פסקי דין על עזבון המנוח מוסטפא אחמד ג'בארין ז"ל | פסקי דין על עומר מוסטפא ג'בארין | פסקי דין על מוחמד מוסטפא ג'בארין | פסקי דין על מדינת ישראל – פקיד הסדר המקרקעין | פסקי דין על מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל | פסקי דין על מדינת ישראל – לשכת רישום המקרקעין חיפה ואח' |

66719-09/16 א     24/01/2017




א 66719-09/16 עזבון המנוח מוסטפא אחמד ג'בארין ז"ל, עומר מוסטפא ג'בארין, מוחמד מוסטפא ג'בארין נ' מדינת ישראל – פקיד הסדר המקרקעין, מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל, מדינת ישראל – לשכת רישום המקרקעין חיפה ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה

ת"א 66719-09-16 ג'בראין נ' מדינת ישראל ואח'






לפני כבוד השופטת תמר נאות פרי




התובעים / המבקשים


עזבון המנוח מוסטפא אחמד ג'בארין ז"ל
באמצעות יורשיו:
1. עומר מוסטפא ג'בארין
2. מוחמד מוסטפא ג'בארין
ע"י ב"כ עו"ד מוחמד בשיר ואח'


נגד

הנתבעים / המשיבים
1. מדינת ישראל – פקיד הסדר המקרקעין

2. מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל
3. מדינת ישראל – לשכת רישום המקרקעין חיפה
ע"י פרקליטות מחוז חיפה

4. כמאל כמאל
5. וג'יה כמאל
6. אדיב כמאל
7. אנואר כמאל
8. ראמי כמאל
9. כרים עראף
הנתבעים 4-9 באמצעות עוה"ד מג'די חליאלי


החלטה

בקשה למתן צו מניעה, לגבי חלק מגוש 20432 חלקה 47, באום אל פחם (להלן: "החלקה").
רקע כללי -
1.
התובעים הם יורשיו של המנוח מוסטפא אחמד ג'בארין ז"ל (להלן: "המנוח").
לטענתם, לפני שנים רבות, התקיימו הליכים משפטיים במסגרת הליך ההסדר שמספרו 497/אום אל פחם (להלן: "הליך ההסדר") לגבי החלקה. בשלב מסוים ניתן בהליך ההסדר

פסק דין
כנגד המנוח, בהעדרו. ב

פסק דין
זה נקבע כי החלקה (אשר בזמנו כונתה חלקה 6) – תירשם בחלקה על שם המדינה ובחלקה על שם המנוח. המנוח הגיש בקשה לביטול פסק הדין (בקשה מס' 12/69) ובית המשפט קיבל את הבקשה, מאחר ושוכנע כי המנוח לא זומן כדין לדיון שבו ניתן פסק הדין בהיעדר, וקבע בהחלטתו מיום 25.6.1969 כי פסק הדין מבוטל וכי יקבע דיון מחודש בחלק מהתביעה אשר התייחס לאותה חלקה 6.
ממשיכים וטוענים התובעים, כי במהלך כל השנים לא נקבע אותו "דיון מחודש", ולכן הם סברו כי הנושא הוסדר והחלקה נרשמה על שם המנוח.
לטענתם, רק בחודש ספטמבר 2016 נודע להם כי המדינה, באמצעות רשות מקרקעי ישראל, מבקשת לבצע עסקה בחלקה הנדונה או בחלק ממנה, וזאת בניגוד לזכויות שאמורות היו להיות למנוח בחלקה.
ההליכים בתיק עד כה –
2.
ההליך נפתח בכך שהתובעים הגישו כנגד שלושה אורגנים של המדינה (להלן ביחד: "המדינה") בקשה למתן צו מניעה, שימנע עשיית כל דיספוזיציה בחלקה עד בירור הטענות בתיק העיקרי (להלן: "הבקשה למתן צו המניעה").
הבקשה למתן צו המניעה הוגשה ביום 28.9.2016, במעמד צד אחד,
ובאותו יום קבעתי שאין מקום לתת צו ארעי במעמד צד אחד.
ביום 6.10.2016 התקיים דיון בבקשה למתן צו המניעה, במעמד שני הצדדים, ובסופו הוחלט לתת צו מניעה זמני-ארעי (להלן: "צו המניעה הארעי"), וכי אין לבצע כל עסקאות לגבי החלקה.
3.
בהמשך, הגישו הנתבעים 4-9 בקשות להצטרף כצדדים לתיק, באשר לטענתם הם בצעו עסקאות חליפין למול המדינה לגבי הזכויות שיש למדינה בחלקה, ולכן יש לראות בהם בעלי דין דרושים. הבקשה הראשונה הוגשה מטעמם של חמשת בני משפחת כמאל (להלן ביחד: "כמאל"), והבקשה השנייה הוגשה מטעמו של מר כרים עראף (להלן: "עראף").
הבקשות התקבלו וכמאל ועראף הצטרפו כנתבעים 4-9 לתיק. בהתאם, קבעתי דיון נוסף בכל הנוגע לבקשה למתן צו מניעה בנוכחות כל הצדדים, והיום נשמעו טיעוני הצדדים.
דיון והכרעה -
4.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים הרלבנטיים, מצאתי לקבל באופן חלקי את הבקשה למתן סעד זמני לגבי החלקה, כפי שיפורט להלן:
החלקים מתוך החלקה אשר לגביהם נחתם הסכם עם כמאל -
5.
מהאמור מעלה עולה כי החל מיום 6.10.2016, המדינה הייתה מנועה מביצוע כל עסקאות לגבי החלקה (ואזכיר, כי הדיון ביום 6.10.2016, התקיים בנוכחות באת כוח המדינה). מהמסמכים שהוגשו עולה כי עסקת החליפין בין המדינה לבין כמאל נחתמה כבר ביום 4.9.2016, משמע, לפני מתן צו המניעה הארעי ואף לפני שהוגשה הבקשה למתן צו המניעה. לכן, הצו המבוקש לא יכול לחול רטרואקטיבית לגבי עסקה שכבר בוצעה. תכליתו של צו המניעה הינו למנוע פעולות עתידיות, אך שעה שהפעולה כבר בוצעה – ברי כי לא ניתן לתת לגביה צו זמני כמבוקש (ובאשר לדחיית בקשה למתן צו זמני לגבי "מעשה עשוי" ראו לדוגמא את רע"א 875/14 לייפוייב בע"מ נ' הבורסה לניירות ערך בתל אביב, פסקה 8 (20.03.2014) ואת
ת"א (מחוזי ת"א) 48848-07-15 אוליב קרליבך בע"מ נ' נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ, פסקאות 50-51 (19.10.2016)).
החלקים מתוך החלקה אשר לגביהם נחתם הסכם עם עראף -
6.
לגבי ההסכם עם עראף – מצב הדברים מורכב יותר, שכן עסקת החליפין בין המדינה לבין עראף, נחתמה ביום 10.10.2016, ארבעה ימים לאחר שניתן הצו הארעי (הגם שעל חלק מהנספחים להסכם מתנוסס התאריך 5.10.2016). לא ברור לי מדוע המדינה ביצעה את העסקה למרות מתן צו המניעה הארעי (ואת הנתונים לגבי נושא זה נברר בהמשך הליכים), אך במצב הדברים נכון לעכשיו,
כבר נחתמה העסקה עם עראף, והוא אף טוען שהוא כבר נתן למדינה את השטח החלופי שאליו התייחסה עסקת החליפין, כלומר שמבחינתו הוא כבר שילם את התמורה בגין השטח שהוא קיבל מתוך החלקה.
