פסקי דין על בצלאל בר כוכבא | פסקי דין על בינה בר-כוכבא | פסקי דין על חן ריבובסקי | פסקי דין על שרה ריבובסקי |

33924-12/12 א     24/01/2017




א 33924-12/12 בצלאל בר כוכבא, בינה בר-כוכבא נ' חן ריבובסקי, שרה ריבובסקי








בית משפט השלום בנתניה


ת"א 33924-12-12 בר כוכבא ואח' נ' ריבובסקי ואח'




תיק חיצוני: תיק עזר





מספר בקשה:
29

בפני

כבוד השופט
עוז ניר נאוי


המבקשים:

1
.
בצלאל בר כוכבא

2
.
בינה בר-כוכבא


נגד


המשיבים
:

1. חן ריבובסקי
2. שרה ריבובסקי




החלטה

בעניין בקשת התובעים למינוי מומחה מטעם בית המשפט –


התובעים עותרים למינויו של מומחה מטעם בית המשפט, לצורך הכרעה במחלוקת בעניין סיווגה של הקומה השנייה כשטח עיקרי או כשטח שירות.

לטענת התובעים, הצורך במינוי המומחה עלה עתה, ערב מתן פסק הדין, משום ש"הנתבעים הקדישו חלק נרחב ביותר בסיכומיהם למחלוקת נשוא התובעת" בעניין סיווג שטח הקומה השנייה, ולפיכך "אין מנוס מלבחון סוגייה זו לעומקה" [סעיפים 2 -4 לבקשה; ההדגשות במקור-נ.ע.].

הנתבעים מתנגדים למינויו של מומחה מטעם בית המשפט, כעת, שכן הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ערב מתן פסק הדין, וממילא אין כל טעם, לגישתם, במינויו של מומחה מטעם בית המשפט, שעה שבפני
בית המשפט עומדת חוות דעת המומחית מטעמם בלבד.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ראיתי לדחות את הבקשה; להלן טעמיי.

אין כל צידוק למינוי מומחה מטעם בית המשפט

תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כך:

130.(א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן – מומחה מטעם בית המשפט).

כידוע, על אף שלשון התקנה מאפשרת זאת, בתי המשפט אינם נוהגים למנות מומחה מטעם בית המשפט בהעדר חוות דעת סותרות מטעם שני הצדדים, שכן אין בית המשפט ממלא מלאכתו של צד אשר לא דאג להביא ראיות הנחוצות לו להוכחת טענתו. עמד על כך בית המשפט המחוזי בבש"א (נצ) 2087/07 זרעיני פארס נ' איברהים חסן (5.8.2007):

"תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 קובעת, אמנם, כי בית המשפט "רשאי בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם למנות מומחה או מומחים לעניין במחלוקת בין בעלי הדין", יחד עם זאת ועל פי עקרונות שיטת המשפט הנהוגה במקומותינו,
הצדדים הם אשר מצווים לדאוג להבאת הראיות הנחוצות להוכחת טענותיהם ובהעדר חוות דעת סותרות מטעם שני הצדדים, לא ימהר בית המשפט למנות מומחה מטעמו, אם אחד הצדדים מתנגד לכך. המחלוקת עליה הצביע התובע בבקשתו, ידועה, לפחות מאז הגיש הנתבע את כתב הגנתו, והיה בידי ב"כ התובע די זמן והותר על מנת להכין חוות דעת של מומחה בגרפולוגיה בעניין זה, ולהגישה במועד הקבוע בתקנות.

בהעדר חוות דעת סותרות מטעם הצדדים, בעניין המחלוקת המתוארת בבקשה, אינני רואה צידוק למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

ככלל, בהעדר הסכמת הצדדים, בית המשפט נוהג למנות מומחה מטעמו רק לאחר שהצדדים הגישו בפני
ו חוות דעת סותרות ולאחר שנוכח לראות כי לא יהיה קל לקבוע מי משני חוות הדעת עדיפה."
[שם, ההדגשות שלי – נ.ע.].

