פסקי דין על פלונית | פסקי דין על עמית נאמן נימן | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח |

12401-03/15 א     30/01/2017




א 12401-03/15 פלונית נ' עמית נאמן נימן, הפניקס חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 12401-03-15 אביטן נ' נאמן נימן ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
אידית קליימן-בלק


תובעת:

פלונית


-נ ג ד-


נתבעים
:

1.עמית נאמן נימן

2.הפניקס חברה לביטוח בע"מ




פסק דין



רקע כללי
בפני
י תביעה לנזקי גוף שנגרמו לתובעת, צעירה רווקה ילידת 2/8/1990 אשר נפגעה, כך על פי הנטען, בהיותה הולכת רגל בתאונת דרכים מיום 6/3/2013, על ידי רכב בו נהג אותה שעה הנתבע 1 המבוטח בביטוח חובה אצל הנתבעת 2 (להלן: " התאונה").

התביעה הוגשה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975 (להלן: " החוק").

אין מחלוקת בנוגע לסוגיית החבות וקיומו של כיסוי ביטוחי תקף לתאונה. משכך, הדיון להלן יעסוק רק בשאלת גובה הנזק.

טיב הפגיעה ושיעור הנכות –נכות על פי דין
1.
כתוצאה מהפגיעה בתאונה נגרמה לתובעת חבלת ראש עם שבר בגולגולת ודמם תת עכבישי וכן חבלה באגן. התובעת הובהלה באמצעות אמבולנס לבית חולים איכילוב שם אושפזה במשך ארבעה ימים.
2.
בהמשך החלה להתלונן על כאבי ראש, עייפות כרונית, קשיי ריכוז, סחרחורות וקשיים בשינה ותופעות נוירו-קוגנטיביות בעטיין אף עברה ביום 23/4/2013 הערכה נוירופסיכולוגית בהתאם להמלצתו של פרופ' צבי רם, נוירוכירורג, אשר הדגימה יכולות קוגנטיביות ברמה תקינה לגילה ברוב התחומים, בכלל זה בתחום הקשב, הזיכרון, והתחום הניהולי,
אם כי צויין כי קיים קושי קל בנטיה לתגובה אימפולסיבית עם תנודתיות ברמת הקשב, וקושי מול משימות מורכבות.
3.
התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: " המל"ל") כתאונת עבודה, אשר קבע באמצעות הועדה הרפואית כי לתובעת נותרה נכות רפואית בשיעור 10% בתחום הנוירולוגי החל מ- 1/11/2014. באשר לפגיעה באגן נקבע כי לא נותרה נכות רפואית במישור האורטופדי.
4.
בנוסף, המל"ל הכיר בתקופת אי כושר בת חודשיים וחצי ימים עד ליום 19/5/13.
5.
אף לא מי מהצדדים הגיש בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל ומשכך הריני קובעת כי נכותה הרפואית הצמיתה של התובעת הינה בשיעור 10% בתחום הנוירולוגי לפי סעיף 32 א (1) ב לתקנות המל"ל. (תסמונות נוירו-פסיכיאטריות והפרעות קשב).
6.
ודוק, טענתה של הנתבעת בסעיף 4 לסיכומיה, לפיה מתבקש בית המשפט לאיין את קביעת המל"ל גם ללא בקשה להבאת ראיות לסתור, וזאת על סמך תפקודה התקין של התובעת מאז התאונה ועד נכון להיום, כך על פי הנטען, מקומן יפה, לכל היותר, במישור של הנכות התפקודית, ועל כך ידון להלן, אולם סבורני אין בכוחן לאיין את קביעת המל"ל כנכות רפואית על פי דין. אדרבא, עיון בפרוטוקול הועדה הרפואית של המל"ל מצביע על כך כי הועדה סמכה ידה על אבחון נוירופסיכולוגי עדכני אליו הפנתה הועדה את התובעת, ואשר נערך על ידי דר' גאגין מיום 8/12/2014 אשר הדגים "ירידה ביכולת בתחומים שונים, כולל קשב זיכרון ובעיקר בגמישות החשיבה" (ראה סעיף 8 לדו"ח הועדה הרפואית מיום 8/2/15).

עיסוקיה של התובעת ונתוני השתכרותה עובר לתאונה ולאחריה
7.
ממסכת הראיות מצינו כי התובעת הינה צעירה רווקה בת 26.5 כיום, ילידת בלגיה ובעלת אזרחות בלגית בנוסף לאזרחות ישראלית (עמ' 9 לפרוטוקול). התובעת עלתה ארצה בהיותה בת 18. הוריה ומשפחתה מתגוררים בבלגיה.
8.
התובעת בעלת השכלה אקדמאית (תואר ראשון) למנהל עסקים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה והחל מ- 2/1/2012 עובדת בחברת הייטק פיננסית. (ראה עמ' 9 לפרוטוקול, סעיף 22 לתצהיר עדות ראשית ותצהיר תשובות לשאלון תשובה 39).
9.
מתלושי השכר שצירפה התובעת לתצהירה
(נספח ג'- מהם נלקח נתון שכר שנתי מצטבר מתלושי דצמבר של כל שנה לשנים 2014-2016), לרבות ריכוזי שכרה כפי שדווחו למל"ל ענף גביה לשנים 2013-2015, בהצטרף לתלושי השכר לשנת 2016 (ינואר-נובמבר) שצירפה התובעת לסיכומיה (ועל כך לא הועלתה התנגדות של הנתבעת בסיכומיה), ודו"ח רציפות ביטוח שצורף למוצגי הנתבעת, עולה תמונת המצב הבאה אודות נתוני הכנסותיה של התובעת עובר לתאונה ולאחריה (בערכי ברוטו נומינליים):
שנה




שכר שנתי/תקופתי



הכנסה חודשית
2012
98,247 ₪.
8,187 ₪.
2013 (1-3)



30,176 ₪




10,059 ₪.--- ת.ד. מיום 6/3/2013
2013 (4)
לא שולם שכר
לא שולם שכר
2013 (5-7)


8,946 ₪.


2,982 ₪. (תקופות אי כושר מלא וחלקי)
2013 (8-12)
44,868 ₪.
8,974 ₪.
2014


133,436 ₪.
11,120 ₪.
2015



179,564 ₪.
14,964 ₪.
2016 (1-11)

202,850 ₪.
18,441 ₪.
10.
שכרה הרבע שנתי במל"ל הינו: 26,761 ₪, דהיינו לחודש: 8,920 ₪ ברוטו, ובניכוי מס הכנסה בהתחשב ב- 2.75 נקודות זיכוי: 8,516 ₪. נתון זה ישמש בהמשך לחישוב הפסדי השתכרות לעבר (נזק מיוחד).
11.
באשר לפוטנציאל השתכרות בכל הנוגע לחישובי ראש הנזק של פגיעה בכושר השתכרות לעתיד, הריני מקבלת את עמדת התובעת להעמיד את פוטנציאל ההשתכרות על 13,000 ₪ נטו (ראה סעיף 23 לסיכומי התביעה) וזאת לנוכח נתוני השתכרותה לשנים 2015-2016 אשר אף עולים על נתון זה, כפי שמודגם בטבלא לעיל.


הנכות התפקודית- גריעה מכושר השתכרות
12.
מהראיות מצינו כי תפקידה הנוכחי של התובעת הינו מומחית מוצר. בעדותה תיארה את אופיו וטיבו של תפקיד זה באומרה:


" אני מומחית מוצר
כך שאני חייבת ללמוד את כל הפתרונות ומערכת המידע שיש לנו זה פתרונות ונתוני שוק לכל חברה פיננסית, בנק, חברות ביטוח וכו'. הידע הזה נצבר עם הזמן בעבודתי בחברה. גם תמכתי בלקוחות בארץ תחת השם שלי יש לי לקוחות בחו"ל אבל אני נותנת גם עזרה ללקוחות בארץ. אני עובדת במשרה מלאה. השכר שלי הוא גלובלי. אני עובדת 9 שעות ביום...." (עמ' 9 לפרוטוקול- הדגשה שלי: א.ב.).
13.
מכאן עולה כי "כלי העבודה" העיקריים של התובעת הינם כישורים קוגנטיביים, קרי: יכולת לימוד ועיבוד נתונים ותהליכים פיננסיים, בצד כישורים ניהוליים של עבודת צוות ועבודה מול לקוחות. בנסיבות אלו, לטיבה וטבעה של נכותה הרפואית עלולה להיות השלכה תפקודית בעתיד על כושר השתכרותה.
14.
מנגד, עיון בתלושי השכר מצביע על כך כי התובעת החלה את דרכה בשכר התחלתי של 8,700 ₪ לחודש ומאז ועד היום חלו שתי "קפיצות" שכר משמעותיות בשכר הבסיס: ב- 8/14 עלה שכרה ל- 12,000 ₪ ברוטו וב- 8/15 עלה שכרה ל- 15,000 ₪ ברוטו (בהתעלם מתוספת בונוס שנתית, הבראה וכיוצ'). וראה עדותה של התובעת בעמ' 7 לפרוטוקול שם מאשרת כי קודמה בתפקידה ממחלקת תמיכת לקוחות למחלקת מומחי מוצר. מכאן כי תמונת השכר מאז התאונה ועד היום, מצביעה על מגמת עליה והשבחת שכר וזאת חרף נכותה הרפואית.
15.
אדרבא, גם התובעת, ברוב הגינותה, מעידה על עצמה כי "עברו שלוש שנים אז המצב שלי השתפר מאז התאונה...חזרתי לעבודה מלאה....". עוד העידה על עצמה כי היא נוהגת לטוס בתכיפות לחו"ל הן לצורכי עבודתה בתדירות של אחת לחודש והן לצורך ביקור משפחתה המתגוררת בבלגיה (עמ' 5 לפרוטוקול).
16.
אמנם, התובעת גורסת כי בשל התאונה הקידום בתפקיד עוכב ואולם לא הביאה כל עדות של מי ממנהליה במקום עבודתה להוכחת טענתה זו וכאמור, נתוני שכרה כמפורט בטבלא לעיל, מעידים על כך כי שכרה הלך והשביח במהלך השנים שחלפו מאז התאונה.
17.
לאור המקובץ לעיל, באתי למסקנה כי נכותה התפקודית נופלת מזו הרפואית ואותה אני מעמידה על מחצית מזו הרפואית.

