פסקי דין על חלי רחל קרן | פסקי דין על מרדכי קרן | פסקי דין על סימה חנוכה-עיכוב הליכים | פסקי דין על שמחה גלסמן | פסקי דין על פרחנה גלסמן |

14865-11/16 רעא     13/02/2017




רעא 14865-11/16 חלי רחל קרן, מרדכי קרן, סימה חנוכה-עיכוב הליכים נ' שמחה גלסמן, פרחנה גלסמן








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



רע"א 14865-11-16 קרן ואח' נ' גלסמן ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
חנה קיציס



מבקשים

1.חלי רחל קרן

2.מרדכי קרן

3.סימה חנוכה-עיכוב הליכים



נגד


משיבים

1.שמחה גלסמן

2.פרחנה גלסמן




פסק דין


1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בפתח תקווה מיום 10.10.15 (כב' השופטת ניצה מיימון-שעשוע). במסגרת החלטה זו הותנתה רשות להתגונן מפני תביעת המשיבים ומפני
ביצוע שטר בחתימת המבקשת 1, בהפקדת ערובה בסך 300,000 ₪.
2.
המבקשים 1 ו-2 הינם בני זוג; המבקשת 3 הינה אמה של המבקשת 1; המבקשים הינם קרובי משפחה של המשיבים; המבקשת 3 מצויה בהליכי פשיטת רגל וההליכים כנגדה עוכבו.
3.
המשיבים הגישו תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשים בהתבסס על הסכם הלוואה שנחתם בין הצדדים ביום 1.10.13 (להלן: "ההסכם"). על פי ההסכם, אישרה המבקשת 3 (להלן: "סימה") כי קיבלה מהמשיבים הלוואה לכיסוי חובותיה והתחייבה להחזירה באופן הבא: סך של 140,000 ₪
עד ליום 13.11.13; סך של 630,000 ₪ בשיק ליום 13.12.13; סך של 370,000 ₪ בשיק ליום 13.1.14. עוד צוין בהסכם כי המבקשת 1 והמבקש 2 ערבים לפירעון ההלוואה, וכן כי ככל שאחד או יותר מהשיקים לא ייפרעו, יהיו המשיבים רשאים לנקוט בכל הליך משפטי ללא צורך בהתראה נוספת.
4.
התביעה הוגשה על סך של 800,000 ₪, המהווה את יתרת סכום החוב לטענת המשיבים.
5.
המשיבים הגישו בנוסף בקשה לביצוע שטר בסך
370,000 ₪ שמועד פירעונו 13.1.14 (השיק המהווה את התשלום השלישי), אשר נמשך מחשבון המבקשים 2-1, נחתם על ידי המבקשת 1, וחולל מפאת העדר כיסוי מספיק.
6.
בידי המשיבים שיק נוסף בסך 630,000 ₪ שמועד פירעונו 13.12.13 (השיק המהווה את התשלום השני). שיק זה לא הוגש לביצוע, אך שני השיקים נזכרו וצורפו לכתב התביעה.
7.
