Google

ברנר רביד - קודקוד אבטחה ורפואה בע"מ

פסקי דין על ברנר רביד | פסקי דין על קודקוד אבטחה ורפואה בע"מ

9865/04 דמ     30/03/2005




דמ 9865/04 ברנר רביד נ' קודקוד אבטחה ורפואה בע"מ




4


בתי הדין לעבודה
בית דין א.לעבודה ת"א
דמ 009865/04


בפני
:
כבוד הרשמת מוניקה מרגלית

תאריך:
30/03/2005



בעניין:
ברנר רביד





התובע

נ ג ד


קודקוד אבטחה ורפואה בע"מ





הנתבעת

פסק דין

1. רקע כללי
תובע הגיש תביעה בדיון מהיר לתשלום זכויותיו בגין עבודתו בנתבעת כחובש מלווה טיולים, בסך כולל של 3,410 ₪, כמפורט בכתב התביעה.
בכתב ההגנה הכחשו טענות התובע ברובן, נטען כי התובע הפסיק את עבודתו ללא מתן הודעה מראש. הנתבעת זכאית, לטענתה, לקזוז בסך 2,100 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרותו של התובע.
התובע ונציג הנתבעת, מר יאיר יגר, העידו בפני
בדיון במעמד הצדדים.
מוסכם כי התובע הועסק בנתבעת מחודש 12/02 עד להתפטרותו בחודש 8/03 במשרה חלקית, בשכר יומי בשיעור 200 ₪. עוד מוסכם כי לא שולם לתובע פדיון חופשה לתקופת עבודתו, וכי משכרו בגין חודש 6/03 נוכה סך 200 ₪.
המחלוקת היא בשאלת זכאותו של התובע להשבת ניכויי שכר לחודשים 5/03 ו- 7/03 בסך 200 ₪ לכל חודש; זכאותו לגמול שעות נוספות וליתרת הוצאות נסיעה, מהו שיעור פדיון החופשה אשר התובע זכאי לקבל, מצד אחד; וכן שאלת קיזוז סכומים בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרותו של התובע. אדון בהן אחת לאחת.

2. 2. השבת ניכויים משכר עבודה
חודש 5/03 – עיון בתלוש שכר רלבנטי מראה ניכוי סך 165 ₪ בסעיף "ניכוי רשות – קנסות".
סעיף 25 לחוק הגנת השכר התשי"ח – 1958 קובע מהם הניכויים המותרים, הוראתו פורשה בפסיקה בהיתר לניכוי סכום קצוב ומוכח בלבד או בלתי שנוי במחלוקת כי לא יעלה על הדעת כי יאפשר המחוקק למעביד לעשות דין לעצמו ולנכות סכומים משכר עבודה כישר בעיניו (דב"ע נד / 101 – 3 יעקב עמנואל – שופרסל בע"מ ואח', פד"ע כ"ח 241).
הנתבעת לא הוכיחה קיומו של חוב התובע כלפיה או שיעורו. התובע התנגד לניכוי שבוצע משכרו.
התוצאה היא שתביעתו של התובע ברכיב זה להשבת ניכוי משכרו מתקבלת, ואולם באופן חלקי, בהתאם לסכום הניכוי שבוצע בסך 165 ₪.
חודש 6/03 – לאור עדות נציג הנתבעת בדיון, לפיה נוכה בטעות משכרו של התובע בחודש 6/03 סך 200 ₪, ובהתאם להסכמתו להשבת הסכום לתובע, התוצאה היא שתביעתו של התובע ברכיב זה מתקבלת.
חודש 7/03 – לטענת הנתבעת לא בוצע ניכוי שכר בחודש האמור. בתלוש השכר הרלבנטי לא צויין דבר בענין ניכוי שכר. משלא הוכחה התביעה ברכיב זה - אין להעתר לה.

3. גמול שעות נוספות
התובע טען בכתב התביעה כי בחלק מתקופת עבודתו עבד למעלה מ- 11 שעות בלא ששולם לו גמול שעות נוספות.
נציג הנתבעת העיד בדיון כי משך יום עבודה לטיול בממוצע הוא 8-10 שעות, ולכל היותר 12 שעות, ואולם לעתים היו ימי טיול קצרים מ- 8 שעות ושולם לתובע שכר יומי מלא תמורתם.
חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א – 1951 קובע כי יום עבודה לא יעלה על שמונה שעות עבודה, ומתיר עבודה בשעות נוספות בתנאים המפורטים בו תוך הטלת חובה לתשלום גבוה יותר על מנת לפצות את העובד על עבודתו. מדובר בזכות מגן המתגבשת בהתאם להלכה הפסוקה בשני תנאים מצטברים: הראשון, קיומה של דרישת מעביד מעובד לעבוד שעות נוספות ואישורו לביצוען; השני, הוכחת מספר השעות הנוספות ע"י העובד.
הואיל ומדובר בתביעת ממון מוגדרת, על התובע הנטל להוכיח מהו מספר השעות הנוספות שעבד על מנת שביה"ד יוכל לפסוק סכום קצוב (דב"ע לב/32 – 3 מרלין פרומוביץ נ' ישראל בר אדון, פד"ע ד' 39). על התובע ליתן פירוט מלא ומדויק של השעות והימים בהם עבד ולהוכיחם (ע"ע 300001/98 בוריס שוסטר ואח' נ' רמי חרושת ואח', מיום 6/11/00).
התובע לא ציין בכתב התביעה דבר בענין היקף השעות הנוספות שעבד, בדיון במעמד הצדדים טען התובע כי פירוט המועדים בהם ביצע שעות נוספות נערך ברישומיו ביומנו האישי. התובע בחר לוותר על הגשתו היומן האישי האמור לבית הדין.
בהעדר פירוט מלא ומדוייק באילו מועדים ושעות עבד התובע שעות נוספות, ובאיזה היקף, ומשלא כומת רכיב זה בכתב התביעה בסכום כלשהו, כמו גם רכיב תביעתו לגמול עבודה בשבת – אין להעתר לדרישותיו של התובע ברכיבים אלה.

4. 4. פדיון חופשה
כאמור, אין מחלוקת כי התובע לא ניצל ימי חופשה בתשלום, אף לא קיבל פדיון חופשה בסיום עבודתו. בכתב התביעה נדרש פדיון חופשה בגין 8 ימים.
בדיון במעמד הצדדים צמצם התובע דרישותיו ברכיב זה ל- 4 ימי חופשה, בהתחשב בחלקיות משרתו בשיעור של חצי משרה.
נציג הנתבעת הודה בזכאותו של התובע לפדיון של 3.42 ימי חופשה לפי יחסיות המשרה של התובע ובהתאם חישוב שנערך ע"י רו"ח מטעם החברה.
גירסת הנתבעת אשר נתמכת בתלושי שכר שהוגשו על ידה לכל תקופת עבודתו של התובע מקובלת עלי.
התוצאה היא שהתובע זכאי לסך 684 ₪ כפדיון חופשה.

5. 5. הוצאות נסיעה
התובע דרש בתביעתו סך 235 ₪ בגין חודשים מאי – יוני.
נציג הנתבעת בדיון העיד כי שולמו לתובע בחודש 6/03 הוצאות נסיעה בסך 1,091 ₪ עבור חודשים מאי – יוני. טענתו לא נסתרה בעדות התובע בדיון, טענה זו נתמכת בתלושי השכר הרלבנטיים.
התוצאה היא כי אין להעתר לתביעת התובע לתשלום יתרת הוצאות נסיעה. התביעה ברכיב זה נדחית.

6. 6. טענת הקיזוז בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות התובע
ההודעה על סיום יחסי העבודה מקורה בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות תשס"א – 2001. חובת הודעה מוקדמת נועדה לאפשר לצד המקבל את ההודעה להתארגן מבעוד מועד למציאת עבודה חלופית – אם הוא העובד, או לחפש מחליף – אם הוא המעביד.
לפי סעיף 2(ג) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, הודעה מוקדמת תנתן בכתב, ותציין את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של ההתפטרות.
אורך ההודעה המוקדמת לעובד בשכר במהלך שנת עבודתו הראשונה – של יום אחד בשל כל חודש עבודה (ר' סעיף 4 לחוק).
התובע העיד בדיון כי נתן הודעה להתפטרותו לפחות חודש מראש, ואולם ההודעה ניתנה לטענתו בעל-פה לממונה עליו בחברה הנתבעת, עינת. עדותו של התובע לא נתמכה בראיה או בעדות והכחשה בעדות הנתבעת, ומכל מקום, אפלו נכונה גירסתו בענין מתן הודעה מראש להתפטרותו בעל-פה, אין היא עולה בקנה אחד עם הוראות החוק האמור.
התוצאה היא שבהעדר מתן הודעה מראש כדין להתפטרותו של התובע, טענת הקיזוז מתקבלת, ואולם באופן חלקי.
בהתחשב בתקופת עבודתו של התובע במשך שמונה חודשים, בשכר יומי של 200 ₪ ליום, זכאית הנתבעת להודעה מוקדמת של שמונה ימים, ולפיכך, יקוזז סך 1,600 ₪ מהסכומים המגיעים לתובע בגין תקופת עבודתו.
לאור כל האמור, זכאי התובע להשבת ניכוי מהשכר בגין חודש 5/03 בסך של 165 ₪ ולפדיון חופשה בסך 684 ₪, סה"כ זכאי התובע לתשלום סך 849 ₪.
הנתבעת זכאית מנגד לתמורת הודעה מוקדמת להתפטרותו של התובע בסך 1,600 ₪, ובקיזוז סך 849 ₪ אשר התובע זכאי לקבל, התוצאה היא כי הנתבעת זכאית ליתרת תמורה של הודעה מוקדמת בסך 751 ₪.
הסכום ייפסק לה.

7. 7. סוף דבר
לאור כל האמור, משנתקבלה טענת הקיזוז אשר הועלתה על ידי הנתבעת, אני קובעת כי על התובע, ברנר רביד
, לשלם לנתבעת יתרת התמורה להודעה מוקדמת להתפטרותו בסך 751 ₪. התשלום יבוצע תוך 15 יום מקבלת פסה"ד ולא ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד למועד תשלומו בפועל.
לאור התרשמותי כי התביעה הוגשה בתום לב ובהתחשב בטענות ההדדיות אשר הועלו במסגרת ההליכים בתביעה, כל צד ישא בהוצאותיו.
ניתן לבקש רשות ערעור מנשיא ביה"ד הארצי לעבודה תוך 15 יום ממועד קבלת פסה"ד.

העתק מפסה"ד יישלח לצדדים ע"י המזכירות.

ניתנן היום י"ט ב אדר ב, תשס"ה (30 במרץ 2005) בלשכתי.


מוניקה מרגלית
, רשמת




קלדנית: רחל רוזבן








דמ בית דין אזורי לעבודה 9865/04 ברנר רביד נ' קודקוד אבטחה ורפואה בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/03/2005)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים