פסקי דין על ראובן (בן יחזקאל) לוי

919/05 פ     31/03/2005




פ 919/05 מדינת ישראל נ' ראובן (בן יחזקאל) לוי




בעניין:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד קאופמן
המאשימה
נ ג ד
ראובן (בן יחזקאל) לוי

ע"י ב"כ עו"ד הורוביץ
הנאשם
גזר דין

כללי
1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, המכיל שני אישומים.

אישום ראשון
2. בחודש יולי 1998 תקף את אשתו (להלן: "המתלוננת"). הנאשם סטר לה, בעט בה, משך את שערותיה והשליך לעברה חפצים בהיותה בבית. הנאשם לא חדל מהתנהגות אלימה זו אף כשהיתה המתלוננת בהריון. בהזדמנות אחרת, היכה את המתלוננת בבטנה וגרם לה כאבים עזים.

בחודש ינואר 2005, הגיע הנאשם למקום מגוריה של המתלוננת, ושאל אותה מדוע היא לובשת ג'קט, שבעיניו הוא ג'קט "כמו אלו של הזונות", ואיים עליה שאם לא תוריד את הג'קט הוא יקרע אותו מעליה. בערב ה-3.2.05 הגיעה המתלוננת לביתו של הנאשם וזאת על מנת לאסוף את בנה. הנאשם דרש ממנה הסבר לפשר הגעתה באיחור. משלא ענתה לו לשביעות רצונו, החל להכותה. הנאשם הרים סכין מטבח, הניף אותה לנגד עיניה ואיים עליה באומרו: "אני ארצח אותך סופית". המתלוננת ברחה מהבית, ובעקבותיה הנאשם, תוך שהוא משליך לעברה אבן ומכסה של טאבון עשוי פח, אשר פגע בגבה. הנאשם הצליח לתפוס אותה בשערותיה וחנק אותה עד שהגיע גיסה והפריד ביניהם. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת מספר שריטות בפני
ה ובגבה וכן סחרחורת.

אישום שני
3. במועדים שונים, במהלך התקופה הרלוונטית, נהג הנאשם להתעלל בילדיו פיזית ונפשית. במספר רב של הזדמנויות היכה הנאשם את בנו הבכור , בעט בו, וקילל אותו. בן נוסף הוכה על ידי הנאשם בתדירות גבוהה. מדי פעם הצליף בו בחגורה ובהזדמנות אחת, אף גרם לסימן כחול בפני
ו. לפני כשנתיים היכה הנאשם את בנו מכות נמרצות במוט עשוי ברזל ובכך גרם לפצע בידו הימנית. לאחר חצי שנה היכה את בנו בכל חלקי גופו באמצעות צינור פלסטיק.
כשבוע לפני חג הפסח שנת 2004, בחצות, האשים הנאשם את בתו בכך שהיא מלשינה עליו למתלוננת. הנאשם היכה אותה ומשך את שערותיה. הנאשם היכה את המתלוננת, מספר פעמים, בנוכחות הבת - דבר שגרם לה לפגיעה נפשית.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם, כאמור, בעבירות הבאות:

(1) תקיפת בת זוג - עבירה לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(1) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק")
(2) חבלה של ממש - עבירה לפי סעיפים 380ו-382(ג) לחוק.
(3) איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק.

הסדר הטיעון
4. לאחר שהנאשם יורשע, תעתור המאשימה לבית המשפט להשית עליו עונש מאסר בפועל שלא יעלה על 18 חודשים, ואילו הסניגור יעתור לגזור עליו 6 חודשי מאסר בפועל.

דברי ב"כ המאשימה
5. ב"כ המאשימה, עו"ד נ' קאופמן הגיש את הרישום הפלילי של הנאשם ממנו עולה כי הוא נדון ביום 7.11.99, בגין תקיפה וגרימת חבלה חמורה כלפי אישתו. הוטל עליו, באותו תיק, בין היתר, מאסר על תנאי של 4 חודשים למשך 3 שנים שלא יעבור עבירות אלימות. ב"כ המאשימה, ברוב הגינותו, מציין כי לא ברור אם העבירות שבוצעו בתיק זה אכן בוצעו בתקופת התנאי.
לגופו של עניין, טוען ב"כ המאשימה, כי הנאשם לא נרתע והנה תקף שוב את אישתו. העונש שייגזר עליו אמור ליתן ביטוי לחומרת המעשים. מדובר במסכת אלימות שנועדה להפחיד את בני המשפחה ולהשליט מרות.

דברי הסניגור
6. הואיל ולא הוגש תסקיר בעניינו של הנאשם, פרט הסניגור המלומד עו"'ד מ' הורוביץ, את רקעו של הנאשם.

הנאשם הינו יליד 1958, אב לשבעה ילדים, (בגילאים שבין 14 לשנתיים), ובני הזוג חיים בנפרד, אם כי באותו מושב. האשה הינה פרובוקטיבית, ומערכת היחסים ביניהם בעייתיית והם על סף גירושין. הנאשם מצא עבודה במפעל, רק לאחרונה, טרם מעצרו. המשפחה מטופלת בלשכת הרווחה, ואף נמצאת במצב כלכלי קשה.

