אשר נערך ביום 29.3.00 ונחתם על ידי התובע, מר חיים בר (להלן: "התובע") והנתבע, מר אלון לוי (להלן: "הנתבע 1"), לפיו התחייב "הקבלן" כהגדרתו בהסכם - הנתבע 1 ומר צבי אילון (להלן: "הנתבע 2") - לבנות בעבור התובע בית מגורים על פי מפרט קיים בתמורה לתשלום סך כולל של 151,400 $.
על פי ההסכם התחייב "הקבלן" להתחיל בעבודות הבנייה "מיד עם קבלת היתר בנייה" ולסיימן "תוך מקסימום שישה חודשים" (להלן: "ההסכם הראשון").

1.1 ביום 5.10.00 נערך ונחתם על ידי התובע והנתבעים 2-1 "נספח תוספת להסכם בנייה", במסגרתו עודכנה התמורה בגין עבודות הבנייה (לאור תוספות) והועמדה על סך של 162,900$, נערכה פריסת תשלומים חדשה, נקבע מועד חדש לסיום הבניה ובוטל סעיף הפיצוי המוסכם בגין איחור בבניה (להלן: "ההסכם השני").

2. אין חולק כי עבודת הבנייה לא הושלמה על ידי "הקבלן" ומכאן תביעתו של התובע לחייב את הנתבעים בתשלום עלות השלמת הבנייה (בניכוי חובו של התובע לנתבעים - מודה כי לא שילם את מלוא התמורה החוזית), כמו גם בפיצוי בגין נזקיו עקב הפרת ההסכם (תשלום שכ"ד למשך 12 חודש + "עוגמת נפש ופגיעה בהנאת החיים") (ראה סעיפים 10-9 לכתב התביעה).
3. העובדות הצריכות להכרעה אשר אינן שנויות במחלוקת

א. ביום 20.3.00 הוגשה לתובע "הצעת מחיר בית 2" (נספח א'1 ל- ת/1).
המסמך נושא לוגו "אלון את אילון חברה לבניה בע"מ", מופנה לתובע על ידי "לוי אלון
- צבי אילון" וחתום על ידי התובע והנתבע 1 בלבד.

ב. ביום 29.3.00 חתמו התובע והנתבע 1 על "הסכם בניה" – ההסכם הראשון (נספח א' ל- ת/1).
על פי הוראות ההסכם התחייב "הקבלן", כהגדרתו בפתיח להסכם, קרי; הנתבעים 2-1, לבנות בעבור התובע בית מגורים על פי מפרט קיים בתמורה לתשלום סך כולל של 151,400 $.
"הקבלן" התחייב להתחיל בעבודות הבנייה "מיד עם קבלת היתר בנייה" ולסיימן "תוך מקסימום שישה חודשים".
עוד נקבע בהסכם פיצוי מוסכם בגין איחור בבניה, כמו גם שיעורה של הריבית שתשולם בגין פיגור בתשלומים.

ג. היתר הבניה נחתם ביום 14.9.00 (נספח 5 ל- נ/1), אך הבניה החלה עוד קודם לכן.

ד. ביום 5.1.00 נערך ונחתם על ידי התובע והנתבעים 2-1 "נספח תוספת להסכם בנייה" – ההסכם השני (נספח ב' ל- ת/1), במסגרתו עודכנה התמורה בגין עבודות הבנייה (לאור תוספות) והועמדה על סך של 162,900$, נערכה פריסת תשלומים חדשה, נקבע מועד חדש לסיום הבניה (20.12.00) ובוטל סעיף הפיצוי המוסכם בגין איחור בבניה.
במעמד חתימת ההסכם הפקיד התובע בידי "הקבלן" המחאה על סך של 274,000 ₪, ז"פ12.3.01, כ"שטר לבטחון".

ה. עד ליום חתימת ההסכם השני השלים "הקבלן" את בניית "שלד הבית + גג לא גמור + אינסטלציה + חשמל (ראה נספח ב' ל- ת/1).


ו. ביום 9.1.01 אישר הנתבע 1 בחתימת ידו קבלת סך כולל של 104,400$ מהתובע "עבור בניית הבית" - 69,400 $ על פי ההסכם הראשון + 35,000 $ על פי ההסכם השני.
(נספח ו' ל- ת/1)

ז. עקב חילוקי דעות שנתגלעו, פנו התובע והנתבע 1 במשותף לעו"ד ממן, מי ששימשה כעורכת דינו של הנתבע 1, אשר הביאם לידי הבנות באשר להשלמת הבנייה מחד, והבטחת תשלום ייתרת התמורה החוזית מאידך (להלן: "ההסכם").
הצדדים לאותו הסכם שהושג והועלה על הכתב הינם התובע והנתבע 1 בלבד והם אף מי שחתומים עליו (נספח 3 ל- נ/1).

ח. ביום 4.3.01 שבו הצדדים, התובע והנתבע 1, ופנו לעו"ד ממן, בניסיון ליישב את ההדורים ביניהם.
הצדדים הגיעו לידי הסכמות, אותן עיגנה עו"ד ממן במסמך שנערך על ידה הנושא כותרת "ריכוז הסכמות כפי שהושגו ביום 4.3.01" (נספח ט' ל- ת/1).
המסמך נחתם על ידי התובע בלבד.

ט. ביום 5.3.01, למחרת הפגישה אצל עו"ד ממן, שלח הנתבע 1 לתובע "גט פיטורין" - הודעה בדבר הסכמתו לאפשר לקבלן אחר תחתיו להשלים את הבנייה (נספח י' ל- ת/1).

י. הבנייה לא הושלמה בפועל ועלות השלמתה נאמדה על ידי מומחה מטעם התובע (אינג' אריה קצור) בסכום כולל של 388,689 ₪ (לרבות תיקונים) (ראה נספח ה' לכתב התביעה) ועל ידי מומחה מטעם הנתבעים (מר אריה דבורצקי) בסכום של 102,698 בצירוף מע"מ כדין.
נוכח הפער בין קביעות המומחים מינה בית המשפט (כב' השופטת ר. צוק) את מר יוסף גולדקלנג , מהנדס בנין ושמאי מקרקעין במקצועו, לשמש כמומחה מטעמו.
בהתאם לחוות דעתו מיום 31.12.02 (נספח יב' ל- ת/1) עמדה עלות השלמת עבודות הבנייה על סך של 327,930 ₪ בצירוף מע"מ כדין, כשלסכום זה יש להוסיף 25% "במידה והעבודה תבוצע על ידי קבלן שיפוצים".


4. עלות הבניה / התמורה החוזית

דומה כי הצדדים אינם חלוקים באשר לתמורה החוזית המוסכמת.

בעוד שעל פי ההסכם הראשון התחייב התובע לשלם ל"קבלן" סך של 151,400$ -
"מחיר כל העבודה לפי תוכניות האדריכלים רוזאנה, ואושרי או לפי המיפרט שמצורף להסכם זה יהיה 151,400$, מאה חמישים ואחת ארבע מאות אלף דולר אמריקאי שער יציג ליום התשלום בפועל".
(נספח א' ל- ת/1)

הרי שבהסכם השני, בעקבות תוספות שהוספו, עודכנה התמורה והועמדה על סך של 162,900$ -
"בכל מיקרא (צ"ל: מקרה – ש.י.) מחיר הבית כלל כל התוספות שעל גבי התכנית הקיימת לא יעלה על 162,900$"
(נספח ב' ל- ת/1)

לא למותר לציין, כי יש לקרוא את סכום התמורה החוזית הנקוב בשני ההסכמים ככולל מע"מ, זאת משלא נקבע בהם אחרת.
(ראה בענין זה: א. נמדר, מס ערך מוסף, עמ' 220 ואילך)

5. עלות השלמת הבניה

5.1 נוכח המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים בענין עלות השלמת הבניה, מינה בית המשפט (כב' השופטת ר. צוק), את מר יוסף גולדקלנג , מהנדס בנין ושמאי מקרקעין במקצועו, לשמש כמומחה מטעמו וקבע כי חוות דעתו "תהיה היחידה בתיק זה ולא תהיה הסתמכות על חוות דעת אחרת" (ראה החלטה מיום 24.6.02).

5.2 המומחה ערך חוות דעת מיום 31.12.02 (נספח יב' ל- ת/1), השיב לשאלות הבהרה שהופנו על ידי ב"כ התובע (נספח יב' ל- ת/1) ומשלא נדרש לחקירה על ידי מי מהצדדים מוצאת אני לאמץ את קביעותיו.

5.3 בחוות דעתו פרט המומחה את עבודות ההשלמה הדרושות, כמו גם את עלותן, המסתכמת בסך של 327,930 ₪ ללא מע"מ.
המומחה ציין בחוות דעתו כי המחירים שנקבעו על ידו "הינם מחירי קבלן ללא מע"מ ולא מחירי קבלן שיפוצים וכי "במידה והעבודה תמסר לקבלן שיפוצים, יש להוסיף על העלות הנ"ל 25% בתוספת מע"מ".
עוד ובנוסף קבע המומחה כי מעלות השלמת העבודות, כפי שנקבעה על ידו, יש להפחית סך של 17,425 ₪ "בגין העבודה הנוספת לחוזה", אשר לא תומחרה בו.

במענה לשאלות הבהרה ציין המומחה כי יש לזכות את התובע בסך כולל של 17,550 ₪ - 5,000 ₪ בגין שימוש שנעשה בקורות עץ אורן תחת קורות עץ לבן;
2,550 ₪ בגין ויתור על ספי חלונות;
8,000 ₪ עלות התקנת מערכת ביוב חיצונית, הנדרשת לצורך קבלת "טופס 4" ואשר אינה נכללת בתוכניות.

עוד ובנוסף הבהיר המומחה כי עלות השלמת הבניה, כפי שנקבעה על ידו בחוות דעתו (327,930 ₪), משקפת מצב בו העבודה "תבוצע ע"י הקבלן הראשי (הנתבע)" וכי "במידה והעבודה תושלם על ידי אחרים, הרי שיש להוסיף על העלות הנ"ל 25% תוספת.

