פסקי דין על בטר פלייס ישראל (ח.ת.) 2009 | פסקי דין על בטר פלייס לאבס ישראל | פסקי דין על בטר פלייס שירותים גלובליים ואח' | פסקי דין על שי אגסי | פסקי דין על evan thornley | פסקי דין על דן כהן ואח' |

47302-05/16 א     24/01/2017




א 47302-05/16 בטר פלייס ישראל (ח.ת.) 2009 בע"מ, בטר פלייס לאבס ישראל בע"מ, בטר פלייס שירותים גלובליים בע"מ ואח' נ' שי אגסי, evan thornley, דן כהן ואח'








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ת"א 47302-05-16 בטר פלייס ישראל (ח.ת.) 2009
בע"מ ואח'
נ' אגסי ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
13

לפני
כבוד השופט
שכיב סרחאן


התובעות (המבקשות)

1
.
בטר פלייס ישראל (ח.ת.) 2009
בע"מ

2
.
בטר פלייס לאבס ישראל בע"מ

3
.
בטר פלייס שירותים גלובליים בע"מ

4
.
בטר פלייס מוטורס בע"מ

5
.
better place inc.

6
.
better place gmbh


נגד


הנתבעים (משיבים)

1.
שי אגסי
2.
evan thornley
3.
דן כהן
4.
משה קפלינסקי
5.
אלן הוורד גלמן
6.
ברק הרשקוביץ
7.
עידן עופר
8.
אמיר אלשטיין
9.
ערן שריג
10.
kevin adeson
11.
alan zaltzman
12.
andrey zarur
13.
alastair short
adv
14.
עו"ד מני נאמן
15.
ג'ני כהן דרפלר
16.
תמיר פוליקר
17.
איתן הון
18.
אברהם יעקבי
19.
chartis europe limited
20.
starr underwriting agents limited
21.
kpmg llp
22.
סומך חייקין שותפות כללית






החלטה

לפניי בקשה מטעם התובעות (להלן: "המבקשות" או "התובעות") להכיר בהמצאת כתבי בי-דין לנתבעת 22 (להלן: "סומך חייקין") כהמצאה כדין לידי הנתבעת 21 (להלן:
"kpmg llp"
). (יש להעיר כי בבקשת המבקשות כונתה הנתבעת 21 לעיתים
kpmg llp
ולעיתים
kpmg llc
,
יש להניח כי מדובר בשגיאה).
לחילופין, מבקשות התובעות כי בית המשפט יורה על המצאת כתב התביעה ל

kpmg llp

למקום מושבהּ בחו"ל.

תמצית טענות המבקשות

1.
לטענת המבקשות ישנו קשר הדוק בין משרד רואי החשבון סומך חייקין, המכונה על ידי המבקשות "

kpmg
ישראל",

ובין הנתבעת 21.
kpmg
היא פירמת רואי חשבון בין-לאומית וסומך-חייקין הוא שלוחתהּ הישראלית של הפירמה.
2.
שלוחותיה
של פירמת
kpmg
ברחבי העולם העניקו שירותים לקבוצת בטר-פלייס.
kpmg llp
שימשה כרואת החשבון המבקרת של חברת האם בקבוצה, ואילו המשרד סומך חייקין שימש כרואה החשבון המבקר של החברות הישראליות בקבוצה.
3.
רואי החשבון המבקרים עבדו בשיתוף פעולה הדוק ואינטנסיבי. סומך חייקין הוא מורשה בהנהלת עסקים של
kpmg llp

ולפיכך יש להכיר בהמצאה אליו כהמצאה ל
kpmg llp
.
4.
בעמוד האינטרנט של סומך חייקין מצוין כי הזכויות באתר שמורות ל

kpmg llp
וכך גם בהצהרת הפרטיות באתר האינטרנט של סומך חייקין ישנה הפניה להצהרת הפרטיות באתר
kpmg llp
.
5.
בכירים בסומך חייקין עובדים במקביל גם ב
kpmg llp

או למצער עברו מסומך חייקין ל
kpmg llp

ולהפך.
6.
בעטיו של סכסוך אחר (פש"ר (ת"א) 3000/08) בית המשפט כבר קבע כי מדובר בסניפים של תאגיד בינלאומי.
7.
לחילופין טוענות המבקשות ,כי מתקיימים התנאים למתן היתר המצאה בחו"ל.

תמצית טענות המשיבה
kpmg llp
8.
משרד סומך חייקין הוא משרד עצמאי, הוא אינו נציג של המשיבה ואין לו כל תפקיד בניהול עסקיה. אין בין המשיבה ובין סומך חייקין קשרי בעלות, שליטה או שותפות.
9.
סומך חייקין והמשיבה הם אך 2 מתוך 157 פירמות ברחבי העולם המורשות לעשות שימוש בסימן המסחר
kpmg
.
שיתוף הפעולה בין השניים מתמצה בעניינים ספציפיים מעת לעת.
10.
המבקשות לא עמדו בנטל להוכיח ,כי במועד ביצוע ההמצאה, סומך חייקין היה מורשה מטעם המשיבה. סומך חייקין לא היה מעולם מורשה מטעם המשיבה, ודאי שלא במועד ההמצאה. הקשר בין סומך חייקין ובין המשיבה הסתיים 3 שנים לפני הגשת התביעה.
11.
פסק הדין בפש"ר 3000/08 עליו מסתמכות המבקשות, בוטל בעקבות ערעור שהגישה סומך חייקין ואשר התקבל במסגרת פשרה.
12.
הציטוטים שמייחסות התובעות לאתר האינטרנט של סומך חייקין, במטרה לבסס קשר הדוק עם המשיבה,
הינם עירוב מטעה בין דפים משני אתרי אינטרנט שונים, שני עמודים מכתובת אינטרנט אחת ושלושה עמודים מכתובת אחרת.
13.
בעלי תפקידים העוברים מפירמה אחת לפירמה אחרת, אינם מלמדים על קשר בין שתי הפירמות.
14.
באשר לבקשה החלופית, למתן היתר המצאה, טוענת המשיבה כי לא הוכח אף לא אחד משלושת התנאים בהם יש לעמוד לצורך קבלת היתר: אין מדובר בשאלה רצינית שיש לדון בה, אין עילת המצאה והפורום הישראלי איננו פורום נאות לבירור התובענה נגד המשיבה.
15.
לבסוף, המשיבה טוענת כי לאור קיומה של תנית בוררות לפיה מחלוקות יתבררו בהליך בוררות בארה"ב, הרי שגם אם בית המשפט יכיר בהמצאה באמצעות סומך חייקין או ייעתר לבקשה למתן היתר המצאה, יש לעכב את ההליכים בהתאם לתנית הבוררות.

דיון והכרעה
16.


ראשית יש לדון בשאלת ההמצאה למשיבה באמצעות סומך חייקין. ובהתאם לתוצאה יש לבחון את שאלת ההמצאה מחוץ לתחום.
17.
נקודת המוצא היא תקנה 482 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות"), שכותרתהּ "המצאה למורשה בהנהלת עסקים" וזו לשונהּ:

"
היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו אזור שיפוט."
18.
הצדק עם המשיבה, כי יש לבחון את טיב הקשרים בין הנתבע המצוי מחוץ לתחום השיפוט ובין המורשה לקבלת כתבי בית דין, במועד ההמצאה. לא בכדי בחר מתקין התקנות בלשון הווה: "העוסק אותה שעה".
ברי ,כי "אותה שעה" איננה שעת התהוות העילה כי אם שעת ההמצאה. ניתן ללמוד זאת הן מההקשר והן מהתכלית. ההקשר הוא: "
די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה
"
. התכלית היא:

"ניתן

להמציא

כתב

בי
-
דין

לידי

אדם

או

גורם

שאינו

בעל

הדין

על

יסוד

ההנחה

שדבר

ההגשה

יגיע

באמצעות

אותו

גורם

לידי

בעל

הדין.

