פסקי דין על אברהם צ'רנוביצקי | פסקי דין על אביחי גל | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על נטע חבשוש ואח' |

17906-11/15 תאמ     25/01/2017




תאמ 17906-11/15 אברהם צ'רנוביצקי נ' אביחי גל, מדינת ישראל, נטע חבשוש ואח'








בית משפט השלום בכפר סבא


25 ינואר 2017
תא"מ 17906-11-15 צ'רנוביצקי נ' גל ואח'




בפני

כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר


תובע

אברהם צ'רנוביצקי


נגד

נתבעים
1.אביחי גל
2.מדינת ישראל
3.נטע חבשוש
4.שלמה תחבורה (2007) בע"מ



פסק דין


1.
תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 5.2.2015 בכביש הירידה ממחלף שלום לנתיבי איילון דרומה. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 39,759 ₪, בגין עלות תיקונים (29,146 ₪, מתוכם 5,841 ₪ למוקד קדמי), ירידת ערך (8,090 ₪), שכר שמאי (1,230 ₪) הוצאות והפרשי שערוך (1,293 ₪).

2.
בתאונת שרשרת, רכב הנתבעים 1-2 היה אחורי, רכב הנתבעות 3-4 היה לפניו, רכב התובע לפניו, ורכב רביעי היה הקדמי. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים, וכן בשאלת הקשר הסיבתי בין הנזק במוקד הקדמי לתאונה המדוברת.

3.
אשת התובע, שנהגה ברכב, טוענת כי בעת עמידה או נסיעה איטית ביותר, בשל היווצרות פקק, חשה מכה עזה מאחור, ולאחריה עוד אחת, והיא נהדפה קדימה ופגעה ברכב שלפניה ובאבן השפה שבשולי הכביש. לדבריה, מייד לאחר התאונה הסתלק הרכב הקדמי מהמקום, לאחר שהנהגת בדקה וראתה כי לא נגרמו לה נזקים של ממש. לדבריה, בשיחות שבין הנהגים לאחר התאונה התקבל רושם ברור, כי רכב הנתבעים 1-2 הוא שהדף את רכב הנתבעים 3-4 אל רכב התובע.

4.
הנתבעת 3 טוענת, כי בעת עמידה, ואולי לקראת תחילת נסיעה איטית, עקב היווצרת פקק, חשה מכה עזה מאחור, ונהדפה אל רכב התובע. אף היא אישרה את דבר הסתלקות הרכב הקדמי מהמקום לאחר התאונה. היא טענה, כי לא נגעה ברכב שלפניה קודם להדיפתה, והוסיפה, כי בזמן אמת הדבר היה ברור לכל הנהגים. היא טענה עוד, כי התאונה ארעה אגב נסיעה בנתיב השמאלי משניים.

5.
רכבה ניזוק קשות, ונזקיו הם עניין לתביעה מקבילה, תא"מ 18209-01-16. עפ"י חוות-דעת השמאי שבדק את רכב הנתבעות 3-4, מסתכם הנזק בכ-42,000 ₪, מתוכו 23,000 ₪ לערך למוקד אחורי, ו-19,000 ₪ לערך למוקד קדמי. המוקד האחורי שולם על ידי הנתבעת 2, והמחלוקת שם היא לגבי אחריות רכב הנתבעים 1-2 למוקד הנזק הקדמי.

6.
הנתבע 1 טוען, כי מדובר היה בנסיעה לא מהירה, לאחר יציאה מרמזור, ומנגד גם אישר, כי בפועל התאונה היתה במורד הכביש, לקראת התמזגותו עם נתיבי איילון, וכי קדמה לתאונה האצה של מהירות הנסיעה. הוא סיפר כי הבחין לפתע בעצירה פתאומית לפניו ולא הספיק לבלום. עוד הוסיף, כי שמע רעש, בין של מכה ובין של חריקת בלמים, קודם לפגיעתו ברכב שלפניו, אולם לא יכול לומר בוודאות, כי הרכב שלפני רכבו פגע ברכב שלפניו. הוא טען עוד, כי למיטב זכרונו התאונה ארעה בנתיב הימני מהשניים.

7.
לא נשמעו עדים נוספים.

8.
לאחר ששמעתי את העדויות, נתתי דעתי לתמונות הנזק וחלוקת המוקדים, ועיינתי בשאר חומר הראיות, הגעתי למסקנה שרכב הנתבעים 1-2 הדף את רכב הנתבעות 3-4 אל רכב התובע. עוד הגעתי למסקנה, כי הנזק שנגרם לתובע כולל גם את המוקד הקדמי במלואו.

