Google

התביעה הצבאית - לואי בסאם עבד אלסלאם צלאח אלדין

פסקי דין על התביעה הצבאית | פסקי דין על לואי בסאם עבד אלסלאם צלאח אלדין

2438/16 עמ     28/07/2016




עמ 2438/16 התביעה הצבאית נ' לואי בסאם עבד אלסלאם צלאח אלדין









בפני
כב' השופט:
administrator
administrator
1
0
2010-02-03t09:14:00z
2017-02-01t15:08:00z
2017-02-01t15:08:00z
3
621
3109
idf
25
7
3723
15.00


print



6 נק'
2

false
false
false

en-us
x-none
he












































































































































































































































































































/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}




                                               
בית
המשפט הצבאי לערעורים                           

ע"מ 2438/16

בפני

כב' השופט: סא"ל רונן עצמון


העוררת: התביעה הצבאית
(באמצעות
ב"כ סרן אשר סילבר)
נגד
המשיב: לואי בסאם עבד אלסלאם צלאח אלדין,
ת"ז 854604253
(באמצעות
ב"כ עו"ד איהאב גליד)


ערר על החלטת
ביהמ"ש הצבאי ביהודה (בפני
כב' השופט רס"ן שרון קינן)
בתיק מס' 2195/16 מיום
09.06.16
(הערר התקבל)

תאריך הישיבה: 20 ביוני 2016, י"ד
בסיון התשע"ו.

החלטה
הרקע
לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין
החזקת נשק, המשיב שוחרר ממעצר בתנאים שונים, אך לא התייצב לדיונים במשפטו. הערבות
שהפקיד חולטה, והוא הוכרז עבריין נמלט. כשנעצר שוב, ביוני השנה, התביעה ביקשה
לעצור אותו עד תום ההליכים.
בבית המשפט קמא הורה כב' השופט
רס"ן שרון קינן לשחרר את המשיב ממעצר, תוך שהוא קובע תנאים מחמירים מעט יותר,
שנועדו להבטיח כי הפעם יתייצב לדיונים. התנאים החדשים לשחרור הם הפקדת ערבות של
9,000 ₪, חתימה על ערבות עצמית וערבות צד ג' של 5,000 ₪ וחובת התייצבות לדיון
ההקראה.
התביעה הצבאית הגישה ערר על
ההחלטה לשחרר את 
המשיב ממעצר. שחרורו עוכב
עד להחלטה בערר.


טיעוני הצדדים בערר
בערר טענה התביעה, כי לאחר שהמשיב
הוכיח במעשיו כי אין לו כוונה להתייצב לדיונים במשפטו, אין מקום לתת בו אמון פעם
נוספת, ויש לעצור אותו עד תום ההליכים נגדו.
מנגד, טען הסנגור כי אין הצדקה
להתערב בהחלטה לשחרר את המשיב ממעצר. הוא התייצב בבית המשפט במועד הדיון הראשון
בעניינו אך נאמר לו שאין דיון באותו יום. לאחר מכן היה סכסוך בין אביו של המשיב
לבין הסנגור והאחרון התפטר מן הייצוג. המשיב לא זומן כדין לדיונים הקודמים. הטלפון
של המשיב נגנב לפני זמן רב ולכן לא היה זמין בעת שבית המשפט ניסה ליצור עמו קשר.
לא ניסו לזמנו בדואר.
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים הצעתי
להם להידבר ולסיים את התיק בהסכמות ביניהם ולבקשת הסנגור דחיתי את מתן ההחלטה בערר
לשם כך. לאחר שחלף כחודש וההליך בערכאה הראשונה לא הסתיים ראיתי לנכון לתת החלטתי
בערר.
דיון והכרעה
אינני חוזר לדון בעבירה שבכתב
האישום ובהצדקה למעצר עד תום ההליכים. עניין זה הוכרע כבר ולא עמד לדיון בערר
הנוכחי. כל שנותר לדיון הוא השאלה, אם אי התייצבותו של המשיב לדיונים בעניינו
מצדיקה את מעצרו או שאפשר להסתפק בחלופת מעצר.
שחרור ממעצר במהלך משפט פלילי
נעשה מתוך אמון בכך שהנאשם יימנע מלבצע עבירות במהלך המשפט, יעמוד בתנאים שהוצבו
בפני
ו, יתייצב לדיונים במשפטו, ואם יורשע לא יחמוק מעונש. לעיתים, כדי להמריץ נאשם
לעמוד בהבטחתו לבית המשפט, הוא נדרש להפקיד סכום כסף או להמציא אנשים נוספים
שיסייעו לו בכך. מי שלמרות התמריצים שנקבעו לו לא עמד בדרישות העיקריות ממנו, פוגע
באמון שניתן בו, ובמקרים רבים הדבר יביא למעצרו עד תום ההליכים. אין מדובר במעצר
אוטומטי, ומובן, שלא כל הפרה של תנאי תצדיק מעצר מיידי. (ראה בש"פ 1221/12 סמי
שם טוב נ' מ"י (פורסם בנבו, 28/9/2011)). 
למשל, אם הנאשם הפר את תנאי "מעצר
הבית" שלו וחזר הביתה בשעה 17:00 במקום בשעה 16:00 – בדרך כלל ראוי יהיה לתת
לו הזדמנות נוספת. אך מי שהפר את תנאי שחרורו מספר פעמים, או הפר באופן יסודי את
האמון שניתן בו ולא קיים תנאי עיקרי של שחרורו – למשל חזר לבצע עבירות, או לא
התייצב לדיונים במשפטו – בדרך כלל די יהיה בכך כדי להצדיק את מעצרו עד תום ההליכים,
גם אם מדובר בהפרה חד-פעמית (ע"מ 2254/15 אחמד חדיר)
הסבריו של המשיב לכך שלא התייצב
לדיונים במשפטו לא הניחו את דעתי. גם אם נכונה טענתו של המשיב ודיון אחד בעניינו
נדחה, והקשר עם סנגורו הראשון נותק, אין בכך כדי לפטור אותו מן החובה לברר בעצמו
מה מועד הדיון הבא בעניינו, ולהתייצב לדיון במועד זה. הנטל נותר כל העת על כתפיו
של הנאשם – למנות סנגור, לערוך בירורים, להתייצב במועד או לקבל אישור לדחיית הדיון
במידת הצורך. אם לא עשה כך, עליו לשאת בתוצאות מחדלו.

החובה להתייצב למשפט היא אחד מן
התנאים המרכזיים לשחרורו של נאשם ממעצר. נאשם שמפר תנאי יסודי זה בלא הסבר סביר,
ובייחוד כשאין מדובר בהפרה חד-פעמית אלא בהתעלמות מן הצורך לברר מתי הדיונים
והיעדרות ממספר ישיבות של בית המשפט – בדרך כלל יהיה נכון לעצור אותו עד תום
ההליכים. כך הוא גם במקרה זה.
אני מקבל את ערר התביעה ומורה כי
המערער ייעצר עד תום ההליכים נגדו.


ניתנה היום, 28 ביולי 2016, כ"ב
בתמוז התשע"ו,

בלשכה.
מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

_________________
שופט






עמ בית המשפט הצבאי 2438/16 התביעה הצבאית נ' לואי בסאם עבד אלסלאם צלאח אלדין (פורסם ב-ֽ 28/07/2016)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים