פסקי דין על מוחמד יוסף צאלח מחאג'נה | פסקי דין על ח'אלד עבד אלכרים אלאטרש | פסקי דין על עטיה סיני השקעות | פסקי דין על מגדל חברה לביטוח ואח' |

224-06/14 א     06/02/2017




א 224-06/14 מוחמד יוסף צאלח מחאג'נה נ' ח'אלד עבד אלכרים אלאטרש, עטיה סיני השקעות בע"מ, מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'








בית משפט השלום בחדרה



ת"א 224-06-14 צאלח מחאג'נה נ' אלאטרש ואח'

תיק חיצוני
:



בפני
כב' השופטת הדסה אסיף


התובע
מוחמד יוסף צאלח מחאג'נה
ת.ז. 978281665

נגד

הנתבעים
1. ח'אלד עבד אלכרים אלאטרש
ת.ז. 039775390

2. עטיה סיני השקעות בע"מ
ח.פ. 513138545
3. מגדל חברה לביטוח בע"מ ח.פ. 520004896
4. הראל חברה לביטוח בע"מ ח.פ. 520004078
5. ווסאם ג'בארין ת.ז. 025996315



החלטה


1.

בפני
י בקשת הנתבעים לקבוע כי נכותו של התובע כפי שנקבעה במל"ל, היא הנכות המחייבת בתובענה זו.

2.
מדובר בתביעה שהגיש התובע, בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים שאירעה לו במהלך עבודתו.

3.
מאחר
שהיתה
בין הצדדים מחלוקת בשאלת החבות, פוצל הדיון באופן שתחילה נדונה שאלת החבות. שאלה זו הוכרעה ב

פסק דין
חלקי, שבו נקבע כי
ישנה חבות לנתבעים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן – החוק).

4.
לאחר שהוכרעה שאלת החבות, צריך היה להכריע בבקשת התובע למנות מומחים רפואיים בתחום האורטופדי ואף אוזן גרון.

5.
ביום 27.12.15 נעתרתי לבקשת התובע וקבעתי כי יש מקום למנות שני מומחים. האחד בתחום האורטופדי והאחר בתחום הא.א.ג. נקבע, כי לאחר שיופקד שכר טרחת המומחים,
שהושת על שני הצדדים בחלוקה שווה, תקבע זהות המומחים.

6.
ביום 19.01.16 התובע הודיע כי הפקיד את חלקו בשכר טרחת המומחים וביום 28.01.16 מונו שני המומחים, כאמור.

7.
המומחים הגישו את חוות הדעת מטעמם. ד"ר ראובן בן טובים הגיש את חוות הדעת בתחום הא.א.ג ביום 14.04.16, ובה קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5%.

ביום 02.11.16 הוגשה חוות הדעת מטעם ד"ר ניסים אוחנה בתחום האורטופדי, בה קבע כי לתובע לא נותרה כל נכות צמיתה בגין הפגיעה בתאונה.

8.
בבקשה שבפני
טוענים הנתבעים כי נודע להם שביום 18.01.16 קבעה ועדה רפואית מטעם המל"ל, שלא נותרה לתובע נכות צמיתה כתוצאה מהפגיעה בתאונה.

9.
לטענתם, מפרוטוקול הועדה הרפואית מיום 18.01.16, עולה כי נקבעה לתובע נכות בשיעור של 0% בתחום האורטופדי והנוירולוגי. וכי נדחתה טענת התובע לנכות בתחום הא.א.ג. לאחר שהוועדה מצאה
כי אין מקום למנות מומחה בתחום זה.

לטענת הנתבעים, מאחר וקביעת המל"ל ניתנה טרם שהוגשו חוות הדעת הרפואיות בתיק דנן, יש לקבוע, בהתאם לסעיף 6ב' לחוק, שקביעת המל"ל היא המחייבת לצורך ניהול התביעה שבפני
.

10.
לטענת הנתבעים, העובדה כי התובע הגיש ערר על החלטת המל"ל והעובדה כי ערר זה טרם הוכרע, אין בה כדי לשנות מקביעה זו.

11.
התובע טוען, כי אין לקבל את הבקשה, וממספר נימוקים.
לטענתו, החלטת בית המשפט על מינוי המומחים ניתנה כבר ביום 27.12.15, כלומר, טרם שנבדק התובע על ידי ועדה רפואית של המל"ל. בנוסף, ביום 28.01.16 קבע בית המשפט את זהות המומחים וזאת לאחר ששכרם הופקד. התובע מוסיף כי חוות הדעת הרפואיות הוגשו זה מכבר לתיק ולכן יש להעדיף אותן על פני קביעת המל"ל.

12.
התובע מוסיף וטוען, כי הגיש ערר על החלטת הועדה הרפואית של המל"ל וזה טרם הוכרע.

13.
לחילופין, מבקש התובע לראות בתגובתו כבקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל בדבר שיעורי הנכות שנקבעו לו. לדבריו, במקרה זה מתקיימים טעמים מיוחדים, לפיהם יש להתיר לו להביא ראיות לסתור. זאת, מאחר שהמל"ל נמנע מלדון בטענות התובע בתחום הא.א.ג, בעוד שמומחה בית במשפט בתחום זה קבע לתובע נכות בשיעור של 5%. התנהלות זו של המל"ל מעידה, לטענת התובע, כי ידו של המל"ל "קפוצה" בקביעת נכויות. עוד טען התובע כי מאחר שכבר מונו המומחים ושכרם שולם, והוגשו חוות הדעת מטעמם, אין מקום להתעלם מהן.

14.
הנתבעים לא השיבו לתגובה.

15.
לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. כך קובע סעיף 6ב לחוק:



"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

16.
טענת התובע, לפיה קביעת המל"ל ניתנה לאחר שכבר מונו המומחים מטעם בית המשפט ולכן יש להעדיף את חוות דעת המומחים, אינה יכולה להתקבל.

17.
ראשית, משום שהמועד הקובע הינו מועד מתן חוות הדעת על ידי המומחים, ולא מועד מינויים, ובמקרה שבפני
אין חולק שקביעת המל"ל ניתנה עוד לפני שניתנו חוות דעת המומחים שמונו בתיק
שבפני
.
"
סעיף 6ב

לחוק הפיצויים קובע עדיפות לקביעת נכות על-פי דין רק מקום בו זו התקבלה לפני שהחלה שמיעת הראיות בתביעה. מועד תחילת שמיעת הראיות, לצרכי
סעיף 6ב
לחוק הפיצויים, הוא מועד הגשת חוות הדעת הרפואית
(
רע"א 1619/93 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' טטרו, פ"ד מז
(4) 89 (1993)...סיכומו של דבר, ניתן לראות כי השאלה העיקרית, לצורך מתן עדיפות לקביעה על-פי דין, אינה אם מונה כבר מומחה רפואי בתחום כזה או אחר, אלא אם הוגשה חוות הדעת הרפואית הראשונה בתיק. משהוגשה חוות הדעת הראשונה, הרי שבכל הנוגע ל
סעיף 6ב
– החלה שמיעת הראיות התיק (וראו גם: יצחק אנגלרד
פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
497-496 (מהדורה שלישית, 2005))." (הדגש שלי, ה.א.)
(רע"א 2607/11 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' סלומון אבי אברהם (פורסם בנבו, מיום 28.08.11).

18.

שנית, משום שההחלטה מיום 28.01.16, שבה מונו המומחים, ניתנה גם היא לאחר שניתנה כבר קביעת המל"ל.

19.
שלישית, בזמן שהתובע הגיש את הודעתו על הפקדת שכר טרחת המומחים ביום 19.01.16, הודעה שבעקבותיה מונו המומחים, כבר היתה ידועה לו החלטת הועדה. אף על פי כן, התובע נמנע מליידע את בית המשפט על כך.
יש בהתנהלות זו של התובע משום חוסר תום לב.
הטענה כי כעת, משמונו כבר המומחים ומששולם שכרם ואף הוגשו חוות הדעת, אין להתעלם מחוות הדעת שנתנו, דינה להידחות, ויש בה משום ניסיון של התובע להיבנות ממחדליו, בין שנעשו בשוגג ובין במכוון.
התובע לא סיפק הסבר מניח את הדעת לכך שהעלים את החלטת המל"ל מעיני בית המשפט ומהצד שכנגד.

20.

לאור האמור ומאחר וחוות הדעת שהוגשו בתיק דנן על ידי המומחים שמונו על ידי בית המשפט, הוגשו לאחר החלטת הועדה הרפואית מטעם המל"ל, הרי שקביעת המל"ל בעניין שיעורי הנכות, היא המחייבת בתביעה שבפני
.

21
.
טענת התובע, לפיה קביעת המוסד לביטוח הלאומי אינה סופית והוגש עליה ערר, אינה חיכולה להועיל לתובע. העובדה, כי תלוי ועומד ערעור כנגד קביעת נכות שנקבעה על פי דין אינה משמשת עילה לבקש מינוי מומחה, שכן כל עוד לא שונתה הקביעה, הרי שהיא שרירה ומחייבת (אליעזר ריבלין, תאונות הדרכים, מהדורה רביעית (2011), עמ' 738).

22.
אשר לבקשת התובע להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל – דינה להידחות.

23.
ראשית, משום שהתובע העלה את הבקשה להבאת ראיות לסתור, במסגרת תגובתו לבקשת הנתבעים לקביעת הנכות כמחייבת.
אין זו הדרך הראויה להגיש בקשה מעין זו, והיה עליו להגישה כבקשה נפרדת ומנומקת.

שנית, ואף לו היה מגיש התובע את הבקשה בדרך הראויה, לא מצאתי בנימוקים שפורטו על ידו, טעמים מיוחדים לקבלתה.

24.
התובע מעלה שני נימוקים עיקריים לפיהם, לשיטתו, יש להתיר לו להביא ראיות לסתור. האחד – כי כבר הוגשו חוות הדעת מטעם המומחים שמונו על ידי בית המשפט. השני –כי המומחה שמונה בתחום הא.א.ג. קבע לתובע נכות בשיעור של 5% בגין הפגיעה בתאונה, בעוד שועדת המל"ל, כלל לא התייחסה לנכות בתחום זה.


אני דוחה טענות אלה.

24.
בית המשפט העליון קבע כי מתן רשות להביא
ראיות לסתור, לפי הסיפא לסעיף 6ב לחוק, תהיה רק במקרים מיוחדים וחריגים בלבד ובנסיבות יוצאות דופן. כך, למשל, כאשר חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על-ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ועד לדיון בבית המשפט, או כאשר לפני הוועדה הרפואית לא היו עובדות רלוונטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם התאונה, ואשר לו היו לפניה, בוודאי היו מביאות לתוצאה שונה.
עוד נקבע, כי כדי שיותר להביא ראיות לסתור, לא די בעובדה שיש מומחה רפואי או מומחים רפואיים הסוברים אחרת משסבורה הייתה הוועדה הרפואית, ואפילו אם הפער בין מה שסבורה הוועדה הרפואית לבין מה שסוברים המומחים הרפואיים הינו גדול.
(ראו ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פורסם בנבו, מיום 24.07.91).

25.
במקרה שבפני
לא פורטו על ידי התובע טעמים מיוחדים, שיש בהם כדי להצדיק מתן רשות להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל. הטענה, לפיה ידו של המל"ל קפוצה בקביעת שיעורי נכות, אינה יכולה להיחשב לטעם מיוחד, אף אם הייתה מוכחת בפני
(ולא הובאה כל ראיה לעניין הזה). זאת, מאחר שקבלת טענה זו תביא לתוצאה לפיה תמיד צריך יהיה לאפשר לתובע להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל. תוצאה כזו עומדת בסתירה מפורשת ללשון החוק ולכוונת המחוקק. גם הפער בין מומחי בית המשפט לקביעת הוועדה אינו מצדיק , לכשעצמו, מתן רשות להביא ראיות לסתור.

26.
אשר לטענת התובע, לפיה הועדה הרפואית נמנעה מלדון בתלונותיו בתחום א.א.ג – גם דינה זו טענה זו להידחות. עיון בפרוטוקול הועדה מיום 18.01.16 מעלה כי תלונות התובע בתחום זה הובאו בפני
הועדה, וחרף טענות אלה נקבע נקבע כי לא נותרה לו נכות, בין היתר משום שלא הומצא לוועדה במל"ל תיעוד רפואי מתאים.
לפיכך, גם אין מקום לקבוע כי יש להותיר את קביעת מומחה הא.א.ג שמונה על ידי בית המשפט שבה נקבעה נכות בשיעור של 5%.

27.
סיכומו של דבר, שאני מקבלת את הבקשה וקובעת כי קביעת הועדה הרפואית של המל"ל מיום 18.01.16 תהיה מחייבת בתיק שבפני
. התובע הגיש ערר על החלטת הועדה הרפואית של המל"ל ואני סבורה כי עליו למצות את ההליכים במסגרת זו.

לאור האמור, אין צורך להשיב על שאלות ההבהרה שנשלחו למומחה .

28.

התובע יישא בהוצאות הנתבעת בגין בקשה זו בסכום של 1755 ₪.

המזכירות תמציא עותק החלטה זו לצדדים ולמומחים.











ניתנה היום, י' שבט תשע"ז, 06 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 224-06/14 מוחמד יוסף צאלח מחאג'נה נ' ח'אלד עבד אלכרים אלאטרש, עטיה סיני השקעות בע"מ, מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 06/02/2017)