פסקי דין על מי הגליל - תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ | פסקי דין על מחמוד אבו סאלח

47585-08/16 א     15/02/2017




א 47585-08/16 מי הגליל - תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ נ' מחמוד אבו סאלח








בית משפט השלום בקריות



ת"א 47585-08-16 מי הגליל - תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ
נ' אבו סאלח


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
ד''ר שלמה מיכאל ארדמן


תובעים

מי הגליל - תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ


נגד


נתבעים

מחמוד אבו סאלח




פסק דין


בפני
"הודעה על הסכם פשרה" בתביעה אזרחית למתן צו מניעה בשל טענות "לגניבת מים" בניגוד לסעיף 127 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 (להלן: "חוק תאגידי מים וביוב"), ובניגוד לסעיף 11 לחוק מדידת מים, התשט"ו-1955.
בשלב ראשון הוגשה בפני
בקשה למתן

פסק דין
בהעדר הגנה. ביום 27.1.17 קבעתי כי בטרם מתן החלטה, תתייחס התובעת לשאלה, האם ההליך שננקט הינו נכון, נוכח העובדה כי במקרה כגון דא, לגביו מפנה התובעת להוראות עונשיות בכתב התביעה, קיים הליך ייחודי המוסדר בסעיף 129 לחוק תאגידי מים וביוב, המסדיר פניה לבית המשפט לפעולה מניעתית כאמור. הליך זה, לכאורה, בשל הימצאו בפרק העונשין שבחוק הינו הליך פלילי ולא הליך אזרחי (וראה: ת.א. (שלום נצרת) 51909-06-12 תאגיד כפרי גליל תחתון בע"מ נ' סעיד גבן [ניתן ביום 30.9.12]). ככל שאכן עסקינן בהליך פלילי (והשווה גם סעיף 400 לחוק העונשין, התשל"ז-1977), מעבר לעובדה כי ההליך שנפתח אינו נכון, עולה גם השאלה, האם בכלל ניתן ליתן בו סעד ללא נוכחות המשיב.
שאלה נוספת אליה ביקשתי מהתובעת להתייחס, הינה האם בכלל נדרש צו מניעה וממילא האם יש מקום לתיתו, נוכח סמכותה המפורשת של התובעת במקרים מעין אלה, לפעול על פי כלל 85 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בענין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011, לרבות אפשרותה לקבל גם סעד כספי, והאם העובדה שהתובעת נוקטת בהליך מניעתי בלבד, אינה שוללת ממנה בהעדר בקשה לפיצול סעדים את האפשרות לסעד כספי.

התובעת התבקשה להתייחס לשאלות האמורות עד ליום 15.2.17, כאשר קבעתי כי בהעדר התייחסות תימחק התביעה בהעדר עילה ומחוסר מעש.

התובעת לא פעלה על פי החלטתי האמורה ובמקום זאת הגישו כאמור הצדדים ביום 15.2.17 "הודעה על הסכם פשרה". על פי ההסכם הכלול בהודעה, הנתבע למעשה מסכים כי יינתן צו מניעה נגדו ומסכים לשלם הוצאות משפט לתובעת. אין כל התייחסות בהסכם הפשרה לחוב שנוצר לכאורה מגניבת המים, ככל שאכן היתה כזו כנטען בכתב התביעה.

אין בדעתי לאשר את "הסכם הפשרה", לא מבחינה דיונית ולא מבחינה מהותית, ואני אף סבור כי הסכם זה נוגד את תקנת הציבור והינו לכאורה בלתי חוקי בעליל.

ראשית, כפי שרמזתי כבר בהחלטתי הקודמת, אני סבור כי בקשה לצו מניעה בהקשר זה, נוכח הוראתו המפורשת של סעיף 129 לחוק תאגידי מים וביוב, הינה בקשה שיש להגישה בהליך פלילי ולא אזרחי. בנסיבות האמורות איני רשאי לאשר הסכם פשרה בהליך שלמעשה אינו קיים על פי הדין. יתר על כן, מטבע הדברים, אם עסקינן בהליך פלילי מדובר למעשה בהסדר טיעון, שבית המשפט גם אינו מחוייב לקבלו, אם הינו סבור כי נוגד את האינטרס הציבורי. אציין כי גם אילו הייתי מגיע למסקנה שעסקינן בהליך אזרחי שהוגש כדין, לא הייתי מאשר את ההסכם, מאחר ואני סבור כי הסכם זה נוגד את תקנת הציבור והינו לכאורה בלתי חוקי בעליל. על הטעמים לכך אעמוד מייד.

תאגיד מים וביוב דוגמת התובעת הינו תאגיד סטטוטורי הפועל כרשות ציבורית ולא כעוסק פרטי (ראה: עע"מ 2978/13 מי הגליל – תאגיד הביוב האזורי בע"מ נ' יונס [ניתן ביום 23.7.2015]). רשות ציבורית מחוייבת לגבות תשלומים המגיעים לה על פי דין ואינה רשאית לוותר עליהם בהעדר הסמכה מפורשת לכך בחוק. ככל והגיעה להסכם שמשמעותו ויתור על סכומים מעין אלה, ויתור זה הינו בגדר הסכם בלתי חוקי הנוגד את תקנת הציבור, ובית המשפט לא יאשרו (ראה: ע"א 7368/06 דירות יוקרה בע"מ נ' ראש עירית יבנה [ניתן ביום 27.6.11]). כפי שעמדתי על כך בהחלטתי הקודמת, על פי כלל 85 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בענין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011, זכאית התובעת לתשלום בגין גניבת מים. מדובר למעשה בעבירה פלילית על פי סעיף 400 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, כאשר למעשה ככל וצודקת התובעת בטענותיה, הנתבע עשה עושר ולא במשפט על חשבון הציבור והשתמש במים מבלי לשלם עבורם. אישור הסכם פשרה אזרחי בנסיבות אלה, שמתייחס לצו מניעה בלבד, עלול בעתיד לשמש טענה בידי הנתבע כי נוכח העובדה שלא התבקש פיצול סעדים כנדרש בתקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מנועה התובעת מלחייב את הנתבע לשלם תמורת המים שנלקחו על ידו שלא כדין.

משכך, אין בדעתי לאשר הסכם פשרה כמבוקש על ידי הצדדים. הסכם פשרה זה נגוע באי חוקיות ברורה והוא נוגד את האינטרס הציבורי.

אני מוחק את התביעה מהטעם שההליך בו נקטה התובעת אינו נכון.

פסק דיני זה ישלח לצדדים, וכן לפרקליטות מחוז חיפה (פלילי) (נוכח החשד לביצוע עבירה פלילית), וכן לממונה מטעם הרשות הממשלתית למים וביוב, רשות המים, שד' רוטשילד 8 תל אביב.





ניתן היום,
י"ט שבט תשע"ז, 15 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 47585-08/16 מי הגליל - תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ נ' מחמוד אבו סאלח (פורסם ב-ֽ 15/02/2017)