פסקי דין על שמשון מקייס | פסקי דין על יעקב נוריאלי | פסקי דין על מרגלית הרוש | פסקי דין על רותי בוהדנה ואח' |

41985-08/16 א     26/01/2017




א 41985-08/16 שמשון מקייס נ' יעקב נוריאלי, מרגלית הרוש, רותי בוהדנה ואח'








2
בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי
בירושלים


ת"א 41985-08-16



בפני
: כב' הרשם

אלכסנדר רון


תאריך: כ"ח טבת תשע"ז, 26 ינואר 2017


בעניין
:
שמשון מקייס
ע"י ב"כ עוה"ד וד"ר אפרים אליגולא
ולירון שמע




המבקש/התובע






נ ג ד






1.יעקב נוריאלי
ע"י ב"כ עוה"ד אריאל דינובצקי
ועדי מסורי


2.מרגלית הרוש
3.רותי בוהדנה
4.נורית כהן
ע"י ב"כ עוה"ד רונן בוך
וחמי אורן




המשיבים/הנתבעים




מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד אחווה ברמן [פמ"י, אזרחי]

המשיבה לבקשת הפטור




החלטה

1.
כללי


החלטה בבקשה למתן פטור מאגרת בית המשפט;

ברקע לבקשה זו כתב תביעה שעיקר עניינו בטענות המבקש לסכומים המגיעים לו תמורת מעשיו לטובת עיזבון משה שפיר ז"ל. ספק אם לצורך בקשה זו נדרש בית המשפט להיכנס לפרטי התביעה, ואסתפק בכך שאתן ביטוי לכך שעל הפרק עיזבון שהיקפו עולה בהרבה על 100 מיליון שקל, וכי למבקש, גם לשיטתו, חלק לא מבוטל בעיזבון זה. המבקש העמיד את תביעתו על סך של 23,500,000 ₪, ואין בכוחו, לדבריו, לשלם על חשבון האגרה, ולו פרוטה.

2.
הערות מקדימות

בידוע, ששניים הם המבחנים שעל המבקש לעבור ביחד (קריטריונים מצטברים) כדי שתאושר בקשתו: על המבקש להוכיח העדר יכולת כלכלית ועליו אף ללמדנו שבפיו עילה של ממש וכלשון סעיף 14(ג) לתקנות האמורות:

"המבקש שהקופה הציבורית תישא לבדה בהליכי משפטו צריך לפרוש בפני
בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות" [ראה בשג"ץ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט, פורסם בנבו, 11.5.2011; רע"א 3297/90 רביבו ואח'
נ' בנק הפועלים, פורסם בנבו, 13.9.1990].

נקודת המוצא בהוראות התקנות ובפסיקת בתי המשפט, לפיהן, בעל דין המגיש תביעה נדרש לשאת באגרה. זהו הכלל, והפטור הוא החריג. בד בבד, נדרש בית המשפט לקבוע ולהזכיר, שככל שסבור המבקש שעומד הוא במבחנים הנדרשים לקבל אגרת פטור כאמור, מלוא הנטל עליו –

הנטל להוכחת קיומם של התנאים הנזכרים בסעיף 14 לתקנות, מוטל על כתפיו של העותר לפטור מתשלום אגרה, בגדרו נדרש הוא לפרוש בפני
בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי (ראו למשל: ע"א 4146/08 ויינשטיין נ' שניר, פורסם בנבו, 5.8.2008) ולשכנע כי אין המדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש"
[רע"א 4014/10 דיאנה מונדז נ' שבתאי בירן, רו"ח, 21.9.2010].


3.
לשאלת היכולת הכלכלית


על יסוד משקלו המצטבר של כל האמור להלן, ותוך שאוסיף ואציין שיש בדיון במישור היכולת הכלכלית גם כדי לזרות אור על התמונה בכללותה בהיבטים רלוונטיים נוספים, נדרשת המסקנה שלא עלה בידי המבקש להרים את הנטל, והיה בראיות גם כדי לטעת בבית המשפט ספקות בשאלה האם, אכן, הקפיד המבקש להביא בפני
בית המשפט תמונה מלאה וממצה של מצבו:-

א.
זכויות רבות בעיזבון – גם לשיטתו. כפתיח להמשך הדיון אביא את כותרת המשנה שמקדימה את סעיף 20 לתצהירו ולפיה, בתמצית: "מצבי הכלכלי אינו מאפשר לי לשלם כעת את אגרת בית המשפט". כהערה שיש בה כדי להקדים במעט את המשך הדברים וייתכן שהיא רלוונטית גם לאחדות מטענות המבקש, אוסיף, כי אם וככל שלבעל דין באמת יש יכולת כלכלית ממשית, ולמעשה משתמעים הדברים מאחדות מטענותיו, הנחה היא לבית המשפט שבכוחו למנף את יכולותיו, במקרים המתאימים לגייס אשראי על יסוד היכולות הכלכליות שלהצהרתו הוא, הן קיימות.

ב.
חלק נכבד בירושה כבדה. ואכן, די באחדות מכותרות המשנה של תצהיר המבקש עצמו כדי ללמדנו מה רבים נכסיו לשיטתו, וגם אם עולה מהדברים, ואכן כך, שעל הפרק פוטנציאל לקבלת נכסים, בעיקר מאותה ירושה שנזכרה, קשה להבין מדוע לא ניתן לראות בהם מנוף לקבלת אשראי לשם תשלום אגרת בית המשפט ששיעורה נופל עשרת מונים, ואף יותר, מחלקו של המבקש מיורשה המוערכת על ידו בהרבה למעלה מ-100 מיליון שקל. בפסקת המבוא מצהיר המבקש במפורש כי: "כללי – המבקש יחד עם המשיבים יורש חלק נכבד מעיזבונות המנוחים"; ואם בכך לא סגי, כותרת המשנה שלפני סעיף 51 לבקשתו מלמדת אותנו כי: "אין חולק כי המבקש זכאי לקבל כספים רבים למצער מעיזבון המנוח משה שפיר" סעיף 51 עצמו, מוסיף ומלמדנו, שהמבקש הינו יורש של רבע מהעיזבון, לא פחות.

ג.
בעל בית. במהלך החקירה הנגדית, הוספנו ולמדנו מפי המבקש עצמו, שיש לו בית בן שלוש קומות במבשרת ציון ששטחו 330 מ"ר. צילומו בפני
בית המשפט – מש/2 [עמ' 4 שורות 3 עד 6 לפרוטוקול]. ער אני לחלוטין לטענות המבקש שביקש להסביר מפני מה עדין אין הבית רשום על שמו, הגם שנרכש לפני למעלה מ-30 שנה, ואולם, גם אם עדיין אין הבית רשום על שמו, אין בכך כדי להניח את הדעת ומנגד, אולי אף יש בכך כדי להציף את השאלה מפני מה עדיין כך המצב, ואבהיר. כמפורט בהמשך, לימדנו המבקש עצמו, ששוכר הוא עורכי דין רבים וטובים להליכים לא מעטים בהם נקט במסגרת מאבקיו הרבים במנהל העיזבון ויורשים אחרים, ואשוב לכך בהמשך. מכל מקום, בנסיבות אלה, ישאל השואל, הכיצד, אם למבקש מודעות לצורך להביא לפתרון בעיותיו בהליכים משפטיים, עדיין לא דאג להסדיר את רישום הבית על שמו, וזאת בחלוף למעלה מחצי יובל שנים. (לטענת המשיבים – הדבר מכוון). בשולי האמור, עוד למדנו מפי המבקש, שחלק מהבית מושכר [עמ' 15 שורה 22 לפרוטוקול], ועוד.

ד.
העברות כספים מגיסתו. ערפל סמיך משהו, מכסה את הכנסותיו של המבקש. במהלך חקירתו הנגדית למדנו מפיו שגיסתו, מרים אמיר, מעבירה כל חודש כספים למבקש ולאשתו, ואין המדובר בסכומים של מה בכך. רק בשנת 2016 העבירה הגב' אמיר סכום שנע בין 400,000 ₪ ל-500,000 ₪ וזאת שעה שמשכורתה – כ-7,000 ₪ [עמ' 6 שורות 13 עד 23 לפרוטוקול]. לדברי המבקש בראש עמ' 7, אין לה נכסים, ובנקודה זו, אין לי, אלא להותיר לקוראי החלטה זו את השאלה, כיצד ולמה מעבירה גיסה חסרת נכסים נכבדה זו למבקש כחצי מיליון ₪: לשיקול דעת כל קוראיה של החלטה זו. ביחס להעברות כספים אלה, רב הנסתר על הנגלה, ומעל הצורך אזכיר שנפסק ביחס לבקשות פטור מאגרה, שעל המבקש אף לשכנע את בית המשפט שאין ביכולתו לגייס את הכסף ממקורות אחרים (ראה רע"א 4014/10 אשר אוזכר לעיל). מכל מקום, על מה ולמה מעברים כספים אלה, רק למבקש הפתרונים.