5.4 העולה מן המקובץ הוא כי עלות "העבודה הנוספת לחוזה" (17,425 ₪) מתקזזת אל מול הזיכוי לו זכאי התובע (17,550 ₪), כך שעלות השלמת העבודה מסתכמת בסך של 327,930 ₪, בצירוף 25% בגין ביצועה שלא על ידי הקבלן הראשי, קרי: הנתבע 1, אשר לא הביא בפני
כל הצעה קונקרטית להשלמת העבודות על ידו או לחילופין על ידי מי מטעמו (409,912 ₪) + מע"מ כדין (17%) ובסך הכל – 479,598 ₪ (101,395$ על פי השער היציג - 4.73 ₪ לדולר ביום עריכת חוות הדעת - ראה פרסומי בנק ישראל).


6. סך כל התשלומים ששולמו על ידי התובע על חשבון התמורה החוזית

6.1 אין חולק כי התובע לא שילם את מלוא התמורה החוזית, שהוסכמה בעבור בניית הבית.
עם זאת, חלוקים הצדדים באשר לסכומים ששולמו על ידו בפועל.

בעוד שלטענת התובע שולם על ידו סך כולל של 117,200$ (ראה סעיף 7יג' ל- ת/1) טוען הנתבע 2 כי התובע שילם לידי הנתבע 1 סך של 88,980$ בלבד (ראה סעיף 23ה' ל- נ/1).

6.2 לאחר שנתתי דעתי למכלול הראיות שבאו בפני
, דומה עלי כי יש בהן כדי להוכיח תשלום סך של 107,156$ .
הנתבע 1 אישר, ביום 9.1.01, בחתימת ידו, קבלת סך של 104,400$ (נספח ו' ל- ת/1) וכן הוצג אישור על תשלום סך נוסף של 2,756$ ל- g.e אלומיניום חיתוך אלומיניום לפי מידה (נספח ח' ל- ת/1).
מסמכים אלה הוגשו כראיה, ללא כל התנגדות, ותוכנם לא נסתר.

6.3 עם זאת, אין בידי לסמוך על נספח ז' לתצהיר עדותו של התובע (ת/1), הנחזה כמסמך אשר נחתם על ידי הנתבע 1 ביום 31.1.01, בו מאשר האחרון קבלת סך נוסף של 5,250$ מעם התובע, זאת משהוצגה בפני
חוות דעת מומחה, ערוכה על ידי הגב' אורה כבירי, גרפולוגית מוסמכת, (נספח 10 ל- נ/1) ולפיה החתימה על גבי המסמך אינה חתימתו של הנתבע 1.
חוות הדעת הוגשה כראיה, ללא כל הסתייגות, והתובע בחר שלא להגיש חוות דעת נוגדת מטעמו ואף לא דרש את התייצבותה של המומחית לחקירה .
במצב דברים זה, דומה עלי כי דין הטענות, שהעלה ב"כ התובע בסיכומיו ביחס למקצועיותה של המומחית (עיון בהעתק צילומי תחת עיון במסמך המקורי), היורדות, לשיטתו, לשורש קביעותיה של המומחית, להדחות ומוצאת אני לאמץ את קביעותיה.

6.4 כמו כן, סבורה אני כי התובע לא השכיל להוכיח כי שילם לידי קבלן האלומיניום סך של 7,500$, כטענתו (ראה סעיפים 7ז' ו- 7יא' ל- ת/1).
התובע הציג כראיה אישור על תשלום סך של 2,756$ ל- g.e אלומיניום חיתוך אלומיניום לפי מידה (נספח ח' ל- ת/1).
עדותו כי שילם סך נוסף של 5,000$ לא נתמכה באישור דוגמת זה שהציג ביחס לתשלום הסך של 2,756$, או למצער בעדותו של קבלן האלומיניום.
דומה בעיני, כי בענין הימנעותו של התובע מהצגת אישור/קבלה על תשלום הסך של 5,000$, כמו גם אי זימונו של קבלן האלומיניום למתן עדותו, יש לנהוג על פי הכלל ה"נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו.
כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה"
(ע"א 548/78 שרון ואח' נ' לוי, פד"י לה (1) 736)

7. אי עמידה בתנאי התשלום - האומנם?

7.1 לטענת הנתבעים הפר התובע את ההסכמים, באשר "לא עמד בתנאי התשלום ואף לא עמד בסכום התשלום" (ראה סעיף 18 ל- נ/1).

7.2 7.2 לאחר שנתתי דעתי לראיות שבאו בפני
, דומה עלי כי אין לטענה זו על מה שתסמוך.

7.3 הנתבע 1 אישר ביום 9.1.01, בחתימת ידו, קבלת סך של 104,400$ מהתובע "עבור בניית הבית" -
"סך של 69400 לפי הסכם ראשון
סך של 35000 לפי הסכם השני"
(נספח ו' ל- ת/1)



7.4 תשלום על פי ההסכם הראשון
במסגרת ההסכם השני, אשר נחתם ביום 5.10.00, אושר ביצועו של תשלום בסך של 69,400 $, תוך שצוין כי עד לאותו מועד "ביצע הקבלן בשטח את שלד הבית + גג לא גמור + אינסטלציה + חשמל".

עיון בהוראות ההסכם הראשון, ככל שמתייחסות למועדי וסכומי התשלומים השונים, מלמד כי עד לשלב "גמר השלד + גג רעפים" (כולל שלב זה) היה על התובע לשלם סך של 71,400$, בשלושה תשלומים-
"חתימת הסכם ולא לפני 3.4.2000 (שולם) 20,000$
קבלת היתר וכניסה לעבודה (שולם בפיגור של 21 יום) 26.400$
גמר השלד + גג רעפים 25,000$"
(נספח א' ל- ת/1)

בפועל, עד ליום 5.10.00, עוד בטרם הושלם גג הרעפים שילם התובע סך של 69,400 $ (סכום השווה לסכום הכולל של שלושת התשלומים בניכוי 2,000$).
במצב דברים זה, אין לי אלא לקבוע כי התובע שילם את כל התשלומים בהם התחייב על פי ההסכם הראשון ואף מעבר לכך, זאת מאחר ופרשנות דווקנית של הוראות ההסכם מובילה אל המסקנה כי בטרם הושלם גג הרעפים כלל לא קם חיובו של התובע לשאת בתשלום השלישי, אשר רובו ככולו (למעט 2,000$), שולם על ידו.

7.41 בהתייחס לתשלום השני בסך של 26,400$ צוין בהסכם כי תשלום זה "שולם בפיגור של 21 יום".
התובע נדרש לענין זה בחקירתו הנגדית והסביר-
"התשלום השני היה אמור להתבצע בשני תנאים – כניסה לעבודה והיתר בניה. מכיוון שלא היו הדברים האלה ולקבלנים לא היה עבודה, הם התחילו את העבודה לפני קבלת ההיתר.
אחרי תקופה של שבועיים שלושה הם שאלו מה קורה לגבי התשלום ואני אמרתי שאני צריך לשלם רק אחרי קבלת היתר על פי ההסכם. הם אמרו לי שמבחינתם זה לעזוב את אתר הבניה ולבוא עוד שבועיים או שלושה - מתי שיהיה היתר ואם יש לי את הכסף חבל לא לתת להם אותו והם שכנעו אותי והבאתי להם את הכסף. זה היה 21 יום לאחר תחילת העבודה ולכן נכתב פיגור"
(עמ' 12 לפרוטוקול)

בנסיבות המתוארות על ידי התובע, דומה עלי, בכל הכבוד, כי אין המדובר ב"פיגור" בתשלום העולה כדי הפרה של ההסכם וספק בעיני אם "פיגור" זה, על רקע הוראות ההסכם מזכה בתשלום "ריבית פיגורים", כפי שנקבעה בהסכם.

7.42 הנתבעים מבקשים לראות באמור בהסכם השני ראיה לביצוע התשלומים באיחור ומשליכים הם את יהבם על המשפט הבא-
"הסכום הנ"ל 162,900$ אינו כולל בשום אופן את חישוב הריביות שצריך המזמין להוסיף לקבלן עקב איחורים בתנאי התשלום. חישוב זה יעשה במעמד פרעון הצק"
(נספח ב' ל- ת/1)

אלא שמשפט זה ראוי שיקרא על רקע ההסכם כולו, לרבות ובמיוחד סעיף 11 שבו-
"במעמד פרעון הצק על סך 274,000 ₪, היתחשבנו (צ"ל: "יתחשבנו" - ש.י.) הצדדים באופן סופי לגבי הריביות והתוספות אם יהיו וכל צד מתחייב להחזיר לצד השני את הכספים אם מגיע לו לפי ההסכם"
(נספח ב' ל- ת/1) (ההדגשה שלי - ש.י.)

למקרא סעיף זה אך נהיר הוא כי עד למועד חתימת ההסכם (5.10.00) לא שולמו תשלומים בפיגור המזכה בריבית, שאחרת אלה היו מצוינים באורח מפורש.
משנקטו הצדדים בלשון עתיד - "ריביות ותוספות אם יהיו" - ונמנעו מלציין את "פיגורי העבר", דומה עלי כי גילו דעתם שהתשלומים בוצעו, לפחות עד לאותו שלב, ללא פיגור המזכה בריבית.

לאור האמור לעיל, סבורתני, כי יש לקרוא את הקביעה, לפיה "הסכום הנ"ל 162,900$ אינו כולל בשום אופן את חישוב הריביות שצריך המזמין להוסיף לקבלן עקב איחורים בתנאי התשלום. חישוב זה יעשה במעמד פרעון הצק", כניסיון משותף של הצדדים להבהיר כי על סכום התמורה החוזית העדכני, קרי; 162,900$ יכול שיתווספו תשלומים נוספים, לרבות ריבית (על פי המנגנון שנקבע בהסכם הראשון), הבהרה אשר נדרשה לאור הקביעה כי "בכל מיקרא (צ"ל : "מקרה" - ש.י.) מחיר הבית ...לא יעלה על 162900$".

7.43 הנתבע 2 בתצהיר עדותו הראשית ציין את "פירוט התשלומים אשר שולמו על ידי התובע באיחור ובפיגור" (סעיפים 23-22 ל- נ/1).
עם זאת, חזר והדגיש במהלך חקירתו הנגדית כי התשלומים שולמו לידי הנתבע 1 וכי לא היה מעורב בנושא הכספי ("לא הייתי מעורב בכל נושא הכספים" - עמ' 19 לפרוטוקול), לבד מניסיונות שונים לעזור לצדדים.
במצב דברים זה, ומשעדותו של הנתבע 2 ביחס לסכום הכולל ששולם על ידי התובע (88,980$ - ראה סעיף 23ה' ל- נ/1) אינה דרה בכפיפה אחת עם האמור במסמך מיום 9.1.01, בו אישר הנתבע 1 בחתימת ידו קבלת סך של 104,400$ (נספח ו' ל- ת/1), אינני מוצאת לסמוך על עדותו של הנתבע 1, ככל שזו נוגעת לתשלומים ששולמו על ידי התובע, סכומם כמו גם מועד התשלום.

7.5 תשלום על פי ההסכם השני
הנתבע 1, אישר, כאמור, ביום 9.1.01, בחתימת ידו, קבלת סך של 35,000$ על פי ההסכם השני.

עיון בהוראות ההסכם השני מלמד כי בתשלום סכום זה מילא התובע אחר מלוא התחייבויותיו הכספיות עד לשלב של "מצב כניסה למגורים שיתאים למצב טופס 4"-
"סעיף 2. סך של 10,000$ ישלם המזמין לקבלן 14 ימים מיום תחילת טיח.
סעיף 3. סך של 10,000$ ישלם המזמין לקבלן כעבור 28 יום מיום תחילת הטיח ובסיום סופי של גג הבית למעט חלון...
סעיף 4. סך של 10,000$ ישלם המזמין לקבלן 14 ימים מיום התשלום של סעיף מס' 3.
סעיף 5. סך של 5,000$ ישלם המזמין לקבלן 14 ימים מיום התשלום של סעיף מס' 4.

סעיף 6. סך של 10,000$ ישלם המזמין לקבלן שיבעה ימים לאחר שהקבלן סים את כל הבניה חוץ הבית ופנים הבית...ומצב כניסה למגורים שיתאים למצב של טופס 4..."
(נספח ב' ל- ת/1)

משאין חולק כי העבודות הופסקו בטרם הגיעו לשלב המתואר בסעיף 6 להסכם השני -"מצב כניסה למגורים שיתאים למצב של טופס 4...", הרי שמתחייבת הקביעה כי התובע שילם את כל התשלומים בהם התחייב עד לשלב זה.

7.51 אוסיף ואציין כי מהמסמכים שהוצגו בפני
אף עולה כי התובע הקדים תשלומים על מנת לזרז את הבניה-
"תשלום על חשבון סעיף מס 4 סך של 2000$ אלפיים דולר וזאת כדי לזרז את הליכי הבניה"
(נספח ג' ל- ת/1 נושא תאריך 23.11.00)

"תשלום על חשבון סעיף 4 וזאת כדי לזרז את האלומיניום. המשקופים של דלתות הבית וכדי לסים את מרזף (צ"ל: "מרזב" - ש.י.) הגג.
שולם סך של 2,000$ אלפיים דולר."
(נספח ד' ל- ת/1 נושא תאריך 28.11.00)

"אני אלון לוי הקבלן קיבלתי מחיים בר תשלום על חשבון סעיף 4 להסכם סך של 2500$ אלפיים וחמש מאות דולר הקדמת התשלום נועדה כדי לזרז את הבניה ואת האלומיניום"
(נספח ה' ל- ת/1 נושא תאריך 5.12.00)

7.6 לאור כל האמור לעיל, באתי לכלל מסקנה כי לא עלה בידי הנתבעים להוכיח כי התובע לא עמד בתנאי התשלום והפר את ההסכמים.


8. פיצוי בגין הפרת הסכם הבניה

התובע, בכתב התביעה, עותר לפיצוי בגין נזקיו בעטיה של "אי השלמת הבניה וההכרח למצוא קבלן אחר והתארכות הבניה".

8.1 תשלום שכר דירה במשך 12 חודשים לפי 1,000$ לחודש

אין חולק כי הבניה לא הושלמה בתוך המועד שהוסכם בין הצדדים (6 חודשים מיום קבלת היתר הבניה על פי ההסכם הראשון ועד ליום 20.12.00 על פי ההסכם השני).

עם זאת, דומה כי לא הונחה בפני
תשתית ראייתית על סמכה אוכל לקבוע מהו משך הזמן הנדרש להשלמת העבודות.
יגעתי, טרחתי ולא מצאתי התייחסות לענין זה בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, כמו גם בשאלות ההבהרה שהופנו אליו.
משכך אין לי אלא לפסוק לתובע פיצוי בראש נזק זה על דרך האומדנא בסכום של 20,000 ₪, נכון למועד פסיקתי.

8.2 עגמת נפש ופגיעה בהנאת החיים

על יסוד מכלול הראיות שבאו בפני
, מהן עולה כי "הקבלן" הפר התחייבותו על פי שני ההסכמים והותיר את התובע לאנחות, כשעל כתפיו מוטלת עתה המשימה להשלים את בניית הבית, מוצאת אני לפסוק פיצוי בראש נזק זה על דרך האומדנא בסכום של 10,000 ₪, נכון למועד פסיקתי.

9. זהותו של "הקבלן" – מי שהתחייב לבצע את עבודות הבנייה

9.1 התובע סמך תביעתו כנגד הנתבע 2 הן על העובדה כי האחרון צוין בהסכם הראשון כצד לו (הגם שלא חתם על ההסכם) והן על העובדה כי היה צד להסכם השני וחתם עליו.

9.2 מנגד, טוען הנתבע 2 כי מעולם לא התחייב כלפי התובע אלא שימש כיועץ קונסטרוקציה בלבד ולראיה תשמשנה, לשיטתו, העובדות הבאות-
"א. לא הייתי מעורב בקבלת העבודה ובקבלת החלטות.
ב. ב. לא הייתי מעורב בתהליכי ההסכמים בין התובע לנתבע 1.
ג. ג. עולם לא נפגשתי ביחידות עם התובע.
ד. ד. בפגישות בהן השתתפו הנתבע 1 והתובע, נתבקשתי לייעץ בעניין סיכסוכים שנתגלו בין התובע לנתבע 1.
ה. ה. מעולם לא קיבלתי שכר או כספים כלשהם מהתובע ו/או מהנתבע 1.
ו. ו. בניגוד לתצהירו של התובע, שמי וחתימתי לא מופיעים במסמכים אחרים למעט הסכם שנערך בתאריך 05/10/00...
חתימתי עליו הופיע לאחר לחצים רבים שהפעיל עלי התובע.
ז. ז. מתצהירו של התובע ומכתב התביעה עולה כי כל שנעשה לרבות התקשורת, חילוקי הדיעות וכל ההדברויות היו אך ורק בין התובע לנתבע 1.
בפגישות שבהן נכחתי שימשתי כמתווך בלבד בין שני הצדדים.
(סעיף 10 ל- נ/1)

9.3 לאחר שנתתי דעתי לעדויות שבאו בפני
בענין זה, כמו גם למסמכים שהוצגו, באתי לכלל דעה כי הנתבע 1 הוא מי שהתחייב כלפי התובע בכל "חיובי הקבלן" על פי כל ההסכמים.

9.4 המסמך הראשון שהוחלף בין הצדדים - "הצעת מחיר לבית 2" - נושא תאריך 20.3.00 ולוגו "אלון את אילון חברה לבניה בע"מ".
המסמך מופנה לתובע על ידי "לוי אלון
- צבי אילון" וחתום על ידי התובע והנתבע 1 בלבד.

במהלך חקירתו הנגדית של הנתבע 2 הוברר כי חברה בשם המופיע בלוגו כלל לא קמה-
"ש. היתה לכם – לך ולאון (צ"ל: "לאלון – ש.י.) כוונה לעבוד בצורה משותפת?
ת. בעתיד – בהחלט יכל להיות. לא היתה חברה רשומה, היתה חברה בשם א. דור, אם אני לא טועה, חברה שלו שהיתה רשומה כמה שנים אחורה. ...
ש. למה אתה חושב שאנחנו צריכים להאמין לך שמדובר רק בעסקאות עתידיות ולא לגבי העיסקה זאת?
ת. מכיוון שהחברה הזאת לא קיימת לעומת חב' א. דור שכן קיימת וכן אני אומר שעזרתי לאלון אפילו ברמה חברית, לא שאני לא מצטער על זה היום..."
(עמ' 18 לפרוטוקול)

עוד ובנוסף התייחס הנתבע 2 בעדותו ל"חלקו" שלו ב"הצעת המחיר" ואף ציין כי לא נדרש, בין על ידי התובע ובין על ידי הנתבע 1, לחתום עליה-
"הייתי שותף במובן זה שנתבע 1 התייעץ איתי, ביקש ממני לערוך חישוב כמויות אם זה בברזל ובבטונים, הכנות, רעפים, יש כאן כמויות לא פשוטות ובכל הקטעים האלה הייתי מעורב באופן מלא ולכן אני נמצא כאן בכתיבה. ההדפסה וההגשה היתה על ידי נתבע 1 לא על ידי".
(עמ' 18 לפרוטוקול)

"האם התבקשת לחתום על הצעת המחיר מיום 20/3/00?
ח. ת. לא. בשום שלב"
(עמ' 19 לפרוטוקול)

9.5 ההסכם הראשון מיום 29.3.00, אשר העתקו הוצג בפני
, נחתם על ידי התובע והנתבע 1 בלבד, הגם שעל פי נוסחו הוגדר "הקבלן", מי שמקבל על עצמו את החיובים על פי ההסכם, כמר אלון לוי, הוא הנתבע 1, ומר צבי אילון, הוא הנתבע 2.