בענייננו, אין בפני
בית המשפט חוות דעת סותרות מטעם הצדדים בעניין זה, שכן מטעם התובעים כלל לא עומדת חוות דעת מומחה בעניין האמור. ודוק.

התובעים בחרו להסתמך בעניין שבמחלוקת על שתי ראיות עיקריות, האחת היא תצהירה של המהנדסת לריסה מינדינה, והשניה היא חוו"ד שמאית, מטעם מר אחיקם ביתן, אשר לא נערכה עבור התובעים.

תצהירה של המהנדסת לריסה מינדינה, אשר אפילו נכון הייתי לראות בו חוות דעת מטעם התובעים בעניין זה, אינו יכול לעמוד לתובעים, מן הטעם שזו לא התייצבה לישיבת ההוכחות אשר הייתה קבועה ליום 3.11.2016. התובעים לא נתנו כל הסבר לאי התייצבותה של מצהירה זו מטעמם, אשר תצהירה היה אמור לעמוד כנגד טענות התובעים בעניין התכנוני.

אף חוות הדעת השמאית מטעם מר אחיקם ביתן, אשר נערכה עבור הועדה המרחבית לתכנון ובניה במסגרת הליכי הבקשה להיתר בנייה, אינה מסייעת לתובעים, שכן עוד בהחלטתי מיום 26.7.2015
קבעתי כי לא ניתן לראות במסמך, כחוות דעת מטעם התובעים, משלא נערך לצורך זה, והכול מן הטעמים המפורטים שם.

זאת ועוד, התובעים אף בחרו שלא לזמן את המומחית מטעם הנתבעים, וויתרו על חקירתה.

אין מדובר במחלוקת חדשה אשר עלתה בשלב הסיכומים, כי אם במחלוקת אשר הייתה ידועה לצדדים מראשית ההליך, והתובעים ידעו כי אין בידיהם חוות דעת של ממש לעניין זה, מזה זמן רב, למצער מהחלטתי מיום 1.7.2015 במסגרתה דחיתי את עתירת התובעים למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

בנסיבות אלה, מקובלת עלי עמדת הנתבעים כי אין כל צידוק למינויו של מומחה מטעם בית המשפט כעת.


הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר – לאחר הגשת הסיכומים וערב מתן פסק הדין

ואם לא די באמור לעיל, יובהר כי בקשה זו הוגשה ביום 17.1.2017 ערב מתן פסק הדין, זמן רב לאחר שהתקיימה ישיבת ההוכחות (3.11.2016), ולאחר שהוגשו כבר סיכומי הצדדים בתיק (למעט סיכומי תשובה מטעם התובעים).

אמנם נכון הוא כי תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 מאפשרת לבית המשפט למנות מומחה מטעמו "בכל עת", אולם איני סבור כי ערב מתן פסק הדין, הוא ה"עת" להגיש בקשה מסוג זה.


אף טענת המבקשים כי "בית המשפט הנכבד קבע בהחלטתו מיום 1.7.2015 כי 'ככל שיהיה צורך בכך הדבר ישקל לאחר שמיעת הראיות בתיק'" אין לסייע להם, שכן ברי כי לנוכח ההחלטה האמורה היה על התובעים להעלות בקשתם זו בתום ישיבת שמיעת הראיות אשר התקיימה ביום 3.11.2016, ככל שסברו כי יש בכך צורך ולא להמתין עד לאחר הגשת סיכומי הנתבעים.

מכל מקום וכאמור, בנסיבות אשר פורטו לעיל, כאשר התובעים ויתרו על העדה המומחית מטעמם, לא חקרו את המומחית מטעם הנתבעים, וכאשר הלכה למעשה אין מחלוקת מומחים לפניי, סבורני כי דינה של עתירתם היה להידחות.

לנוכח כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות, והיא נדחית. הוצאות יילקחו בחשבון במסגרת פסק הדין.

התובעים יגישו סיכומי תשובה עד ליום 5.2.2017. יובא לעיון.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ז, 24 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 33924-12/12 בצלאל בר כוכבא, בינה בר-כוכבא נ' חן ריבובסקי, שרה ריבובסקי (פורסם ב-ֽ 24/01/2017)