פסקי דין על שמואל רבינוביץ | פסקי דין על דב הכהן קפלן | פסקי דין על מתתיה שרים ואח' | פסקי דין על דוד בוסקילה | פסקי דין על מאיר בוסקילה | פסקי דין על מחלוף בוסקילה |

39564-12/16 תאק     22/01/2017




תאק 39564-12/16 שמואל רבינוביץ, דב הכהן קפלן, מתתיה שרים ואח' נ' דוד בוסקילה, מאיר בוסקילה, מחלוף בוסקילה








בית משפט השלום בבית שאן




תא"ק 39564-12-16 רבינוביץ ואח'
נ' בוסקילא ואח'




תיק חיצוני:

מספר תיק חיצוני









בפני

כבוד השופטת
רגד זועבי


המבקשים/התובעים

1. שמואל רבינוביץ

2. דב הכהן קפלן

3. מתתיה שרים

4. דוד דרלי


נגד


המשיבים/הנתבעים

1. דוד בוסקילה
2. מאיר בוסקילה
3. מחלוף בוסקילה



החלטה


לפניי בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על המשיבים לבצע כל פעולה של בניה ו/או הקמה של כל מבנה ארעי ו/או קבוע במקרקעין המצויים בגוש 13688 חלקה 70 או בכל המקרקעין המצויים באזור קבר הרשב"י (להלן: "אתר קבר הרשב"י" או "האתר" או "המקרקעין") ולמעט פירוק וסילוק של המבנה השרוף על המקרקעין.

רקע כללי:
אתר קבר הרשב"י הוכר כמקום קדוש ליהודים, בפרט הרביעי לתוספת הראשונה לתקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשמ"א – 1981. מדובר באתר דתי לאומי המשרת את הציבור הרחב. את האתר פוקדים כמיליון איש מידי שנה, ובפרט בתקופת ל"ג בעומר (לעניין זה ראה: רע"א 10029/07 היועץ המשפטי לממשלה ואח'
נ' הקדש העדה הספרדית ואח'
[פורסם בנבו]) (להלן: "רע"א 10029/07").

בעניינו של אתר קבר הרשב"י מתנהלים בערכאות השונות מספר הליכים, לרבות בעניין שאלת קיומם של הקדשות במקום וכן זהות הנאמנים שיש למנות בהקדש שיוקם. בית המשפט העליון נזקק לפרשה (ברע"א 10029/07), אשר כונתה על ידו כסבוכה ונפתלת ביותר, וקבע כי ישנו צורך להסדיר את ניהול האתר באופן זמני עד להכרעה בהליכים התלויים ועומדים.

על רקע המחלוקות הקיימות בין ההקדשות השונים, בית המשפט העליון (ברע"א 10029/07), קבע הסדר ביניים לניהולו של אתר קבר הרשב"י, אשר החליף את ההסדר שהיה קיים ערב פסק הדין, כדלקמן:

" על רקע נתון זה, נראה לנו לנכון לקבוע כי תוקם ועדה חדשה אשר תמנה חמישה חברים. כל אחד מהגופים הבאים יהיה רשאי למנות חבר אחד מטעמו לוועדה: המדינה; המשיב 1; המשיב 9; המשיב 10; המשיב 11. נציג המדינה ישמש כיושב ראש הוועדה. במקרה שההצבעה תהא שקולה תוכרע היא על פי עמדתו של נציג המדינה".

לעניין סמכויותיה של הוועדה הנ"ל (להלן: "ועדת החמישה"), נקבע כדלקמן:


"הוועדה תהיה מוסמכת להחליט בכל עניין הנוגע לניהולו של האתר לרבות, בין היתר, בתחומים של בנייה ושיפוץ, קופות הצדקה, ניהול כספי התרומות והשימוש בהם"
.

בהמשך לפסק הדין הנ"ל, נתגלעו מחלוקות בעניין אופן יישומו של ההסדר הזמני, אשר הובאו להכרעתו של בית המשפט המחוזי (ראה לעניין זה: ה"פ 531/97 עו"ד שאול הלוי נ' רשם ההקדשות [פורסם בנבו]).