לכן, עקרונית, ניתן היה לומר שגם לגבי העסקה עם עראף עסקינן ב"מעשה עשוי" ולא ניתן למנוע את העסקה, אלא שלאור האמור מעלה לגבי מועד ביצוע העסקה ביחס למועד מתן צו המניעה הארעי - אני סבורה כי מן הראוי ליתן צו שימנע את המשך העברת הזכויות בחלקים אלו של החלקה, בכפוף להפקדת ערבות מתאימה. לא ניתן למנוע את העסקה עם עראף, אך אני מוצאת לנכון להגביל את יכולתו של עראף להמשיך ולסחר את הזכויות שלו לצדדים שלישיים נוספים. ככל שיתברר שאכן לא היה מקום לחתום על העסקה עם עראף ויהיה צורך להשיב את הגלגל אחורה – יהא מקום להשיב את הזכויות למדינה, ועל מנת "למזער את הנזקים" יש צורך למנוע את מעורבותם של צדדים שלישיים נוספים. רוצה לומר, שמן הראוי שלא לערב במחלוקת צדדים שלישיים נוספים, אשר אולי ירכשו את הזכויות מעראף ועלולים להינזק במקרה והתוצאה של ההליך העיקרי תהא שהמדינה לא הייתה רשאית להעביר את הזכויות לעראף במסגרת עסקת החליפין.
7.
אשר על כן, לגבי החלקים של החלקה אשר לגביהם נקשר הסכם החליפין עם עראף – אני מורה כי לא ניתן לתת צו מניעה שמתייחס להסכם עצמו שבין המדינה לבין עראף, אך כי עראף מנוע מלבצע דיספוזיציות נוספות לגבי החלקים הרלבנטיים מתוך החלקה, וזאת עד מתן החלטה אחרת.
יתרת החלקים מתוך החלקה אשר המדינה עדיין לא ביצעה לגביהם עסקאות –
8.
באשר לחלקים כאמור, והגם שיש קושי אמיתי ולא מבוטל בטענות התובעים בתיק זה (לרבות נוכח האפשרות שהתביעה התיישנה ולמצער לוקה בשיהוי משמעותי) – מצאתי, כי יש מקום לתת צו מניעה זמני עד בירור המחלוקות במסגרת התיק העיקרי.
9.
כאשר אנו מאזנים בין הטענות של התובעים לגבי הזכות הלכאורית למול טענות ההגנה של המדינה ולוקחים בחשבון את מאזן הנוחות ואת האפשרות שבמידה ולא יינתן צו מניעה לא ניתן יהא "להשיב את הגלגל אחורה" – אזי שיש מקום להקפיא את המצב, משמע, לתת את צו המניעה המבוקש עד למתן החלטה אחרת, בכפוף להפקדת ערבות מתאימה.
10.
הואיל והמדינה כבר ביצעה שתי עסקאות לגבי חלקים מהחלקה, יש בכך כדי ללמדנו על כוונת המדינה לבצע עסקאות בחלקה, ואם תתבצענה עסקאות שכאלו לגבי יתרת השטח שבמחלוקת, יהא קשה עד מאד להחזיר את המצב לקדמותו (ויתכן כי לא יהא די בפיצוי כספי למקרה והשטח יועבר לידי אחרים והתובעים יקבלו את הסעד המבוקש מבחינתם במסגרת התיק העיקרי).
סיכום -
11.
אשר על כן, הבקשה למתן צו מניעה מתקבלת בחלקה, כדלקמן:
(א)
לגבי השטח של 8,814 מ"ר, נשוא עסקת החליפין בין המדינה לבין מש' כמאל (עסקה מיום 4.9.2016) – לא ניתן צו מניעה;
(ב)
לגבי השטח של 1,314 מ"ר, נשוא עסקת החליפין בין המדינה לבין עראף (עסקה מיום 10.10.2016) – לא ניתן צו מניעה לגבי העסקה שבין המדינה לבין עראף אך ניתן צו מניעה אשר מונע מעראף לעשות דיספוזיציות בכל הנוגע לזכויות שלו מכוח אותה עסקת חליפין;
(ג)
לגבי יתרת השטח של החלקה – אני מותירה על כנו את צו המניעה הארעי, אשר מונע עשיית כל דיספוזיציה בחלקה מטעם המדינה.
מתן הצו כפוף לכך שהתובעים יפקידו ערבות במזומן או בהמחאה בנקאית בסך 30,000 ₪ (לפי הוראות תקנה 364(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), לפיצוי המדינה או עראף, בגין כל נזק שעלול להגרם להם כתוצאה ממתן הצו כמפורט מעלה.
את הערבות יש להפקיד בקופת בית המשפט תוך 10 ימים.
הצו כאמור מעלה יכנס לתוקפו מיידית, אך ככל שלא תופקד הערבות עד המועד שנקבע – הצו יתבטל, ללא צורך בהודעה מוקדמת.
12.
באשר לתיק העיקרי – לשיטת התובעים הם למעשה מחדשים את הטיפול בתיק הליך ההסדר משנת 1969, ומבקשים להמשיך את הטיפול בתיק מאותו המקום שאליו הגיע תיק ההסדר בשנת 1969. אינני סבורה שניתן לעשות זאת - בין אם מבחינה טכנית ובין אם מבחינה מהותית, ולו לאור העובדה שהסעד שהתבקש באותו תיק משנת 1969 אינו הסעד המתבקש כיום, לאור העובדה שהצדדים אז אינם הצדדים כיום, ולאור העובדה שאם לתובעים יש טענות לגבי הסכמי החליפין שכבר נחתמו עם כמאל או עם עראף, ברי כי עליהם לנסח את הסעדים המתבקשים בהתאם. לכן, על התובעים להגיש כתב תביעה בתיק העיקרי הנוכחי בתוך 14 יום, וכתבי הגנה יוגשו 30 יום לאחר מכן.
אין צו להוצאות בשלב זה.
אבקש מהמזכירות לשלוח העתק לצדדים ולסגור את הבקשה למתן סעד זמני. לעיוני בעוד 10 ימים.
ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ז, 24 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 66719-09/16 עזבון המנוח מוסטפא אחמד ג'בארין ז"ל, עומר מוסטפא ג'בארין, מוחמד מוסטפא ג'בארין נ' מדינת ישראל – פקיד הסדר המקרקעין, מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל, מדינת ישראל – לשכת רישום המקרקעין חיפה ואח' (פורסם ב-ֽ 24/01/2017)