דברי הנאשם
7. הנאשם הביע חרטה. לדבריו, ילדיו זקוקים לעזרה ואישתו אינה עובדת. הנאשם עצור כבר חודשיים והוא מציג מכתבים רבים שמקבל מילדיו, האוהבים אותו ומצפים לשובו. לאשתו חובות ותיקים בהוצאה לפועל. הילדים בסכנה, שתי ילדות לא לומדות. הבן הגדול מסתובב בחוץ בלילות, יש בידו אולר, והוא מעשן. בן אחר בפני
מיה. שתי ילדים בדיכאון.

דיון
8. מעשי הנאשם בגינם הורשע קשים הם. פגיעת אב באישתו ובילדיו הקטינים לא תסולח. העונש, במקרים כאלה, צריך לבטא את חומרת המעשים, ולתת ביטוי משמעותי להרתעת הנאשם הנדון והציבור בכללותו.

שיקולי שיקום וענישה אינדיבידואלית, מרכינים ראש אל מול ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם.

המסר לציבור כי יש להתייחס בחומרה למעשי אלימות במשפחה הובע בפסיקה עניפה (ראו ע"פ 2157/92 פלוני נ' מדינת ישראל
, פ"ד מז(1), 81).

אכן, הנסיבות במקרה דנן קשות אף הן. מדובר במשפחה הנמצאת ברף הכנסות נמוך, ולהם שבעה ילדים, שאינם מטופלים כראוי, כפי שעולה מדברי הנאשם עצמו, והם על סף התדרדרות ל"תרבות רעה".

הסניגור המלומד מפנה לת.פ. 409/04 (י-ם) מדינת ישראל
נ' אליהו איתן, (כב' השופטת מ' שידבלוסקי-אור), שם נגזר על נאשם שהורשע (בהסדר) בעבירות תקיפת קטין חסר ישע לשנת מאסר בפועל, אולם מדובר שם בנסיבות שונות. כך גם בע"פ 4596/98 פלונית נ' מדינת ישראל
, פ"ד נד(1), 145, נדונה הנאשמת ל-12 חודשי מאסר על תנאי, ומבחן.
אין ללמד מ

פסק דין
זה לעניין שלפנינו באשר נסיבותיו שונות לחלוטין.

כב' השופט י' קדמי עמד על סוגיה זו בע"פ 6599/93 מדינת ישראל
נ' פלוני (לא פורסם):

"דומה שאין צורך להכביר מילים הרבה על מנת להציג את מידתה הגדושה של האכזריות ואת קשיחות הלב המאפיינים מעשים אלה, ולא יכולה להיות מחלוקת על כך, שאין בעונש הנגזר על המשיב כדי ליתן ביטוי הולם לחומרת מעשיו, לשמש גורם מרתיע הן כלפי המשיב בעצמו והן לגבי עבריינים בכוח. נסיבותיו האישיות של מי שמורשע בעבירות מסוג זה, מאבדות את משקלן לנוכח העניין הציבורי שבמתן הגנה מלאה בקטינים חסרי ישע בפני
התעללות מצד הוריהם, המופקדים על שלומם ושלמות גופם ונפשם, ומחובתו של בית המשפט לשוות כלל זה לנגד עיניו בבואו לגזור עונשם של אלה שאין בכח הדין כדי להרתיעם".

בת"פ (מחוזי נצ') 7/03 מדינת ישראל
נ' בן עיד אבוראס (כב' השופטת נ' מוניץ) נגזר על הנאשם, בעבירות דומות, עונש מאסר של 36 חודשי מאסר בפועל, לאחר שהנאשם צירף מספר תיקים בעבירות מס, תקיפה, וקשירת קשר להונות סוחר.

העונש הראוי לנאשם
בין יתר השיקולים, יש לשקול את מצבו של הנאשם, ומצב משפחתו, כאשר ברור שהרחקתו מהחברה תפגע בראש ובראשונה בקרבנותיו עצמם. אולם גם בקונפליקט זה, הלימת הענישה לנסיבותיו של נאשם זה, אינה מותירה מקום להקל עימו, שעה שהמאשימה מראש הגבילה עצמה בהסדר הטיעון לעתור לעונש של 18 חודשי מאסר. (ראו ע"פ 5106/99 נאבו-נג'ימה נ' מדינת ישראל
, פ"ד נד(1) 350).

שקלתי את העובדה שהנאשם הודה וחסך זמנו של בית המשפט, ואת הצורך בהעדת אשתו ויתר העדים, וכן את הבעת החרטה הכנה של הנאשם.

סוף דבר, אני גוזר על הנאשם מאסר לריצוי בפועל של 14 חודשים, מיום מעצרו.

כן אני גוזר עליו מאסר על תנאי של 7 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור על עבירה מהעבירות בהן הורשע.

למען הסר ספק, ולאור העובדה כי בכתב האישום מיוחסים לנאשם מעשים משנת 1998 ואילך, אני מפעיל את המאסר המותנה בת.פ. 24/98 (בית שמש) של 4 חודשים שירוצו בחופף לעונש האמור הנ"ל.

הודע לנאשם זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתנה היום, (31 במרץ 2005) במעמד הצדדים.
_______________
יוסף שפירא
- שופט
1
בתי המשפט
בית המשפט המחוזי בירושלים
ת"פ 919/05
לפני:
כב' השופט יוסף שפירא
31/03/2005








פ בית משפט מחוזי 919/05 מדינת ישראל נ' ראובן (בן יחזקאל) לוי (פורסם ב-ֽ 31/03/2005)