פסקי דין על פלאפון תקשורת בע"מ | פסקי דין על אורון אוריאל ברק

50448-05/16 תת     29/01/2017




תת 50448-05/16 פלאפון תקשורת בע"מ נ' אורון אוריאל ברק








בית משפט השלום באשדוד



ת"ת 50448-05-16 פלאפון תקשורת בע"מ
נ' ברק




תיק חיצוני:
סוג זיהוי צד א'




בפני

כב' הרשמת הבכירה כרמית חדד

התובעת:
פלאפון תקשורת בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד ברק שוורץ


נגד

הנתבע:
אורון אוריאל ברק
ע"י ב"כ עו"ד ארנון ברק
.


החלטה

לפני התנגדות לביצוע תביעה לסכום קצוב בסך של 894 ₪.
התביעה הוגשה לביצוע בתיק ההוצאה לפועל שמספרו 514160-09-15 (להלן:"תיק ההוצאה לפועל").

טענות ההתנגדות:

1.
עניינה של התובענה הוא ביתרת חוב שנותרה בפנקסי התובעת, פלאפון תקשורת בע"מ
(להלן:"התובעת") בגין מנוי אשר רשום על שם הנתבע מר אורון אוריאל ברק
(להלן:"הנתבע"). מכתב התביעה עולה כי יתרת החוב כוללת יתרת חוב לפי חשבוניות והוצאות גביה מכח הסכם.

2.
במסגרת תצהירו בתמיכה להתנגדות העלה הנתבע, מספר טענות אשר העיקריות שבהן הן:


א.
לא צורף הסכם לכתב התביעה.

ב.
שתי החתימות על נספח א' אינן חתימות הנתבע.

ג.
החשבוניות אשר צורפו לכתב התביעה אינן חתומות על ידי הנתבע.

ד.
התובעת דרשה מן הנתבע בעבר סך של 821 ₪ ואילו היום דרישתה עומדת על הסך שלך 974.99 ₪ ללא הסבר להפרש.

3.
במסגרת תצהירו העלה הנתבע טענות נוספות בכל הנוגע להמצאת האזהרה בתיק ההוצאה לפועל אולם מאחר שאין חולק כי ההתנגדות הוגשה במועד הרי שהדיון בטענות אלו מתייתר.


כמו כן טען הנתבע כי מאחר שהוא עו"ד הרי שהתובעת פעלה בניגוד לכלל 31 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו – 1986. מבלי לקבוע מסמרות לגופה של הטענה הרי שהיא אינה מהווה טענת הגנה מפני תביעה כספית שהוגשה כנגד הנתבע, שכן אי משלוח התראה כאמור אינו מאיין את עילת התביעה.


בנוסף, טען הנתבע כי התובעת לא צרפה לכתב התביעה מסמכים מהותיים, אולם מעת שלא צויין אילו מסמכים מהותיים היה על התובעת לצרף בשלב זה של ההליך, לא מצאתי להידרש גם לטענה זו.

4.
בחקירתו הנגדית של הנתבע שהתקיימה בדיון מיום 14.12.2016 אישר הנתבע כי היה לקוח של התובעת כחמש שנים וכי מספר המנוי שלו זהה למספר המתנוסס בכותרת נספח א' לכתב התביעה. במסגרת חקירה זו העיד הנתבע כי המסמך שהוצג לו בדבר יתרת סגירה אינו מלמד על קשר אליו. בנוסף, הנתבע אישר בחקירתו כי רכש מן התובעת מכשיר טלפון או שניים מסוג אייפון אולם הכחיש רכישת מכשיר נוקיה מן התובעת בשנת 2010.

דיון והכרעה:

5.
לאחר שעיינתי בהתנגדות, ולאחר ששמעתי עדות הנתבע לפני וסיכומי ב"כ הצדדים מצאתי לקבל את ההתנגדות באופן חלקי ובכפוף להפקדה בתיק בית המשפט.

6.
המסגרת המשפטית:
בשלב זה של בירור ההתנגדות כל שבית המשפט צריך לשאול את עצמו הוא האם בפי המבקש טענה שאם תתברר לגופו של עניין במסגרת ההליך המשפטי יש בה כדי להעמיד למבקש הגנה ראויה מפני התביעה, ואפילו
אם הגנתו דחוקה היא, יש מקום ליתן לו רשות להגן. אין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו, או האם יש אמת בטענותיו, ואין להידרש לשאלת מהימנותו של המבקש. בשלב זה יכול המבקש להסתמך על עדות שמיעה, ולהעלות טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. לעומת זאת אם מתברר עוד בשלב ההתנגדות כי הגנתו של המבקש היא בגדר "הגנת בדים" ואין אמת בטענות ההגנה שהעלה הנתבע הרי שבקשתו למתן רשות להגן תידחה.
עם זאת, נפסק כי סיכויי ההצלחה בתביעה הם שיקול חשוב בהכרעה אם להתנות את הרשות בתנאים או בערובות.
ראו-ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פד"י לו(3) 518, 524;ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פסקה 6;ע"א 9654/02
חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל
, פד"י נט(3) 41, 46-47).


מכאן – לבחינת טענות ההגנה של הנתבע.

7.
בכל הנוגע לטענה לפיה לא צורף הסכם לכתב התביעה – יש לדחות את ההתנגדות בעניין זה. לכתב התביעה צורף נספח א' שכותרתו "נספח מנוי" (להלן:"ההסכם") המתייחס למספר המנוי שאושר על ידי הנתבע כמספר מנוי השייך לו. מסמך זה כולל תנאים ותעריפים וכן התייחסות לרכישת ציוד קצה.


יש להבחין בין הטענה בדבר אי צירוף הסכם כלל ועיקר לבין הכחשת החתימה על הסכם זה, המסמך נספח א' מהווה הסכם לכל דבר ועניין ועל כן לא ניתן להידרש לטענה כי לא צורף כל הסכם.

8.
בכל הנוגע להכחשתו של הנתבע את דבר חתימתו על נספח א' – מצאתי כי יש ליתן לנתבע רשות להתגונן בטענה זו בכפוף לביצוע הפקדה בקופת בית המשפט.


במסגרת תצהירו הכחיש הנתבע חתימותיו על ההסכם וטענה זו מהווה טענת הגנה ראויה שכן החיוב מושא התובענה נובע לכאורה מן ההתחייבות על פי ההסכם.
יחד עם זאת הנתבע לא טרח לציין בתצהירו

כי
היה לקוח של התובעת פרק זמן של מספר שנים כפי שעלה מחקירתו הנגדית (עמ' 3 ש' 6-8 לפרוטוקול הדיון מיום 14.12.2016). כמו כן הנתבע לא ציין האם חתם על הסכמים במסגרת התקשרותו זו עם הנתבעת, מתי ובאילו נסיבות נחתמו הסכמים אלו וכן מה היה תוכן ופרטי ההתקשרות שלו עם התובעת לטענתו.


גם במסגרת חקירתו הנגדית וכאשר נשאל האם חתם על מסמך כלשהו כאשר התקשר עם התובעת השיב באופן עמום לכאורה "...לא חתמתי על המסמכים האלה, ככל שזכור לי" (עמ' 4 ש' 24-25 ההדגשות אינן במקור).


סבורני כי בנסיבות האמורות הציג הנתבע גרסה לאקונית, לא שלמה ולא מפורטת של הגנתו כאשר לא טרח לפרט דבר קיומה של התקשרות בינו לבין התובעת ובכלל זה את פרטי התקשרותו והשוני בינה לבין פרטי ההתקשרות הנטענים במסגרת התובענה.


גם טענה לפיה הנתבע אינו חתום על מסמך מהותי היא טענה אשר מחייבת פירוט לצידה ולא ניתן להסתפק בטענה כללית ולאקונית שלא ניתן ללמוד ממנה על טיב המחלוקת האמיתית בין הצדדים כפי שהתבררה רק במסגרת החקירה הנגדית של הנתבע.


כאן המקום לציין כי אין חולק שהנתבע אינו חתום על החשבונית אשר צורפה לכתב התביעה, אולם טענה זו אינה רלוונטית כלל שעה שמקור החיוב לכאורה לטענת התובעת נובע מן ההסכם נספח א'.

9.
אשר לטענה בדבר השינוי בין סכום התביעה לסכום דרישה קודמת שנשלחה לנתבע, מצאתי כי אין מקום ליתן רשות להתגונן בטענה זו. סכומי הדרישות עולים בקנה אחד עם הפירוט בכתב התביעה, כאשר לסכום הקרן התווספו הפרשי הצמדה וריבית.

10.
כאמור לעיל במסגרת החקירה הנגדית העלה הנתבע טענה חדשה לפיה לא רכש מן הנתבע מכשיר נוקיה אלא מכשיר או מכשירים מסוג אייפון בלבד.


הלכה היא שבית המשפט לא יתעלם מטענה המועלית לראשונה במסגרת החקירה הנגדית בבקשת הרשות להתגונן כל עוד זו מעלה טענת הגנה הראויה להתברר.


בענייננו, מאחר שמן החשבונית שצורפה לכתב התביעה עולה כי לכאורה יתרת החוב או חלקה נובעת מחיוב בגין רכישת מכשיר נוקיה, הרי שהטענה לפיה הנתבע מעולם לא רכש מכשיר מעין זה מהווה טענת הגנה ראויה.


בשים לב שדבר החיוב בגין המכשיר עולה מן הנספחים לכתב התביעה מצופה היה כי הנתבע יטען את הטענה כבר במסגרת תצהירו ואף כטענה עיקרית במסגרתו. הגם שאין בכל כאמור כדי לדחות את הטענה בשלב זה הרי שמצאתי כי יש מקום ליתן לעניין זה משקל בכל הנוגע לחיוב הנתבע בהפקדת ערבון כתנאי למתן הרשות להתגונן.

11.
אשר להתניית הרשות להתגונן בתנאים,
הלכה היא כי המבקש
אינו יוצא ידי חובתו בהעלאת טענות הגנה הנטענות באופן סתמי או בכלליות, ועליו להיכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענות ההגנה מטעמו. "... גם כשמשתית המבקש את הגנתו על טענות שבעובדה, פיתחה הפסיקה כללים על היקפן ועל מידת פירוטן של הטענות בתצהירו של מבקש. לפיכך, לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו... כשם שלא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא "הגנת בדים""
(
ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ פ"ד מב(1) 721, 722), וכן "כלל גדול הוא כי נתבע המבקש רשות להתגונן חייב להיכבד ולהיכנס לפרטי הענין שעליו מבוססת הגנתו. טענה סתמית 'אינני חייב' אינה מספקת ואינה מזכה ברשות להגן...טענה סתמית 'אינני חייב' איננה טענת עובדה שניתן להוכיחה בראיות אלא מסקנה משפטית, וספק אם בכלל מקומה בתצהיר בלי שהונחו היסודות העובדתיים לביסוסה" (ע"א 424/86 נאות מרינה בת-ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון ישראל בע"מ פ"ד מג(2) 355, 362).

12.
בנסיבות בהן כאמור לעיל חסרה בקשה הרשות להתגונן פרטים מהותיים, ובוודאי חסרה היא חלק מטענות ההגנה שהועלו רק בשלב החקירה הנגדית מצאתי ליתן לנתבע רשות להתגונן, ביחס לטענות שהתקבלו כמפורט לעיל וזאת בכפוף להפקדת מלוא סכום התביעה (894 ₪) בקופת בית המשפט.



13.
מכל המקובץ לעיל ניתנת לנתבע רשות להתגונן בטענה כי אינו חתום על ההסכם מושא התובענה ובטענה לפיה לא רכש מן התובעת מכשיר נוקיה מן הסוג המצויין בנספחי כתב התביעה, ובטענות אלו בלבד בכפוף להפקדת הסך של 894 ₪ בקופת בית המשפט עד ולא יאוחר מיום 28.02.2017.


לא יופקד הסך האמור במועד
תהא התובעת רשאית לעתור בבקשה לדחיית ההתנגדות.


הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בסיום ההליך ובמידת הצורך.


החלטה זו תשלח לצדדים

למעקב המזכירות.
ניתנה היום, ב' שבט תשע"ז, 29 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.








תת בית משפט שלום 50448-05/16 פלאפון תקשורת בע"מ נ' אורון אוריאל ברק (פורסם ב-ֽ 29/01/2017)