התובע ציין בעדותו כי לפי ידיעתו הסכם זה נחתם על ידי הנתבע 2 "וכנראה על העותק" שנשאר בידו "הוא לא חתם" (ראה עמ' 11 לפרוטוקול).

בענין זה מוצאת אני להעדיף את גרסת הנתבע 2 לפיה לא חתם על מסמך זה, זאת משני טעמים.
הראשון - במעמד חתימת ההסכם היה התובע משלים את פרטי תעודת הזהות של הנתבע 2 החסרים בכותרת ומשלא השלימם מדברים הדברים בעד עצמם.
השני - בסוף ההסכם, במקום שיועד לחתימת הצדדים נכתב, מלכתחילה, "הקבלן אלון צבי". שמו של הנתבע 2 כלל לא הוזכר ולא הוכן מקום לחתימתו.

9.6 אין חולק כי ההסכם השני נחתם על ידי הנתבע 2, אשר נדרש, בחקירתו הנגדית, לנסיבות חתימתו-
"ש. בהסכם (ההסכם השני – ש.י.) אתם אומרים שזהו נספח להסכם לבנית בית למשפחת בר שקיים ונחתם בתאריך 29/3/00 (ההסכם הראשון – ש.י.) בין אלון לוי וצבי אילון להלן הקבלן.
איך אתה רוצה לומר שאתה לא התחייבת כלפי חיים בר על סמך נספח ב' (ההסכם השני – ש.י.)?
ת. כאשר רואים את הצורה היבשה זה יכול להשתמע בצורה הזו אך אם חודרים קצת יותר לעומק מבינים מה שקרה. היתה בעיה אמיתית. קרע מוחלט בין נתבע 1 לתובע. הקרע שנתבע מס' 1 עזר לי בבנית הבית שלי בצורה מאוד מאסיבית ולא תמורת שכר. נקלעתי לסיטואציה מורכבת. אלון אמר לי שכנראה התובע הולך לבקש מאיתנו לשנות דברים ואמרתי לו מה אני בסיפור הזה ומה זה קשור אלי, הוא הסביר לי שיש שתי אפשרויות, או שיווצר פיצוץ או אחרת.
מכיוון שאני לא לקחתי בסצנאריו הכי רע שלי אפשרות שאנחנו נהיה במעמד כל כך קשה, מה שאני חווה כרגע לאור בקשתו של הנתבע 1 ולאור בקשתו של חיים שהוא היה היוזם של השינוי הזה, חשבתי שאם אחתום נשיג, כל מה שכל הזמן היה נגד עיני, פשרה, הבנה והמשך עבודה. בסך הכל רציתי לעזור לאלון"
(עמ' 15 לפרוטוקול)

כאמור, מסמך זה הינו המסמך היחיד שהוצג בפני
בחתימת ידו של הנתבע 2 ודומה עלי כי עדותו, השופכת אור על נסיבות חתימתו, כמו גם על מטרתה, שאינה חיובו בחיובי "הקבלן" כלפי המזמין, נתמכת בדרך התנהלותו של התובע, כפי שיבואר להלן.

9.7 דומני, כי דרך התנהלותו של התובע בכל הקשור להסכמים תומכת ומאוששת את גרסתו של הנתבע 2, לפיה לא ראו בו הצדדים, קרי; התובע והנתבע 1, כמי שנטל על עצמו, בחתימת ידו על ההסכם השני, את חיובי "הקבלן".
התובע שילם לידי הנתבע 1 בלבד, דאג להחתימו על אישור בדבר קבלת התשלום ולא נהג כן ביחס לנתבע 2, בו לא ראה, מן הסתם "צד", כלפיו התחייב בתשלומים.

9.71 כמו כן, בחר התובע, ולא בכדי, לברר את חילוקי הדעות שנתגלעו ביחס לביצוע הסכם הבניה מול הנתבע 1 בלבד.
התובע והנתבע 1 באו, פעמיים לפחות, בפני
עו"ד ממן בניסיון לגשר על פני המחלוקות שנתגלו.

הפגישה הראשונה הולידה הסכם נוסף שנחתם בין אלון לוי ת.ז. 23771926 מרחוב יהודה לייב 50 ראשל"צ להלן: "הקבלן" לבין חיים בר ת.ז. 0567454209 מרחוב אלקבץ 7 ראשל"צ להלן: "המתחייב" (ראה נספח 3 ל- נ/1).
זהות הצדדים להסכם מלמדת כאלף עדים כי התובע ראה בנתבע 1 מי שהתחייב כלפיו בחיובי "הקבלן" ועל כן בעל דברו וריבו, בכל הנוגע לביצוע הסכם הבניה, כפי שאף צוין במפורש על ידי הצדדים בפתיח לאותו הסכם-
"הואיל: והקבלן ביצע ומבצע עבור המתחייב עבודות של בניית בית ..."

לא למותר לציין ולהדגיש, כי באותו הסכם שב "הקבלן", הוא הנתבע 1, ומקבל על עצמו להשלים את "ביצוע כל עבודות הבניה להן התחייב כלפי המתחייב", הוא התובע (ההדגשה שלי – ש.י.).

9.72 ענין זה חזר על עצמו אף בפגישה השניה שהתקיימה ביום 4.3.01 בפני
עו"ד ממן.
לפגישה זו הגיעו התובע והנתבע 1 בלבד ובמסמך ההסכמות שנוסח על ידי עו"ד ממן צוין כי נערך בין אלון לוי - הקבלן לבין חיים בר - המזמין (ראה נספח ט' ל- ת/1) .

9.73 התובע נדרש להסביר, בחקירתו הנגדית, מדוע זה בחר לברר את המחלוקות שנתגלעו תוך ביצוע הסכם הבניה מול הנתבע 1 בלבד והשיב -
"ש. אתה מבקש לראות בשניהם (בשני הנתבעים – ש.י.) כשני אנשים שחבים בהתחייבות מסוימת כלפיך. אתה מחליט לברר את הדברים רק מול אחד מהם כאשר יש מחלוקת. טענתך היא ששניהם התחייבו כלפיך באותה מידה במלוא החיובים. מגיע רגע שאתם הולכים לנסיון גישור לאור בעיות, אתה הולך לפתור את הבעיה רק מול אחד מהם. אולי לא שיתפת אותו (את הנתבע 2 – ש.י.) משום שהוא לא היה רלוונטי?
ת. הוא היה באתר הבניה כל יום, הוא התחייב. לא נראה לי הגיוני ששניהם צריכים היו לבוא, מספיק רק אחד מהם. אם החברה יש ארבעה או חמישה שותפים אז כולם צריכים לבוא? כל אחד בתחום שלו"
(עמ' 14 לפרוטוקול)

בעדותו זו של התובע אין משום מתן הסבר המניח את דעתי.
הדוגמא שניתנה על ידו כאילו מדובר ב"חברה" ובמספר "שותפים" ועל כן די ביישוב ההדורים מול אחד מהם, אינה, בכל הכבוד, ממין הענין, באשר התובע מבקש לראות בכל אחד מהנתבעים בנפרד, כמי שהתחייב כלפיו במלוא חיובי הסכם הבניה, ועל כן אך סביר הוא כי יבקש להביא את המחלוקות שנתגלעו לידי פתרון, אשר יחייבם יחד ובנפרד.

9.8 זאת ועוד.
הנתבע 2 בחר שלא להתייצב לישיבת שמיעת הראיות, כך שגרסתו בכל העניינים כולם, לרבות ובמיוחד לענין זהותם של הצדדים להסכם הבניה, לא נשמעה.
יחד עם זאת, מנוסחו של מסמך "גט הפיטורין" שנכתב על ידי הנתבע 1 ביום 5.3.01 (נספח י' ל- ת/1) עולה בבירור כי האחרון ראה עצמו כמי שהתחייב כלפי התובע ועל כן כמי שרשאי לוותר על "זכותו" להשלים את הבניה ולאפשר השלמתה על ידי אחר.
לו אומנם היה הנתבע 2 "צד" להסכם הבניה, במובן זה שהתחייב לבצעה ולהשלימה, היה צורך ומקום לקבל אף את הסכמתו להעביר את השלמת הבניה לקבלן אחר.
העובדה כי, לשיטת הנתבע 1, כלל לא נדרשה הסכמתו של הנתבע 2, מלמדת אף היא על זהותו "האמיתית" של "הקבלן", אשר התחייב בביצוע עבודות הבניה, לאורך כל ההסכמים כולם.

9.9 העולה מן המקובץ הוא כי דין טענת הנתבע 2, לפיה לא התחייב כלפי התובע בחיובי "הקבלן" על פי ההסכמים, להתקבל ולפיכך אין לי אלא להורות על דחיית התביעה כנגדו, וכך אני מורה.



10. סוף דבר-
10.1 הנני מחייבת את הנתבע 1 לשלם לתובע -
א. א. סך בשקלים השווה ל- 45,651$ על פי השער היציג ביום מתן פסק הדין - עלות השלמת הבניה בניכוי "חובו" של התובע.
ב. ב. סך של 20,000 ₪, נכון למועד פסיקתי - פיצוי בגין דיור חלופי עקב אי השלמת הבניה במועד.
ג. ג. סך של 10,000 ₪, נכון למועד פסיקתי - פיצוי בגין עגמת נפש.
ד. ד. הוצאות משפט (אגרת משפט + הוצאות חוות דעת המומחים על פי קבלות) ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.
ה. ה. כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

10.2 הנני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבע 2 ומחייבת את התובע בתשלום הוצאותיו (חלקו בהוצאות חוות דעת המומחים על פי קבלות) ובשכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין.
כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.


המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום + אישורי מסירה.
ניתן היום א' ניסן תשס"ה (10.4.05), בלשכתי


___________________
שלומית יעקובוביץ
, שופטת














א בית משפט שלום 7978/01 בר חיים נ' לוי אלון , אילון צבי (פורסם ב-ֽ 10/04/2005)