Google

יהודה יצחק רוזנברג - עירית ראשון לציון דוד רוזאלס

פסקי דין על יהודה יצחק רוזנברג | פסקי דין על עירית ראשון לציון דוד רוזאלס

53952-11/14 א     06/02/2017




א 53952-11/14 יהודה יצחק רוזנברג נ' עירית ראשון לציון דוד רוזאלס








בית משפט השלום בראשון לציון



ת"א 53952-11-14 עירית ראשון לציון נ' רוזנברג ואח'




תיק חיצוני: קיים תיק עזר לשופט






מספר בקשה:
14

בפני

כבוד השופטת
כרמית בן אליעזר


המבקש

(הנתבע 1)

יהודה יצחק רוזנברג


נגד

משיבים
עירית ראשון לציון
(התובעת)
דוד רוזאלס
(הנתבע 2)




החלטה

1.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, בכפוף לחיוב המבקש בהוצאות.

2.
ראשית אציין, כי עמדתי היא כי אין כל עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק. גם אם אניח כל שניתן להניח לטובת הנתבע, הרי שבשנה האחרונה, לא התייצב הנתבע ללא פחות משלושה דיונים שהתקיימו בתיק (ביום 3.3.16, ביום 27.9.16 וביום 27.10.16), כאשר לכל אחד מדיונים אלו, קיימת אינדיקציה בתיק כי היה ידוע לנתבע על קיומו.

3.
יתר על כן. כפי שהובהר בהחלטות קודמות, הנתבע נמנע מהגשת תצהירי עדות ראשית משך כשנה (עפ"י החלטת ביהמ"ש מיום 21.12.15 היה על התובעת להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה בתוך 30 יום והנתבעים – 30 יום לאחר מכן; התובעת הגישה תצהירי עדות ראשית מטעמה ביום 24.1.16).

4.
במהלך תקופה זו, ניתנו לא פחות משלוש החלטות בהן התבקש הנתבע ליתן הסברים למחדליו הדיוניים (החלטות מיום 27.9.16, 28.9.16, 20.10.16) והוא לא עשה כן, חרף העובדה שלפחות באחד המקרים אין חולק כי נוצר קשר טלפוני עם ב"כ הנתבע. טענת ב"כ הנתבע כי סבר בשיחה זו כי מדובר בדיון אליו לא התייצב חודשים ארוכים קודם לכן הינה תמוהה, ומכל מקום מתבקש היה כי בעקבות שיחה זו יברר את המצב בתיק ויפעל בהתאם.

5.
למעשה, מאז הדיון האחרון אליו התייצב ביום 8.11.15, ועד הגשת הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבותו – בקשה שהוגשה ביום 12.12.16 – לא היתה כל התייצבות מטעם הנתבע, לא הוגש כל מסמך, תצהיר או בקשה מטעמו, ולא נרשמה כל פעילות מצידו בתיק.

6.
כאמור, גם אם אניח לטובת הנתבע כל שניתן להניח, הדעת אינה נותנת כי במשך למעלה משנה יטמון הנתבע את ראשו בחול, לא יברר האם נקבע מועד לדיון ו/או להגשת תצהירים, ויתנער התנערות מוחלטת ממילוי חובותיו הדיוניות כבעל דין.

7.
בנסיבות אלו, אני סבורה אף כי מדובר בהתנהלות המבטאת זלזול בבית המשפט, בהחלטותיו, ובצדדים האחרים להליך, ואין מדובר אך בצירוף נסיבות אומלל.

8.
על אף האמור, סברתי, כי יש הצדקה להיעתר לבקשה ולבטל את פסק הדין שניתן בשל אי התייצבות הנתבע 1.

9.
כידוע, בית המשפט העליון כבר פסק לא אחת, כי עת מתבקש ביטולו של

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד, על בית המשפט לבחון את הסיבה לאי התייצבותו של בעל הדין, וכן את סיכויי הגנתו.
מכל מקום, על פי ההלכה הפסוקה, ולאור מעמד הבכורה שיש ליתן לזכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית, הכוללת את זכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגןבבית המשפט, הרי שמבין שני השיקולים, ניתן מעמד הבכורה לסיכויי ההגנה, כאשר את הנזק שנגרם בשל המחדל הדיוני ניתן, בדרך כלל, לתקן באמצעות פסיקת הוצאות הולמות (ראו, למשל, בספרו של גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (הוצאת נבו, מהדורה 12 שנת 2015), עמ' 642, על הפסיקה הנזכרת שם).

10.
בענייננו, מדובר בתביעה לתשלום חובות שהצטברו בגין תשלומי ארנונה עבור נכסי מקרקעין שהיו בבעלותה ובהחזקתה של חברה בע"מ, אשר הנתבע 1 היה אחד משני מנהליה ובעלי מניותיה (לצד הנתבע 2), ואשר אין חולק כי נכנסה להליך פירוק.

התובעת מבקשת להשתית את חבותם של הנתבעים על הוראות סעיף 119א לפקודת מס ההכנסה, החל גם על חובות בגין מיסים עירוניים, וזאת מכח סעיף סעיף 8ג לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב), תשנ"ג – 1993.

מכח הוראות חוק אלו, ניתן לגבות חוב מס של חברה שנכנסה להליך פירוק ממי שהועברו אליו נכסי החברה ללא תמורה או בתמורה חלקית, ואף קיימת חזקה הניתנת לסתירה, כי נכסי החברה הועברו לבעלי השליטה ללא תמורה, ולפיכך ניתן לגבות את חובות החברה מהם.

11.
התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר, והנתבע הגיש בקשה למחיקת כותרת ולחילופין למתן רשות להתגנון, אשר נתמכה בתצהירו, ובמסגרתה טען כי עובר לפירוקה לא היו לחברה כל נכסים, ומכל מקום, כל נכסי החברה הועברו למפרק ולא נותר בידיו דבר. הנתבע הוסיף וטען כי בשנים האחרונות לפעילותה היתה החברה נתונה בקשיים כלכליים משמעותיים, והוא נאלץ להזרים לה סכומי כסף ניכרים מכיסו הפרטי.

12.
בנסיבות אלו, אני סבורה כי הנתבע 1 העלה טענות הראויות להישמע ולהתברר, וזכותו לקבל את יומו באופן אמיתי ומהותי בבית המשפט גוברת על סופיות הדיון ועל עניינה של התובעת בשימור פסק הדין שניתן, וזאת אף בהתחשב במכלול נסיבות העניין, לרבות העובדה שהבקשה לביטול פסק הדין הוגשה אמנם באיחור, אך באיחור קל, כי טרם ניתן

פסק דין
לגבי הנתבע האחר ועוד כיוצ"ב.

13.
יחד עם זאת, לא יכולה להיות כל מחלוקת כי התובעת זכאית לפסיקת הוצאות, ויש לפסוק הוצאות ממשיות שיגלמו את הנזק והעיכוב המתמשך שנגרם בניהול התיק בשל מחדליו הדיוניים המהותיים והמתמשכים של הנתבע 1.

14.
בנסיבות אלו, אני נעתרת לבקשה ומורה על ביטול פסק הדין שניתן נגד הנתבע 1 בהעדר התייצבות.
הנתבע 1 יישא בהוצאות התובעת בסך 10,000 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך.

ניתנה היום, י' שבט תשע"ז, 06 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 53952-11/14 יהודה יצחק רוזנברג נ' עירית ראשון לציון דוד רוזאלס (פורסם ב-ֽ 06/02/2017)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים