פסקי דין על יצחק מאיר חפצדי | פסקי דין על חפצדי חשבונאות | פסקי דין על רלי בן-דוד

15558-08/14 תאמ     27/01/2017




תאמ 15558-08/14 יצחק מאיר חפצדי, חפצדי חשבונאות בע"מ נ' רלי בן-דוד








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 15558-08-14 חפצדי ואח' נ' בן-דוד


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשם הבכיר
בנימין בן סימון


תובעים

1.יצחק מאיר חפצדי

2.חפצדי חשבונאות בע"מ


נגד


נתבעת

רלי בן-דוד




פסק דין



1.
התובע הוא בעל חברה שעניינה חשבונאות פיננסית.

2.
במאי 2013 בוצעה התקשרות בין התובע לנתבעת במטרה, כי התובע 1 (להלן: "התובע") יכין עבור הנתבעת תחשיב לדמי מזונות בגין חוב עבר.

3.
מן הראוי להעיר, כי התביעה שלפני נפתחה ביום 18.8.14, כאשר כתב ההגנה הוגש רק ביום 30.8.16. על כן, משנועדו הצדדים בפני
במסגרת דיון מקדמי, הצעתי להם, כי אדון בתיק לגופו. הצדדים נתנו הסכמתם ומכאן פסק הדין.

4.
לטענת התובע הוסכם בין הצדדים, כי עלות התחשיב נקבעה ל-1000 ₪ בצירוף מע"מ, ואולם הנתבעת סירבה לשלם לו סכום זה. התובע מבקש להשיב סכום זה בנוסף לסכום בסך של 10,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.

5.
כן טען התובע, כי הנתבעת מיררה את חייו. לטענתו, ביום 15.7.14 הגישה תלונה כנגדו באמתלה של איומים והטרדות מצידו. ביום 10.8.14 נחקר התובע בתחנת המשטרה במשך כשלוש שעות תמימות. לטענת התובע התלונה נגנזה.
6.
הנתבעת טענה מנגד, כי התחשיב שהוגש על ידי התובע היה תחשיב מאיכות ירודה והיא ויתרה על הגשתו.

7.
כן טענה הנתבעת כי התובע הבטיח לה שלא ידרוש שכר עבור עבודתו והוא יעשה את עבודתו כשכר מצווה ובתקווה שהנתבעת תפנה אליו לקוחות פוטנציאליים.

דיון והכרעה

8.
כיוון שמדובר בתביעה בסדר דין מהיר אתן

פסק דין
זה על דרך הקיצור כאמור בתקנה 214 ט"ז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי – 1984.


9.
גרסת התובע:
"אין קשר אם יש לה כסף או אין לה, גזלו את הזכות ממנה
שהיא לא הגיעה כל זה התחמקות גם משכר טרחה והגם מהגעה. יש לי תצהיר
ועוד 1 , משנת 2014
דיברו איתה דרך טלפון והיא התעלמה. תצהיר מחודש יולי 2015
, היא הגיבה 120 יום אחרי,
זה מתאים למשהו שאין לו כסף, ונגרם לו עוול, אם היה כך לא היתה מגיבה אחרי 120 יום. גם שהגיבה
הגיבה בהתחמקות , שהיא גרה בדרך חברון, היא הגישה תצהיר בפני
עצמה , זה התחמקות וזלזול בפסק הדין. הנתבעת טענה שהעבודה שאני ביצעתי עבורה היא פרובונו וזה בכלל לא נכון, מושג שלא הוכר
לי עד עצם היום הזה. עוגמת נפש. פתחו לי תיק במשטרה, אני אדם שלא עבר עבירה בחיים
חקרו אותי משנה 13:00 ועד 16:00."

10.
גרסת הנתבעת:
"החלפתי עו"ד שפשטה רגל, הייתי תחשיב אקטוארי של בית המשפט , אחי ייצג אותי , מאיר ואני לא מכירה הוצאתי פוסט ובקשתי משהו שמכיר רו[א]ה חשבון שיכול לעשות לי חישוב אקטוארי, פנה חבר משותף והמליץ על התובע, התקשרתי לתובע, זו פעם ראשונה שאני רואה אותו היום, התקשרתי אליו ואמרתי לו שאני, הודעתי על כך שלא רצה לקחת ממני כסף,
אז הוא הגיש חישוב ראשון , החישוב הראשון היה על מליון שבע מאות, והשני מיליון תשע מאות, פניתי אליו ואמרתי שזה לא נראה לי, ואז הוא אמר שהחישוב הבא יעלה לי 2000 ₪, התייעצתי עם אחי והוא אמר לי שהוא לא מקצועי, התקשרתי לתובע ואמרתי לו שאני לא יכולה להגיש את זה לבית המשפט, מדובר על כל השנים שלא קבלתי מזונות.
פה הסתיימה השיחה, אחרי שבועיים התקשר אלי צעק וקילל הוא אמר את חד הורית אני לא אקח כשאני מתחייבת אני משלמת, העליתי פוסט בפייסבוק שלא קשור, הוא כתב שאני גנבה ונוכלת."


