פסקי דין על אברהים נעמה נאסר | פסקי דין על האני אסעיד בדעאן | פסקי דין על רימון בדעאן | פסקי דין על עאדל מישל טנוס בדעאן | פסקי דין על בשארה יוסף | פסקי דין על בשארה ג'ריס |

2068/98 א     12/04/2005




א 2068/98 אברהים נעמה נאסר נ' האני אסעיד בדעאן , רימון בדעאן, עאדל מישל טנוס בדעאן , בשארה יוסף , בשארה ג'ריס




1
בתי המשפט
א 002068/98
בית משפט השלום נצרת
12.4.2005
תאריך:
שופט: ס.נ. מויאל דינה

בפני

אברהים נעמה נאסר
ת.ז. 51061257
בעניין:
התובע

ע"י ב"כ עו"ד מ.ח'ורי ואח'
נ ג ד
1. האני אסעיד בדעאן
ת.ז 2134106
2. רימון בדעאן
ת.ז 2083196
ע"י ב"כ עו"ד נביל חאיק
3. עאדל מישל טנוס בדעאן

4. בשארה יוסף
ת.ז. 2107927
5. בשארה ג'ריס
ת.ז 2107928
6. בשארה עיסא ת.ז 2107929
7. בשארה רוזית ת.ז 5383648
8. בשארה ואכים ת.ז 2833754
9. בשארה וסים ת.ז 2977254
10. בשארה אליאס ת.ז 36229813
11. בשארה רביע ת.ז 40939126
ע"י ב"כ עו"ד אליאס מוסא

12. אכרם סובחי בדעאן ת.ז 5042342
ארה"ב
13. אלביר סובחי בדעאן ת.ז 53749685
שכונת סליזיאן, רחוב 132, נצרת
14. ג'אן סובחי בדעאן ת.ז 059363515
רחוב השקמה 850, נצרת עלית
15. בסאם סובחי בדעאן ת.ז 5999592
רחוב 132/9 שכונת סליזיאן, נצרת
16. השאם סובחי בדעאן ת.ז 5857010
רחוב 132/9 שכונת סליזיאן, נצרת
17. מונירה בדעאן ת.ז. 2083190 באמצעות יורשיה הנתבעים הבאים:
17.1 טנוס אסעיד בדעאן ת.ז 2083191
שכונת אלאחוה 26 (שיכון הפועלים), נצרת
17.2 רמי ג'מאל סעיד בדעאן ת.ז 25782574
נצרת
17.3 האני אסעיד בדעאן
ת.ז 2134106
17.4 כמאל בדעאן
17.5 רימון בדעאן
ת.ז 2083196
ע"י ב"כ עו"ד נביל חאיק

17.6 גו'ליט אבו סאלם ת.ז 2083193
שיכון הפועלים 19, נצרת
17.7 מוריס אסעיד בדעאן ת.ז 2083195
ע"י ב"כ עו"ד נביל חאיק

18. טנוס אסעיד בדעאן ת.ז 2083191
שכונת אלאחוה 26 שיכון הפועלים, נצרת.
19. גוליט אבו סאלם ת.ז2083193
20 מוריס בדעאן ת.ז 2083195
ע"י ב"כ עו"ד נביל חאיק

21. רשות הפיתוח
22. רמי ג'מאל סעיד בדעאן ת.ז 25782574
נצרת
23 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
נצרת
24. בנק ערבי ישראלי בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד סלומון, ליפשיץ ושות'
25. הועדה המחוזית לתכנון ולבניה - מחוז חיפה

הנתבעים
פסק דין
כללי

1 תביעה לפרוק שיתוף במקרקעין. התובע והנתבעים 1-22 הם בעלים משותפים בחלקה 46 בגוש 16525 באדמות נצרת ששטחה 5,443 מ"ר (להלן - " החלקה"). הנתבעים 23,24 הם בנקים שלטובתם רשומות משכנתאות על זכויות בחלקה. הנתבעת 25 היא הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הצפון.

2. הבעלויות הרשומות בחלקה, עפ"י נסח רישום מיום 1.9.04, שהוגש וסומן ת/3, הינן כדלקמן:

(א) התובע, אברהים נעמה נאסר
, המיוצג ע"י עו"ד סרג'י, הינו הבעלים הרשומים של 123/192 חלקים בחלקה, סה"כ 3487 מ"ר.

(ב) הנתבע מס' 1 שהוא גם הנתבע מס' 17.3, האני אסעיד בדעאן
, המיוצג ע"י עו"ד נביל חאיק
, הינו הבעלים הרשומים של 228/2688 + 11/256 חלקים בחלקה, סה"כ 695.6 מ"ר.

(ג) הנתבע מס' 2, שהוא גם הנתבע מס' 17.5, רימון בדעאן
, המיוצג ע"י עו"ד נביל חאיק
, אינו בעל זכויות רשומות בחלקה.

(ד) הנתבעים 3-11, עאדל מישיל טנוס בדעאן ובני משפחת בשארה, המיוצגים ע"י עו"ד אליאס מוסא, הינם הבעלים הרשומים של 96/2048 + 1/24 חלקים בחלקה, סה"כ 481.95 מ"ר. נתבעים אלו רכשו את חלקה של הנתבעת מס' 21, רשות הפיתוח, ולזכותם אפוא שטח של 503.20 מ"ר.

(ה) הנתבע מס' 12, אכרם סובחי בדעאן, הוא הבעלים הרשומים של 17/960 חלקים בחלקה, סה"כ 96.40 מ"ר. נתבע זה מתגורר בארה"ב ולא התייצב להליכים. בוצע תחליף המצאה לנתבע זה, ע"י פרסום מודעות בעיתונים בארץ ובארה"ב. ראה פרו' 17.6.01 ופרו' 12.11.01.

(ו) הנתבעים 13-16 הינם הבעלים הרשומים של 98/960 חלקים בחלקה, סה"כ 385.55 מ"ר. על חלקיהם של הנתבעים 14,13 ו- 16 רשומה הערת אזהרה לטובת הנתבע מס' 15, בסאם סובחי עדנאן, ונראה שאין מחלוקת שהוא רכש את חלקיהם של הנתבעים הנ"ל ובנה בית בחלקה.

(ז) הנתבע מס' 17.1 שהוא גם הנתבע מס' 18, טנוס אסעד בדעאן, אינו רשום כבעלים בחלקה. נתבע זה זומן לדין עפ"י אישור מסירה ביום 6.4.98, לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב להליכים.

(ח) הנתבע מס' 17.2, שהוא גם הנתבע מס' 22, רמי ג'מאל סעיד בדעאן, הוא הבעלים הרשומים של 34/2688 חלקים בחלקה, סה"כ 68.85 מ"ר. נתבע זה הגיש כתב הגנה ביום 17.12.02 והיה מיוצג ע"י עו"ד כרכבי ואח'.

בישיבת 19.4.04 הודיע בא כוחו של נתבע מס' 22 כי מרשו מכר את חלקיו למר מוריס בדעאן ואין לו יותר ענין בהליכים דנן.

(ט) הנתבע מס' 17.4, כמאל בדעאן, המיוצג ע"י עו"ד נביל חאיק
, אינו רשום כבעל זכויות בחלקה.

(י) הנתבעת מס' 17.6 שהיא גם הנתבעת מס' 19, ג'וליט אבו סאלם, אינה רשומה כבעלת זכויות בחלקה, נתבעת זו זומנה לדין עפ"י אישור מסירה מיום 19.4.98, לא הגישה כתב הגנה, ולא התייצבה להליכים.

(יא) הנתבע מס' 17.7, שהוא גם הנתבע מס' 20, מוריס אסעד בדעאן, המיוצג ע"י עו"ד נביל חאיק
, הוא הבעלים הרשומים של 102/2688 חלקים בחלקה, סה"כ 206.55 מ"ר. לטובת נתבע זה רשומה הערת אזהרה על חלקיו של נתבע מס' 22 רמי בדעאן (34/2688), כך שסה"כ לזכותו שטח של 275.4 מ"ר.

(יב) הנתבעת מס' 21, רשות הפיתוח, היא הבעלים הרשומים של 1/256 חלקים בחלקה, סה"כ 21.25 מ"ר.

חלקה של רשות הפיתוח נמכר לנתבעים 3-11, ואין לה עוד ענין בהליכים. ראה פרו' 6.9.04.

(יג) לטובת הנתבע 23 בנק מרכנתיל דיסקונט, רשומה משכנתא על הבעלויות של האני אסעד בדעאן. נתבע זה לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב להליכים. לא ברור אם כבכלל זומן כדין, אולם מכל מקום פירוק השיתוף יבוצע בכפוף לרישום המשכנתא לטובת נתבע זה על זכויותיו של האני אסעיד בדעאן
.

(יד) לטובת הנתבע מס' 24, בנק ערבי ישראלי, רשומה משכנתא על זכויות הבעלות של התובע. נתבע זה הגיש כתב הגנה בו הודיע על הסכמתו לפירוק השיתוף בתנאי שתרשם המשכנתא על חלקו של התובע.

יצויין כי ב

פסק דין
חלקי מיום 12.11.01, עפ"י בקשת התובע, נמחקה התביעה כנגד הנתבעים 17,2 (כל הנתבעים שמספריהם 17), 19,18 ו- 25 ללא צו להוצאות.

4. בהחלטה מיום 12.11.01 ובהסכמת הצדדים מינה בית המשפט מודד מוסכם, מר עזמי אבו חנא, כדי להכין הצעה לפרוק השיתוף בחלקה בדרך של חלוקה בעין.

5. המודד הכין חוות דעת מיום 28.11.02, אשר הוגשה וסומנה נ/3 (להלן - "ההצעה הראשונה").

ביום 13.7.04 הכין מר עזמי אבו חנא הצעה מעודכנת אשר הוגשה וסומנה נ/4 (להלן - "ההצעה השניה")

6. ההצעה הראשונה וההצעה השניה דומות בחלקן, וקיימים ביניהן הבדלים במספר נקודות. להלן אפרט את הדומה והשונה בהצעות. יצויין כי השטחים בהצעות הינם לאחר ניכוי לצרכי ציבור ודרכים.

7. הן עפ"י ההצעה הראשונה והן עפ"י ההצעה השניה, אמור התובע לקבל את חלקו בצד המערבי של החלקה, בתת החלקה המסומנת 1, בשטח 2,972 מ"ר. ענין זה אינו שנוי במחלוקת.

8. בשתי ההצעות אמור הנתבע מס' 1 האני אסעיד בדעאן
, לקבל חלקו בתת חלקה מס' 2, בשטח של 594 מ"ר, וענין זה אינו שנוי במחלוקת.

9. בשתי ההצעות אמורים הנתבעים 3-11, עאדל מישיל טנוס בדעאן ומשפחת בשארה, לקבל את חלקם בתת חלקה מס' 3 הסמוכה לתת חלקה מס' 2 (האני אסעיד בדעאן
) בצידה המערבי, ולתת חלקה מס' 4 (בסאם סובחי בדעאן) בצידה הדרומי.

בין תת חלקה מס' 3 לתת חלקה מס' 2 מפרידה בשתי ההצעות דרך - תת חלקה 7 בהצעה
הראשונה, ותת חלקות 6 (דרך) ו- 5 (שצ"פ) בהצעה השניה

10. בשתי ההצעות אמור הנתבע מס' 15, בסאם סובחי בדעאן, לקבל את חלקו במקום בו בנוי ביתו, תת חלקה מס' 4, בשטח של 410 מ"ר. לחלקו של הנתבע מס' 15 סופחו חלקיהם של הנתבעים 13,14 ו- 16, וכן חלקו של הנתבע מס' 12 אשר כאמור מתגורר בארה"ב ולא התייצב להליכים. ראה סעיפים 2 (ה') ו- (ו') לעיל.

11. המחלוקות לגבי הצעות החלוקה מתמקדות בשני עניינים:

(א) היכן יקבל הנתבע מס' 20 מוריס אסעד בדעאן (להלן - "מוריס") את חלקו? כזכור, למוריס שטח של 275.4 מ"ר ברוטו, 235 מ"ר לאחר ניכויים, ושטח זה נופל משטח המגרש המינימלי לצרכי בניה שהוא 400 מ"ר.

בהצעה הראשונה הוקצתה למוריס תת חלקה מס' 5, בסמוך לחלקה 47 שם יש למוריס חלקים כפי שעוד יפורט בהמשך.

בהצעה השניה צורף חלקו של מוריס לחלקם של עאדל מישיל טנוס בדעאן ומשפחת בשארה, בתת חלקה 3, שחולקה לחלקות משנה a3 ו- b3 לצורך הענין. יצויין כי מיקום החלק המיועד למוריס זהה בשתי ההצעות.

כפי שיפורט בהמשך, מוריס מסכים לשתי ההצעות, ואילו התובע ושאר הנתבעים מתנגדים לשתי ההצעות, בנקודה זו.

(ב) הנתבע מס' 15, בסאם סובחי בדעאן (להלן - בסאם") מתנגד למיקום כביש הגישה לחלקתו עפ"י ההצעות, ומבקש שכביש הגישה לחלקתו יעבור בין חלקות משנה a3 ו- b3 (כפי שהן מסומנות בהצעה השניה), וכן הוא מבקש שהמודד יפתור בעיה של "משולש" בן 30 מ"ר הנמצא בחלק המיועד לבסאם.

אדון במחלוקות הנ"ל להלן.

טענותיו של בסאם

12. ייאמר מיד כי איני מוצאת ממש בטענותיו של בסאם. במהלך עדותו הגיש בסאם הצעת חלוקה מיום 10.5.04 אשר הוכנה ע"י המודד מר ג'ריס נביל לבקשתו של בסאם, וסומנה נ/2. אמנם אין מקום להתייחס להצעה לגופה שלא הוגשה במועד ובדרך הראויה. אולם עולה מן ההצעה הנ"ל שמיקום הדרך לחלקת בסאם אינו שונה באופן מהותי ממיקום הדרך עפ"י ההצעה הראשונה והשניה, ובודאי שאינו נופל בתוואי שבין חלקות משנה a3 ו- b3 עפ"י ההצעה השניה.

אשר לאותו "משולש" השתכנעתי כי המודד מטעם בית המשפט עשה כמיטב יכולתו כדי להקצות לכל אחד מהבעלים המשותפים את השטח האופטימלי וכי לא ניתן לשנות את מבנה החלק המיועד לבסאם.

לא למותר לציין שהמודד התחשב באופן ספציפי במשאלותיו של בסאם ושינה את צורת החלק המיועד לו וכן את הדרך עפ"י משאלותיו, עד כמה שיכול היה, בהצעה השניה שהכין. ראה מ/4.

חלקו של מוריס

13. חלקה 46 נשוא התובענה דנן סמוכה לחלקה 47. שטחה של חלקה 47 הינו 475 מ"ר. הבעלים הרשומים של חלקה 47 הינם מוריס ובני משפחתו, רשות הפיתוח, וכן בני משפחת בשארה. רשות הפיתוח היא הבעלים של החלק הארי של חלקה 47, 41/64 חלקים, היינו 304.30 מ"ר.

14. מוריס הציג ראיות לפיהן הוא רכש או עומד לרכוש את חלקה של רשות הפיתוח בחלקה 47. ראה פרו' 2.11.04 ומוצגים נ/3, נ/4,נ/5, ו- נ/6. לפי עדותו של מוריס הוא התקשר בהסכם עם רשות הפיתוח לרכישת חלקיה בחלקה 47, אך ישנה מחלוקת לגבי המחיר שנמסרה להכרעת בית המשפט המחוזי בנצרת.

מוצג נ/6 הינו פרוטוקול דיון מיום 6.7.04 בבית המשפט המחוזי בנצרת בת.א. 1329/01 בדעאן מוריס ונואל נ' מינהל מקרקעי ישראל, שם מצהירה ב"כ המנהל כדלקמן:

"אני מצהירה לפרוט' כי קיימת הסכמה עקרונית מטעם המנהל למכור לתובעים את החלקה נשוא תביעה זו, וזאת בכפוף לנוהלים המקובלים במנהל. אני מצהירה עוד, כי אנו בשלבים מתקדמים לקראת ביצוע ההעברה בשם התובעים."
אם אכן תצא לפועל העסקה בין מוריס לרשות הפיתוח כי אז חלקו של מוריס בחלקה 47 יהיה 322 מ"ר.

15. מוריס העיד שהוא מתגורר בחלקה 47 בתורת דייר מוגן ; בחלקה 4 עקדים, מתוכם שלושה שייכים למוריס ואחד שייך לבן דודו בסאם, (הכוונה לבסאם עדנאן, אולם יצויין שבסאם אינו נמנה עם הבעלים הרשומים בחלקה 47. עולה מהראיות כי בעקד הנוסף בחלקה 47 מתגוררת אחותו של בסאם, נואל, שאף היא אינה בין הבעלים הרשומים של חלקה 47).
16. כאמור, הן בהצעה הראשונה והן בהצעה השניה הקצה המודד למוריס את חלקו בסמוך לחלקה 47. כזכור חלקו של מוריס בחלקה 46 הינו בשטח של 275.40 מ"ר הנופל משטח המגרש המינימלי הנדרש לצורכי בניה, שהינו 400 מ"ר. כוונת המודד אפוא היתה לאפשר למוריס בבוא היום לאחד את חלקו בחלקה 46 עם חלקו בחלקה 47 כך שיהיה לו מגרש בגודל המינימלי והוא לא יאלץ למכור את חלקיו לשותפים האחרים. בהצעה הראשונה יוחדה למוריס לצורך כך תת חלקה 5, בהצעה השניה, נוכח הטענה שלא ניתן ליצור חלקה הנופלת מהשטח המינימלי לבניה, אוחד חלקו של מוריס עם חלקיהם של עאדל מישל טנוס בדעאן
ומשפחת בשארה, בתת חלקה 3 אשר חולקה לצורך העניין לחלקות משנה a3 ו- b3. ניתן לומר שההצעה השניה הועלתה באופן "פיקטיבי" וארעי במטרה לשמור על חלקו של מוריס עד שניתן יהיה לבצע איחוד של חלקו בחלקה 46 עם חלקו בחלקה 47 ולמנוע את האילוץ של מכירת חלקיו.

17. יאמר מיד כי ההצעה השנייה לא ניתן לקבלה הואיל ואין בה כדי לסיים את פירוק השיתוף בחלקה 46 באופן סופי וממצה. ראה לעניין זה ע"א 1849/91 פרידמן נ' חב' אחים ר.י. פנחם בע"מ, פ"ד מז (5) 588.

אדון איפא בהצעה הראשונה בלבד.

18. בטרם אדון בהצעה הראשונה אציין כי יש טעם רב בהקצאת חלק למוריס בצמוד לחלקה
47 כדי לאפשר לו לקבל בעין חלק מחלק 46 ולמנוע את הצורך במכירת חלקיו. תוצאה זו לפיה מוריס יקבל קרקע בעין, עדיפה על פני מכירת החלקים וזאת כעניין של מדיניות המעדיפה חלוקה בעין על פני מכירה. ראה לעניין זה רע"א 1017/97 רידלביץ נ' מודעי, פ"ד נב' (4), 625, שם קבע ביהמ"ש כי עיקרון על בפירוק שיתוף במקרקעין, בהעדר הסכמה, הינו שיש לעשות ככל הניתן לפירוק על דרך של חלוקה בעין, בהתאם להוראת סעיף 39 (א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 (להלן - "חוק המקרקעין"):

"משאב הקרקע הוא מוגבל וייחודי, והחוק מתייחס בכבוד לרצונו של אדם להמשיך ולהחזיק ולו בחלק מן הקרקע שהיה שותף בה בחלקים".

בענייננו הדברים מקבלים משנה תוקף שכן, באם לא תינקט הדרך הנ"ל שהציע המודד, עלול מוריס למצוא את עצמו נפגע גם בעת שייעשה פירוק שיתוף של חלקה 47 הואיל וגם שם הוא עלול למצוא את עצמו עם שטח הקטן מהשטח המינימלי לצורכי בנייה, אף אם תצא לפועל העסקה של רכישת חלקי רשות הפיתוח.
19. מוריס טוען כי ניתן לבצע את החלוקה באופן המוצע בהצעה הראשונה, לגבי חלקו, וזאת בהסתמך בין השאר על סעיף 41 (א) לחוק המקרקעין שכותרתו "פירוק במקרים מיוחדים" והוא קובע כדלקמן:

"היתה מניעה לחלוקת מקרקעין בעין רק לגבי אחד השותפים
ולאותו שותף היו מקרקעין הגובלים במקרקעין המשותפים
והוא הסכים שחלקו יצורף למקרקעין הגובלים, יחולקו
המקרקעין לפי זה."

מוריס טוען כי מתקיימים בעניינו כל התנאים הנדרשים לצורך החלת ההוראה הנ"ל היינו, קיימת מניעה לחלק את החלקה בעין רק לגביו, יש לו מקרקעין בחלקה 47 הגובלת בחלקה 46 והוא מסכים שחלקו בחלקה 46 יצורף לחלקה 47.

20. התובע מתנגד לדרך החלוקה האמורה בנוגע לחלקו של מוריס. התובע טוען כי הפתרון הנאות בנסיבות העניין הוא מכירת חלקו של מוריס והוא מסכים לרכוש את חלקו של מוריס.

לעניין תחולת סעיף 41 (א) (בטעות נרשם בסיכומי התובע סעיף 41 (ב)) טוען התובע שהתנאים לא התקיימו הואיל וחלקה 47 אינה בבעלות מוריס בלבד והואיל וחלק מהבעלים המשותפים בחלקה 47 מתנגדים לצרוף.

התובע טוען שאין כל ודאות שהעסקה בין מוריס לרשות הפיתוח תצא לפועל.

התובע טוען שקבלת ההצעה בנקודה זו תמנע אפשרות לסיים את פרוק השיתוף הואיל ותדרוש הכנת תוכנית מפורטת על פיה יצורפו חלקי מוריס מחלקה 46 לחלקה 47.

גם הנתבעים 3-11 מתנגדים לדרך החלוקה המוצעת ע"י המודד בעניין חלקו של מוריס, מנימוקים דומים לנימוקי התובע.

21. איני מוצאת ממש בטענות התובע והנתבעים 3-11 לגבי תחולת סעיף 41 (א) הנ"ל, ולהלן אפרט את נימוקי.

22. לפי הוראת סעיף 41 (א) לא נדרש שחלקה 47 תהיה בבעלותו הבלעדית של מוריס ולא נדרשת הסכמת הבעלים המשותפים האחרים בחלקה 47.

23. אכן בשלב זה אין עדין ודאות שהעסקה בין מוריס לרשות הפיתוח תצא לפועל. עם זאת, על פי הראיות שהציג מוריס קיים סיכוי טוב לכך שהעסקה תצא לפועל. ראה בפרט מוצג נ/6. גם העובדה שמוריס הינו דייר מוגן בחלקה 47 ומחזיק שם בשלושה עקדים (לטענתו, שלא הופרכה), תורמת לסיכוי שמוריס יקבל לבעלותו חלק נוסף בחלקה 47, מעבר לזכויותיו הרשומות, בין עפ"י הסכם עם המינהל ובין בגדר תביעה לפירוק שיתוף בחלקה 47 לכשתוגש.

