פסקי דין על עלאא ביאדסה | פסקי דין על ח'ליל שנאתי | פסקי דין על חמידי אבו חמידה |

52386-03/16 תק     25/01/2017




תק 52386-03/16 עלאא ביאדסה נ' ח'ליל שנאתי, חמידי אבו חמידה








בית משפט לתביעות קטנות בחדרה

ת"ק 52386-03-16 ביאדסה ואח' נ' שנאתי ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
רקפת סגל מוהר


תובע / נתבע שכנגד

עלאא ביאדסה


נגד


נתבעים

1.ח'ליל שנאתי

2.חמידי אבו חמידה

– תובע שכנגד




פסק דין


רקע
בתאריך 12.3.16 בסביבות השעה 14:15, בקרבת הישוב ברטעה, ארעה תאונת דרכים בין רכבו של התובע מסוג פורד פוקוס מ.ר. 67-238-14 (להלן: "רכב התובע") לבין רכבו של נתבע 2 – רכב משא פתוח מ.ר. 96-162-13 ((להלן: "רכב הנתבע 2"), שאמנם היה רשום באותה עת על שמו נתבע 1 ואולם אין חולק על כך שהוא נרכש ממנו עוד קודם לכן (בחודש אוגוסט 2015) על ידי נתבע 2 (ר' המסמכים -
נ/1).

התובע טוען כי מדובר היה בתאונה שנגרמה עקב התפרצות רכב הנתבע 2 למסלול נסיעתו בנהיגה פראית לאחור ואילו נתבע 2 טוען כי היה זה התובע שפגע ברכבו בשעה שזה חנה מחוץ לחנות הרהיטים בהו שהו הוא ורעייתו באותה עת.

התובע עותר לחיוב נתבע 2 בתשלום נזקיו
בסך 3,951.50 ₪ ואילו נתבע 2 אשר הגיש נגדו תביעה שכנגד, עותר לחיובו של התובע בתשלום נזקיו בסך 16,888 ש"ח.

גרסת התובע וראיותיו
במסגרת עדותו בבית המשפט הגיש התובע את תצלומי המקום בו ארעה התאונה ואת זווית עמידתו של רכב הנתבע 2 מיד לאחריה (ת/1, ת/2), כמו גם את תצלומי הנזקים שנגרמו לשני כלי הרכב (ת/3, ת/4) וסיפר:
"...במהלך נסיעתי לברטעה, בכניסה, בדיוק מצד ימין, הרכב של הנתבע היה

עומד בצד ימין ליד חנות ואני עברתי ליד הרכב שלו... בדיוק כשעברתי לידו

והרכב שלי עמד במקביל אליו ועמדתי בפקק, אז האדון ביצע רברס אחורה

ואז החלק השמאלי קדמי שלו בלט לתוך הכביש ופגע ברכב שלי...".
מיד לאחר מכן, כך טען התובע, כשהבחין בשריטה שנגרמה לרכבו, הוא ניגש אל נתבע 2 והציע כי יבוא עמו אל המוסך בו הוא נוהג לתקן את רכבו כדי לבדוק את עלויות התיקון, אלא שזה הפנה אותו אל סוכן הביטוח שלו אשר "דבק בגרסתו" וטען כי התובע הוא האשם בגרימת התאונה.
בתשובותיו לשאלות נתבע 2 הסביר התובע כי אמו שהיתה עמו ברכב לא התייצבה לעדות בבית המשפט משום שהיא נכה ומאושפזת בבית החולים מזה כחודש ואמר כי מטרת הצעתו לתיקון רכבו במוסך היתה "כדי שלא לערב ביטוח".
התובע הכחיש את טענת נתבע 2 לפיה בשיחתו עם סוכן הביטוח שלו הוא הציע "להחליף רכבים", דהיינו לטעון שרכב אחר שבבעלותו היה מעורב בתאונה, שכן הרכב שהיה מעורב בה בפועל לא היה מבוטח, ואמר:
"...לא היה דבר כזה כמו שאתה אומר. אני רופא שיניים ואני לא מוכן לעשות דבר שיגרום נזק לעתיד שלי...".
עם זאת אישר נתבע 2 כי רכבו לא היה מבוטח באותה עת.
בתשובותיו לשאלותי עמד התובע על גרסתו לפיה הוא ראה את נתבע 2 בתוך רכבו ואמר: "אחרי הפגיעה אני עצרתי וראיתי אותו יורד מהאוטו שלו. לא יכול להיות שהוא בא ממקום אחר כי אני הייתי בפני
ם. אפשר לראות את הזווית של הרכב שלו שמלמדת על כך שהוא עשה רברס (ר' בתצלום ת/4) אני אמרתי שהוא לא היה בחניה, הוא לא החנה את הרכב וירד, הוא היה בתוך הרכב שלו".


