פסקי דין על דניאלה חזן | פסקי דין על יואב דיין

70553-11/16 תק     31/01/2017




תק 70553-11/16 דניאלה חזן נ' יואב דיין








בית משפט לתביעות קטנות באילת



ת"ק 70553-11-16 חזן נ' דיין


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
תומר אורינוב


תובעת

דניאלה חזן


נגד


נתבע

יואב דיין




פסק דין


לפניי תביעה לפיצוי כספי בסך של 5,473 ₪ בגין נזקי פח שנגרמו לרכב התובעת כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה בין רכבה לרכב הנתבע, ביום 31/08/15, בכביש שירות המוביל מקניון "מול הים" לכיוון מלון "יו סוויטס" (לשעבר "מרידיאן") בעיר אילת.



כתב התביעה
:

על פי הנטען בכתב התביעה, במועד האירוע נהגה התובעת ברכב מסוג סוזוקי בכביש שירות המוביל מקניון "מול הים" לכיוון מלון "יו סוויטס", היינו מכיוון צפון לכיוון דרום, כאשר לפתע רכב מסוג "מאזדה 5", נהוג על ידי אשת הנתבע, יצא מחנייה הנמצאת משמאל לכיוון נסיעת התובעת, מבלי לתת זכות קדימה, ופגע בחלק האחורי שמאלי של רכב התובעת.

התובעת הפעילה את פוליסת הביטוח שלה אך נדחתה שכן, מסתבר כי רכב הנתבע מבוטח על ידי אותה חברת ביטוח והנתבע ואשתו מסרו גרסה הסותרת את גרסת התובעת.

לפיכך, עתרה התובעת לחייב את הנתבע בתשלום סך של 5,473 ₪ המורכב מעלות תיקון הנזק לרכבה (סך של 3,143 ₪), שכר טרחת שמאי (סך של 680 ₪) והפרש ירידת ערך (סך של 1,650 ₪).

לכתב התביעה צורפו טופס הודעה על תאונת דרכים לחברת הביטוח; חוות דעת שמאי; חשבונית תיקון של הרכב במוסך; וצילומי רישיון הנהיגה ורישיון הרכב של התובעת.


כתב ההגנה
:

על פי הנטען בכתב ההגנה, אשת הנתבע נהגה ברכב מסוג "מאזדה" ויצאה מחנייה של מלון "יו סוויטס". בעת שאשת הנתבע נעמדה עם הרכב בפתח היציאה מהחנייה והסתכלה לצדדים לוודא שהדרך פנויה, הגיע לפתע מימין רכב התובעת במהירות גבוהה, סטה מנתיבו ופגע בשפשוף עם צדו האחורי ברכב הנתבע ועקר את לוחית הזיהוי של רכב הנתבע.

כן נטען בכתב ההגנה, כי התובעת
"המשיכה בנסיעתה הפרועה לכיוון מלון מרידיאן ונעצרה בכניסה של המלון על פניו איבדה שליטה ברכב העצירה של הגב' חזן הייתה בבלימת חירום".
לא בכדי ציטטתי דברים אלו ועל כך יורחב בהמשך.

בנוסף, צוין בכתב ההגנה כי לרכב הנתבע נגרם שפשוף קל ולוחית הרישוי נעקרה ממקומה.



המחלוקת
:

המחלוקת היחידה בין הצדדים נסובה סביב שאלת האשם בתאונה.


הראיות
:

דיון שמיעת ראיות התקיים ביום 30/01/17.

מטעם התובעת העידו התובעת, הנוסעת שהיתה עמה ברכב -הגב' רוית קוטק, ואמה של התובעת (שלא נכחה בתאונה אך שוחחה עם התובעת ועם הנתבע סמוך לאחר התאונה).

כן הוגשו מטעם התובעת תמונות בצבע של נזקי רכבה (ת/2), תמונות של סימולציית נסיבות התרחשות התאונה (ת/1), ותשובות חברת הביטוח לפנייתה לקבלת פיצוי (ת/3, ת/4, ת/5 ו – ת/6).

עוד הוצגה לי במהלך הדיון, מתוך הטלפון הנייד של אם התובעת, תמונה של הנזק הקל שנגרם לרכב הנתבעת.

מטעם הנתבע העידו הנתבע, אשתו, שנהגה ברכב, ובנו שהיה עמם גם כן ברכב בעת התאונה.

מטעם הנתבע לא הוגשו ראיות נוספות.

להשלמת התמונה יצוין, כי כל אחד מהעדים הדגים באמצעות מכוניות צעצוע את אופן התרחשות התאונה.


דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הצדדים ועדיהם, ועיינתי בתמונות ובמסמכים שהוצגו לי, הגעתי למסקנה כי גרסת התובעת באשר לנסיבות התרחשות התאונה סבירה יותר מגרסת הנתבע ועל כן אני מעדיף אותה, הכל מהטעמים המפורטים להלן:

1.
על פי התמונות שהוצגו לי (ת/2), הנזק שנגרם לרכב התובעת הוא נזק של מעיכה קלה ושפשוף בחלק האחורי שמאלי של הרכב, מעט באזור הכנף השמאלית האחורית ובעיקר בגלגל השמאלי האחורי. נזק זה אינו מתיישב עם גרסת הנתבע ואשתו, שכן לו נסעה התובעת בצורה פרועה ובמהירות, איבדה שליטה ברכב וסטתה לכיוון רכב הנתבעת ופגעה בו, כפי שטענו הנתבע ואשתו בכתב ההגנה ובדיון, היה מצופה למצוא נזקים כבדים יותר, המתפרשים בחזית רכבה של התובעת או לכל אורך הצד השמאלי של הרכב, ולא רק בקצהו האחורי השמאלי. בלתי הגיוני שסטיית רכב התובעת מנתיב הנסיעה ופגיעה ברכב הנתבע תותיר נזק רק בגלגל השמאלי האחורי של רכב התובעת. הנזק שנגרם לרכב התובעת מתיישב עם גרסת התובעת וחברתה, שאשת הנתבע יצאה מהחניה, מבלי לתת זכות קדימה, ופגעה קלות בחלק האחורי של רכב התובעת שחלף בניצב אליה.

2.
בגרסת עדי הנתבע התגלעו שתי סתירות משמעותיות.

בעוד שאשת הנתבע טענה (עמ' 2 שורה 26), ואף סימנה על גבי תמונה ת/1ג', כי התאונה אירעה כשהיא עצרה את רכבה לפני היציאה מהחנייה לכביש השירות (לפני שמסתיימת שפת המדרכה), הנתבע והבן העידו כי אשת הנתבע גלשה עם הרכב לתוך כביש השירות שכן אחרת אין שדה ראיה, וכי התאונה אירעה כשרכב הנתבע כבר נמצא בתוך כביש השירות (עדות הנתבע, עמ' 3 שורות 11 – 14 וסימונים על תמונות ת/1ב' ו – ת/1ד'; עדות בנו של הנתבע, עמ' 4 שורות 13 – 16 וסימון על תמונה ת/1ה'). מעבר לכך שהסתירה מערערת את אמינות גרסת אשת הנתבע, סבורני כי גלישת אשת הנתבע עם רכבם מהחנייה לכביש השירות בו נסעה התובעת, כדי שיהיה לה שדה ראיה (כעולה מעדויות בנה ובעלה), היא הסבר משכנע והגיוני להתרחשות התאונה ולפגיעה בחלק האחורי של רכב התובעת, אשר
חלף בניצב לרכב הנתבע (וכפי שאף מודגם בתמונות ת/1).

כמו כן, בעוד שאשת הנתבע טענה, כי בצאתה מן החנייה היא הסתכלה היטב לצדדים לבחון שהדרך פ
נויה (עמ' 2 שורה 19), הנתבע העיד כי אשתו "הסתכלה מבט חטוף" (כך ממש בלשונו, עמ' 3 שורה 7). גרסת הנתבע מובילה למסקנה, כי בשל המבט החטוף של אשתו, היא ככל הנראה לא הבחינה ברכב התובעת המגיע מימין, החלה לגלוש עם רכבם ופגעה בחלק האחורי של רכב התובעת.

3.
הנתבע לא הגישה את טופס ההודעה על תאונה שהוא ואשתו מילאו והגישו לחברת הביטוח שלהם, ועניין זה מטריד בשים לב לכך שעל פי אחד ממסמכי חברת הביטוח של הנתבע, גרסת אשת הנתבע היתה שרכב התובעת פגע ברכבה מאחור עקב אי שמירת מרחק מספיק לעצירה (ת/3). טופס ההודעה לחברת הביטוח נחוץ לשם הערכת אמינות גרסת אשת הנתבע ומשכך, אי הגשתו כראיה נזקפת לחובת הנתבע.

4.
בנו של הנתבע העיד כי לאחר התאונה הוא והנתבע צילמו, בטלפון הנייד, תמונות של מקום התאונה והרכבים המעורבים (עמ' 4 שורה 20); אלא שתמונות אלה, שיכלו ללמד על המיקום המדויק של הרכבים בעת התאונה, לא הוגשו לעיוני. אי הגשת התמונות נזקפת, גם כן, לחובת הנתבע.

5.
עדות התובעת וחברתה הותירו עלי רושם מהימן ביותר. אציין כי הן התובעת והן חברתה הכחישו את טענת הנתבע, לפיה מיד בסמוך לאחר התאונה התובעת אמרה לו: "וואי אלוהים לא ראיתי אתכם נסעתי מהר כי אני ממהרת לעבודה". הן התובעת והן החברה גם הסבירו הן כי לא היו כלל בדרכן לעבודה ולכן לא מיהרו (לטענתן הם סיימו בילוי בחוף הים ונסעו לביתן להתארגן לעבודה שעתידה היתה להתחיל שעתיים מאוחר יותר – עמ' 3 שורה 29 ועמ' 6 שורה 4). עדויות אלו לא נסתרו על ידי הנתבע ועדיו.

מכל הטעמים המפורטים לעיל, שעיקרם הינם טעמים שבהיגיון, שוכנעתי כי גרסת התובעת סבירה יותר מגרסת הנתבע ועדיו ועל כן אני מעדיף את גרסת התובעת.
בהתאם לכך, אני קובע כי האשמה לקרות התאונה רובצת לפתחם של הנתבע ואשתו, אשר רכבם, הנהוג בידי אשת הנתבע, יצא מן החנייה, מבלי לתת זכות קדימה, ופגעה בחלק האחורי של רכב התובעת.

להשלמת התמונה יצוין, כי הצדדים לא חלקו על גובה הנזקים הנטענים.


סוף דבר

מכל המקובץ, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 5,473 ₪ בצירוף 700 ₪ הוצאות משפט, כאשר סכום זה כולל את שכר הבטלה של שתי העדות שהעידו מטעם התובעת.

הסכום ישולם תוך 60 ימים ממועד מתן פסק הדין.

ניתן היום,
ד' שבט תשע"ז, 31 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 70553-11/16 דניאלה חזן נ' יואב דיין (פורסם ב-ֽ 31/01/2017)