"רע"א 8597/09 שמואל אוזן נ' סידני קיובי פורסם בנבו (08.03.2011) (להלן: "עניין אוזן")
הנה-כי-כן, אין כל טעם לבחון את טיב היחסים בעבר, אלא רק בעת ההמצאה, שהרי הרציונל הינו יידוע הנתבע על אודות התביעה.
19.
לפיכך,
כל שעלינו לבחון הוא האם די במסירת כתב התביעה לידי סומך חייקין כדי לבסס את ההנחה שדבר הגשת התביעה ותוכן התביעה יובאו לידיעת המשיבה.
20.
המבקשות בבקשתן, התמקדו בעיקר, בטיב הקשרים בין סומך חייקין ובין המשיבה במהלך הטיפול בענייני קבוצת בטר-פלייס, ולא במועד המסירה. המשיבה העלתה סוגיה זו בתגובתה, ובעקבות זאת, המבקשות הרחיבו באשר לטיב היחסים במועד ההמצאה, במסגרת תשובתן לתגובת המשיבה.
21.


בפסיקה הודגש ,כי יש לבחון בעיקר את אינטנסיביות הקשר בין המורשה לבין בעל הדין וכי:
"האינטנסיביות צריכה להיות ברמה כזו שניתן להניח כי הגורם שנמצא בארץ יביא לידיעתו של הנתבע שבחו"ל את דבר הגשתה של התובענה ואת תוכנה".
(עניין אוזן ,שם).
22.
ברע"א 3574/15
alstom grid ag
נ' חברת חשמל לישראל בע"מ

(פורסם בנבו, 14.7.2015) נקבע ביחס לדרישת הפעילות העסקית בישראל ,כי :

"הדרישה להתקיימות פעילות עסקית בישראל איננה מציבה רף גבוה, וכי הקשר בין המורשה לבין הנתבע הוא כזה שבעקבותיו ניתן להניח כי המורשה יביא לידיעת הנתבע את דבר הגשת התובענה ואת תוכנה."
23.
וכן, ברע"א 2652/94
טנדלר נ' לה קלוב מדיטראנה ישראל, תק-על 94(3) 409 (להלן: "הלכת טנדלר")
נקבע כי יש משמעות לסממנים משותפים למקבל ולנתבע:

"מצבור של סממנים, שאין בכל אחד מהם כדי להכריע, יכול ויוביל למסקנה כי התקיימו תנאיה. לנוכח העובדות המפורטות להלן, נראה לי כי זהו המצב בענייננו. השם הכמעט זהה של שתי החברות, כמו גם סמלן המשותף, מלמד לא רק על אינטרס משותף של קידום מכירות, שיכול להיות נחלתם של עוסקים שונים במסגרת אותו ענף, אלא על השתייכות לגוף אחד, שלו סניפים רבים. הדבר בא לביטוי במודעות הפרסומת.. מוצג הקלשון הכחול בעל שלוש השניים והשם "קלאב מד" "
club med
", בספר הטלפונים..
כעולה מדו"ח רשם החברות המעודכן לאפריל 1993, מחזיקה המשיבה 2 בכל מניות המשיבה, פרט למניה אחת ושניים מתוך שלושת מנהליה של המשיבה 1 הינם תושבי צרפת, כשאחד מהם הוא מנהלה של המשיבה 2. עובדות אלו, כמו גם העובדה שמנהל המשיבה 1 ניהל בעבר מועדונים של המשיבה 2 והעובדה שישיבות ההנהלה של המשיבה 1מתקיימות (לפחות מדי פעם) בצרפת, מלמדות אף הן על קשר הדוק בין המשיבות."

24.
באותו

פסק דין
אשר ניתן כבר בשנת 1994 קבע כב' השופט לוין כדלקמן:
אינני מסכים לפרשנות המצמצמת של תקנה 482(א) בה דגל בית המשפט המחוזי, פרשנות שאינה תואמת את המציאות דהיום של "עולם קטן", בו קיימים קשרים הדוקים בין המדינות השונות ובו מאפשרת התקשורת המודרנית העברת מידע בו-זמנית.... וזולה באמצעות הטלפון, הפקסימיליה ואמצעים אלקטרוניים אחרים כמעט מכל מקום ולכל מקום על פני כדור הארץ."
קל וחומר ,כי כיום, כשני עשורים לאחר פסה"ד, העולם "קטן יותר" והקשרים הדוקים יותר.

25.
במקרה דנן, המשיבה עצמה מציינת ,כי היא וסומך חייקין הם
שתיים מתוך מאה חמישים ושבע
פירמות ברחבי העולם המורשות לעשות שימוש בסימן המסחר
kpmg

(ס' 6.1 (א)) לתגובת המשיבה).

היא אף מציינת ,כי שתי הפירמות משתפות פעולה האחת עם השנייה מעת לעת (ס' 6.1 (ב)).
26.
בסעיף 4 לתגובה המשלימה שהגישה המשיבה היא מציינת ,כי כתובת אתר האינטרנט של סומך חייקין מתחילה ב
https://home.kpmg.com..

.


קשה להימנע מאנלוגיה בין "ספר הטלפונים" בציטוט דלעיל מפסה"ד בעניין טנדלר דאז ובין רשת האינטרנט דהיום.
27.
ככלל, מעברם של בעלי תפקידים בין שתי הפירמות, כשלעצמו, איננו מלמד בהכרח על קשר אינטנסיבי, אולם שעה שאין מדובר במקרה בודד וחריג אלא במספר של בעלי תפקידים המכהנים פעם בפירמה זו ופעם בפירמה זו, עשוי הדבר להצטרף כאינדיקציה נוספת לקשר בין שתי הפירמות.
28.
בהתחשב במפורט לעיל, סבורני ,כי די בצירוף הקשרים והסממנים המתוארים לעיל כדי לשכנע ,כי הקשר בין סומך חייקין ובין המשיבה הינו לכל הפחות קשר של סניפים באותה רשת וכי הוא אינטנסיבי במידה המאפשרת להניח בבטחה ,כי המצאת כתב התביעה ותוכן התביעה יובאו לידיעת המשיבה.
29.
אשר על כן, באתי לכדי מסקנה ,כי דין הבקשה להתקבל ויש לראות בהמצאה לסומך חייקין כהמצאה כדין לידי המשיבה.
30.
לאור מסקנתי דנן, מתייתרת הבקשה החלופית.
התוצאה והערות סיום
31.
ראוי להזכיר כי אין בהכרה בהמצאה לידי מורשה כדי לקבוע דבר ביחס לפורום הנאות (ראו למשל
ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ
נ'
bodstray company ltd
., פ"ד נח
(2) 465, 472 (2004))
. כך גם אין בהחלטה דנן כדי להכריע בשאלת הבוררות שהיא חלק משאלת הפורום הנאות.
32.
לא נעלמה מעיני התנהלות המבקשת, אשר לא מצאה להעלות כבר בבקשתה את טענותיה ביחס לטיב היחסים ששררו בין
סומך חייקין ובין המשיבה, בתקופה בה בוצעה ההמצאה.
טענות אלו הועלו רק במסגרת תשובתה לתגובת המשיבה (ובעקבות התגובה), מה שפגע ביעילות בירור הבקשה והאריך את ההליך לשווא. גם התנהלות המשיבה, איננה חפה מפגמים שעה שהיא לא תמכה את טענותיה בתצהיר.
33.
התוצאה היא ,אפוא ,כי הבקשה מתקבלת. יש לראות בהמצאת כתב התביעה לידי סומך חייקין כהמצאה למשיבה כדין. המשיבה תגיש כתב הגנה בתוך 30 יום. בנסיבות אלה, לאור המחדלים הדיוניים האמורים לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים ולמותב הדן בתיק.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ז, 24 ינואר 2017, בסמכותי כרשם ובהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 47302-05/16 בטר פלייס ישראל (ח.ת.) 2009 בע"מ, בטר פלייס לאבס ישראל בע"מ, בטר פלייס שירותים גלובליים בע"מ ואח' נ' שי אגסי, evan thornley, דן כהן ואח' (פורסם ב-ֽ 24/01/2017)