פסקי דין על ניזאר שאהין | פסקי דין על רשות השידור/ המשרד הראשי

55953-01/17 תת     25/01/2017




תת 55953-01/17 ניזאר שאהין נ' רשות השידור/ המשרד הראשי








בית משפט השלום בעכו



ת"ת 55953-01-17 רשות השידור/ המשרד הראשי
נ' שאהין




תיק חיצוני: 0814305133





מספר בקשה:
3

בפני

כבוד הרשם הבכיר ראמי נאסר


מבקש

ניזאר שאהין


נגד


משיבה

רשות השידור/ המשרד הראשי





החלטה

לפני בקשה דחופה, במעמד צד אחד, לעיכוב ו/או ביטול הליכים בתיק הוצאה לפועל המתנהל נגד המבקש ומספרו 08-14305-13-3.
תובענה זו החלה את דרכה בלשכת ההוצאה לפועל בצפת כבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב.
המבקש הגיש ללשכת ההוצאה לפועל התנגדות לביצוע תובענה יחד עם בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות. רשם ההוצאה לפועל הורה על העברת העניין לבית משפט זה.
בבקשה שלפני נטענו טענות רבות הן לעניין אי מסירת אזהרה כדין והן לגופו של עניין. נטען עוד, כי אי עיכוב ו/או ביטול ההליכים יגרום למבקש נזקים כבדים.
בתיק נקבע דיון בהתנגדות ובבקשה להארכת מועד ליום 15.03.2017
.
אפתח בהערה מקדימה. הדרך של ביצוע שטרות / תובענות על סכום קצוב בהוצאה לפועל היא מבחינה מסוימת יוצאת דופן בהליכי ההוצאה לפועל, שהרי ללשכת ההוצאה לפועל לא מוגש לביצוע

פסק דין
או החלטה מחייבת של בית משפט אלא מסמך שלא ידוע בשלב ראשוני מה טיבו. לכן בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לבצע את השטר / התובענה רק כאשר אין התנגדות, כי אז מניחים שאין בדעתו של החייב להתגונן ואין טעם להרבות בטרחה והוצאות. אך משגילה החייב שהוא חולק על החיוב המבוצע, העניין מועבר להמשך בירור לבית המשפט המוסמך, שיחליט כפי שהוא מחליט בבקשה להתגונן בתביעה בסדר דין מקוצר לרבות בעניין עיכוב וביטול הליכים (ראה: ע"א 85/75 אסקר בע"מ נ' כסאות ישראל בע"מ (02.10.1975)). למעשה,
הליכי ביצוע שטרות ותובענות בהוצאה לפועל יכולים להיות חלק מהליך משפטי רחב יותר המתנהל בשני רבדים לפני בית המשפט ולפני לשכת ההוצאה לפועל כשהם אחוזים ושלובים זה בזה.
הכלל הוא, שהסמכות לעיכוב ו/או ביטול הליכים בהוצאה לפועל נמצאת בידי רשם ההוצאה לפועל. עם זאת, כאשר מוגשת בתיק ההוצאה לפועל התנגדות לביצוע שטר / התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב, קיימת חשיבות לשלב בו מוגשת ההתנגדות - במועד או באיחור - והדבר משליך על השאלה מיהי הערכאה המוסמכת להחליט בשאלת עיכוב וביטול ההליכים. בשלב של הגשת התנגדות במועד, רשם ההוצאה לפועל הוא המוסמך על פי החוק להורות על עיכוב הליכים.
עיכוב ההליכים במקרים אלו הינו עיכוב שבחובה והעניין
עובר לחסות בית המשפט. במצב זה, לא תהיה תרופה לחייב לביטול הליכים, אלא על ידי בית המשפט המוסמך
(
ע"ר (ראשל"צ) 26383-12-13 מוסדות נירים ירושלים בע"מ נ' נעה דבי
(23.12.2013)).
אם ההתנגדות מוגשת באיחור והעניין מועבר לבית המשפט על ידי רשם ההוצאה לפועל, בית המשפט הוא המוסמך להורות הן על עיכוב הליכים והן על ביטול הליכים לפי שיקול דעתו. בשולי הדברים אציין, כי קיימים מקרים בהם מוגשת בקשה לקבוע כי ההתנגדות מוגשת במועד ובמקרים אלו
קיימת מחלוקת בפסיקה באשר לשאלה - מי מוסמך לדון בבקשה כזו וגם בבקשה לעיכוב ו/או ביטול הליכים פעילים - רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט
(ראה והשווה: ת"ת 19512-02-15 א.א.י - רוטשילד יזמות ונכסים 2010 בע"מ נ' גולומביק (08.11.2015); רע"צ 62448-03-14 עופר ל. אלומיניום בע"מ נ' סנטרתריס בע"מ (08.05.2014);
בר"ע (ת"א) 2137/08 ג'ודה ויקטוריה נ'
וו.אס.אי בע"מ

(26.08.2009)).
על מנת לעמוד על היקף שיקול דעתו של בית המשפט בשאלת עיכוב ו/או ביטול הליכים פעילים בהוצאה לפועל, יש לזכור את תכליתו של חוק ההוצאה לפועל שנועד להעמיד לרשות הציבור מנגנון, באמצעותו יוכל בעל דין לממש

פסק דין
שניתן לטובתו, וגם מסמכים משפטיים הניתנים לביצוע כמו

פסק דין
, ובהם שטרי משכון, משכנתה, שטרות ושיקים, וגם תובענות על סכום קצוב. מנגנון זה צריך להיות יעיל, מעשי ובר-יכולת אכיפתית, כאשר אינטרס הזוכה במימוש זכויותיו הוא בעל בכורה. עם זאת, המחוקק ראה לנגד עיניו גם את החייב, המתקשה למלא אחר

פסק דין
שניתן כנגדו בשל מצבו הסוציאלי, וביקש שלא להפכו, על ידי הפעלת מנגנון ההוצאה לפועל, לחסר כל ולנטל על החברה. זו תכליתו השניה של חוק ההוצאה לפועל. בצד שתי תכליות מיוחדות אלה, עומדות שתי תכליות כלליות התומכות בהן, אשר נגזרות מערכי היסוד של השיטה. כך, לצד התכלית המיוחדת של גבייה מהירה ויעילה של החוב עומדת התכלית הכללית של הגנה על הקניין, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בצד התכלית המיוחדת שעניינה מניעת ירידה לחייו של החייב מונחת התכלית הכללית של הגנה על כבוד האדם של החייב ועל חירותו (ראה:
רע"א 5137/11 פלוני נ' עו"ד עודד הכהן (25.10.2011)
).
האיזון בין האינטרסים של מבקש עיכוב הליכים לבין האינטרסים של התובע מביא בחשבון כמה פרמטרים: ראשית, יש לבחון את סיכויי המבקש לעכב את ההליך המשפטי להצליח בהליך המשפטי שהוא מנהל. שנית, יש לבחון את מאזן הנוחות שבין הצדדים בשים לב לתכליות הנ"ל של חוק ההוצאה לפועל. עיכוב ו/או ביטול הליכים עלול לגרום לתובע נזק במובן זה שייגרעו סיכוייו לגבות את החוב. בכך ייפגעו התכלית (הספציפית) של חוק ההוצאה לפועל לגביית החוב באופן יעיל ומהיר והתכלית (הכללית) של הגנה על קניינו של הזוכה. מנגד, יש לשמור על האינטרסים של החייב.
לכל אלה יש להוסיף כי לכל בעל דין עומדת הזכות הבסיסית כי יתנהל לגביו הליך משפטי הוגן. זכות בסיסית ויסודית זו היא מנשמת אפו של ההליך המשפטי. הזכות להליך הוגן כוללת הדרישה למסירה כדין של מסמכים לבעלי דין ובכלל זה מסירת אזהרת הוצאה לפועל לחייב המתנהל נגדו תיק הוצאה לפועל.
בתי