ה.
חשבונות בנק והכנסות החברה שבבעלות אשת המבקש. ובהמשך לסוגיית הכנסות המבקש, יוטעם, שלמדנו מחקירתו, שלצד חשבון הבנק המתנהל על שמו, מתנהלים חשבונות בנק על שם אשתו ועל שם חברה בתחום הרכבים שבבעלותה או בניהולה. האסמכתאות בדבר מצבה הכלכלי של החברה, התנהלותה, רווחיה וחשבונות הבנק שהוגשו לבית המשפט – חלקיים. ביחס לחייו השוטפים אף הוצג לבית המשפט דף הפייסבוק של המבקש בו מתפאר הוא לכאורה בטיול בחו"ל בשנת 2016. ער אני להסבריו, שהעלה הוא עתה תמונות מטיול שנערך לפני כשש שנים, אך תמוה מדוע שיעשה כן, ותמוה, שקיבל עתה תגובות מחברו, לאותו טיול נשכח. וד"ל.

ו.
הליכים קודמים המנוהלים על ידי עורכי דין, לרוב בהקשרים קרובים. רבות הן התביעות שהגיש המבקש, ומצב דברים זה אומר: דרשני. אין חולקין שהגיש המבקש במהלך השנים תביעות לא מעטות שהקשרן במאבקים סביב העיזבון. ראשית, נמצא בנקודה זו כדי להזכיר שנפסק בהקשרי אגרת בית המשפט, שיכולת לשכור עורכי דין נכבדים, ואף בא כוחו הנכבד מאוד של המבקש, לדידי, לבטח, בקטגוריה זו, הינו אינדיקטיבי לכל הקשור ליכולותיו של המבקש, היינו שיש בכך כדי לתמוך במסקנה שמי שיכול לשכור עורך דין משובח מאד כבפרשתנו, אף יכול לשלם אגרה. לא נעלמה מעיניי טענת הנגד שיש להפחית ממשקלה של טענה זו כשעל הפרק התקשרות המעניקה לעורך הדין את חלקו על פי אחוזים, ואולם, והגם שמבין אני את הגיונה של טענה זו, אין לה אחיזה של ממש בפסיקה. ומעבר לכך, בהקשר הנדון, לדידי, חשובה מכך שבעתיים המסקנה המתבקשת מהדיון הנגזר מהעובדה שהוגשו על ידי המבקש כבר תביעות רבות בכיוונים דומים. זאת, באשר, ממה נפשך: אם וככל שהיה בתביעות האלה או בחלקן כדי להביא לו כספים, כי אז יש לו מקורות לתשלום אגרת בית המשפט. ומנגד, אם וככל שהפסיד בתביעות או ברובן, ומתמונת המצב שבפני
י, למד אני, שבמרבית המקרים נטו מסקנות בתי המשפט לכיוון זה, כי אז יש בכך כדי לתמוך בספק הרב שמבקשים המשיבים להטיל בקיומה של עילת תביעה של ממש. לטענתם, אין המדובר אלא בעוד תביעת סרק בסדרה ארוכה שראשיתה לפני שנים לא מעטות.

ז.
תשלום מס בהיקף של מעל חמישה מליון ש"ח. כאמור, לבית המשפט ספק רב אם זכה לגילוי נאות משקף וממצה בשאלת יכולותיו הכלכליות של המבקש, ולרבות ביחס לכספים נזילים שבידו, ודברי המבקש בחקירתו הנגדית אף הוסיפו וחיזקו את ספקותיי. בתשובה לשאלה שנגעה לתשלום מס שבח, כנראה בהקשר לחלק מנכסי העיזבון, השיב המבקש הנכבד כדלקמן: "העיזבון שילם 5,100,000₪ מיסים מהחלק שלי ונשאר" [עמ' 7 שורה 16 לפרוטוקול]. מעט קודם לכן הבהיר שחלקו במס עמד על סכום זה וכאמור – "רק שילמו ממני את המיסים" [שם, שורה 9]. מה לי אם שילם המבקש מיסי מקרקעין רק ביחס לחלקו בירושה או גם כדי לשחרר את חלקם של יורשים אחרים. העובדה ששילם סכום שכזה, מדברת בעד עצמה: בעל דין שביכולתו לשלם סכום כאמור, מלמד בכך הן על יכולת כלכלית ממשית, והן, מחזק הוא את טענותיו שכבר פורטו בדבר החלק בעיזבון שיגיע לו. מי שכדי לקבל את חלקו יכול לשאת במס בהיקף כאמור, כדי לקבל עוד כספים המגיעים לו, לטענתו, ראוי שישלם גם את האגרה. ולא בעל דין זה, הוא מי שזכאי לפטור מאגרה.

כללו של דיון בנקודה זו במסקנה שלא היה בידי המבקש ללמד על אי יכולת כלכלית. לכל היותר, וגם בכך אינני בטוח, ייתכן שמצוי הוא בקשיי נזילות זמניים. נותנת הדעת שבנסיבות אלה ראוי לבית המשפט לאשר ארכה יחסית גמישה לתשלום האגרה, ואולם, מכאן, ועד למסקנה שהרים המבקש את הנטל במישור הכלכלי, רחוקה הדרך עד מאוד.

4.
עילת התביעה

א.
לתפיסתי, במישור זה נדרש בית המשפט למידה יתרה של זהירות, באשר, מלבד כתב התביעה, אין בפני
ו דבר: אף כתב הגנה טרם הוגש. ועם זאת, די במעט שבפני
י כדי להצביע על קשיים לא מבוטלים הגלומים, לכאורה, בעילת התביעה.

ב.
כפי שהדגיש, בצדק, בפרט בא כוחו הנכבד של המשיב 1, די בעיון בכתב התביעה כדי ללמד על שאלה של ממש האם אין על הפרק תביעה שהתיישנה. פשיטא, שלא אקבע בשלב זה מסמרות בשאלה זו, אך אין כל קושי לתת ביטוי לכך שכל נספחי התביעה למעט החלטות אחדות של בתי המשפט מהשנים האחרונות, חלקן, בהליכים אחרים בהם נקט המבקש, מקורם במועדים (על פי התאריכים הרשומים), שלא זו בלבד שהתיישנו, אלא מגיעים אנו לעומק שנות התשעים. ומעל הצורך: נספח א' של כתב התביעה נערך בשנת 1993; ההסכם נספח ג', גם הוא מאותה שנה; מסמכים נוספים משנות ה-90 ומלבד החלטות בית המשפט, לא צורף לכתב התביעה ולו גם מסמך טרי אחד. גם עיון בסעיפי כתב התביעה מתיישב עם האמור – עיין שם.

ג.
סיכומה של פסקה זו בדברי התובע עצמו בסעיף 74 המסכם את תביעתו ולפיה: "... לא כל שכן לאור ההסכם משנת 2001 הרי שהתובע זכאי למצער לסך השווה לעשרים אחוז משווי הנכסים ומההכנסות ממכירתם...". ומדברים הדברים בעד עצמם. ער אני לכך שהוגשה תביעה זו בעקבות דברי בית המשפט בהליך אחר מבין אלה הנוגעים לסכסוכי העיזבון, ואולם, לא יהא בכך כדי לשנות. הגשת ההליך עתה, וגם אם נבע הדבר מהערת בית משפט, אין בה בנסיבות העניין כדי להצדיק פטור מאגרה.

5.
סוף דבר


כאמור בפתיח להחלטה זאת, כפי שהדגישה בצדק ב"כ הנכבדה של המדינה, פטור מאגרת בית המשפט הוא החריג ונקודת המוצא הינה שבעל הדין שהחליט להגיש את תביעתו יעמוד בדרישות התקנות לרבות בהיבטים הנוגעים לאגרת בית המשפט. ניתנה הדעת לכל טיעוני המבקש, אך חוששני, שלא עלה בידי המבקש, למרות טיעוניו המפורטים והמוקפדים של בא כוחו הנכבד מאד, כדי ללמדנו על העדר יכולת כלכלית, ואף עילת התביעה מפוקפקת במעט. ולכל היותר, ייתכן שיש מעט ממש בטענות המבקש לקשיי נזילות, אלא שנקודת האיזון לבית המשפט במצב זה, במתן ארכה יחסית גמישה לתשלום האגרה, וגם זאת, במידה קיצונית לפנים משורת הדין לטובת המבקש.

6.
הבקשה – נדחית.

וכאמור, ארכה למבקש להשלמת אגרת בית המשפט תוך 120 יום מהיום. כתבי הגנה – במועדי התקנות שיחושבו רק אם ולאחר שתושלם אגרת בית המשפט, ומאותו מועד.

7.
תיק זה על שולחני בשנית לצורך מעקב בעוד 120 יום.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ז, 26 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.








א בית משפט מחוזי 41985-08/16 שמשון מקייס נ' יעקב נוריאלי, מרגלית הרוש, רותי בוהדנה ואח' (פורסם ב-ֽ 26/01/2017)