9.
למעשה, אלמלי עדות נהגת התובע, כי חשה בשתי חבטות, כלל לא היה ספק בשאלת האחראי לנזקי התובע, נוכח עדות נהגת התובע אודות הרושם שהתקבל מהשיחה בין הנהגים במקום, לאחר התאונה, ונוכח מוקדי הנזק ברכב הנתבעות 3-4, שהוא בחלוקה שווה למדי בין מוקד אחורי לקדמי, כאשר המוקד האחורי גדול יותר (ולמעשה, בהינתן הרכיבים היקרים יחסית המצויים בחזית כלי רכב, מדובר באינדיקציה שעוצמת המכה במוקד האחורי היתה משמעותית חזקה מהמכה שספג המוקד הקדמי).

10.
אכן, על פי רוב, כאשר נהג הרכב הקדמי חש בשתי חבטות, יש לייחס זאת לשתי תאונות נפרדות מאחוריו, אולם שני נימוקים מחלישים את הכלל הזה במקרה שבפני
נו: ראשית, בניגוד לרוב המקרים, כאן ישנה גם מכה בחזית רכב התובע, ולא מן הנמנע כי בסערת הנפש מייד לאחר תאונה עוצמתית יחסית, נקלעה נהגת התובע לבלבול בין המכה השניה, שהיתה בחזית הרכב, לבין הפגיעה שמאחור; ושנית, נוכח עדותו של הנתבע 1, כי היה בהאצה לפני הבלימה, גם לא מופרך לסבור, שלאחר המכה הראשונה, ממנה נהדף רכב הנתבעות 3-4 על רכב התובע, המשיך רכב הנתבעים 1-2 והתקדם, וכך פגע בשנית ברכב הנתבעות 3-4, מכה שהורגשה גם ברכב התובע.

11.
מכל מקום, גם בלא שתי השערות אלה, אין עצם העדות בדבר הרגשת שתי מכות כדי להתגבר על יתר הראיות, ובראשן: תוכן השיחה בין הנהגים בזמן אמת, והאינדיקציות העולות ממוקדי הנזק. ברי, כי לא זה ולא זה מובילים לוודאות, אולם על מנת להכריע במחלוקת במשפט האזרחי יש רק להטות את הכף ולו במקצת לטובת אחת הגרסאות, ודומה שהכף מוכרעת במקרה זה.

12.
לעניין הנזקים, לא מצאתי ממש בהחרגת המוקד הקדמי מתוצאות התאונה: ראשית, גם הנתבעת 3 אישרה שהיה רכב קדמי מעורב בתאונה, ומכאן כי קיום נזק במוקד הקדמי הוא מסתבר; שנית, הנתבע 1 מחזק את האפשרות שהתאונה היתה בימין הדרך, ומכאן כי רכב התובע יכול היה להיהדף עד לאבן השפה שבשולי הכביש; שלישית, מוקד הפגיעה באחורי רכב התובע הוא בצד שמאל של המגן האחורי, ומוקד כזה מתיישב היטב עם הדיפה ימינה של רכב התובע, באופן העשוי אכן להביא את הרכב אל ימין השול, עד לאבן השפה; ורביעית, מצאתי מהימנה את עדות התובע ואשתו, באשר למנהגם לתקן נזקים הנגרמים לרכב בסמוך לאחר שנגרמו – ומכאן כי לא היה נזק אחר בחזית הרכב שמקורו מלפני התאונה – ומאחר שאין חולק כי השמאי מצא נזק במוקד קדמי, הרי שזהו נזק חדש, שארע בתאונה.

13.
מכל הסיבות דלעיל, זכאי התובע לשיפוי מלא עבור הנזקים שנגרמו לרכב.

14.
מאידך, רכיב הנזק הנוגע להוצאות כלליות לא הוכח.

15.
לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים 1-2 לשלם לתובע סך של 38,759 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 497 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום.
כן אני מחייב את הנתבעים 1-2 לשלם לתובע את שכר העדה, אותו אני מעמיד על 300 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

16.
עוד לאור האמור, אני דוחה את התביעה נגד הנתבעות 3-4, ומחייב את הנתבעים 1-2 לשלם לנתבעות 3-4 שכ"ט עו"ד בסך של 4,556 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום, אחרת ישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום,
כ"ז טבת תשע"ז, 25 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.









תאמ בית משפט שלום 17906-11/15 אברהם צ'רנוביצקי נ' אביחי גל, מדינת ישראל, נטע חבשוש ואח' (פורסם ב-ֽ 25/01/2017)