פסקי דין על אולמי אחים סעיד אל-דאהוד | פסקי דין על טארק סעיד | פסקי דין על תאמר סעיד | פסקי דין על אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ

16910-01/16 א     15/02/2017




א 16910-01/16 אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ, טארק סעיד, תאמר סעיד נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ








בית המשפט המחוזי בחיפה



ת"א 16910-01-16 אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ
נ' אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ
ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני




בפני

כבוד השופטת
אורית וינשטיין


המבקשים:

1. אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ

2. טארק סעיד

3. תאמר סעיד

ע"י ב"כ עו"ד ויקטור מנסור

נגד

המשיבה:
אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יובל אדלר
ו/או עדי ערמן

ממשרד בן-ארי פיש סבן ושות'.


החלטה

פתח דבר ורקע עובדתי
:
1.
המבקשים, הנתבעים בתובענה שבכותרת (להלן – הנתבעים), הגישו ביום 14.2.17 בקשה לדחיית מועד דיון ההוכחות הקבוע ליום 19.2.17 (להלן – בקשת הדחייה), זאת, מן הטעם שהוגשה על ידם בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטתו של בית משפט זה מיום 4.2.17 (להלן – ההחלטה).
2.
ההחלטה ניתנה בעקבות בקשת המשיבה, התובעת בתובענה דנן (להלן – התובעת), אשר עתרה להוצאה מתיק בית המשפט של חוות דעת של רו"ח בוטרוס שחאדה ושל רו"ח שגיא בן שלוש שהוגשו מטעם הנתבעים וכן של מסמכים שצורפו לתצהיר העדות הראשית של הנתבע מס' 2, מר טארק סעיד
.
3.
בהחלטה נקבע כי הגשת חוות הדעת הנ"ל ע"י הנתבעים, אשר מתבססות על דוחותיה הכספיים של התובעת – אינן עולות בקנה אחד עם החלטתו של בית משפט זה מיום 8.8.2016 כמו גם עם החלטתו של בית המשפט העליון – כבוד השופט י' עמית – מיום 9.11.2016 במסגרת רע"א 6955/16 (שהוגשה על ההחלטה מיום 8.8.16) – אשר קבעו כי דוחות כספיים ומאזנים של התובעת אינם רלבנטיים, בנסיבות הקונקרטיות של התובענה דנן, ועל כן לא ישמשו לשם הוכחת קיומו של מוניטין לתובעת בשם המסחרי "אולמי דאוד", שהוא נשוא המחלוקת שבתביעה.
4.
בהחלטה נקבע כי התנהלות הנתבעים בהגשת חוות הדעת מטעמם אינה מתיישבת עם ההחלטה מיום 8.8.16 אשר קבעה את העדר הרלבנטיות של הדוחות הכספיים של התובעת לעניין נשוא התובענה ויש בה משום התרסה בוטה כלפי החלטתו של כבוד השופט עמית.

עוד הובהר בהחלטה כי טעם נוסף להוצאת חוות הדעת מתיק בית המשפט נעוץ בכך שהנתבעים מעלים טענות עובדתיות חלופיות, בניגוד לדין (תקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984), וכי טענת הנתבעים בכתב הגנתם לפיה אין בידי התובעת מוניטין בשם המסחרי "אולמי דאוד" עומדת בסתירה לטענתם המרכזית בכתב הגנתם לפיה רכשו מהתובעת את המוניטין בשם המסחרי "אולמי דאוד" יחד עם רכישת נכס המקרקעין עליו עומד אולם האירועים.
5.
באשר ליתר המסמכים שהתבקשה הוצאתם ואשר צורפו כנספחים לתצהיר העדות הראשית של הנתבע 2 – נקבע בהחלטה כי באיזון הראוי בין זכויותיהם הדיוניות והמהותיות של הצדדים, הרי שמסמכים שלא גולו על ידי הנתבעים במסגרת הליך גילוי המסמכים – יוצאו מתצהירו של הנתבע 2,
ואילו מסמכים אשר מצויים בשליטתה של התובעת או צילומים של אולם האירועים – חרף העובדה שלא גולו בתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעים – יוותרו כנספחים לתצהיר הנתבע 2, הכל כמפורט בסעיף 11 להחלטה.
טענות הנתבעים בבקשת הדחייה:
6.
הנתבעים הודיעו בבקשת הדחייה כי הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על ההחלטה. לגישת הנתבעים בבקשת הדחייה, ההחלטה אינה דיונית במהותה אלא בעלת השלכות מהותיות על התובענה כולה, על חקירת עדי התובעת, לרבות המומחה מטעמה, ועל מסמכים שיוגשו כראיה במהלך חקירת עדי התביעה.

עוד נטען על ידי הנתבעים בבקשת הדחיה כי הם מאמינים שיש סיכוי טוב שבקשת רשות הערעור על ההחלטה תתקבל, ועל כן וככל שלא יידחה דיון ההוכחות יהא צורך בשמיעת ראיות מחדש ואף עשוי להינתן

פסק דין
כאשר בבית המשפט העליון עדיין תהא תלויה ועומדת בקשת רשות הערעור.
7.
לפיכך, טוענים הנתבעים כי מן הדין להמתין להחלטתו של בית המשפט העליון בבקשת רשות הערעור וכי אי דחיית מועד ההוכחות עלול לסרבל את ניהול התובענה ולסבכה שלא לצורך, כאשר מנגד, דחייה של כשלושה חודשים, אין בה כדי להסב נזק למי מן הצדדים.

