פסקי דין על גיא לוקר | פסקי דין על תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ

41724-04/12 תצ     29/01/2017




תצ 41724-04/12 גיא לוקר נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"צ 41724-04-12 לוקר נ' תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ




לפני
כבוד השופטת
צילה צפת


מבקש

גיא לוקר
ע"י ב"כ עו"ד אמיר ישראלי


נגד

משיבה
תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד תמר קרת ואח'




פסק דין


בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שבכותרת (להלן: "הבקשה" ו-"הסדר הפשרה", בהתאמה). עניינה של התובענה בטענת המבקש כי המשיבה הטעתה את צרכניה בתקופת חג הפסח, ואף במהלך השבועות הקודמים לחג, עת מכרה גרסה כשרה לפסח של חלב מועשר 1% ו-3% שומן, באריזה זהה לאריזות אשר נמכרו במהלך השנה, עליהן מצוין כי החלב מועשר בויטמין
d
בעוד שהחלב לא הכיל ויטמין

d
–
עובדה שניתן לגלות רק מעיון מעמיק ברשימת הרכיבים, המצויה בגב האריזה.
מהטעמים שיפורטו להלן מצאתי כי יש לאשר את הסדר הפשרה ולתת לה תוקף של

פסק דין
.
רקע
1.
ביום 29.4.12 הגיש המבקש מר גיא לוקר
, באמצעות באי כוחו, תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית כנגד תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ (להלן: "המשיבה", "תנובה").
2.
בבקשת האישור ציין המבקש כי הוא נוהג, מזה מספר שנים, לרכוש את החלב המועשר של תנובה בשל העבודה כי הוא כולל תוספת של ויטמין
d
, ובשל תוספת זו הוא נכון לשלם תוספת של מספר שקלים.
במהלך חג הפסח, הפנה מכר ותיק את תשומת ליבו לכך שהחלב המועשר הכשר לפסח, אותו רכש המבקש בחודש אפריל 2011, אינו מכיל ויטמין
d
. המבקש בחן את אריזת המוצר בקפידה ונדהם לגלות כי אכן ויטמין
d
אינו נכלל ברשימת הרכיבים בניגוד למצוין בקדמת האריזה באותיות ענק.
באותה העת, על אף שהדבר גרם לו לרגשות כעס ועוגמת נפש, הוא בחר שלא לנקוט בהליך משפטי כנגד המשיבה מתוך מחשבה שמדובר בטעות. אולם, במהלך חג פסח 2012 הבחין המבקש כי אריזות המוצר שונו אך ההטעיה נותרה בעינה. המבקש הגיע לפיכך למסקנה כי אין המדובר בטעות אלא בפעולה מכוונת של המשיבה להטעות את לקוחותיה, מתוך מטרה כי אלו ימשיכו לרכוש את החלב היקר יותר ויעשירו בכך את קופת המשיבה.
לטענת המבקש, הצרכן הרוכש כעניין שבשגרה את החלב המועשר, עושה כן מבלי שיטרח ויעיין בכל רכישה ורכישה ברשימת התכולה בגב המוצר ובאותיות הקטנות, והדבר אף אינו מצופה ממנו. צרכן שכזה אינו צריך לחשוד כי בתקופת חג הפסח יחול שינוי כה מהותי במוצר אם הדבר אינו מגולה לו באופן ברור ומפורש. גם היה כתוב על האריזה שהוא מכיל ויטמין
d
.
המבקש עתר לפיכך לצו עשה המורה לתנובה לסמן באופן ברור על גבי האריזה כי המוצר כשר לפסח אינו מכיל ויטמין
d
וכן לסעד כספי בגין נזקי הקבוצה הממוניים ושאינם ממוניים בסך כולל של 10,300,000 ₪.
3.
בתשובה לבקשת האישור טענה תנובה, כי העובדה שהמוצר בגרסתו הכשרה לפסח אינו כולל ויטמין
d
צוינה מפורשות במסגרת רשימת הרכיבים, ולא רק בחג הפסח, וזה המקום הנכון לפרסם עובדה זו. תנובה הוסיפה כי לאור האמור, היא לא הסתירה דבר מהצרכן וכל צרכן סביר, המעיין לפחות פעם אחת ברשימת רכיבי המוצר ובכיתובים השונים המופיעים על גבי אריזת המוצר, היה מודע לעניין זה.
עוד טענה תנובה כי במשקה החלב המועשר מצויים רכיבים מועילים נוספים, כגון סידן וסיבים תזונתיים, אשר נמצאים במוצר גם במהלך חג הפסח. המבקש לא הניח בפני
בית המשפט כל שיטה קבילה ויעילה, כנדרש על פי הלכת שטנדל, להוכחת קיומה של קבוצת תובעים. תנובה הוסיפה וציינה כי לא נגרם נזק כלשהוא לקבוצה, או לכל הפחות המבקש לא הניח בפני
בית המשפט ראיה לנזק; לא ניתן לטעון שכל מי שרכש את המוצר בהכרח גם הוטעה מהאופן בו צויין הכיתוב על גבי המוצר; כי קיימת שונות גדולה בתוך קבוצת התובעים המיומרת; וכי ההפחתה בעלות הייצור של המוצר כתוצאה מהיעדר ויטמין
d
במהלך חג הפסח היא זניחה. תנובה פעלה בתום לב ובהנחה כי סימון באופן כזה מביא לידיעת הצרכן את מלוא המידע המלא והשלם ביחס לטיבו של המוצר.
בתשובתו לתגובה, שב המבקש וטען כי מדובר בהטעיה ברורה מצידה של תנובה; כי נגרם לחברי הקבוצה נזק ממוני מובהק; וכי בענייננו מתקיימים כל התנאים לאישור התובענה כייצוגית.
4.
לאחר הדיון המקדמי, הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה ואלו עיקריו:
4.1.
הגדרת הקבוצה
: לצורכי הסדר הפשרה, חברי הקבוצה הוגדרו: "כלל הלקוחות אשר רכשו את המוצר "משקה חלב – מועשר בסידן ובויטמין
d
" אותו מייצרת ו/או משווקת המשיבה בכשרות מיוחדת לפסח"
.
4.2.
עילות התביעה
: פורטו בבקשת האישור כדלקמן:
הטעיה לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981.
הפרת חובת הגילוי לפי סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981.
חוסר תום לב במשא ומתן בהתאם לסעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.
4.3.
התחייבויות תנובה
: כמפורט בסעיף 4 (לרבות תתי סעיפיו) להסדר הפשרה:

"4.1. ביחס להסדרת התנהלות המשיבה בעתיד, הוסכם כי כל עוד תנובה תמשיך לעשות שימוש במוצרים נשוא ההליך בויטמין
d
שאינו כשר לפסח, יופיע על גבי קרטון החלב, במהלך תקופת הפסח בלבד, לצד שם המוצר ובקדמת האריזה, הכיתוב "בפסח – ללא ויטמין

d
" הכיתוב יופיע באדום, באותיות שגודלן לא יפחת מ-2/3 מגודל האותיות בהן מצויין שם המוצר, ויכול שיהיה בהזרקת דיו או כחלק מן הכיתובים הקבועים על קרטון שישווק לצרכן רק בחודשי פסח – על פי בחירת תנובה.
4.2. תנובה תתרום ממגוון מוצריה בהתאם למחיר הקמעונאי של מוצרים אלו בסך כולל של 775,000 ₪. המוצרים ייתרמו לעמותת "לתת" – סיוע הומניטרי ישראלי, ע"ר 5-029-494-0.
4.3. לצורך פיקוח על ההטבה והתרומה, הוסכם בין הצדדים על קיומו של מנגנון הפיקוח הבא:
1) התרומה כאמור בסעיף 4.2 לעיל תינתן בתוך תקופת זמן בת 12 חודשים ממועד אישור הסדר הפשרה.
2) עם סיום מתן התרומה, ייערך בידי המשיבה תצהיר החתום בידי רואה חשבון מטעמה, המאשר את ביצועה ובו יפרטו סוג המוצרים שנתרמו, כמותם ומחירם. תצהיר רואה החשבון יועבר לב"כ המבקש וכן יוגש לביהמ"ש הנכבד.
3) אישור בדבר מתן התרומה יתבקש מהעמותה כמפורט לעיל, ויצורף לתצהיר רואה החשבון כאמור בסעיף (2) לעיל."

4.4.
ויתור ומעשה בית דין
: סעיף 7 להסדר הפשרה קובע כי הסדר זה הינו סילוק סופי ומוחלט של כל עילה, תביעה או טענה של מי מחברי הקבוצה בגין ו/או בקשר עם טענות נושא התובענה ו/או בקשת האישור.
4.5.
המלצה לעניין גמול ושכר טרחה
: גמול למבקש בסך 20,000 ₪ ושכר טרחת בא כוחו בסך של 180,000 ₪ בתוספת מע"מ.
עוד המליצו הצדדים כי מתוך שכר הטרחה, המפורט לעיל, ישולם בשתי פעימות, הראשונה 21 יום לאחר שפסק הדין המאשר את הסכם הפשרה יהפוך חלוט והשנייה, 21 יום לאחר שביהמ"ש יאשר את ביצוע הסכם הפשרה.
5.
ביום 11.9.15 הוריתי לפעול ביחס לבקשה בהתאם להוראות סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010. דהיינו, על פרסום הבקשה לציבור להתייחסויות ועל העברה להתייחסות היועץ המשפטי לממשלה והממונה על הגנת הצרכן.
6.
היועמ"ש לא התנגד להסכם הפשרה אך מצא להעיר מספר הערות:
6.1.
הסדרת התנהלות המשיבה בעתיד
: ככל שהחלב הנמכר בתקופת פסח אינו מכיל ויטמין
d
, יש צורך לשווק את החלב בקרטון שאינו מכיל את הכיתוב כי החלב מועשר בויטמין
d
. תוספת של הכיתוב "בפסח – ללא ויטמין
d
" אינה מתקנת את ההטעיה אלא עלולה לגרום לבלבול והטעיית הצרכנים.
6.2.
גובה הפיצוי
: קיים פער גדול בין הנזק הנטען לסכום הפיצוי וכי ראוי שהצדדים יבהירו מדוע הוחלט על גובה הסכום ובכמה מוערך הנזק. זאת ועוד, מכיוון שעלות המוצרים לתנובה נמוך ממחירם לצרכן, הוצע כי הצדדים יציגו, לכל הפחות, את שווי ההטבה שהוסכמה ביניהם לפי מחיר העלות האמתי להשבה.
6.3.
זהות העמותה
: יש מקום להגיש תצהיר שיפרט מדוע נבחרה עמותת "לתת" כעמותה שאליה ימסרו מוצרי מושא התרומה, קשרים קודמים שיש לצדדים עם העמותה המוצעת והאם הצדדים תרמו לעמותה זו בעבר. כמו כן, יש להגיש התחייבות של העמותה להגיש תוכנית פעולה עתידית לשימוש המיועד בתרומה ועל השימוש שייעשה בפועל בתרומה.
7.
חברי הקבוצה לא הגישו התנגדויות או בקשות פרישה מהסדר הפשרה, ואיש מהם לא התייצב לדיון שנערך ביום 15.9.16.
אישור הסדר הפשרה
8.
לאחר עיון בהסדר הפשרה שהוגש ע"י הצדדים, נמצא כי מדובר בהסדר "ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה".
הסדר הפשרה נחתם עוד בטרם נחקרו המצהירים מטעם הצדדים. לפיכך, ניתן לומר בשלב זה כי סיכויי התובענה אינם ברורים. נוכח כתבי הטענות והראיות שבפני
י, נראה כי הסדר הפשרה תואם את מטרות החוק והוא משקלל את הסיכונים והסיכויים בהם נושאים הצדדים בניהולו של ההליך.
הסדר הפשרה משרת תכליות הן ביחס לעבר והן ביחס לעתיד. ביחס לעבר –היקף התרומה, בסך 775,000 ₪, מהווה פיצוי הולם בגין מחדלי העבר וכן מהווה תמריץ הולם לפעול על פי הדין מעתה ואילך. ביחס לעתיד – התחייבות תנובה לסימון המוצרים כנדרש מהווה תיקון להפרתה ולמנוע הטעיית צרכניה.
התייחסות להערות היועמ"ש
–
9.
התרומה וסכומה – תכלית התובענה הייצוגית, העוסקת בסימון ואריזה של מוצרים, היא להבטיח כי מעתה ואילך יסומן המוצר כדין ובאופן נהיר לציבור הצרכנים. מטרתן של תובענות ייצוגיות מהסוג זה היא להגן על האינטרס של כלל חברי הקבוצה, אולם בעיקר על האינטרס של הציבור הרחב. לפיכך סביר להסתפק בסעד בעל אופי קבוצתי, כדוגמת התרומה נשוא הסדר פשרה זה.
שיעור הנזק

הוערך
ע"י המבקש באופן שרירותי ועל דרך ההגזמה. ראוי היה במקרה דנא להגביל מלכתחילה את סכום התביעה לגדרי הסמכות של בית משפט שלום. מכאן ההסבר לפער הגדול בין הסעד הנתבע לבין הפיצוי המוסכם בגדרי הסדר הפשרה, עליו עמדה ב"כ היועמ"ש בהערותיה. בנסיבות המפורטות לעיל, ונוכח הקושי בהוכחת התובענה וגובה הנזק, נראה כי הפיצוי הינו סביר והוגן.
10.
זהות העמותה – מקובלת עלי עמדת הצדדים לפיה עמותה זו הינה בין העמותות הבודדות בעלות יכולות לוגיסטיות לשינוע מוצרים הדורשים קרור בפריסה ארצית. תנובה ציינה כי חבר בוועד המנהל של עמותת "לתת" כבר אינו דירקטור בתנובה ולפיכך
אין בכך כדי להשפיע באופן כלשהוא עח הבחירה בעמותת "לתת" כיעד לתרומה. נוכח הבהרה זו, לרבות ציון העובדה (ע"י תנובה) כי התרומה היא ייעודית לתביעה הייצוגית –
לא נמצא לנכון לפסול את תרומת המוצרים לעמותה זו דווקא.
הטלת דרישות על עמותת "לתת", ביחס לתוכנית פעולה עתידית לשימוש המיועד בתרומה וכיוצ"ב דרישות שהועלו בעמדת היועמ"ש, תביא להכבדה יתרה על גוף שכלל אינו צד להתדיינות שבין הצדדים.
11.
הסדרה לעתיד – תנובה ציינה כי סוגיית הכיתובים על גבי המוצר הפכה תאורטית מאחר ונכון לימים אלו היא עושה שימוש בויטמין
d
כשר לפסח ביחס לשני המוצרים נשוא בקשת האישור. שינוי הכיתוב על גבי המוצרים יתבצע רק אם תנובה תעשה שימוש בויטמין
d
שאינו כשר לפסח. נוכח הבהרות אלו, מתייתרת הערת היועמ"ש לעניין זה.
מינוי בודק
12.
לא נמצא הצורך במינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק. הסדר הפשרה דנא עניינו תרומה לציבור בגין נזק שאינו מצוי ברף הגבוה, על כן אינני מוצאת בנסיבות אלו הצדקה למינוי בודק אשר מטבע הדברים יגדיל את ההוצאה הכספית. לפיכך, ובהתאם לבקשת הצדדים, לא מצאתי כי יש למנות בודק.
גמול למבקש המייצג ובאי-כוחו
13.
הצדדים המליצו על גמול למבקש המייצג בסך של 20,000 ₪ ושכר טרחת באי כוחו בגין ניהול הליך זה יעמוד על סך של 180,000 ₪ בתוספת מע"מ.
הסכומים דלעיל גבוהים ביחס לגובה התרומה, בעיקר על רקע הפער העצום בין בין סכום זה לסכום הנזק הנטען בסך של 10,300,000 ₪. עוד יש לקחת בחשבון, כי הסכם הפשרה הוגש בשלב מקדמי, טרם נחקרו הצדדים על תצהיריהם. על כן ובעיקר בשים לב לגובה התרומה, שבבסיס הסכם הפשרה, אני מוצאת כי יש

לקבוע גמול למבקש בסך של 12,500 ₪ ושכ"ט באי כוחו בסך כולל של 150,000 ₪. בהתאם להסכמת באי-כוח הצדדים בדיון שנערך ביום 15.9.16, הסך שנגרע מסכום הגמול ושכר הטרחה המומלץ (67,500 ₪) יתווסף לסך התרומה של תנובה לעמותת "לתת". הסכומים בהסדר הפשרה יתוקנו בהתאם.
הגמול למבקש ושכר הטרחת באי כוחו ישולמו בשתי פעימות: מחצית ראשונה בתוך 21 ימים מהמועד בו פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה הפך לחלוט. מחצית שניה תוך 21 ימים ממועד הגשת תצהיר רואה החשבון המאשר כי ההסכם בוצע ולאחר קבלת אישור בית המשפט, כמפורט בהסדר הפשרה.
סיכום
14.
לאור האמור, הריני מאשרת את הסדר הפשרה, בהתאם למפורט ב

פסק דין
זה, בשים לב לשינוי בשיעור התרומה וסכום הגמול ושכר הטרחה.
15.
הצדדים יפרסמו, על חשבון המשיבה, הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בשניים מהעיתונים היומיים הנפוצים בישראל.
16.
הגמול למבקש ושכ"ט עו"ד לבאי-כוחו ישולמו בהתאם לאמור בסעיף 13 לעיל.
17.
המזכירות תעביר

פסק דין
זה לב"כ היועץ המשפטי לממשלה. כמו כן תעביר

פסק דין
זה למנהל בתי המשפט, לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות
.

ניתן היום,
ב' שבט תשע"ז, 29 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.












תצ בית משפט מחוזי 41724-04/12 גיא לוקר נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/01/2017)