הפסדי השתכרות לעבר
18.
בהתאם לקביעת המל"ל אושרה תקופת אי כושר בת חודשיים וחצי ימים עד 19/5/13. לאחריה אושרה תקופת נכות זמנית בשיעור 10% למשך חצי שנה נוספת, אשר כאמור, בתום התקופה, הפכה לצמיתה.
19.
התובעת שבה לעבודתה ב- 6/2013 ואולם בהיקף משרה חלקי: תחילה חמש שעות ליום ובהמשך 6 שעות. כתמיכה לטענתה זו, צירפה התובעת לתצהירה אישורי רופא תעסוקתי של קופת החולים בה חברה. (ראה אישור מיום 3/6/13 שניתן עד 20/7/13).
20.
בנסיבות אלו, באתי למסקנה כי התובעת הוכיחה קיומו של הפסד שכר לעבר בראיה הדרושה להוכחת נזק מיוחד, לחודשים אפריל- יולי 2013 כולל, בהם קיבלה שכר חלקי (5-7/13) או לא קיבלה שכר כלל (חודש 4/13). לפיכך החישוב בגין ארבעת החודשים 4-7/13 ייערך כדלקמן: 8,516
x
4=34,064 ₪. בניכוי השכר החלקי ששולם לה בתקופה זו על ידי המעביד: 8,946 = 25,118 ₪.
21.
סך הפסדי שכר לעבר עד חזרתה לעבודה בהיקף משרה מלא, הינם, אפוא, בסך: 25,118 ₪. לנוכח כל האמור לעיל, החל מ- 8/13 ועד היום- אין מקום לפיצוי הפסדי שכר כלשהם.

פגיעה בכושר השתכרות לעתיד
22.
לאור כל המקובץ דלעיל, אופן חישוב ראש נזק זה ייעשה לפי בסיס שכר של 13,000 ₪, 5% נכות תפקודית ועד הגיעה לגיל 67, גיל תוחלת חיי עבודה (לגברים ונשים גם יחד) כדלקמן: 13,000



x
5%
x
281.13=182,735 ₪.
23.
בתוספת 12% פנסיה (כולל על הפסדי שכר כפי שחושבו לעיל) =24,942 ₪. (ראה פסק דינה של כב' השופטת וילנר בת.א. (חי) 16951-04-10 מיום 31/12/13)
24.
סה"כ הפסד בראש נזק זה: 207,677 ₪.
עזרת הזולת
25.
הלכה פסוקה כי פיצויים בשל עזרה ייפסקו רק בהסתמך על ראיות שיובאו בפני
בית המשפט, וכאשר מדובר בפיצוי בגין עזרת הזולת, פסק בית המשפט כי "היה ראוי להביא ראיות ברורות הן בדבר הצורך הרפואי בעזרה זו, הן בדבר מתן העזרה בפועל והן בדבר עלותה של העוזרת בפועל" (ע"א 619/86, חברת שחר זר נ' אטדג'י, תק'- עליון, כרך 90 (3) תש"ן - תשנ"א, עמ' 551).
26.
במקרה דנן, אין חולק כי התובעת לא העסיקה כל עזרה בשכר לצורך סיעוד או עזרת זולת. ברם, מקובל עלי כי בתקופת אי הכושר וההחלמה לאחר התאונה, התובעת נזקקה לעזרה מעבר לעזרה הרגילה והמקובלת. לפיכך, עזרה זו מוערכת על ידי בסך גלובלי של 8,000 ₪ ביחס לכל תקופת העבר.
27.
עם זאת, לנוכח שיעור הנכות הרפואית שנותרה כנכות צמיתה, ובהצטרף לשובה למעגל העבודה, לא מצאתי לנכון לפצות התובעת בראש נזק זה בקשר לעתיד בכל הקשור לתאונה מושא תביעה זו.

הוצאות רפואיות ונסיעות
28.
התובעת עותרת לפיצוי בראש נזק זה בסך גלובלי של 15,000 ₪. בחקירתה בעמ' 7 לפרוטוקול, השיבה התובעת כי עד היום נוטלת תרופות אותם רושם לה רופא משפחה מבלגיה, וכי את כל הטיפול הרפואי לו נזקקה לאחר התאונה ביצעה אצל הרופא המטפל בבלגיה בעת ביקוריה שם לעיתים כאשר היא משלבת אותם עם ביקורים אצל הוריה. כאשר נשאלה מדוע אינה מטופלת בארץ במסגרת חברותה בקופה במקום בבלגיה השיבה כי יש לה ביטוח פרטי שמשלם על זה בבלגיה (עמ' 9 לפרוטוקול).
29.
לאור ההלכה שנפסקה בע"א 5557/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' אלחדד , פ"ד נא (2) 742, זכאית התובע
לקבל את הטיפול הרפואי הדרוש לה, במסגרת קופת החולים, בה היא חברה וזאת מכח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשמ"ד-1984. הפן השני של הלכה זו מחייב את הנפגע, למצות זכאותו לקבלת טיפול רפואי, במסגרת הרפואה הציבורית, ראה לעניין זה; ע"א 10/89 שבו נ' אילוז , פ "ד מו (21) 456, 462.
30.
אין חולק כי התאונה הינה תאונת עבודה המוכרת ע"י המל"ל ולפיכך התובעת תהא זכאית לשלל הטבות מן המוסד לרבות טיפולי תרופתי או כל טיפול לו תיזקק בעתיד בקשר לפגיעתה בתאונה. בנוסף, בהיות התובעת חברה קופ"ח הוא זכאי למגוון הטבות מכוח סל הבריאות המוצע למבוטח עפ"י חוק ביטוח בריאות ממלכתי, לרבות טיפולים אמבולטוריים, וטיפולים תרופתיים.
31.
יתרה מכך, בהתאם לסעיף 87 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995, ומכוח תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ"ח- 1968, זכאית התובעת לתבוע ולקבל מהמל"ל הוצאות נסיעה לשם קבלת טיפולים רפואיים והוצאות הטיפולים הרפואיים, ככל שנשאה בהם.
32.
בנסיבת אלו, ראיתי לפסוק פיצוי גלובלי לעבר ולעתיד בגין הוצאות בהן נשאה או תישא בעתיד מעבר לזכאותה מהמל"ל או סל הבריאות, בסך של 5,000 ₪, בגין ראש נזק זה.

כאב וסבל
33.
בראש נזק זה אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת זכאית לפיצוי בגין כאב וסבל לפי נכות רפואית בשיעור 10% וארבעה ימי האשפוז בסך 19,226 ₪.

ניכוי דמי פגיעה, קצבת נכות זמנית ומענק נכות
34.
אין חולק כי התאונה הוכרה כתאונת עבודה ע"י המל"ל והתובעת קיבלה דמי פגיעה, קצבת נכות זמנית ומענק נכות בסך כולל של 54,834 ₪ אותם יש לנכות מסכום הפיצוי הסופי (ראה פירוט ניכויים שצורף למוצגי התביעה).

סיכום לפי ראשי הנזק:

א.
הפסד שכר לעבר

25,118
₪.

ב.
פגיעה בכושר השתכרות לעתיד+ פנסיה
207,677
₪.

ג.
כאב וסבל
19,226 ₪.

ד.
עזרת זולת לעבר בתקופת ההחלמה
8,000 ₪.

ה.
הוצאות נסיעה ורפואיות
5,000 ₪.

ו.
סה"כ:
265,021 ₪.

ז.
בניכוי תגמולי מל"ל

54,834 ₪.-

ח.
סה"כ:



210,187 ₪.

35.
על סכום פסק הדין יתווספו שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ כחוק והחזר הוצאות משפט. סכום פסק הדין, ישולם לתובעת על ידי הנתבעת 2, תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית, מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

ניתן היום,
ג' שבט תשע"ז, 30 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 12401-03/15 פלונית נ' עמית נאמן נימן, הפניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/01/2017)