כאמור, המקרקעין הרלוונטיים לענייננו, הם אלה המצויים בגוש 13688 חלקה 70. מדובר במקרקעין המצויים בבעלות ועד ההקדשות. בעניינם של אלה החל הליך הפקעה על ידי המדינה בהתאם לסעיף 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, כמופיע בנסח הרישום שצורף לבקשה. ברם, בשל מספר עתירות שהוגשו לבג"ץ בעניין זה, הליכים שעודם תלויים ועומדים, הליך ההפקעה לא הושלם והמדינה טרם תפסה חזקה במקרקעין.

הצדדים ותמצית טענותיהם:
המבקשים דנן הינם ארבעה מחברי ועדת החמישה, אשר נוקטים בהליך דנן בכובעם כחברי הועדה (להלן: "המבקשים").

המשיבים הינם בני משפחה אחת (להלן: "המשיבים"), אשר הקימו באתר קבר הרשב"י מבנה בשטח של כ-150 מ"ר (להלן: "המבנה"), אשר משמש אותם ואת פוקדי המקום בכל עת בו מבקרים באתר.

לטענת המבקשים, המשיבים פלשו לאתר קבר הרשב"י והקימו את המבנה ללא הסכמת המבקשים ואף ללא הסכמת הבעלים - ועד ההקדשות. מדובר במבנה שנבנה ללא היתר בניה וללא הסכמה של הוועדה המקומית לתכנון ובניה. עוד טוענים המבקשים כי המשיבים אינם מתגוררים במבנה דרך קבע אלא מעת לעת כאשר הם פוקדים את האתר.

ההליך דנן והסעד הזמני המבוקש במסגרתו, נולדו עקב שריפה שפרצה באתר בליל שבת, 2.12.16 (להלן: "השריפה"). בעקבות השריפה, ניזוק המבנה כליל ובכך נוצר, לטענת המבקשים, סיכון ממשי לקהל הפוקדים את האתר. ניסיונות מנהלי האתר לסלק את המפגע העלו חרס, לאור התנגדות המשיבים, אשר מנעו מהם כל גישה אל המבנה השרוף. בכוונת המשיבים אף לבנות בהקדם מבנה חדש תחת המבנה השרוף.

על רקע עובדות אלה, עתרו המבקשים במסגרת ההליך דנן למנוע מהמשיבים ביצוע כל בניה ו/או הקמה של מבנה ארעי במקרקעין. בד בבד עם הבקשה לסעד זמני, המבקשים הגישו תביעה לסילוק ידם של המשיבים מהאתר.

הבקשה למתן סעד זמני הוגשה במעמד צד אחד. ביום 19.12.16 ניתן צו ארעי וביום 8.1.17 התקיים בפני
י דיון בבקשה במעמד הצדדים.

המשיבים לא הגישו תגובה לבקשה וטענותיהם נשמעו בפני
י לראשונה במעמד הדיון. זה המקום לציין, כי חרף העלאת טענות עובדתיות בטיעוניהם, המשיבים לא מצאו לנכון לתמוך טענות אלה בתצהיר.

המשיבים טוענים בתמצית כי בקשת המבקשים הוגשה בהעדר סמכות וללא כל צידוק שבדין, בין היתר משלא צורף יו"ר ועדת החמישה להליך. המשיבים חולקים על טענת המבקשים בדבר ההפקעה של המקרקעין וטוענים כי הליך ההפקעה לא יצא לדרך ואף לא קיבל את האישור של שר האוצר דאז. בעניין זה תלוי ועומד הליך בבג"ץ ובין הצדדים הרבים לו מתקיימת הידברות בהמלצת בית המשפט העליון. לטענת המשיבים, ניהולו של ההליך דנן במקביל להליך המתנהל בבית המשפט העליון עלול ליצור כפל התדיינות ואף להוביל להכרעות סותרות. לעניין סמכויותיה של ועדת החמישה, המשיבים טוענים כי מדובר בסמכויות מוגבלות של ניהול, ובוודאי שסעד של סילוק יד אינו יכול להימנות ביניהן.

לעניין זכויותיהם במקרקעין, המשיבים טוענים כי מכח פעילותם במקום במשך 55 שנים, הם בעלי זיקת הנאה בהתאם לסעיפים 5, 92 ו- 94 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין"). לטענתם, יש לפרש את שתיקת הנוגעים בדבר במשך כל השנים כמחילה ולפיכך, יש להכפיף את הזכויות במקרקעין לזיקת ההנאה שלהם. לחילופין, המשיבים טוענים כי הינם ברי רשות ושתיקת הנוגעים בדבר במשך השנים מעידה על הסכמה לכך.

המשיבים ביקשו להדגיש בטיעוניהם את חשיבותה של פעילותם במקום לפוקדי האתר, שכן הם נוהגים לארח במקום אנשי ציבור, חיילים בודדים, משפחות נזקקות ומעניקים סעדים לציבור, כגון ארוחות חמות, לינה ושירותי תורה. לטענת המשיבים, יש להורות על ביטול הצו על מנת לאפשר המשך פעילותם המבורכת במקום.

עוד טוענים המשיבים, כי רוב רובם של הגופים היושבים באתר אינם מוסדרים, בכללם אף המבקשים דכאן, ועל כן, ראוי להותיר את המצב בשטח על כנו עד להכרעה סופית בהליכים התלויים ועומדים בפני
בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.

לעניין עבודות הבניה והשיפוץ, שבכוונת המשיבים לבצע, ככל שצו המניעה יבוטל, הם הגישו לעיוני מכתב מטעם מהנדס קונסטרוקציה, אשר בדק את המבנה לאחר השריפה וקבע כי קונסטרוקציית הפלדה של המבנה לא נפגעה, כך שניתן להשתמש בה גם בהמשך. בהתאם למכתבו של המהנדס "שיקום המבנה משמעותו ניקוי פיח, צביעת ברזל עם צבע יסוד וחיפוי הקונסטרוקציה עם קירות חדשים דוגמת צמנטבורד בחוץ וגבס ורוד בפני
ם, הנמכת תקרה עם גבס ורוד ובידוד טרמי בין גבס לגג אסכורית".

דיון והכרעה:
כידוע, התנאים למתן צו מניעה זמני הינם קיום ראיות מהימנות לכאורה לעילת התביעה, מאזן הנוחות בין הצדדים ושיקולי יושר (ראה: תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984; רע"א 1719/09 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' ברוך לוק [פורסם בנבו]).

להלן נבחן, איפוא, אם מתקיימים במקרה דנן התנאים למתן צו מניעה זמני, אם לאו.



עילת התביעה ושאלת קיומה של זכות לכאורה
:
בראש ובראשונה, יש לבחון האם הבקשה מראה זכות לכאורה. בהקשר זה, די בכך שהוכח כי התביעה אינה טרדנית וכי קיימת שאלה רצינית שיש לדון בה, ואין צורך לפסוק באופן סופי בדבר צדקת מי מהצדדים (ראה: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, 2007). הבחינה נעשית בשלב זה, איפוא, באורח לכאורי בלבד ואין היא אמורה לשקף עמדה נחרצת לגבי התביעה העיקרית.

במקרה דנן, אין חולק בין הצדדים כי הבעלים של המקרקעין הינו ועד ההקדשות, וכי למי מהצדדים בהליך עסקינן אין כל זכות רשומה במקרקעין.

המבקשים טוענים כי מכוח הסמכות שהוקנתה לוועדת החמישה, שכיום ארבעתם נמנים על חבריה והמבקש 1 משמש אף כיו"ר שלה, קמה זכותם לעתור בתביעה לסלק את ידם של המשיבים, כמי שפלשו למקרקעין ובנו את המבנה שלא כדין וללא היתר.

מאידך, המשיבים כופרים בסמכותה של הוועדה כיום לנהל את האתר ככלל ובסמכותה לעתור בסעד של סילוק יד בפרט.

לעניין סמכותה של הוועדה לנהל את האתר, דומה כי לאחר קבלת עמדת המדינה, לא יכולה עוד להיות מחלוקת כי הוועדה היא היא הגוף המוסמך לנהל את האתר למן מועד מתן פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 10029/07 ועד היום. מדובר בגוף משפטי שנוצר בפסק הדין הנ"ל. המשיבים לא הראו בפני
י כל החלטה שיפוטית המורה על ביטולה של הוועדה או על צמצום סמכויותיה. החלטת הממשלה אשר הוצגה לעיוני אין בה כדי לשלול את הסמכויות שהוענקו לוועדה ברע"א 10029/07. מעיון בעמדת המדינה ניתן אף ללמוד כי הוועדה עדיין ממלאת את תפקידה וההליכים בבית המשפט העליון בשנת 2016 אף נסובו סביב סמכויותיה. הבקשה עסקינן הוגשה, איפוא, בסמכות על ידי ארבעה מחברי הוועדה. המבקש 1 אף משמש כנציג המדינה ויו"ר הוועדה כפי שניתן ללמוד מכתב המינוי שהוגש לתיק. משכך, דין טענות המשיבים בעניין זה להידחות כבר עתה.

אשר לטענת המשיבים, לעניין היקף הסמכויות שהוענקו לוועדה, אכן, בפסק הדין נשוא רע"א 10029/07 לא צויינה מפורשות סמכותה של הוועדה לסלק ידם של פולשים מן המקרקעין, אך מאידך צויין כי זו תהיה מוסמכת להחליט בכל עניין הנוגע לניהולו של האתר וכי סמכותה לא תוגבל לענייני פיקוח בלבד. כך או כך, מדובר בטענה הראויה להישמע במסגרת התיק העיקרי לאחר שיונחו בפני
בית המשפט מלוא טענות הצדדים, לרבות הראיות הדרושות לשם הכרעה בהן. מכל מקום, אין בכוחה של טענה זו כדי לפגוע בקיומה של זכות המבקשים לכאורה בסעד המבוקש. יודגש כי, לוועדה הוקנתה מפורשות הסמכות להתעסק בענייני בניה ולא יכולה להיות מחלוקת כי הסעד הזמני בו עסקינן תחום לעניין זה. כך, שלא יכול להתעורר ספק כלשהו בנוגע לסמכות הוועדה לעתור לסעד הזמני בו עסקינן. השאלה אם סילוק ידם של פולשים מהמקרקעין נכלל בגדר הסמכויות שהוקנו לוועדה היא שאלה ראויה שמקומה להתברר במסגרת התיק העיקרי, ולא בשלב מקדמי זה.

הוא הדין באשר לשאלה בדבר קיומם של הליכים מקבילים להליך דנן. שאלה זו צריכה להתברר תוך התחקות אחר מהותם של אותם הליכים, לרבות הסעדים המבוקשים במסגרתם ואף בעלי הדין המעורבים בהם. בהעדר תשתית מספקת בעניינים אלה ובשל השלב המקדמי בו מצוי התיק, לא מצאתי מקום לקבוע מסמרות בהקשר זה, הגם ששאלת קיומם של הליכים כאמור עשויה לשפוך אור על המשך ניהולו של ההליך עסקינן.

אשר לטענותיהם העיקריות של המשיבים, בדבר זיקה מכח שנים או זכותם כברי רשות בהתאם לחוק המקרקעין, מדובר בטענות עובדתיות שמקומן אף הן להתברר במסגרת התיק העיקרי. זה המקום לציין, כי המשיבים לא עמדו בנטל הראשוני של הגשת תצהירים בתמיכה לעובדות אלה, שנותרו ללא כל הוכחה, ולו לכאורה. אמנם המבקשים הודו כי המשיבים נמצאים במקרקעין במשך שנים, ברם השאלות בדבר היקף השטח בו החזיקו, מיקומו, גודל המבנים ומועד בנייתם נותרו בערפל משלא הוגשו תצהירים מטעם המשיבים ומי מהם אף לא העיד בפני
י.

הנה כי כן, שאלת סיכויי התביעה במקרה דנן היא שאלה שקשה לקבוע בה קביעות ברורות ונחרצות כבר בשלב מקדמי זה. המחלוקות בדבר היקף סמכותה של ועדת החמישה, בעניין קיומם של הליכים מקבילים וכן בעניין זכותם של המשיבים להמשיך ולהחזיק במקרקעין הן מחלוקות שמקומן להתברר בהליך העיקרי, לאחר שיונחו בפני
בית המשפט מלוא ראיות הצדדים. מכל מקום, טענות המבקשים בדבר סמכותם כחברי ועדת החמישה לנהל את האתר, לרבות סילוק ידם של פולשים ממנו הינה בעלת בסיס לכאורי מספק לשלב הדיוני בו אנו מצויים.

לאור האמור, ברי כי הבקשה מראה זכות לכאורה וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה, ודי בכך כדי להניח את דעתי כי מתקיים התנאי הראשון למתן צו מניעה זמני.

מאזן הנזקים והנוחות:
בחינת התנאי שעניינו מאזן הנוחות היא בעיקרה מעשה של איזון אינטרסים (

רע"א 3071/10
אסתר פרדל רידר נ' ל.רפאל חברה לבניין בע"מ
,

[פורסם בנבו];
רע"א 5288/07
דוד נפטי בשם עזבון בנימין ושולמית נפטי ז"ל נ' באר טוביה מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ


[פורסם בנבו])
.

במסגרת שיקול זה על בית המשפט לאזן בין האינטרסים המנוגדים של שני הצדדים, תוך בחינת השאלה בדבר מאזן הנזקים, קרי: האם אי מתן הצו עלול להסב למבקשים נזק גדול יותר מאשר זה העלול להיגרם ממתן הצו למשיבים המתנגדים לו.
ראשית לכל, אציין כי הגם שסוגיית אתר קבר הרשב"י הינה בעלת חשיבות ורגישות ציבורית, המעסיקה תדיר, ומזה עשרות שנים את המערכת המשפטית, הרי שההכרעה בהליך עסקינן תחומה בגדרו של תיק זה ובהתבסס על הראיות הלכאוריות שהונחו בפני
י בלבד.

כאמור, המשיבים לא תמכו את טענותיהם בתצהירים כדין. משכך, לא ניתן להסתמך על הטענות העובדתיות שהועלו על ידי באי כוחם בדיון, הן לעניין משך ואופי הפעילות במקום והן לעניין הנזקים שעלולים להיגרם להם ככל שהצו הארעי שניתן בתיק יוותר על כנו. מאידך, טענות המבקשים לפיהן המשיבים אינם מתגוררים במבנה דרך קבע אלא רק מעת לעת כאשר מגיעים לפקוד את קבר הרשב"י וכי המשיבים פלשו שלא כדין למקום נתמכו בתצהירו של המבקש 2, אשר לא נסתר חרף החקירה הנגדית. הוא הדין באשר לטענה כי בכוונת המשיבים לבנות בהקדם מבנה חדש תחת המבנה השרוף, טענה אשר אף לא הוכחשה על ידי המשיבים.

במצב דברים זה, ברי כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשים, שכן המשמעות של ביטול הצו הארעי כיום, הינה מתן הכשר להקמת המבנה מחדש, כאשר אין חולק כי עסקינן במבנה שנבנה שלא כדין ומבלי שקיבל את ההיתרים הדרושים מרשויות התכנון והבניה. אין להלום מצב דברים זה, אשר אף יוביל להנצחת שליטתם של המשיבים במקרקעין, באופן שיקשה על המבקשים לבצע את פסק הדין, ככל שיינתן כזה לטובתם בסוף ההליך, שכן לא דומה סילוק יד של מבנה מאוכלס לסילוק יד ממקרקעין פנויים. זאת מעבר לעלויות והמשאבים הכרוכים בביצוע סילוק יד של מבנה כאמור, שלא לדבר על מבנה בעל רגישות ציבורית כבמקרה עסקינן.

עיון במכתבו של המהנדס מטעם המשיבים מגלה כי שיקום המבנה כרוך בביצוע עבודות שהינן בגדר עבודות בניה הטעונות היתר בהתאם לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה") והדברים אמורים ביחס לחיפוי הקונסטרוקציה. ברי, כי בית המשפט לא יתן יד לביצוע עבודות המהוות עבירה על חוק התכנון והבניה, מה גם שמדובר בעבודות הכרוכות בעלויות ומשאבים למשיבים עצמם, אשר עלולים לרדת לטמיון ככל שהתביעה תתקבל. נימוקים אלה אף הם יש בהם כדי להטות את הכף לטובת המבקשים.


מאידך, משלא הונחה בפני
י תשתית עובדתית לתמיכה בטענה כי המשיבים, כולם או חלקם, מתגוררים במקום ואף לא לעניין משך פעילותם שם, אין בידי לאמוד את הנזק שעלול להיגרם להם עקב השארת הצו. בהקשר זה אציין כי ניסיון ב"כ המשיבים 1 ו-2 לשאול את המבקש 2 אודות תמונות נוסטלגיות מהמקום לא היה בו כדי להועיל להוכחת תקופת שהותם של המשיבים במקום, לא כל שכן, לעניין מגוריהם שם. יצויין כי למשיבים כתובות קבועות בחיפה, כפי שניתן ללמוד מכותרת הבקשה, עליה לא חלקו.

נתתי דעתי לטענות המשיבים לעניין קיומם של מבנים לא חוקיים נוספים באתר, ברם, בשלב זה של הדיון, משלא הונחה בפני
י תשתית עובדתית מספקת לבחינת עניין זה, אין לייחס לטענה זו משקל מכריע. מכל מקום, אין בקיומם של מבנים לא חוקיים כאמור, כדי להצדיק מתן הכשר לבנייה בלתי חוקית נוספת.

שיקולי יושר ומידתיות:
המשיבים ביקשו לבטל את הצו הארעי אף מנימוקים של חוסר ניקיון כפיים של המבקשים. הן בדיון שהתקיים בפני
י והן בהודעות שהוגשו לאחר מכן, טענו המשיבים כי למבקשים, כולם או חלקם, אינטרס אישי מובהק, ולפיכך, פנייתם לבית המשפט נגועה בחוסר ניקיון כפיים.

לאחר ששקלתי את טענות שני הצדדים בעניין זה, הנני סבורה כי אין לקבל את טענות המשיבים, שטוב היה אילולא היו מועלות כלל. גם ככל שהיה עולה בידי המשיבים להוכיח קיומם של נכסים השייכים למבקשים אישית באתר קבר הרשב"י (ולא היא), אין בכך כדי להטות את הכף לטובת המשיבים, זאת בעיקר משעסקינן במבקשים הפועלים מתוקף סמכותם כחברי ועדת החמישה וכמי שאמונים על ניהול האתר מתוקף פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 10029/07 ולא באופן אישי.

לאור האמור, לא שוכנעתי בקיומן של שיקולי יושר המונעים את מתן הצו. מאידך, בהעדר תצהירים מטעם המשיבים, לא עלה בידי האחרונים להוכיח כי מדובר בצו הפוגע בזכויותיהם במידה העולה על הנדרש.

כאמור, בחינה כוללת של שיקולי היושר והמידתיות מטה את הכף לכיוון הותרת הצו על כנו. משעלה כי עסקינן במבנה שהוקם שלא כחוק, אין לאפשר בנייתו מחדש, לבל יצא חוטא נשכר.



סוף דבר:
לאור האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה ומותירה את צו המניעה הזמני מיום 19.12.16 על כנו, במובן זה שנאסר על המשיבים לבצע כל פעולה של בניה ו/או הקמה של כל מבנה ארעי ו/או קבוע במקרקעין, ללא היתר בניה כנדרש, וזאת עד למתן

פסק דין
סופי בתביעה העיקרית או עד למתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט.

מובהר בזאת, כי אין בהחלטה דלעיל, כדי למנוע מהמשיבים לפעול לפירוק המבנה השרוף על המקרקעין וסילוק החלקים הניזוקים ממנו. כמו כן, אין בהחלטה דלעיל, כדי לחסום את המבקשים מביצוע פעולות שיקום שאינן בגדר בניה בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה.

שאלת ההוצאות בגין הליך זה תישקל בסוף ההליך ולאור תוצאותיו.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ז, 22 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.











תאק בית משפט שלום 39564-12/16 שמואל רבינוביץ, דב הכהן קפלן, מתתיה שרים ואח' נ' דוד בוסקילה, מאיר בוסקילה, מחלוף בוסקילה (פורסם ב-ֽ 22/01/2017)