עוד טענו הנתבעים במסגרת בקשת הדחיה גם טענות באשר למהותן של ראיות, לרבות חוות דעת מומחה מטעם התובעת ולשיטה בה נקט במסגרת חוות דעתו, אשר לגישתם גם בעניין זה "יצטרך בית המשפט העליון להכריע".
עמדת התובעת:
8.
התובעת מתנגדת לבקשת הדחייה. במכתב התגובה שנשלח ע"י ב"כ התובעת לב"כ הנתבעים, מיום 14.2.17, ואשר צורף לבקשת הדחייה, נטען כי היה על הנתבעים לפנות בבקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט העליון ככל שסברו כי אין מקום לקיים את דיון ההוכחות בשל הגשת בקשת רשות הערעור.
לטענת התובעת, העובדה כי הנתבעים בחרו שלא לפעול כך נובעת מכך שידעו כי בית המשפט העליון ידחה בקשתם ולו מחמת השיהוי בהגשתה (10 ימים לאחר מתן ההחלטה ו- 5 ימים לפני דיון ההוכחות) כמו גם בשל סיכוייה הנמוכים של בקשת רשות הערעור להתקבל.
9.
התובעת מתנגדת לעיכוב נוסף בבירור התביעה. לגישתה, לא יכול להיגרם לנתבעים כל נזק כתוצאה מקיום ישיבת ההוכחות במועד הקבוע, וממילא לא נטען לנזק שכזה. בנוסף, גם אם בסופו של יום תתקבל בקשת רשות הערעור – הרי שניתן יהיה להשלים הגשת ראיות וחקירות עדים.
דיון והכרעה:
10.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני מוצאת כי אין מקום להיעתר לבקשת הדחייה ויש לקיים את דיון ההוכחות במועד שנקבע.
11.
מבלי לחוות דעתי באשר לסיכויי קבלתה של בקשת רשות הערעור, אינני מוצאת כי ייגרם נזק כלשהו ככל שדיון ההוכחות בתובענה זו יתקיים במועד שנקבע, ההיפך הוא הנכון.

מדובר בתביעה שהוגשה לבית משפט זה לפני למעלה משנה – בינואר 2016. מועד הוכחות אחד כבר בוטל ונדחה למועד הנוכחי, וזאת בשל הגשת תצהיר הנתבעים וחוות הדעת מטעמם כמות שהוגשו, באופן שפורט בהחלטה. אין צורך להכביר מילים בדבר הצורך לקיים דיוני הוכחות במועדם הן מפאת החשיבות בקידום ניהולה של התביעה והן מחמת הצורך למנוע השחתת זמנם של בעלי דין שנערכו לדיון ההוכחות כמו גם השחתת זמן שיפוטי יקר.

זאת ועוד, אין ולא קיימת כל מניעה לדון בדיון ההוכחות בטענה המרכזית נשוא התביעה, קרי: עמדת התובעת כי לא נתנה ולא מכרה לנתבעים זכות שימוש בשם המסחרי "אולמי דאוד" במסגרת מכירת אולם האירועים לנתבעים; לעומת עמדת הנתבעים כי רכשו את אולם האירועים כולל המוניטין של התובעת בשם המסחרי "אולמי דאוד".

לפיכך, קיום דיון ההוכחות יהא בו משום ניצול נכון ויעיל של הזמן השיפוטי בקידום ניהולה של התביעה דנן. שהרי אין בה בבקשת רשות הערעור – לו גם תתקבל – כדי לייתר הצורך בבירור העובדתי של הטענה המרכזית הנ"ל שבתביעה.
12.
מנגד, אכן, ייתכן כי ככל שתתקבל בקשת רשות הערעור יהא צורך בהשלמת חקירות עדים. אולם איני רואה באפשרות זו כנימוק ממשי דיו לצורך דחיית דיון ההוכחות הקבוע.
חוות הדעת והמסמכים שהוריתי בהחלטה על הוצאתם מתיק בית המשפט – ואשר בעניינם הוגשה בקשת רשות הערעור - מתייחסים, רובם ככולם, לטענתם העובדתית החלופית של הנתבעים באשר להעדר קיומו של מוניטין לתובעת בשם המסחרי "אולמי דאוד".
היה ותתקבל בקשת רשות הערעור - לכל היותר, יידרש דיון הוכחות נוסף, להשלמת חקירות עדים ולשמיעת העדים המומחים, אך לא יהא בכך כדי להפוך את דיון ההוכחות הקבוע ליום 19.2.17 לא לחסר משמעות או מיותר ואף לא למסורבל או מסובך.
13.
אשר על כן, לגישתי האיזון הנכון בין זכויותיהם הדיוניות והמהותיות של שני הצדדים – הן זכותה של התובעת לעמוד על קידום הניהול היעיל והענייני של תביעתה, והן זכותם של הנתבעים לבקש לערער על החלטותיו של בית משפט זה – ובשים לב לעובדה כי לנתבעים לא ייגרם כל נזק אם יתקיים דיון ההוכחות במועדו, לעומת הנזק שייגרם עקב העיכוב הנוסף והשיהוי בבירור התובענה – מוביל לתוצאה לפיה יש לדחות את בקשת הדחייה.

לפיכך, דיון ההוכחות הקבוע ליום 19.2.17 – יתקיים במועדו. הצדדים ייערכו בהתאם ויתייצבו בשעה היעודה.

המזכירות תשלח החלטה זו בדחיפות לב"כ הצדדים ותוודא קבלתה.
ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ז, 15 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 16910-01/16 אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ, טארק סעיד, תאמר סעיד נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/02/2017)