גרסת נתבע 2 וראיותיו
נתבע 2 הטוען כאמור כי הוא כלל לא היה ברכבו בעת שרכב התובע פגע בו, הציג בפני
את תצלומי רכבו (נ/3) ורכב התובע (נ/4) וכן תצלומים של הרחוב בו ארעה התאונה (נ/5), טען כי היה בחנות ביחד עם רעייתו שלא יכולה היתה להתייצב בבית המשפט בשל מחלתה וכי בעל החנות שהיה עד למה שהתרחש גם כן, אמר לו ש"יהיה מוכן לבוא להעיד אם אפשר יהיה לסדר לו אישור כניסה לישראל".
בתשובותיו לשאלותי טען נתבע 2 שלו היתה גרסת התובע נכונה, כי אז הוא היה "מועך לו את האוטו" ואילו זווית הגלגל השמאלי קדמי של רכבו שפנה אל הכביש (ר' בתצלום ת/2) הוסברה על ידו בכך ש"כשחונים בירידה מפנים את ההגה כלפי המדרכה כדי שלא ילך לכיוון הכביש חס וחלילה...".

סוכן הביטוח של נתבע 2 מר נאסר אלדין עבדאללה (להלן: "סוכן הביטוח")
טען בעדותו כי לאחר שהבין מנתבע 2 שרכבו לא מבוטח בפוליסת ביטוח כלשהי (חובה, צד ג' או מקיף) והוא חזר אליו לבקשתו, עם הצעת המחיר שנתבע 2 קבל לתיקון הנזק שנגרם לרכבו, הציע לו התובע ש"אם יחכה כמה ימים, הוא יוכל לארגן או להשיג רכב אחר מהמשפחה שיש לו ביטוח או מקיף או צד ג' וכך יכסה את הנזק...".
סוכן הביטוח הוסיף וטען כי הבהיר לתובע שלא ישתף פעולה ב"פתרון" שכזה משום שמדובר בתרמית ואז בסופו של משא ומתן שלא צלח, פנה התובע אל בית המשפט, לא לפני שאמר לו ש"אם בית משפט יחייב אותו ב – 10,000 ₪ הוא אשלם ואם הוא יחייב אותו במאה אלף שקל הוא
ישלם".

מטופס הודעת הנתבע 2 מיום 13.3.16 אודות נסיבות התאונה (נ/6) עולה כי גם אז טען הלה שמדובר היה בתאונה שארעה בשעה שהוא שהה בחנות הסמוכה, מחוץ לרכבו.


בהתייחסותו לטענה החמורה שהופנתה כלפיו מטעם סוכן הביטוח אמר התובע: "...אני אומר שזה לא נכון. אני אפילו לא חושב על כיוון כזה. אני רופא שיניים. אני לא יודע מה יש לו נגדי שהוא ימציא עלי סיפור כזה. רק כשקראתי את כתב ההגנה שלו הבנתי שסוכן הביטוח בעצמו לא דובר אמת. הוא רק שמע גרסה והוא גם הוסיף על הדברים של הנתבע...", ואז פנה אל סוכן הביטוח ואמר לו:
"גם אמרת לי אתה עוד לא מכיר אותי, תשאל עלי בחיפה, לא כדאי לך להתעסק איתי. אני אמרתי את זה לעוה"ד שלי והוא אמר לי לא לענות לשיחות שלך. אחר כך שוב התקשרת אלי ושוב לשמאי ואני אמרתי אין לי מה להגיד לך, אין לי מה להגיד לך יותר. פעם אחת חזרתי לשיחה כשהתקשרת ואמרתי לך שאני לא מעוניין שתתקשר אלי יותר".

לכך השיב סוכן הביטוח כי אין לו שום אינטרס "לבוא ולספר סיפורי סבתא או משהו שאין בו שום אחיזה במציאות או שהוא מעולם לא קרה", אישר כי שוחח עם עורך הדין של התובע וטען כי עשה כן לבקשתו של האחרון.

דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים וסוכן הביטוח ועיינתי בראיותיהם, מסקנתי היא כי דין התביעה העיקרית להתקבל כנגד נתבע 2 בלבד ואילו דינה של התביעה שכנגד להידחות.
גרסת התובע נשמעה לי מהימנה ומשכנעת יותר מגרסאותיהם של נתבע 2 וסוכן הביטוח והיא נתמכת בעיני גם בתצלומי הנזקים שנגרמו לשני כלי הרכב ובעיקר בזווית בה נמצא רכבו של נתבע 2 מיד לאחר התאונה (ר' ת/2) – זווית המתיישבת עם גרסת התובע לפיה הלה סובב את הגה רכבו לימין במהלך נסיעה לאחור לקראת יציאתו קדימה אל הכביש.
התובע אישר כי רכבו אכן לא היה מבוטח בעת התאונה והסביר כי ניסה להימנע מהגשת התביעה ואולם יש לזכור כי בסופו של דבר היה זה הוא שפנה אל בית המשפט בתביעה לחיוב נתבע 2 בתשלום נזקיו המסתכמים בסכום נמוך יחסית של כ- 4,000 ₪, בעוד שנתבע 2 הטוען לנזקים גבוהים הרבה יותר ואשר ידע כי התובע אינו מבוטח, נמנע מהגשת התביעה כנגדו והגישה רק
לאחר שזה תבע אותו.
זאת ועוד, נתבע 2 נמנע מהעדת רעייתו שלגרסתו היתה עמו בחנות בעת שהתאונה ארעה, טען כי היא חולה אך לא נציג בפני
אישור כלשהו להוכחת טענה זו וגם הסתפק בטענה הסתמית לפיה בעל החנות הביע נכונותו בפני
ו להעיד גם כן, אך התנה זאת בהשגת אישור לכניסתו לישראל.
הלכה פסוקה היא כי הימנעות מהבאת עדים רלוונטיים פועלת לחיזוק ראיות הצד שכנגד, הואיל וזו מקימה הנחה לרעת הצד הנמנע מהבאתה שלו נשמעה עדותו של העד- היה בה כדי לתמוך בגרסת היריב (ר' י' קדמי "על הראיות" (חלק ראשון), תש"ע-2009, עמ' 418 וכן ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו).
לנוכח כל האמור לעיל, אני מחליטה לקבל את תביעת התובע ככל שהיא נוגעת לנתבע 2 ומחייבת את האחרון בתשלום סך נזקיו המוכחים של התובע – 3,951.50 ₪ בתוספת הוצאות בסך 500 ₪ ובסה"כ 4,451.50 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.

התביעה כנגד נתבע 1 נדחית ללא צו להוצאות.

התביעה שכנגד נדחית.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום,
כ"ז טבת תשע"ז, 25 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.








תק בית משפט לתביעות קטנות 52386-03/16 עלאא ביאדסה נ' ח'ליל שנאתי, חמידי אבו חמידה (פורסם ב-ֽ 25/01/2017)