פסקי דין על אלכסיי איליאגוייב

41831-06/16 פ     19/01/2017




פ 41831-06/16 מדינת ישראל נ' אלכסיי איליאגוייב




לך





בית משפט השלום בבאר שבע
ת"פ 41831-06-16 מדינת ישראל
נ' איליאגוייב(עציר)


19 ינואר 2017


לפני כבוד השופט דניאל בן טולילה




המאשימה



מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד כרמית כהן


נגד

הנאשם


אלכסיי איליאגוייב
(עציר)

ת.ז.
310987755
ע"י ב"כ עו"ד שאול דיוויס
<#1#>

גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של דרישת רכוש באיומים, תקיפה סתם וגניבה. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 17.6.16 בסמוך לשעה 17:34, דרש הנאשם כסף מאמו ז'נה אליגואייב (להלן: "המתלוננת") ותוך כדי כך איים עליה בפגיעה שלא כדין בגופה באומרו שאם לא תביא לו כסף הוא יחנוק אותה, וזאת כדי להפחידה או להניעה לתת לו הכסף.

המתלוננת השיבה לנאשם כי אין לה כסף, וזה בתגובה תקף אותה על ידי כך שהחל לחנוק אותה בשתי ידיו. מיד לאחר המתואר, גנב הנאשם מהמתלוננת טבעת זהב משובצת יהלומים בכך שנטל הטבעת מאצבעה של המתלוננת ללא הסכמתה ומתוך כוונה לשלולה שלילת קבע.

לא הייתה הסכמה בין הצדדים לעניין העונש וכל צד היה חופשי בטיעוניו.

תסקיר שירות המבחן
:
מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם בן 42, אב לשלושה ילדים, יליד קווקז, עלה ארצה עם משפחתו לפני למעלה משני עשורים. לפני כ-15 שנים התגרש מאשתו ואם ילדיו לאחר שבע שנות נישואים, וזאת בשל סירובה לקבל את התנהלותו השולית וההתמכרותי. לאחר הגירושים עבר הנאשם להתגורר עם אמו בבאר שבע. בעקבות התנהלותו האמורה לא פגש בבנותיו מזה כ-8 שנים, יחד עם מצוי בקשר טלפוני עמן. הלה לא עובד ומתקיים מקצבאות המל"ל. במשפחת מוצאו הנאשם הינו הצעיר מבין חמשת אחיו. אחיו הבכור ואחיינו נהרגו בתאונת דרכים עם עלייתם ארצה, ואילו אביו אשר היה מכור לאלכוהול ונהג כלפי אמו באלימות התאבד לפני כ-15 שנים. בארץ מולדתו סיים 8 שנות לימוד, ועם עלייתו ארצה למד באולפן ועבד במלצרות. בהמשך עבד בעבודות מזדמנות. הלה שוחרר מצה"ל בעקבות אי התאמה. לדבריו, קיים נגדו תיק בהוצל"פ בגין חוב מזונות בסך 300,000 ₪.
הנאשם סיפר כי מתמודד עם בעיות נפשיות מזה כ-5 שנים. עובר למעצרו אושפז בביה"ח הפסיכיאטרי בב"ש למשך חודש ימים, ניהל מעקב רפואי ונטל תרופות כנדרש. במאסריו הקודמים שולב במג"ן.

ביחס להרשעתו בתיק דנן, הלה הודה, הביע חרטה ולקח אחריות על מעשיו תוך שציין כי בעת ביצוע העבירות היה תחת השפעת סמים כאשר הכסף שביקש מאמו יועד למימון הסמים.

לדבריו, מערכת היחסים עם אמו תקינה, לצד זאת תיאר מריבות קודמות, על רקע סירובה לתת לו כסף למימון סמים, אולם לדבריו אלה לא כללו רכיב של אלימות. שירות המבחן התרשם כי למרות הפגיעות באמו לאורך השנים, היא גילתה כלפיו סלחנות וחמלה בכל פעם מחדש.
אחותו של הנאשם תיארה את התנהגותו כחסרת גבולות, כפי שמתבטאת בעישון סמים בבית ליד אמו הקשישה והחולנית, איומים וכן דרישה מאמו לממן את הסמים. כאשר לא נענים לדרישותיו נוהג הנאשם להגיב
בהתפרצויות כעס ועצבים ולגנוב רכוש של אמו ולמכור אותו לצורך מימון הסם והטלת פחד על אמו.

הלה תיאר בפני
שירות המבחן שימוש בסמים מסוגים שונים כבר מגיל צעיר, כאשר צורך באופן יומיומי סמים מסוג
הרואין וקריסטל. לצד זאת שלל בעיית שימוש באלכוהול. שירות המבחן מציין כי הנאשם נגמל בעבר מסמים לתקופה בת שנה וחצי, ובהמשך שולב במרכז "סלע" וטופל בתחליף סם, אולם לצד זאת המשיך השימוש בסמי רחוב. בכל הקשור לשילובו במסגרות קבוצתיות לא שיתף הנאשם פעולה, וכן ניסיונו לשלבו בתחום התעסוקתי לא צלחו.

בשיחה מול שירות המבחן הביע הנאשם רצון להשתלב במסגרת טיפולית אינטנסיבית וזאת עקב המחיר האישי שמשלם במגוון תחומים. נוכח כך שהנאשם סובל מתחלואה כפולה, פנה שירות המבחן ל"קהילת שילוב" ושם לא נמצא מתאים לפרופיל המטופלים. בעקבות זאת פנה שירות המבחן לקהילת "תכנים" לבדיקת התאמתו.

בבחינת הערכת הסיכוי לשיקום, התרשם שירות המבחן כי הנאשם מאוזן נפשית על ידי תרופות. בבחינת גורמי הסיכון לעבריינות התרשם שירות המבחן כי הנאשם מנהל אורח חיים התמכרותי ושולי המאופיין בחוסר יציבות בפן האישי, משפחתי, חברתי ותעסוקתי. שירות המבחן מציין כי האירועים הטראומתיים המשפחתיים שחווה לצד מחלת הנפש בה לוקה הוו גורם משמעותי על אופן התנהלותו ועל הבידוד החברתי כאשר זה מצא מענה רגשי בצריכת החומרים הממכרים.
כפי התרשמות שירות המבחן, הנאשם ילדותי ופאסיבי באופיו, מחזיק בעמדות קרבניות, ונוטה להשליך אחריות להתנהגותו על אחרים.
גבולותיו הפנימיים רופפים והלה בעל כוחות דלים לעריכת שינוי משמעותי באורחות חייו. עוד התרשם שירות המבחן מקושי בציות לגבולות חיצוניים לאורך זמן וכן בהיענות לסמכות ובציות לחוק. ניכר כי הליכים פליליים ומאסרים קודמים לא היה בהם כדי לשמש גורם מרתיע עבורו.

על אף היסטוריה של קשיים להיעזר בגורמי טיפול, כעת זיהה שירות המבחן במוטיבציה ראשונית להשתלב במסגרת טיפולית. לאור האמור, ביקש שירות המבחן לדחות הדיון לצורך השלמת הטפסים הנדרשים לקהילת הטיפולית ולהגשת תסקיר משלים.

תסקיר
שכזה הוגש לבית המשפט ובו ציין שירות המבחן כי הנאשם לא עמד בתנאי הקבלה שעניינם "זכאות לקצבת נכות". גם הנסיון לקבלו באופן חריג ללא הזכאות לקצבה, עלה בתוהו. לאור האמור, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם, אלא בהטלת עונש מוחשי לצד מאסר מותנה.

טיעוני הצדדים לעונש:
ב"כ המאשימה, בטיעוניה הכתובים לעונש, עמדה על חומרת העבירות שבהן הורשע הנאשם והפנתה לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו, ובכללם: שמירה על שלוות נפשה, בטחונה, וחירות פעולתה של המתלוננת לצד שמירה על שלמות גופה, כבודה וקניינה. עצם הפניית המעשים כלפי אם יש בה משום פגיעה בערך המוגן של התא המשפחתי.

אליבא דמאשימה, מידת הפגיעה של הנאשם בערכים המוגנים הינה משמעותית. זו ביקשה לתת את הדעת לזהותה של המתלוננת, אמו המבוגרת, המלמדת על אופיו נעדר הגבולות של הנאשם אשר לא בוחל באמצעים על מנת להשיג מבוקשו. עוד ולחומרא ציינה את שוויה של הטבעת ולאופן נטילתה מידה של המתלוננת ללא רשותה. לאור האמור לעיל, סבורה ב"כ המאשימה כי על מתחם העונש ההולם לנוע בין 6 ל- 18 חודשים מאסר בפועל.

בגדרו של המתחם ביקשה ב"כ המאשימה בראש ובראשונה לתת משקל משמעותי לעברו הפלילי המכביד של הנאשם הכולל 13 הרשעות ב-36 תיקים בעבירות מסוגים שונים לרבות סמים, אלימות ורכוש. נוסף לאמור, ולחומרא, לחובתו של הנאשם תלוי ועומד מאסר מותנה בן 12 חודשים בת"פ 19406-07-12 בגין עבירות אלימות כלפי אותה מתלוננת וכלפי אחותו, בנסיבות דומות. במסגרת תיק זה הוטלו על הנאשם 19 חודשי מאסר בפועל, אולם לא היה בעונש זה ובמאסרים קודמים שריצה הנאשם כדי להרתיעו מלשוב ולבצע עבירות.
לאור נסיבותיו של התיק ובהיעדר המלצה שיקומית, סבורה המאשימה כין אין מקום לחרוג מטה ממתחם העונש ההולם, אלא יש לגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל ברף הגבוה של המתחם באופן אשר יהיה בו כדי לבטא את חומרת העבירות וכן להגן על המתלוננת מפניו.

מנגד, ב"כ הנאשם ציין בפתח טיעוניו את "תחושת הפספוס" בנוגע לנאשם. זה ציין כי מתוך הכרותו המקצועית ארוכת השנים את הנאשם ולראשונה, זה מביע מוטיבציה לעבור הליך טיפולי אינטנסיבי. יתר על כן, גם שירות המבחן נתן דעתו לשינוי שחל בעמדותיו של הנאשם ולא בכדי בתסקירו הראשון סבור היה כי יהא זה נכון לבחון קליטתו במסגרת טיפולית ב"תחלואה כפולה" שיהא בה כדיי ליתן מענה גם לבעיית ההתמכרות של הנאשם לסמים וגם לבעיותיו הנפשיות.

בסופם של דברים, שילובו של הנאשם במסגרת שכזו סוכל מטעמים טכניים בלבד, נוכח כך שלא הוכר כזכאי לקצבת נכות, "תנאי סף" אותן מעמידות הקהילות הרלוונטיות לקבלת מטופלים אליהן. מעבר לכך, בבחינת נסיבותיו האישיות, ציין כי מדובר בנאשם בן 41, גרוש, אב לשלושה ילדים, אינו עובד ומתגורר עם אמו. מזה מספר שנים מתמודד הנאשם עם בעיות נפשיות וסובל מסכיזופרניה. מקום בו לא ניתן לשלב הנאשם בהליך טיפולי במסגרת ההליך הפלילי, הדבר יעשה על ידו לאחר שחרורו ממאסר ומשכך יש לצמצמו תוך הסתפקות בהפעלתו של המאסר המותנה בלבד.

הנאשם בדבריו לעונש סיפר על מצבו הרפואי והנפשי, וכן על הטראומה שחווה בעקבות התאבדותו של אביו. הלה סיפר בכוונתו להתגורר בבית אמו או בבית אחותו לאחר שחרורו ממאסר וכן לחזור למסגרת הטיפולית בתחלואה הכפולה.

דיון והכרעה
:
על-פי סעיף 40ג (א) לחוק העונשין, בקביעת מתחם העונש בהתאם לעקרון ההלימה, על בית המשפט להתחשב "בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה".

במעשיו האמורים דלעיל פגע הנאשם בערכים מוגנים רבים. בכל הנוגע לעבירת התקיפה פגע הנאשם בערכים המוגנים שעניינם פגיעה בביטחון, בכבוד ושלמות הגוף. בעבירת הגניבה ודרישת הרכוש באיומים יש משום פגיעה בערכים של שלוות נפשה, חירות פעולתה, פרטיותה וקניינה של המתלוננת. נוסף לאמור, עצם הפניית עבירות מסוג שכזה כלפי בן משפחה, יש בה כדי לפגוע בערך של שלמות התא המשפחתי.

על החומרה הגלומה בעבירות אלימות בתוך המשפחה אפנה ל דברי כבוד השופטת א' פורקצ'יה, בע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל
(פורסם במאגרים, 11.10.07).
"מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי
בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי...
נפוצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה".

מדיניות

הענישה

הנוהגת

בעבירות

בכגון

דא

משתרעת

על

פני

ספקטרום

מגוון

ורחב

הנע

בין

מספר

חודשים

שיכול

וירוצו

בדרך

של

עבודות

שירות

ועד

עונשים

הנעים

בין

שנה

וחצי

ואף

יותר
.
בעבירות

אלו

בית

משפט

שת

ליבו

לטיב

האיומים
,
למושא

האיומים
,
לנכס

אותו

מבקש

המאיים

להשיג
,
שימוש

בנשק

קר

או

חם
,
ביצוע

בצוותא

וכן

יתר

נסיבות

אשר

אפפו

את

האירוע
.

בת"פ 39192-03-16 מדינת ישראל
נ' ביירימוב -גזר מותב זה ל נאשם שדרש נכס באיומים מאימו וגנב ממנה כרטיס אשראי באמצעותו משך כספים, 8 חודשים מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.
בע"פ 7538/11

גיגי

נ
'
מ
"
י

-

אושרר

עונש

מאסר

בן
8
חודשים

בגין

עבירות

של

דרישת

נכס

באיומים
(2
עבירות
)
וכן

עבירה

של

היזק

בזדון
.
יצוין

כי

הנאשם

עשה

שימוש

בסכין

וכי

לחובתו

עבר

פלילי
.
בת"פ 26775-11-13

מ
"
י

נ
'
טלקר
–

הורשע

הנאשם

על
-
ידי

מותב

זה

בעבירות

של

סחיטה

באיומים

וכן

הדחה

בחקירה
.
המדובר

במי

שאיים

על

אמו

במטרה

שתביא

לו

כסף

לקניית

סיגריות

ובהמשך

אף

מסר

כי

לו

תזמין

משטרה

הוא

ירביץ

לאחר

שחרורו

מהכלא
.
בגין

מעשים

אלו

הוטלו

על

הנאשם
7
חודשים

מאסר

בפועל

לצד

ענישה

נלווית.
בת"פ 5194-08-11

(מחוזי
-
חיפה)


מ
"
י

נ
'
אבוחצירא
-

נדון

נאשם

למאסר

בן
12
חודשים

בגין

עבירה

של

דרישת

נכס

באיומים
.
המדובר

במי

שניגש

למתדלק

בתחנת

דלק

בטירת

הכרמל

כשעל

פניו

מסיכת

פורים

וכשהוא

מצויד

בסכין

ודרש

את

הכסף

שברשותו
.
בת"פ 15801-11-14

מ
"
י

נ
'
פלוני
(15.6.15)-
נדון

הנאשם
,
בין

היתר
,
ל
-7
חודשי

מאסר

בפועל

בגין

עבירות

של

דרישת

נכס

באיומים
,
היזק

לרכוש

במזיד
,
גניבה

וכן

החזקה

בסם

לצריכה

עצמית
.
המדובר

בנאשם

אשר

דרש

מאמו

ואחותו

שיעבירו

לו

את

הכספים

להם

זכאי

מהמל
"
ל

בגין

גמילתו

מסמים

באמצעות

איומים

שונים
.


ב
ת
"
פ
46349-04-14

מ
"
י

נ
'
חכמון
(4.4.16)
קבע

כב
'
השופט

עטר

מתחם

הנע

בין
6
ל
-18
חודשי

מאסר

בגין

עבירה

בודדת

של

דרישת

נכס

באיומים
.
יצוין

כי

נוכח

שיקולי

שיקום

הוטל

על

הנאשם
100
ימי

מאסר

בפועל
,
לצד

ענישה

נלווית
.

מידת הפגיעה של הנאשם בערכים המוגנים הינה ברף הבינוני- גבוה של עבירות בכגון דא. ראש וראשונה יש ליתן הדעת למושא האיומים והאלימות בהם נקט הנאשם. בענייננו מדובר באימו המבוגרת של הנאשם אשר בביתה הוא מתגורר ועל שולחנה הוא סמוך מזה שנים רבות.

הנאשם מכור לסמים ועל מנת לממן את אותה התמכרות פוגע בסביבתו בדגש על משפחתו הקרובה. תחילתו של האירוע בכך שהנאשם דרש כסף מאמו תוך שאיים עליה כי אם לא תציית לבקשתו הוא יחנוק אותה. "נאמן להבטחתו", לאחר שבקשתו סורבה, החל הנאשם לחנוק אותה עם שתי ידיו. בהמשך נטל מעל אצבעה של המתלוננת טבעת זהב משובצת יהלומים וגנב אותה.

מעשים אלו כוללים בתוכם רכיבים רבים לחומרא. עצם הפניית אלימות כלפי אדם מבוגר היא לכשעצמה מעידה על קושי בולט בשליטה ביצרים ועולה בקנה אחד עם הדברים שמסר הנאשם לקצינת המבחן לפיהם פעל באופן אלים ותוקפני תחת השפעת הסמים. גם אם לא נגרמו למתלוננת חבלות הרי שדפוס פעולה אלים תחת השפעת סמים כלפי אדם בוגר, יכולים בנקל להיגמר בתוצאות קשות שלא לומר בתוצאות קטלניות.

מדובר באלימות שכיעורה אינו פחות מהכאב הפיזי הגלום בה ומלמדת על התהום המוסרי אליו התדרדר הנאשם אגב התמכרותו. מדובר במעשים כוללים רכיבים מובהקים של השפלה ופגיעה בכבודה של המתלוננת אשר בנה מסיר מעליה באלימות את טבעת אשר על ידה, אך בשל כך שסירבה לתת לו כסף מתוך ידיעה (כך יש להניח) שסופו לשמש לרכישת סמים.
המתלוננת משמשת כמקור תמיכה כמעט יחיד עבור הנאשם וזו "הרעה תחת הטובה" שזה משיב לה. כפי הנלמד מהתסקיר ומהשיחה עם אחותו של הנאשם, אין המדובר באירוע חד פעמי והנאשם מאופיין בהתנהגות חסרת גבולות, עישון סמים ליד האם, איומים והטלת מורה עליה. לא בלי קשר, המתלוננת בעצמה לא רוותה נחת בחייה ועברה טראומות קשות בכללן מות בנה יחד עם נכדה בתאונת דרכים, היותה בעצמה קורבן לאלימות מצד בעלה אשר התאבד. לא רק שהנאשם אינו משמש לאימו מקור תמיכה אלא זה מגדיל את צערה ופוגע בה.
עוד יש לתת הדעת לטיב הרכוש אותו גנב הנאשם, דהיינו טבעת משובצת יהלומים אשר גם אם לא הובאו כל ראיות ביחס לשוויה המדויק יש להניח כי אין המדובר בסכום פעוט.

עמדתה

של

המתלוננת

לא

נשמעה

במסגרת

הטיעונים

לעונש
.

הגם

כך
,
אפילו

זו
,
כדרכן

של

אימהות
,
היתה

מבקשת

את

טובת

בנה
,
נדמה

כי

הנאשם

מנצל

ניצול

ציני

את

הקשר

עם

אמו
.
חיזוק

לכך

ניתן

למצוא

באמור בתסקיר שבו יצויין כי למרות הפגיעה החוזרת ונשנית שלו כלפיה זו גילתה כל פעם מחדש סלחנות, חמלה ואמפתיה. גם בדבריו לעונש ציין כי לאחר שחרורו בכוונתו לחזור לגור אצל אימו או אצל אחותו ולא אצל אחרים
, .
מבלי

להעלות

בדעתו

כי

קיימת

אפשרות

אימו

תאמר

נואש

מהתנהלותו

המבישה

אשר

הלה

נוקט

כלפיה
.

לאור האמור לעיל הריני לקבוע כי מתחם העונש ההולם בנסיבותיו של תיק זה נע בין 8 ל- 24 חודשים מאסר בפועל.

בקביעת ענשו של הנאשם בגדרי המתחם ולקולא, יש ליתן הדעת להודאתו ולחסכון בזמן שיפוטי יקר, לרבות העדתה של המתלוננת על כל המשתמע בכך. יש בהודאה זו משום חרטה ונטילת אחריות כפי שהדבר מוצא ביטוי גם בתסקיר שירות המבחן ובדברי הנאשם לעונש.

לנאשם נסיבות חיים קשות, ובכללן, אבדן אח, אחיין ואב בנסיבות טרגיות; גירושין וריחוק פיזי מילדיו; מצב כלכלי קשה לרבות חובות בתיק הוצל"פ;
בעיית תחלואה כפולה של התמכרות לסמים ובעיה נפשית. כעולה מתסקיר שירות המבחן, נסיבות אלו השליכו על התנהלותו כאשר זה מזור רגשי לצרכיו באמצעות השימוש בסמים.

מן העבר השני ולחומרא, יש ליתן הדעת לעברו הפלילי המכביד הכולל 13 הרשעות קודמות במגוון עבירות קודמות בדגש על עבירות רכוש וסמים (דבר המאפיין נרקומנים אשר לצורך מימון הסם פוגעים ברכוש הציבור). הנאשם ריצה תקופות מאסר לא מעטות חלקן לתקופות ממושכות, אשר לא היו בהן כדיי להרתיעו מלחטוא פעם אחר פעם בעבירות פליליות.

ביתר שאת, בית משפט נותן דעתו להרשעתו של הנאשם בשנת 2006, במסגרת ת"פ 8252/05 מחוזי באר שבע. עיון בגזר דין זה מעלה כי אז כהיום המתלוננת בתיק הינה אימו כאשר על פי המתואר הנאשם איים עליה שיהרוג אותה לאחר שלא נתנה לו כסף כמבוקשו. במועד נוסף דרש הנאשם מאמו כסף במספר הזדמנויות תוך שאיים כי אם לא תעשה כן הוא יפגע בה, ועל כן נתנה לו הכסף. באותה תקופה הנאשם אף גנב מאמו חפצים שונים ומכר אותם. ביהמ"ש המחוזי גזר עליו עונש של 36 חודשי לצד עונשים צופי פני עתיד.

בדומה, בשנת 2013 -הורשע הנאשם במסגרת ת"פ 19406-07-12, בביצוע עבירות של סחיטה בכוח, סחיטה באיומים ותקיפה לשם גניבה. גם בתיק זה מדובר באימו כאשר אליה
נוספה מתלוננת נוספת, אחותו של הנאשם. נסיבותיו של מקרה זה דומות עד מאוד לנסיבות התיק שבכותרת, וכך גם הרקע למעשים. כעולה מגזר הדין, הנאשם איים ותקף את אמו ואחותו בכך שעיקם ידיהן, איים לפגוע ברכוש הדירה, דרש מאמו להסיר את התכשיטים שענדה, נטל אותם ללא הסכמתה ובמקרה אחר אף הוציא את אמו מחוץ לדירה ונעל הדלת וזאת בעקבות סירובה ליתן לו כספים. ביהמ"ש גזר על הנאשם עונש מאסר בפועל של 19 חודשים, תוך הפעלתם שני מאסרים מותנים, לצד הטלת מאסר מותנה בן 12 חודשים שהינו בר הפעלה בענייננו.

צא ולמד כי פעם אחר פעם הנאשם פוגע באימו ומשפחתו, גוזל את רכושם ופוגע בכבודם, לצורך מימון סם. עבר פלילי זה יש בו כדיי לתת משקל משמעותי לשיקולי הרתעת היחיד ולשיקולי מניעה.

שירות המבחן מונה שורה ארוכה של גורמי סיכון להישנות התנהגות פורצת חוק. כך בין היתר שירות המבחן מצביע על קושי בולט בעמידה בגבולות חיצוניים לאורך זמן, וקיומם של גבולות פנימיים רופפים. עוד מצוין כי לנאשם אישיות ילדותית ובלתי יציבה, כאשר הלה מחזיק בעמדות קרבניות ונוטה להשליך אחריות להתנהגותו על אחר. המדובר באדם פאסיבי ובעל כוחות דלים לעריכת שינוי משמעותי באורחות ומצוקות חייו, כפי שהתבטא בקשייו להיעזר בגורמי הטיפול השונים לאורך השנים וניכר כי סנקציות עונשיות לא היוו עבורו גורם מרתיע ומציב גבולות.

גורמי סיכון אלו נותרים ללא מענה ואין לדבר על הליכי שיקום בגינם יש לחרוג מטה ממתחם העונש ההולם. אכן, שירות המבחן זיהה ניצנים של מוטיבציה מצד הנאשם להשתלב במסגרת טיפולית ואף פעל למציאת מסגרת התואמת את צרכיו של הנאשם, אך בסופם של דברים ב"מבחן התוצאה" הנאשם לא נקלט בשום מסגרת טיפולית גם אם הדבר אינו רובץ לפתחו. בהיעדר הליך שיקום הרי שכל אותם גורמי סיכון רבים ומצדיקים אף הם מתן משקל שיקולי הרתעת היחיד. ודוק, בית המשפט לא יתעלם לחלוטין מהשינוי בעמדותיו של הנאשם באופן שהדבר יילקח בחשבון תחת הכותרת "פוטנציאל שיקום" וימצא ביטוי בגדרי המתחם ובמשורה.

אשר למאסר המותנה שהינו בר-הפעלה, הרי שעל דרך הכלל יש להפעילו במצטבר לכל עונש מאסר אחר. זוהי לשון סעיף 58 לחוק העונשין, וזוהי אף הפסיקה הנוהגת. הגם כך, בשים לב להודאתו של הנאשם, על רקע משכו של המאסר שיושת עליו בגין תיק זה ולפנים משורת הדין, עונשים אלו יופעלו חלקם בחופף וחלקם במצטבר לעונש המאסר שייגזר עליו בגין התיק שבכותרת. כך גם תוך התחשבות במצבו לא ייגזר עליו רכיב של פיצוי הגם שנכון וראוי היה לעשות כן.

לאור המקובץ לעיל הנני לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
א.
14 חודשים מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו, 18.6.16;
ב.
מורה על הפעלת מאסר מותנה בן 12 חודשים מת"פ 19406-07-12 כך ששישה חודשים ממנו יהיו במצטבר לעונש המאסר האמור בסעיף א' לעיל והיתרה בחופף; בנוסף מורה על הפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים אף הוא מת"פ 19406-07-12 בחופף לעונש המאסר האמור בסעיף א' לעיל. סך הכל יהא על הנאשם לרצות 20 חודשים מאסר בפועל שימונו מיום מעצרו;
ג.
4 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירת אלימות או רכוש מסוג עוון;
ד.
8 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירות אלימות
או רכוש מסוג פשע;

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.
<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"א טבת תשע"ז,
19/01/2017
במעמד הנוכחים.


דניאל בן טולילה
, שופט











פ בית משפט שלום 41831-06/16 מדינת ישראל נ' אלכסיי איליאגוייב (פורסם ב-ֽ 19/01/2017)