11.
הערכת העדויות: שמעתי את טענות הצדדים ואני סבור שהצדק עם התובע. עדות התובע נראית בעני כעדות מהימנה וכנה. אני מעדיף את עדותו על פני עדותה של הנתבעת שנראתה בעיני כעדות שאין לסמוך עליה. לעיצומו של עניין, אני סבור שהצדדים נדברו ביניהם כי התובע יבצע את התחשיב תמורת סכום כסף קטן המסתכם בסך 1,000 ₪. ואולם הנתבעת אשר החליטה שלא להשתמש בדו"ח סירבה לשלם תמורה, וזאת לאחר שכבר התחשיב הוגש ועבודה הושקעה בו. חזקה היא שאדם זכאי לתמורה הולמת עבור עבודתו ובוודאי אם הייתה הסכמה בין הצדדים לתמורה מסוימת. כאשר הנתבעת סירבה לשלם, החל התובע לעשות כל שביכולתו כדי לגבות את הסכום האמור, עד כי הנתבעת הלינה עליו במשטרה. בעקבות התלונה נחקר התובע במשטרה.

12.
טענת הנתבעת לפיה אמר התובע בחקירתו במשטרה כי הבטיח לנתבעת עבודה ללא תשלום היא טענה כבושה שדינה להידחות. מה גם שהטענה מנתקת את הדברים מהקשרם. בחקירתו במשטרה אמר התובע כדלקמן:


"אמרתי לה בתחילת ההכרות, היא אמרה שהיא צריכה דו"ח קטן, אמרתי לה שזה ממני. שהגיע החומר והבנתי שמדובר בדוח גדול אני אמרתי לה שזה בתשלום."

דברים מעין אלה נאמרו בדיון לפני ואין לי ספק כי התובע התכוון לעבוד תמורת תשלום. סבורני גם, כי הנתבעת ידעה בזמן אמת, כי העבודה הינה תמורת תשלום ועשתה כל שביכולתה כדי להתחמק מכך.

13.
אשר על כן, דין התביעה להתקבל. הנתבעת תשלם לתובע את סכום העבודה בסך של 1170 ₪. על סכום זה תוסיף הנתבעת סך של 2,500 ש"ח הוצאות משפט.

14.
על סכומים אלה תוסיף הנתבעת סך של 1,500 ₪ בגין עוגמת נפש. תשומת לב
לכך שראש הנזק של עוגמת נפש הוכחש בשפה רפה בכתב ההגנה.

15.
כידוע, הבסיס למתן פיצוי בגין עוגמת נפש, סבל ואי נוחות מקורו בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, הקובע: "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין".

16.
בהתייחס לנזק הלא ממוני קבע בית המשפט העליון בע"א 348/79 - חנג דמן נ' יצחק מיכאלי ו-2 אח', פ"ד לה (4), 31:


"... אופיו הלא ממוני של הנזק מקשה על מתן הערכה ממונית בדבר סכומי הכסף, שיהיה בהם כדי לפצות את הנפגע. לעניין זה נקבעה הוראה מיוחדת בסעיף 13 לחוק התרופות, לפיה "רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין". בכך הוקלה במידת מה מלאכת השומה והכימות. עם זאת, אין להפריז במידת ההקלה, שכן שיקול הדעת, שניתן לבית המשפט, צריך להיות מופעל במסגרת השיקולים, הקבועים בחוק התרופות. . ., בפסיקת הפיצויים על בית המשפט לשוות לנגד עיניו את העיקרון, כי מטרת הפיצוי היא החזרת המצב לקדמותו, ואין מטרתו הענשת המפר. בהפעלת שיקול הדעת השיפוטי במסגרת סעיף 13 לחוק התרופות, על בית המשפט לשאוף לפיצוי הנפגע, ולא להענשת המפר. סעיף 13 לחוק התרופות לא נועד להוות מנוף לפסיקת פיצויים עונשיים בדיני החוזים. . .".


17.
בנסיבות שהוצגו בפני
אני סבור כי הוכח שלתובע נגרמו עוגמת נפש, טרחה ואובדן זמן יקר שלא לצורך,
כפועל יוצא של התייחסות הנתבעת אליו וסירובה לשלם לו את שכרו.

18.
הנה כי כן צירוף הסכומים הנ"ל אותם צריכה הנתבעת לשלם לתובע הינם 5,170 ₪. מסכום זה יש לנכות סך של 3,098 ₪ בגין עיקול שלא הוכחש ע"י התובע. יוצא אפוא שהסכום אותו תשלם הנתבעת לתובע, תוך 7 ימים, יעמוד על סך של 2,072 ₪.

ניתן היום,
כ"ט טבת תשע"ז, 27 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 15558-08/14 יצחק מאיר חפצדי, חפצדי חשבונאות בע"מ נ' רלי בן-דוד (פורסם ב-ֽ 27/01/2017)