Google

איילון חברה לביטוח בע"מ, מנחם פרסיה - עאדל חסן, ראיד חסן

פסקי דין על איילון חברה לביטוח | פסקי דין על מנחם פרסיה | פסקי דין על עאדל חסן | פסקי דין על ראיד חסן |

61739-03/16 תאמ     22/01/2017




תאמ 61739-03/16 איילון חברה לביטוח בע"מ, מנחם פרסיה נ' עאדל חסן, ראיד חסן








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 61739-03-16 איילון חברה לביטוח בע"מ
ואח' נ' חסן ואח'




בפני

כבוד השופט אמיר דהאן

התובעים
1.איילון חברה לביטוח בע"מ

2.מנחם פרסיה


נגד

ה
נתבעים
1.עאדל חסן

2.ראיד חסן




פסק דין


האם זכאי נהג פוגע, ששילם פיצוי בגין נזק גוף לנוסעת צד ג' ברכב שבו פגע, לקיזוז התשלום מתביעת נזקי רכוש הנוגעת ברכב שבו פגע? זוהי השאלה שעומדת בבסיס המחלוקת בתובענה דנן.
בעלי הדין וייצוגם
התובע 2 הינו בעל הרכב הנפגע בתאונה והתובעת 1 היא המבטחת בביטוח מקיף ושניהם מיוצגים על-
ידי ב"כ עו"ד צ'צ'קס.
הנתבע 1 הוא בעל הרכב הפוגע, והנתבע 2 הוא שנהג ברכב הפוגע. שניהם לא היו מיוצגים.
הגב' שרה לביא, שאינה בעלת דין, הייתה נוסעת ברכב, נפגעה בתאונה, ופונתה באמבולנס לבית-
החולים. התובע 2 הפנה את הנתבע 2 לפצותהּ ו"לסגור איתה" את עניין נזקי הגוף, והנתבע 2 הגיע להסכמה עם בעלה, מר אליהו ויזל, על פיצוי של 700 ש"ח בגין כול תביעה על התאונה.
טענות הצדדים
הנתבע 2 צורף כנתבע, ואישר בעדותו כי הוא אחראי לתאונה ולפגיעה אשר נפגע רכב התובע 2, אך טען כי שילם את מה שנדרש ממנו בגין התאונה, ולראיה הציג קבלה מאת מר אליהו ויזל על 700 ש"ח.
הנתבע 2 אישר כי בזמן התאונה לא היה לו ביטוח צד ג' ולא ביטוח חובה.
התובעים טוענים כי הנתבע 2 הודה באחריות לתאונה, וכי על הנתבעים לשלם את הנזק.
בנוגע לתשלום בסך 700 ש"ח ששילם הנתבע 2, אישר התובע 2 כי שוחח עם הנתבע 2 והפנה אותו למר אליהו ויזל. כאמור, אשתו של מר ויזל נסעה כנוסעת באותו הרכב, והנתבע 2 הופנה אליה כדי לשלם לה את נזקי הגוף שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה.
הנתבע 2 אישר בעדותו כי ידע שהוא משלם לבעלה של הנוסעת ברכב ולא לבעל הרכב, דבר העולה בבירור גם המסמך עצמו, ומכאן שאין לקבל את טענתו כי התשלום מבטא הסכם פשרה על כל הנזקים – גוף ורכוש כאחד – ועל כל המעורבים, נהגת, נוסעת, ובעל רכב כאחד.
הנתבע 2 אכן שילם את הנזק למר ויזל, וטוען לחילופין כי נזק זה היה אמור להיות משולם על-
ידי הנתבעת 1 כמי שביטחה את הרכב בביטוח חובה, ומשום כך קמה לו טענת קיזוז.
דחיית טענת הסכם הפשרה לעניין נזקי הרכוש
לאחר שמיעת הראיות ועיון במסמכים קובע בית-
המשפט כי:
א. מכוח הודאת הנתבע 2 באחריות לתאונה ובעלותו של הנתבע 1 ברכב, אחראיים הנתבעים לנזקי הרכוש שנגרמו לתובעים;
ב. יש לדחות את טענתם של הנתבעים כי נכרת חוזה פשרה בינו ובין התובע 2 לתשלום של 700 ש"ח גם בגין נזקי הרכוש, וכי תשלום זה מכסה את גם נזקי הרכוש.
האם התשלום למר אליהו ויזל עבור נזקיה של שרה לביא הינו הטבת נזקי גוף המצדיקה טענת קיזוז?
טענת הקיזוז
טענתו של הנתבע 2, הן בכתב ההגנה והן בראיות, היא כי היטיב נזקי גוף שעל-
פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה–1975, האחראי להם הינו התובע 1, והוא זכאי לקזז הטבה זו מהחוב אותו הוא חב לתובע 1.
תשובתו של ב"כ התובעים בפרוטוקול לטענה זו הייתה כי "מסמך זה אינו מגבש כול טענת הגנה לטובת הנתבעים, שכן מדובר שם על נזקים שנגרמו לנוסעת ברכב, ולא לרכב התובעים".
אחריות התובע 2 לנזקיה של גב' שרה לביא – הנוסעת – על-
פי חוק הפלת"ד וללא אשם
חוק הפלת"ד קובע כי המשתמש ברכב מנועי בא למעשה בנעלי המזיק, במנותק משאלת האשם. ובלשון החוק:
2.
(א)
המשתמש ברכב מנועי (להלן – הנוהג) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב.
(ב)
היה השימוש ברכב על פי התר מאת בעל הרכב או המחזיק בו, תחול האחריות גם על מי שהתיר את השימוש.
(ג)
האחריות היא מוחלטת ומלאה, ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים.
3.