המבקשים הגישו התנגדות לבקשה לביצוע שטר ובקשת רשות להתגונן מפני התביעה. טענתם העיקרית בשני ההליכים הייתה כי בפועל לא ניתנה לסימה כל הלוואה וההסכם נערך במטרה ליצור מראית עין בדבר חוב של המבקשים למשיבים אשר כאמור הינם קרובי משפחה של המבקשים. כל זאת לאור חשש של המבקשים כי נושה אחר שלהם, גבריאל אסולין, יטיל עיקול על הדירה בה הם מתגוררים (להלן: "הדירה"). המבקשים טוענים כי הטלת העיקול בסכום ההלוואה היה אמור לסייע להם בהגנה על הדירה, ככל וינקטו כנגדם הליכי מימוש והדירה תעמוד למכירה. עוד נטען כי ההסכם לא נחתם בתאריך המופיע בו, אלא מספר חודשים לאחר מכן, בחודשים 4-5/2014. בנוסף נטען כי השיקים נמסרו למשיבים על ידי סימה ועל דעתה בלבד, ללא ידיעת המבקשים 2-1 ותוך זיוף חתימת המבקשת 1 על גבי השיקים, כל זאת במטרה להעניק להסכם "נופך אמיתי מלא ושלם". המבקש הוסיף וטען כי חתימתו כלל אינה מופיעה על השיק והבקשה לביצוע שטר אינה מקימה כל עילת תביעה כנגדו.
8.
במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר ובקשת הרשות להתגונן הרחיבו המבקשים את היריעה והסבירו כי המשיב 1 התקשר עם סימה בהסכם שותפות באשר לשלושה גנים שנוהלו על ידה. לצורך כך השקיע המשיב בשותפות בחודש אוקטובר 2013 סך של 520,000 ₪. לאחר כחודשיים נמלך המשיב ודרש את החזר כספו. הוסכם בינו לבין סימה כי זו תשיב לו את סכום ההשקעה בתשלומים. בהתאם לכך, העבירה סימה למשיבים סך של 320,000 ₪ בתשלומים בין חודש פברואר 2014 לחודש יולי 2015, ובעלה העביר להם סך 185,000 ₪, כך שהוחזר סך כולל של 505,000 ₪, ובכך נפרע כמעט במלואו סכום חובה של סימה למשיב.
9.
הדיון בבקשת הרשות להגן ובהתנגדות לביצוע השטר אוחדו, וביום 29.9.16 התקיים דיון במעמד הצדדים אשר במסגרתו נחקרו המבקשים על תצהיריהם.
10.
בית המשפט קמא קבע כי טענת המבקשים, לפיה ההסכם נועד ליצור מראית עין של חוב לצורך הטלת עיקול על הדירה, הרשימה אותו כגרסה הקרובה להגנת בדים. וכן, כי אף בהתעלם מכך, עולה מחקירתה של סימה כי היא מודה שבמועד סיחור השיקים הייתה חייבת למשיבים סך של מיליון ₪, כאשר הוחזר להם סך של 505,000 ₪ בלבד, ומכאן שהיא מודה בחוב של כחצי מיליון ₪ למשיבים. בית המשפט קמא קבע בנוסף כי אין תוקף לטענת המבקשים לפיה חתימת המבקשת 1 על השיקים זויפה שכן המבקשת 1 ידעה על משיכת השיקים עוד בטרם אלו הוצגו לפירעון ועל אף זאת לא מצאה לנכון לבטלם.
11.
לאור האמור, התנה בית המשפט קמא את קבלת ההתנגדות ומתן הרשות להגן בהפקדת סך של 300,000 ₪ בקופת בית המשפט. עוד קבע, כי ככל שהערובה לא תופקד, תידחה ההתנגדות ותינתן רשות להגן רק ביחס לסכום של 300,000 ₪ ועל היתרה יהיו רשאים המשיבים ליטול

פסק דין
.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.



טענות הצדדים
12.
לטענת המבקשים מעולם לא ניתנה למי מהם הלוואה, להבדיל מסכום ההשקעה שניתן לסימה, וההסכם נחתם למראית עין בלבד לצורך הגנה על הדירה מפני הטלת עיקול על ידי נושה אחר. המבקשים מדגישים כי במסגרת החקירה הנגדית בבית המשפט קמא לא הוצגו אסמכתאות על כספים המהווים ומאשרים את ההלוואה הנטענת או מכתב התראה/דרישה לקבל כספים אלה. המבקשים מעולם לא התחייבו לשלם למשיבים את סכום השיקים המצוין בהסכם, והשיקים ניתנו רק לשם אחיזה בהם מראש ולצורך ההגנה על הדירה (סעיף 17 לבקשה). המבקשים מסרו למשיבים שני שיקים בלבד ולא שלושה כפי שנקבע בהסכם, וכמו כן המשיבים עצמם הודו בתצהיריהם בבית המשפט קמא כי סימה פנתה אליהם לקבלת הלוואה במועד המאוחר לתאריך שנרשם על ההסכם, ומכאן ברור כי מעולם לא ניתנה הלוואה על פי ההסכם.
13.
המבקשים מפנים לטענותיהם כפי שעלו בבית המשפט קמא, לפיהן השיקים שבידי המשיבים נמסרו על ידי סימה ללא ידיעתם ותוך זיוף חתימת המבקשת 1. כמו כן חוזר המבקש על טענתו כי השיק אינו חתום על ידו.
14.
המבקשים טוענים כי על פי הפסיקה אין לשלול מתן רשות להגן אלא אם ברור מעל לכל ספק כי לנתבע אין סיכוי להצליח בהגנתו. לגישתם, עומדת להם הגנה מבוססת וחד משמעית ועליהם לקבל את יומם בבית המשפט ללא כל תנאי, ובית המשפט קמא שגה בהחלטתו כי מדובר בהגנת בדים. המבקשים מפנים לפסיקה ענפה המתייחסת בין היתר לזכות הגישה לערכאות וטוענים כי הפקדת הערובה תמנע מהם לקבל את יומם בבית המשפט לאור סכומה העצום, בשים לב לכך שהינם זוג צעיר המטופל בילדים קטינים.
15.
המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי לערכאה הדיונית סמכות נרחבת לקביעת תנאים למתן רשות להתגונן בכדי להתאימם לסיכויי ההגנה שנפרשו בפני
ה, וכי בית המשפט קמא התרשם כי סיכויי ההגנה של המבקשים הינם קלושים כך שלא נפל כל פגם בקביעתו. בנוסף, ערכאת הערעור לא תטה להתערב בעניינים של ניהול המשפט וסדרי הדין.
עוד טוענים המשיבים, כי המבקשים לא הציגו כל ראיה לתמיכה בטענתם כי ההסכם הינו למראית עין ולא עמדו בנטל ההוכחה, וטענתם עומדת בסתירה למסמכים עליהם חתמו. לא עלה בידי המבקשים להסביר מדוע נמסרו שיקים למשיבים אם מטרת ההסכם הייתה להטיל עיקול, שהרי די בהסכם לצורך הגשת תביעה, ואף לא הסבירו מדוע לא הוטל עיקול על הדירה חרף הטענות האמורות בדבר מטרת ההסכם. המבקשים אף לא צירפו כל ראיה לקיומו של חוב לנושה אחר כנטען. בנוסף, לא עלה בידי המבקשים להסביר מדוע סימה חתומה על ההסכם בעוד שלטענת המבקשים ההסכם נועד להגן על דירתם של המבקשים 2-1. לטענת המשיבים אף אם תתקבל גרסת המבקשים, הרי שסימה הודתה בחוב שנותר בגין השקעת המשיב 1 בשותפות וכי השיקים ניתנו בגינו.
16.
בתשובתם לתגובת המשיבים חוזרים המבקשים על טענותיהם בבקשה, ומדגישים כי אין כל אינדיקציה לכך שניתנה להם הלוואה והועברו להם כספים, ולפיכך עומדת להם הגנה מוצקה ואין כל בסיס
להתנות את הרשות להגן בהפקדה כלשהי. המבקשים טוענים בהתייחס לקביעת בית המשפט קמא לפיה סימה הודתה בקיומו של חוב, כי אין כל קשר בין החוב של סימה לשיקים, שכן השיקים ניתנו כחלק מעסקת ההלוואה דנן אשר לא ניתנה מעולם.
17.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבים ובתשובת המבקשים, ובהמשך לדיון מיום 6.2.17, מצאתי כי יש לדון בבקשה כבערעור ובאתי לידי מסקנה כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי ולהפחית את סכום הערובה, כפי שיפורט להלן.

דיון
18.
תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: "התקנות") קובעת כדלקמן:

"רשות להתגונן אפשר ליתן ללא תנאי ואפשר להתנותה בתנאים בדבר תשלום כספים לקופת בית המשפט, בדבר מתן ערובה, בדבר זמנו ודרכו של הדיון או בכל תנאי אחר, ככל אשר ייראה לבית המשפט או לרשם".
19.
על פי ההלכה הפסוקה,
רשאי בית המשפט להתנות מתן רשות להגן בהפקדת ערובה במקרים בהם ההגנה נראית על פניה קלושה
או לוקה בחוסר בהירות
(
ר' ע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41 (2004) (להלן: "עניין אלפי"); רע"א 2895/12 עמרן נ' מועצה מקומית קרית טבעון (פורסם בנבו, 28.6.2012)
(להלן: "עניין עמרן")).
20.
עוד נקבע בפסיקה, כי "ניתן לומר שקיים יחס הפוך בין סיכויי ההגנה לגובה הערובה: ככל שסיכויי ההגנה נראים, על פני הדברים, קלושים יותר – כך עשויה להידרש ערובה משמעותית יותר, כתנאי למתן הרשות להתגונן. זאת לצד שיקולים נוספים, דוגמת השאיפה שלא להתנות את מתן הרשות בתנאים נוקשים מדי, אשר בפועל עלולים לנעול את שערי בית המשפט בפני
מבקש הרשות" (רע"א 8381/14 אברבך נ' בנק אגוד לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 26.01.2015)). על הערכאה הדיונית לבחון את יכולתו של הנתבע לעמוד בתנאים שנקבעו, בכדי שלא להפלות נתבע החסר יכולת כלכלית ולמנוע ממנו להביא את הגנתו בפני
בית המשפט (רע"א 3532/06 עזבון הבי נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 12.06.2006)) (להלן: "עניין עזבון הבי"). שכן,
אין לסכל את מטרת תקנה 210 לתקנות באמצעות קביעת תנאים שאין בכוחו של הנתבע לעמוד בהם
(
ר' עניין עמרן; רע"א 384/17 סבוב נ' גמא ניהול וסריקה בע"מ (פורסם בנבו, 1.2.2017) (להלן: "עניין סבוב")
).
21.
לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בסוגיה זו וערכאת הערעור לא תטה להתערב בהחלטתה אלא במקרים חריגים (ר' עניין עמרן; עניין סבוב).
22.
בכל הקשור לתביעה בסדר דין מקוצר, נראה כי הגנת המבקשים קלושה ולוקה בחוסר בהירות; כאמור המבקשים טוענים כי ההסכם הינו למראית עין בלבד כאשר הוא נערך במטרה להטיל עיקול על הדירה על ידי המשיבים, וזאת על מנת למנוע מימוש הדירה על ידי נושה אחר. על המבקשים להציג הגנה לכאורה לפיה פעלו על פי אותו הסכם למראית עין ואם כלל לא פעלו על פיו יש להציג הסבר סביר למחדל זה. בחקירה הודתה המבקשת כי כלל לא פעלה להטלת העיקול, ואף לא בדקה אם נרשם עיקול שכזה. המבקש אישר בחקירתו כי אותו אסולין הטיל עיקול על הדירה. לכאורה התממש חששם של המבקשים עם הטלת העיקול על ידי אסולין ועל אף זאת לא מצאו הם לנכון לפעול לרישום העיקול על שם המשיבים. לא ניתן להלום את התנהלות המבקשים עם מטרת ההסכם על פי גרסתם, ועל כן המדובר בטענת הגנה קלושה. עוד אוסיף כי המבקשים לא נתנו מענה לשאלה מדוע הלווה בהסכם היא האם והם ערבו לה ומדוע נדרש היה לצרפה כאשר מטרת ההסכם הייתה הגנה על דירתם בלבד.
לפיכך, אין מקום להתערב במסקנת בית המשפט קמא כי יש להתנות את מתן הרשות להתגונן בטענה כי מדובר בהסכם למראית עין, בהפקדת ערובה.
23.
בכל הקשור לשיק, יש להפריד בין טענות המבקש לטענות המבקשת. המבקש אינו חתום על השיק ובבקשה לביצוע שטר לא נכתבה כל עילת תביעה כנגדו. נקודת המוצא בפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") היא כי אין חבות בלא חתימה אישית: "אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה" (סעיף 22(א) לפקודה). קיומו של חשבון משותף לחותם על השטר ולאדם נוסף, אינו מקים מטעם זה בלבד חבות שטרית של השותף לחשבון; אם רוצים המשיבים לחייב את המבקש בטענה של הרשאה או שליחות, היה עליהם לציין זאת במפורש בבקשה לביצוע שטר, וזאת לא עשו. בבקשה לביצוע שטר ציינו המשיבים כי המבקשת היא זו שחתמה על השיק, ולא פירטו כל עילת תביעה כנגד המבקש. בנסיבות אלו היה מקום לאפשר למבקש להתגונן כנגד השיק ללא כל תנאי.
24.
המבקשת טוענת כי חתימתה על השיקים זויפה וכי סימה מסרה את השיק למשיבים ללא ידיעתה. בעניין זה התרשם בית משפט קמא כי יש
דמיון רב בין החתימה על השיק לבין החתימה על תצהיר המבקשת ועל ההסכם. עוד זקף לחובת המבקשת את העובדה שלא מצאה לנכון להורות לבנק לבטל את השיק לאחר שנודע לה על מעשה הזיוף, על אף שזה טרם הוצג לפירעון (השיק הוצגו לפירעון רק בחודש פברואר 2014). גם בעניין זה איני מוצאת מקום להתערב במסקנת בית המשפט קמא, ולתמיהותיו אוסיף את העובדה שסכום השיק המדויק מופיע בהסכם ואף מצוין כי השיק משוך מבנק טפחות, הבנק בו מתנהל חשבון הנתבעים. לשיטת המבקשת ההסכם נחתם לאחר חילול השיקים כדי לתקף אותם (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 29.9.16, סעיף 13 לבקשה), בניגוד לטענתה בבקשה לפיה השיקים ניתנו להעניק נופך אמיתי להסכם, וטענתה להעדר הרשאה אינה מתיישבת עם התנהלותה, כאשר כאמור זו לא מצאה לנכון לבטל את השיקים, ואף איזכרה אותם בהסכם.
25.
אף אם אקבל את טענת המבקשים כי שגה בית המשפט קמא בקביעתו כי מחקירתה של סימה עולה כי הודתה בקיומו של חוב של כחצי מליון ₪ למשיבים, וכי יש להפריד בין טענות ההגנה של המבקשים לבין התנהלותה העיסקית של סימה מול המשיבים, אין בכך לשנות מן המסקנה כי טענות ההגנה של המבקשים כנגד אכיפת ההסכם וטענות ההגנה של המבקשת כנגד ביצוע השיק, הן טענות קלושות הלוקות בחוסר בהירות.
26.
לאור האמור לעיל, איני סבורה כי נפלה שגגה
בקביעתו של
בית המשפט קמא לפיה יש להתנות את מתן הרשות להגן בטענות המבקשים כנגד אכיפת הסכם ההלוואה ובטענות המבקשת כנגד ביצוע השיק בהפקדת ערובה. יחד עם זאת, יש לבחון
האם
סכום הערובה במקרה שלפנינו
אינו
מסכל את מטרת תקנה 210 לתקנות ו
חוסם את זכות הגישה לערכאות העומדת למבקשים. שיקול הדעת של הערכאה הדיונית בסוגיה זו הינו רחב מאוד וערכאת הערעור תתערב רק במקרים נדירים אך, "אין לסכל את מטרת התקנה על ידי קביעת תנאים או ערובות שאין בכוחו של הנתבע לעמוד בהם" (עניין אלפי,
סעיף 7 לפסק דינו של כב' השופט טירקל). במסגרת קביעת התנאים על בית המשפט להתחשב "בסכום התביעה ובסיכויי ההגנה (עניין בן אבו, בעמ' 762-763). כן יבחן בית המשפט את יכולתו של הנתבע לעמוד בתנאים שנקבעו, על מנת שלא להפלות לרעה נתבע חסר יכולת ולמנוע ממנו להביא את הגנתו בפני
בית המשפט (ע"א 507/85 פנון נ' שטראוס חברה לשיווק (חש"ל) בע"מ, פ"ד מג(1), 106, 112-113 (1989); עניין בן אבו, בעמ' 763; ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41, 47 (2004))" (עניין עזבון הבי, סעיף 5 לפסק דינו של כב' השופט ג'ובראן).
27.
המבקשים 2-1 הינם זוג צעיר והורים לילדים קטינים. על הדירה שבבעלותם רובצת משכנתא והמשיבים הטילו עיקול על זכויות המבקשים בדירה זו. במסגרת הבקשה להטלת העיקול הצהירה המשיבה כי ידוע לה כי החייבים נמצאים "בקשיים כספיים ניכרים". בנסיבות אלה נראה כי בית המשפט קמא לא בחן כיאות את מצבם הכלכלי של המבקשים במסגרת שיקוליו לקביעת הערובה. בנסיבות אלו מן הראוי להפחית את סכום הערובה ולהעמידו על סך של 130,000 ₪, המאזן בין זכות המבקשים כי לא ינעלו בפני
הם שערי בית המשפט מחד, להיותה של ההגנה דחוקה מאידך.
28.
לסיכום, המבקש רשאי להתגונן כנגד ביצוע השטר ללא כל תנאי.
המבקשים רשאים להתגונן כנגד התביעה והמבקשת רשאית להתגונן כנגד ביצוע השטר בכפוף להפקדת הסך של 130,000 ₪, וזאת תוך 45 יום.


ניתן היום,
י"ז שבט תשע"ז, 13 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.













רעא בית משפט מחוזי 14865-11/16 חלי רחל קרן, מרדכי קרן, סימה חנוכה-עיכוב הליכים נ' שמחה גלסמן, פרחנה גלסמן (פורסם ב-ֽ 13/02/2017)