24. לטענת התובע בדבר הצורך כביכול בהכנת תכנית מפורטת, דבר שיגרום לטרחה, זמן והוצאות נוספים: עפ"י הוראת פרק ד' לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 (להלן - "חוק התכנון והבניה") שכותרתו "חלוקה ואיחוד של קרקעות", נדרש תשריט שאושר ע"י הועדה המקומית לתכנון ובניה כתנאי למתן

פסק דין
לפירוק שיתוף. יצויין בהקשר זה כי מלאכת בית המשפט הדן בפירוק שיתוף במקרקעין אינה מסתיימת כל עוד לא נסתיימו כל "פעולות העזר" הכרוכות בביצוע הפירוק, כמו מתן צו לרישום החלקות הנפרדות וכו'. ראה ע"א 613/78 אניס נ' פוירשטיין, פ"ד לד (1), 32; ע"א (חי') 173/89 נאה נ' נאה, פ"מ תשנ"ב (2), 309; ע"א (חי') 4396/96 חאג' נ' חלבי, תק-מח 97 (2), 936.

הדרישה להגשת תשריט קיימת אם כך בין אם תקובל הצעת המודד לגבי חלקו של מוריס ובין אם לאו.

במקרה דנן, ובהתאם להוראות פרק ד' הנ"ל, ידרש התשריט להתייחס לשני עניינים:
(א) לגבי אופן החלוקה של חלקה 46 בין השותפים תוך ציון חלקו של כל שותף ושותף;

(ב) לגבי העובדה שחלק מחלקה 46, בשטח של 235 מ"ר, מועבר לחלקה 47, בהתאם להוראת סעיף 41 (א) לחוק המקרקעין.

יצוין עוד כי משיועבר חלקו של מוריס לחלקה 47, לא יהא זכאי לקבל חלק מסוים בחלקה הנ"ל כל עוד לא קוים הליך של פירוק שיתוף, אלא אך תגדל בעלותו היחסית בחלקה 47.

מכאן, אין צורך להכין תשריט מפורט לגבי החלוקה של חלקה 47 בין הבעלים המשותפים לחלקה זו. הדבר אף אינו ניתן כל עוד לא הוגשה תביעה לפירוק שיתוף בחלקה זו. די בשלב זה ולצרכינו בתשריט שיגדיר מחדש את גבול החלקות 46 ו- 47.

מכאן, שהכנת התשריט אין בה כדי לעכב את פירוק השיתוף בחלקה 46 מעבר לזמן הרגיל הנדרש לשם כך ממילא.

25. כאמור, הכלל הוא שיש להעדיף חלוקה בעין על פני מכירה. כלל זה ישים גם במקרה שהמחלוקת אינה נוגעת לעצם החלוקה בעין של כלל החלקה נשוא התביעה לפירוק שיתוף, אלא אך לחלקו של אחד השותפים - האם יוכל לקבל חלקו בעין אם לאו.

רק במקרה שמסתבר שהחלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים או מקצתם, ימנע בית המשפט מלילך בדרך זו. בענייננו לא הצביעו השותפים האחרים על הפסד ניכר שעלול להיגרם להם אם יקבל מוריס את חלקו בעין עפ"י אחת הדרכים שהוצעו. התובע טוען שיגרמו לו נזק והפסד כתוצאה מהצורך לערוך תוכנית מפורטת לחלקות 46 ו- 47, אולם כפי שציינתי לעיל אין ממש בטענה זו.

26. לסיכום נקודה זו: ביחס לחלקו של מוריס (בלבד), אני מקבלת את ההצעה הראשונה ומורה שחלקו יהיה תת חלקה מס' 5 עפ"י ההצעה הראשונה, בכפוף לכך שחלק זה יועבר ויאוחד עם חלקה 47. למען הסר ספק, מובהר שנית כי לאחר שיועבר החלק הנ"ל לחלקה 47, לא יהיה עוד ב"בעלותו" הבלעדית של מוריס, אלא יתאחד עם כלל חלקה 47, שבה טרם בוצעה חלוקה בין השותפם.

עמדת מהנדס עירית נצרת

27. הוגש כמוצג מ/6 מכתבו מיום 28.9.04 של מר עיסא בשארה, מהנדס עירית נצרת, המתייחס להצעה השניה, ובו נאמר כדלקמן:

" החלוקה שהוצגה בפני
י מקובלת עקרונית אך יש צורך בתיקונים:
1. לשמור על דרך הגישה ברוחב 8 מ', המבנה הצמוד לכביש 51 מחלקה 45 לפי החלוקה המוצעת לא מאפשר כביש ברוחב כולל של 8 מ'.
2. בעלי חלקה 45 הינם הבעלים של החלק הגדול בחלקה 46.
3. גבול המגרש [3] בהצעת החלוקה יהיה הקו המרוסק שמסומן כקו אספלט קיים.
4. החלוקה תעודכן בהתאם ובשמירה על גודל השטח למגרשים מ[2] עד [6] כפי שמצוין בטבלת השטחים.
5. ביטול קו החלוקה בין [b3] ו [a3] ולשמור על המגרשים כמגרש אחד מבחינה תכנונית.
6. כאשר החלוקה מותאמת להוראות התכנית החלה על השטח מבחינת גודל מגרש מינימלי (400 מ"ר), ושומרת על הנגישות הדרושה לכל המגרשים, החלוקה תהיה מקובלת עקרונית."

בישיבת 29.9.04 מסר המודד הבהרות לגבי עמדת מהנדס העיר, כדלקמן:

"מר עזמי אבו חנא: מגיש תשובת מהנדס העיר. מוגש ומסומן מ/6.
המשמעות של התשובות 1 עד 4 היא שיש לקחת שטח של כ- 40 מ"ר מחלקה מס' 1 לצורך שמירה על רוחב הכביש של 8 מ'. לגבי תשובה מס' 5 יש להגיש לועדה תוכנית ללא קו החלוקה 3a ל- b3.
לגבי איחוד חלקו לשל מוריס עם חלקה 47 ובעצם כפי שצויין בחוות דעתי במסגרת פירוק השיתוף בחלקה 47. האפשרות העקרונית להגיש תוכנית מפורטת שבה ניתן לשנות הוראות תוכנית ולהגדיר איחוד וחלוקה היא תמיד קיימת".

סיכום

28. לאור כל האמור לעיל אני מורה כי פירוק השיתוף בחלקה 46 יעשה בדרך של חלוקה בעין וזאת על פי ההצעה השניה, בכפוף לסייגים ולשינויים כדלקמן:

(א) על התשריט לענות על דרישות מהנדס העיר כפי שפורטו במכתבו מיום 28.9.04 וצוטטו בסעיף 27 לעיל.

(ב) חלקו של מוריס בחלקה 46, כפי שהוגדר בהצעה הראשונה, יועבר לחלקה 47 ויאוחד עמה.

(ג) לאור האמור בס"ק (ב) לעיל, מתייתרת כמובן דרישת מהנדס העיר האמורה בסעיף 5 למכתבו מיום 28.9.04.

(ד) פירוק השיתוף כפוף לרישום משכנתא לטובת הנתבע מס' 23, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, על חלקיו של האני אסעד בדעאן ולרישום משכנתא לטובת הנתבע מס' 24, בנק ערבי ישראלי בע"מ על חלקיו של התובע אברהים נעמה נאסר
.

29. המודד מר עזמי אבו חנא יכין תשריט בהתאם לדרישת פרק ד' לחוק התכנון והבניה ובהתאם לאמור לעיל. שכר טרחת המודד יודע על ידו לצדדים וישולם על ידם בתוך 30 יום מההודעה, בהתאם לחלקיהם היחסיים בחלקה.

בכפוף לאמור לעיל, כל צד ישא בהוצאותיו בגין תביעה זו.

30. איש מהצדדים לא טען לענין תשלומי איזון. לפיכך איני קובעת תשלומי איזון כלשהם. עם זאת, פתוחה הדרך בפני
הצדדים לטעון לענין תשלומי איזון אם יסתבר הצורך בכך לאחר הכנת התשריט בהתאם לאמור לעיל.

ניתן היום ג' בניסן, תשס"ה (12 באפריל 2005) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

דינה מויאל, שופטת

002068/98א 116 אירית









א בית משפט שלום 2068/98 אברהים נעמה נאסר נ' האני אסעיד בדעאן , רימון בדעאן, עאדל מישל טנוס בדעאן , בשארה יוסף , בשארה ג'ריס (פורסם ב-ֽ 12/04/2005)