המשפט
ולשכות ההוצאה לפועל
מסתמכים

על

אישורי

המסירה

ולא

אחת

נוקטים

הליכים

פוגעניים

נגד

בעל

הדין
,
מתוך

הנחה

שהוא

בחר

שלא

להתגונן
.
פעולה

על
בהעדר אישור מסירה כדין,
היא

אפוא

פעולה

הגורמת

נזק

משמעותי

לבעל

הדין
,
כמו

גם

לאמון

שרוכש

הציבור

בהליכים

המשפטיים

ובתקינותם (ראה:
ת"פ (קריות) 22981-05-14 פרקליטות מחוז חיפה - פלילי נ' נעם איתן (05.07.2016)
).
לעניין הליכי הוצאה לפועל הכלל הוא שהמצאת האזהרה בפועל ממש היא תנאי מוקדם לקיום ההליכים או לתחילת מניינם של מועדים. המטרה העיקרית של המצאת האזהרה לחייב היא להעמידו על כך שעליו לשלם את החוב הפסוק או את סכום השטרות בבת אחת או בתשלומים, שאם לא כן אפשר שיינקטו נגדו הליכי אכיפה שונים. אין זה עניין של מה בכך (ראה: רע"א 2793/01 לאופר נ' גבאי (13.11.2001)). למעשה, מסירת האזהרה לחייב היא מהלך חיוני לנקיטה בהליכי הוצאה לפועל ואין היא בגדר מהלך טכני ופורמלי. הרעיון הוא שאין לפגוע בזכויותיו של חייב אלא לאחר שהוזהר כהלכה בדבר הכוונה לעשות כן. בהעדרה, כל ההליכים שננקטו, בטלים ומבוטלים, לא שרירין ולא קיימין (ראה: ע"א (ב"ש) 68/90 הבנק הבינלאומי נ' פישל (לא פורסם)).
להמצאת האזהרה חשיבות מיוחדת נוספת כאשר מדובר בהליכים לביצוע שטר / תובענה משום שבאזהרה כזאת מעמידים את החייב על כך שהוא זכאי להגיש התנגדות במועד שנקבע בחוק.
מצוות המחוקק היא, שיודיעו לחייב על זכותו להתנגד. העדר ההודעה מסכלת את מטרת המחוקק (בר"ע 87/72 משה אלבוים נ' חברת פרץ אפשטיין (14.06.1972)).
עינינו רואות, כי החשש שהובע בפסיקה הוא שאי מסירת אזהרה לחייב עלולה להוביל לפגיעה ממשית בחייב ובזכותו להליך הוגן ואף בעקרון הוודאות, שהינו מרכיב הכרחי בהליך המשפטי.
סבורני, כי שיקולי וודאות והחשש מפני נקיטת הליכים ללא ביצוע מסירה כדין, אמורים להוביל לאימוץ גישה דווקנית יותר אשר מצמצמת את הפגיעה בחייבים
.
כמובן שקיימים גם טעמים כבדי משקל התומכים בהימנעות מעיכוב הליכים במקרים בהם מעלים החייבים טענות סתמית ובעלמא לעניין אי מסירת אזהרה כדין ללא התייחסות מפורשת לאישור המסירה המצוי בתיק ההוצאה לפועל ואף ללא צירופו לבקשה לעיכוב וביטול הליכים.
דברים אלו מקבלים משנה תוקף בהעדר ממשק מחשובי משותף בין מערכת המחשוב של בתי המשפט למערכת המחשוב של לשכות ההוצאה לפועל, כך שאין
לבית המשפט את הכלים לבחון ולעיין במסמכים בתיקי ההוצאה לפועל. הכלים הם בידי המבקש שעליו להציג את כל המסמכים הרלוונטיים בפני
בית המשפט.
אציג, עתה, את נסיבות המקרה שלפני. עסקינן בהתנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב שלכאורה לא הוגשה במועד. המבקש ביקש הארכת מועד להגשת התנגדות אם כי טען כי לא נמסרה אליו אזהרה כדין. המבקש לא ביקש לקבוע כי ההתנגדות מוגשת במועד, אלא שביקש כאמור הארכת מועד להגשת התנגדות ובעקבות כך נקבע דיון בתיק.
לאחר בחינה, עיון בבקשה ובנספחיה ואיזון, ומאחר והשהייה הכרוכה בדיון בבקשה בדרך הרגילה עשויה לגרום נזק למבקש, אני מחליט על פי צד אחד בלבד, לעכב את הליכי ההוצאה לפועל עד למתן החלטה אחרת וכן לבטל את העיקול על חשבון העו"ש של המבקש וכן לבטל את ההגבלות שהוטלו על המבקש בתיק ההוצל"פ, הכל בכפוף להפקדת ערבון כספי בסך של 2,200 ₪ במזומן או בערבות בנקאית צמודה ללא הגבלת זמן או תנאי, בקופת בית המשפט.
העיכוב וביטול ההליכים הנ"ל יכנס לתוקף, רק לאחר אישור מזכירות על תשלום הפיקדון כפי שנקבע.
המבקש יעביר את בקשתו לתגובת הצד שכנגד שתוגש תוך 14 יום מיום קבלת המסמכים.
על המבקש לדאוג תוך 3 ימים מקבלת ההחלטה במזכירות, למסירת העתק הבקשה והחלטה זו לצד שכנגד. כמו כן, באחריות המבקש לעדכן את לשכת ההוצל"פ הנוגעת בדבר בכל החלטה בעניין עיכוב ו/או ביטול ההליכים בהוצאה לפועל
.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ז, 25 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.










תת בית משפט שלום 55953-01/17 ניזאר שאהין נ' רשות השידור/ המשרד הראשי (פורסם ב-ֽ 25/01/2017)