פסקי דין על אביב קומה | פסקי דין על זהבה קומה | פסקי דין על קרן קיימת לישראל

25742-03/12 עא     29/01/2017




עא 25742-03/12 אביב קומה, זהבה קומה נ' קרן קיימת לישראל








בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים


ע"א 25742-03-12 קומה ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל -




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
6

בפני

כבוד הרשמת
תמר נסים שי


מבקשים

1
.
אביב קומה

2
.
זהבה קומה


נגד


משיבה

קרן קיימת לישראל
– באמצעות מנהל מקרקעי ישראל




החלטה

לפניי בקשה להארכת המועד להפקדת העירבון ובקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא (כב' השופט אחסאן כנעאן) שניתן ביום 24.1.2012, ובמסגרתו חויבו המבקשים, בין היתר, לסלק ידם ממקרקעין שבבעלות המשיבה.

נוכח נסיבותיו החריגות של התיק, אדרש בקצרה לתמצית השתלשלות העניינים.

כאמור, פסק הדין בבית המשפט קמא ניתן ביום 24.1.12. הערעור הוגש ביום 15.3.12, ובאותו יום הוגשה בקשה לפטור מהפקדת עירבון. לאחר קבלת תגובת המשיבה, ניתנה ביום 31.5.12 החלטה הדוחה את הבקשה ונותנת בידי המבקשים ארכה בת 15 יום להפקדת העירבון.

ביום 3.6.12 הגיש ב"כ המבקשים בקשה לשחרור מייצוג עקב אי עמידתם של אלה בהתחייבויותיהם כלפיו. למחרת היום (4.6.12) צירף לתיק מכתב שהפנה למבקשים, במסגרתו הוא מודיע להם על כוונתו לעשות כן וכן מיידעם בדבר ההחלטה שניתנה לדחיית הבקשה לפטור מהפקדת הערובה.
ביום 6.7.12 נעתרה הבקשה לשחרור מייצוג.

משלא הופקד העירבון, ניתן ביום 23.10.12

פסק דין
המוחק את הערעור.

ביום 3.11.16, בחלוף למעלה מארבע שנים ממתן פסק הדין, הוגשה הבקשה דנן.

בקשה זו להארכת המועד להפקדת העירבון משמעה למעשה בקשה לביטולו של פסק הדין שניתן ביום 23.10.12.

המבקשים טוענים כי לא ידעו על פסק הדין שמחק את הערעור, לפי שבא כוחם השתחרר מייצוגם עוד בטרם שניתן. לטענתם, סברו כי הערעור אינו נדון מחמת שטרם הופקדה הערובה, ולא העלו על דעתם (ולא היה מי שיעמידם על טעותם) שהערעור נמחק בשל כך שלא עשו כן. יתרה מכך, העובדה שמשך שנים לא פעלה המשיבה להוציא לפועל את פסק הדין חיזקה את תחושתם כי עניינם תלוי ועומד וטרם הוכרע. רק לאחרונה, כאשר המשיבה החלה בפעולות לביצוע פסק הדין, נודע להם על מחיקת
הערעור.

עוד הם טוענים כי טובים סיכויי הערעור. לטענתם, שגה בית המשפט קמא במסקנתו כי חרף מכלול הנסיבות בתיק, לרבות החזקתם רבת השנים במקרקעין והסכמת המשיבה לכך (למצער שתיקתה), אין למבקשים מעמד של בעל רישיון במקרקעין.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, עסקינן בניסיון נפסד לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט ולהשתמש בזכות הגישה לערכאות, לצורך עיכוב פינוי המתבקש על פי

פסק דין
חלוט, תוך הסתרת עובדות רלוונטיות.
מדובר בתביעה שהוגשה לסילוק יד עוד ביוני 2009, בשל פלישה באמצעות הצבת קרוואן במקרקעין, הקמת דיר ומבנה לבעלי חיים ועיבוד המקרקעין ללא רשות והיתר.
פסק הדין בהליך זה, אשר ניתן לפני 5 שנים (25.1.12), הורה למבקשים לפנות את המקרקעין בתוך 120 יום. כאמור, המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין. אולם, לאחר שבקשתם לפטור מהפקדת עירבון נדחתה, זנחו למעשה את ההליך, וכעת, תוך זלזול מוחלט בעיקרון סופיות הדיון ובשיהוי ניכר מוגשת בקשה זו.
המבקשים אינם מציינים בבקשתם כי נציגים שונים מטעם הרשות ומטעם המועצה האזורית הגיעו אליהם לאורך השנים ובאו עימם בדברים במטרה להביאם לפינוי המקרקעין בהתאם לפסק הדין בדרכי נועם, ורק כאשר לא צלחה דרך זו, פנתה הרשות לנקוט בהליכי הוצאה לפועל.
בניגוד לנטען על ידי המבקשים, הרי שסיכויי הערעור אינם טובים. פסק הדין ניתן לאחר בחינת המצב העובדתי והמשפטי ביחס למקרקעין, וקביעה כי אין למבקשים זכות בהם.
עיכוב ביצועו של פסק הדין יסב נזק רב. בימים אלה מתבצעות עבודות פיתוח להקמת תשתיות לקראת שיווק מגרשים בהרחבה בישוב תל תאומים, והמבקשים מחזיקים שלא כדין בשבעה מגרשים מתוך אלה המיועדים לשיווק ומעכבים את עבודות הפיתוח.




דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתיק שלפניי, מצאתי לדחות את הבקשה, ואנמק טעמיי.
הפסיקה קבעה כי "
הארכת מועד להפקדת ערבון אינה ניתנת כדבר שבשגרה. הפגם הדבק בערעור, עקב אי הפקדת ערבון במועד, אינו עניין של מה בכך. שכן, "מערער שלא הפקיד את הערבון לא רק פגע בזכות המשיב לקבל ערובה להוצאותיו, אלא גם הימרה את פי בית המשפט" (זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר ש. לוין), עמ'
829
)"
(בשא 2005/97

אפרים יהושע

נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ
(פורסם במאגרים המשפטיים)).

באופן מעשי נקבע כי בבחינת השלכותיו של הפגם שדבק בהליך עקב אי הפקדת העירבון, יביא בית המשפט בחשבון שיקוליו את אינטרס המבקש שערעורו יישמע לגופו, את אינטרס הצד שכנגד שלא להיות מוטרד בשל השתהות המבקש ואת אינטרס הציבור במניעת התארכות הליכים ללא צורך וצידוק. באיזון בין אלה יבחן בית המשפט אף את משך האיחור, הטעמים לו ומועד עיתוי הגשת הבקשה (ראה לעניין זה רע"א 7759/99 לינה הנדסה בע"מ נ' חסאן (פורסם בנבו
8.6.2000)).

ומן הכלל אל הפרט -

לא בכדי סקרתי לעיל את לוח הזמנים בגדרו של הליך זה. עיון בו מעלה כי הבקשה מוגשת בשיהוי בלתי סביר של למעלה מ – 4 שנים, במהלכן זנחו המבקשים את ההליך.

אכן, בשלב מחיקת הערעור לא היו המבקשים מיוצגים ופסק הדין (כעולה מעיון במערכת הנט) אף לא נשלח אליהם. אולם, בכך בלבד לא סגי כדי שתקום למבקשים הזכות לעתור לביטולו.
המבקשים, אשר הגישו ערעור לבית המשפט ובא כוחם שוחרר מייצוג, אינם פטורים מבירור גורלו של ההליך בו נקטו וההחלטות שניתנו בעניינו, ואינם יכולים לשבת בחיבוק ידיים ובחוסר מעש ולצפות כי עניינם יוותר תלוי ועומד עד שינקטו במעשה כלשהו וירפאו מחדליהם. אין מחלוקת כי המבקשים ידעו על דחיית בקשתם לפטור מהפקדת ערובה, אין מחלוקת כי לא הפקידו את העירבון ואף לא עשו דבר אחר בעניין זה.
יתרה מכך, לאחר שהעירבון לא הופקד, הגישה המשיבה בקשה למחיקת הערעור ובית המשפט הורה על קבלת תגובת המשיבים (החלטה מיום 6.7.12). החלטה זו נמסרה לידי המבקשים, כעולה מהתיעוד שבתיק. דהיינו, הם ידעו כי צפוי שהערעור יימחק וחרף כך לא טרחו להגיב. משום כך, אכן נמחק הערעור.

טענתם כי בשל חוסר המעש מצד המשיבה אשר לא פעלה לביצוע פסק הדין, סברו לתומם שההליך עודנו תלוי ועומד, דינה אף הוא להידחות. שכן, למצער בנוגע לחוסר המעש הנטען, היא אינה מתיישבת עם האמור בתצהירו של מפקח הרשות (מר האני ליבאי) שצורף לתגובת המשיבה ולדו"חות שצורפו לו, בדבר הניסיונות שנעשו מצד המשיבה בשנתיים האחרונות להגיע להסדר עם המבקשים, ורק לאחר שניסיונות אלה לא צלחו החליטה המשיבה לפעול לביצוע פסק הדין במסגרת ההוצל"פ. לטענות אלה לא נמצא כל מענה בתשובה לתגובה.

כאמור, מדובר באיחור בלתי סביר בהגשת הבקשה, אשר בנסיבות המפורטות לעיל לא מצאתי לו צידוק (ראה בהקשר זה גם רע"א 8861/10 דאוד שיבאן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט (פורסם בנבו 14.4.2011)).

למעלה מן הצורך אציין, כי אף סיכויי הערעור אינם טובים. לשיטתם של המבקשים, שגה בית המשפט קמא במסקנתו כי יש לפנותם מהמקרקעין, וזאת במיוחד בשים לב להחזקתם רבת השנים במקרקעין ולשתיקת המשיבה בהקשר זה. עיון בפסק הדין מעלה כי בית המשפט נתן דעתו לעניין זה בהרחבה, וקבע כי אין בידי המבקשים זכות כלשהי במקרקעין, אף לא זכות מסוג רישיון. ואפילו הייתה בידיהם זכות כאמור, הרי שרישיון זה ניתן לביטול בהודעת המשיבה בתביעה שהגישה. קביעות אלה מבוססות על תשתית עובדתית כפי שקבע בית המשפט ומעוגנות בדין, ולא מצאתי כי סיכויי הערעור גבוהים.

לפנים משורת הדין, ובהתחשב במצבם של המבקשים, לא אחייב אותם בהוצאות.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ז, 29 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.


תמר נסים שי
,
שופטת
רשמת בית המשפט המחוזי-נצרת










עא בית משפט מחוזי 25742-03/12 אביב קומה, זהבה קומה נ' קרן קיימת לישראל (פורסם ב-ֽ 29/01/2017)