פסקי דין על אילן-חיים אליה | פסקי דין על אליהו הריס | פסקי דין על מיכל הריס |

39825-01/17 רעא     07/02/2017




רעא 39825-01/17 אילן-חיים אליה נ' אליהו הריס, מיכל הריס








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים


רע"א 39825-01-17 אליה נ' הריס ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
ענת זינגר


המבקש

אילן-חיים אליה


נגד


המשיבים

1. אליהו הריס
2. מיכל הריס


המבקש באמצעות ב"כ עו"ד דוד בנג'י

החלטה

בפני
בקשה ליתן רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' הרשם הבכיר נ. נחשון), מיום 2.1.17 בתיק 12831-08-14. במסגרת אותה החלטה דחה בית משפט קמא, בקשה לביטול

פסק דין
, אשר ניתן עוד ביום 13.11.14, בהעדר הגנה (

פסק דין
אשר תוקן בהמשך ביום 9.12.14).
אף שטרם התבקשה תשובה, ניתן לעמוד על טענות המשיבים מתגובה שהוגשה מטעמם לבקשה לביטול פסק הדין, עוד בבית משפט קמא.
לאחר עיון בהחלטה נשוא הבקשה ובתיק בית משפט קמא, לרבות תגובת המשיבים שם לבקשה לביטול פסק הדין - אני מוצאת לדחות את הבקשה שבפני
ולהותיר את החלטת בית משפט קמא על כנה.
בתיק 12831-08-14, הוגשה תביעה כנגד המבקש עוד ביום 11.8.14. במסגרת אותה תביעה התבקש בית משפט קמא להצהיר על ביטול חוזה מכר שנכרת בין הצדדים וזאת מחמת הפרתו על ידי המבקש דנן. מדובר בחוזה למכירת דירה ונראה כי אין מחלוקת שהעסקה בוטלה, מאחר והמבקש שילם רק כ 10% מהתמורה. בית משפט קמא התבקש מעבר להצהרה על ביטול המכר להצהיר גם כי עקב ההפרה היסודית, על המבקש לפצות את המשיבים (התובעים שם), בפיצוי המוסכם בחוזה, בסך של 185,000 ₪ ( כ- 10% מהתמורה). על יסוד זה ביקשו המשיבים בתביעתם, להתיר להם, להשאיר בידיהם סך של 180,000 ₪ ,ששולם על חשבון המכר ולחייב את המבקש לשלם עוד 5,000 ₪. כן התבקש ביטול של הערת אזהרה שנרשמה בגין העסקה וביטול כל הכרוך בעסקה, בפני
רשויות המס.
לא יכול להיות חולק כי המבקש ידע על דבר הגשת התביעה - שכן הוא הגיש בבית משפט קמא בקשות למתן אורכה להגשת הגנתו. הטעם לאורכה היה צורך לאתר עורך דין שייצגו (שכן בחוזה המכר יוצגו שני הצדדים על ידי אותו עורך דין) ובנוסף רצון לנסות במקביל, גם לבוא בדברים עם התובעים.
אף שבית משפט קמא נעתר לבקשת הארכה, חרף התנגדות (ר' החלטה מיום 5.10.14), לא הוגשה הגנת המבקש עד למועד שנקבע (תום פגרת חג הסוכות באותה שנה).
באותן נסיבות ועת שהתבקש מתן

פסק דין
, זה אכן ניתן ביום 11.11.14.
כאשר המבקש שב וביקש אורכה להגשת ההגנה, הוא הופנה, בהחלטה נוספת מיום
13.11.14, לכך שכבר ניתן

פסק דין
. אותה החלטה, מיום 13.11.14, נשלחה למבקש בדאר רשום ומאחר והוא נעדר מהבית עת התייצב השליח, היא הודבקה על דלת דירתו (כך לפי אישור הקיים בתיק).
המבקש מוחזק כיודע על דבר מתן פסק הדין, לא רק משום שהודבקה על דלת ביתו, החלטה מאוחרת המיידעת בכך שניתן פס"ד, אלא גם
נוכח הצפייה מצד המבקש אורכה להגשת הגנתו כי יעקוב אחר ההחלטה הניתנת בבקשתו. קשה להלום כי צד לא יעשה זאת לאחר בקשת אורכה, במשך למעלה משנה.
חרף האמור והמועדים שצוינו לעיל, הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין רק ביום 28.9.16. לא הוגשה עובר לכך או במקביל, בקשה למתן אורכה להגשת אותה בקשה, כפי שמתחייב (ר' תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984). אין מקום לטענות המועלות בבקשה שבפני
בעניין מחדל זה.

כאשר מבוקש להאריך מועד שנקבע בחיקוק, יש להקפיד כי המבקש עומד בדרישה להציג "טעמים מיוחדים שיירשמו" (ר' ת' 528 לתקנות הנ"ל). הדברים יפים על אחת כמה וכמה, כאשר אותה הארכת מועד מתבקשת, ביחס לתקופה של מעל לשנה וחצי. יש להבהיר מתי למד המבקש לראשונה על פסק הדין, מדוע לא הגיש הבקשה בסמוך ולתמוך הטענה בתצהיר. לא ניתן "לדלג" על כך באמירה הפשטנית (המועלית לראשונה במסגרת בקשה זו), כאילו אותם טעמים בגינם לא הוגשה ההגנה במועד, הם גם הטעמים לאי הגשת הבקשה לביטול

פסק דין
.
הטעם שנטען להעדר הגשת הגנה במועד, הייתה סברת המבקש כי הגשת התביעה יסודה מטעמים טקטיים וכי אין בכוונת המשיבים לפעול לכך שאכן יינתן

פסק דין
. לא ברי כיצד דברים אלה, יכולים להסביר את העובדה שכאשר למד שאין כך הדברים שכן ניתן גם ניתן

פסק דין
, הוא המתין ולא פעל לביטולו. לא ניתן מענה של ממש לשאלה, מדוע לא הוגשה בקשה לביטול פסק הדין, במשך תקופת זמן כה ממושכת?!. זאת, כאשר פסק הדין כבר ניתן ובקשה לאורכה נוספת להגשת ההגנה, נדחתה על ידי בית המשפט כאשר הוא מפנה לדבר מתן פסק הדין?!
המחדל בדבר אי הגשת בקשת אורכה מתחייבת - לא תוקן, גם לאחר שהמשיבים, בתשובתם לבקשה לביטול פסק הדין, הפנו לצורך בכך.
עד למועד הגשת הבקשה שבפני
י, אין בנמצא אפוא אמירה ברורה, מתי למד המבקש לראשונה על פסק הדין והסבר מדוע לא פעל במועד מוקדם יותר. יש לזכור כי מדובר בביטול מכר של דירה, וממילא ידע המבקש כי המכר אינו מקודם (מבקשתו עולה כי הוא אף ידע שהדירה נמכרה לאחר, בהמשך לביטול). בנסיבות אלה בדין קבע בית משפט קמא כי די בהעדר בקשת אורכה כדי לדחות את הבקשה (ר' סעיף 7.2 להחלטה).
מבלי למעט מכך שדין הבקשה להידחות ולו מחמת המועד המאוחר בו הוגשה והעדר בקשת אורכה, אוסיף עוד מספר מילים לגופם של דברים;
מקום בו ידע המבקש על דבר הגשת התביעה ולא הגיש הגנה עד למועד שאושר לו, אין מקום לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, מחמת חובת הצדק.
באשר לביטול פסק הדין על-פי שיקול דעת בית משפט - ידוע כי יש לשקול מחד גיסא את סיבת המחדל להגיש ההגנה ומאידך גיסא את סיכוי ההצלחה של ההגנה לגופה;
במקרה דנן ההסבר כי המחדל היה נעוץ כביכול באמירה מטעם המשיבים שהגשת התביעה מהווה מהלך טקטי בלבד ואין בכוונתם לממש ולהוציא לפועל הליכים כנגד המבקש, היא מסופקת ביותר. טענה זו אינה מתיישבת עם העובדה שהמבקש הגיש בבית משפט קמא, בקשות לאורכה להגשת ההגנה. אם מדובר בהליך טקטי כאמור, מדוע יש צורך כלל באורכה?!. הבקשה גם אינה מתיישבת עם כך שנשלחו התראות ובאמצעות עורך דין. לא רק שמכתבי התראה שנשלחו, באמצעות עורך דין, אינם מתיישבים עם טענה זו, אלא שהמשיבים הבהירו גם בתצהיר שתמך בתגובה לבקשת הביטול - כי מעת שהוגשה התביעה, הם לא דיברו עם המבקש מטוב עד רע ולא הבטיחו לו דבר
(ר' שם סעיף 13 לתצהיר. יוער כי נראה שבשגגה סבר ב"כ המבקש כי התגובה לא נתמכה בתצהירים שכן אלו צורפו כנספח. אך אלה מצויים בתיק והטענות שבתגובה נתמכו אפוא כדין). לא רק שההסבר לא משכנע בנסיבות אלה, אלא גם - אפילו תאמר כי פלוני סובר שצד שני לא יממש הליכים כנגדו, מכל מקום, עליו לטרוח ולהגיש הגנה ולו כדי לציין האמור. אין מקום לבקש אורכה להגשת הגנה ואז לא להגישה במועד שנקבע וגם לא הגיש כל הסבר, בזמן אמת, באשר לעומד ביסוד המחדל.
באשר לסיכויי ההגנה לגופה, נראה כי המבקש אינו חולק על כך שבדין בוטל הסכם המכר וזאת מחמת הפרתו על ידו. המבקש טוען רק כי קיים סיכוי משמעותי שבית המשפט היה מתערב וחרף קביעת פיצוי מוסכם בהסכם, הוא היה מעמיד את הפיצוי, על סכום נמוך יותר. סיכויי טענה זו של המבקש אינם ברורים. כפי שהובא בהרחבה בתגובת המשיבים, לא אחת אושרו בערכאות פיצויים מוסכמים אשר הועמדו על כ 10% מכלל התמורה. במקרה דנן נקבע כי פיצוי זה ישולם, רק במקרה של הפרה יסודית, בגין הפרת מספר סעיפים מסוימים אליהם מפנה החוזה. מקום בו הדבר נקבע הדדית ביחס להפרות שני הצדדים. ומקום בו אף הצהירו הצדדים כי סכום הפיצוי עליו הוסכם, מתאים והולם לנזק עתידי שיכול להיגרם לכל אחד מהם אם האחר יפר ההסכם - "ולכן הם מוותרים בזאת מראש על כל טענה בנושא הפיצוי המוסכם הנ"ל או שיעורו" (ר' סעיף
7.4 להסכם) - סיכויי הצלחת ההגנה אינם ברף הגבוה.
אני מוצאת להפנות עוד לאמור בתשובת המשיבים בבית משפט קמא, בדבר נזקיהם בפועל. עולה מהאמור שם
כי רק מחמת חלוף הזמן מהמכר עם המבקש ועד למכר החלופי, לאחר ביטולו (באותו מחיר חרף חלוף הזמן והעלייה הכללית בשוק הדירות), הם הפסידו לנוכח השינויים במדד מחירי הדיור - מעל ל 100,000 ₪. האמור, בתוספת יתר ההפסדים להם הפנו (בעיקר העדר יכולת לפרוע חובות נושאות ריבית כפי שרצו עת נאלצו למכור הדירה), תומך בכך שלו בוטל כיום פסק הדין, ספק רק אם היה נקבע שאין מקום לתשלום הפיצוי החוזי המוסכם. בין מכוח קביעתו ועל בסיס חוזי ובין על בסיס הוכחת נזק בפועל.
מכל מקום, באיזון הכולל בין המועד המאוחר שהבקשה הוגשה, ללא בקשת אורכה וממילא ללא רשות להגישה במועד זה, בתוספת המחדל של העדר הגשת הגנה כאשר הטעם לכך אינו משכנע - לא די בסיכוי כלשהו הקיים לטענת הגנה, רק ביחס לפיצוי המוסכם, כדי להטות את הכף.
יש ממש בדברי בית משפט קמא כי בנסיבות העניין יש - "לבכר את זכות המשיבים לסופיות הדיון, על פני זכות המבקש לקבלת יומו בבית המשפט" (ר' סעיף 7.3 להחלטה).
בהמשך לכל האמור - הבקשה נדחית.
למען הסר ספק אין בהנמקה מקוצרת זו, למעט מכלל האמור בהחלטת בית משפט קמא, המאומץ על דרך ההפניה.
משלא התבקשה תשובה לבקשה לא יינתן צו להוצאות.
המזכירות
- תחזיר למבקש את העירבון וזאת באמצעות בא כוחו.
המזכירות
- תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א שבט תשע"ז, 07 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.











רעא בית משפט מחוזי 39825-01/17 אילן-חיים אליה נ' אליהו הריס, מיכל הריס (פורסם ב-ֽ 07/02/2017)