(א)
בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו.
מכאן שהתובע 2 הפנה את הנתבע 2 לשאת באחריות שעל-
פי חוק הייתה אחריותו שלו בתור בעל הרכב. הנתבע 2 עשה כפי שנתבקש ופרע את חובו של התובע 2 לגב' לביא שנסעה ברכב. אמנם על-
פי עדותו של התובע 2 נעשה הדבר לטובתו של הנתבע 2, אך בסופו של דבר החוב אשר נפרע היה חוב של התובע 2 על-
פי חוק.
זכות החזרה והקיזוז של הנתבע 2 אל התובע 2
מי שמשלם את חובו של אחר זכאי לשיפוי, בהעדר חוק או חוזה הנוגדים שיפוי זה. זכאות זו נובעת מחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט–1979, המורה כהאי לישנא:

חובת ההשבה
1.
(א)
מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן – הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן – המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – לשלם לו את שוויה.
מקור נוסף, מייחד (ספציפי) יותר, עולה מחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ"ד–1964, הקובע כי המיטיב רשאי להיפרע מהמזיק ואף ממבטחו. אמנם ספק אם בעניין זה נכנס הנתבע 2 בנעליו של "מיטיב" על-
פי הגדרת החוק, אך אין ספק כי הוא שילם את הסכום על-
פי הפניית התובע 2, כאמור בעדותו של התובע 2, על-
מנת להיטיב נזק גוף.
יצוין כי פקודת הנזיקין עצמה, בסעיף ההגדרות, מכירה בטענת קיזוז, ואף מגדירה אותו כתובענה בפני
עצמה.
האם זכות הקיזוז מושפעת מסעיף 9 לחוק הפלת"ד?
למעלה מן הצורך, ועל-
מנת להעמיד דין על מכונו, אעיר כי סעיף 9 לחוק הפלת"ד אינו מונע חזרה של הנתבע 2 אל התובעים, שכן הוא עוסק בחלוקת אחריות בין חייבים בפיצויים על-
פי חוק הפלת"ד לבין עצמם, כעולה מן המילה "אחר" המופיעה בנוסחו של הסעיף וכעולה מע"א 483/84 קרנית נ' אברהם, העוסק בפרשנותו של סעיף זה, וקובע כי "הוא עושה צדק בין האחראים לפי החוק לבין עצמם".
לפיכך, זכות הקיזוז אינה מושפעת מסעיף 9 לחוק הפלת"ד.
סיכום והכרעה
אחריות
הנתבעים 1 ו-
2, בעל הרכב ונהגו, נושאים באחריות לנזקי הרכוש שנגרמו.
הנתבעים זכאי לקזז את נזק הגוף אשר שילם הנתבע 2 לפי הפניית והנחיית התובע 2 מן הסכום אשר הם חייבים לתובע 2.
נזק
א.
הנתבעים ישלמו לתובעת 1, המבטחת, את נזקי הרכוש המוכחים, לרבות חוות-
דעת שמאי, בסך של 1906 ש"ח שיישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום 21.6.2015 ועד ליום התשלום בפועל.
ב.
הנתבעים ישלמו לתובע 2 את ההפרש שבין סכום ההשתתפות העצמית ששילם בגין נזקי הרכוש לבין הסכום ששילם לנוסעת בגין נזקי הגוף, בסך כולל של 300 ש"ח, שיישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום 21.6.2015 ועד ליום התשלום בפועל.
ג.
הנתבעים יישאו בשכר העדה, הגב' שני פרסיה, בסך 250 ש"ח, שיישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום פסק-
הדין ועד ליום התשלום בפועל.
ד.
נוכח התוצאה המשפטית, יישאו הנתבעים בחלק יחסי של הוצאות התובעים שכ"ט עו"ד מע"מ ואגרות בסך של 1,617 ש"ח, שיישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום פסק-
הדין ועד ליום התשלום בפועל.
ניתן היום, כ"ד טבת תשע"ז, 22 ינואר 2017, בהעדר הצדדים
.
המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר.
הואיל והנתבעים אינם מיוצגים, והצהירו בבית המשפט כי הקריאה בשפה העברית קשה להם
יערוך מתורגמן בית המשפט תרגום של פסק הדין לשפה הערבית ויגיש אותו לאישור בית המשפט בדואר האלקטרוני טרם פרסומו.
זכות ערעור בתוך 45 יום מיום משלוחו של פסק הדין בשפה הערבית.












תאמ בית משפט שלום 61739-03/16 איילון חברה לביטוח בע"מ, מנחם פרסיה נ' עאדל חסן, ראיד חסן (פורסם ב-ֽ 22/01/2017)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים