פסקי דין על דוד סלומון פלס | פסקי דין על רכבת ישראל בע"מ

50253-01/17 סעש     13/02/2017




סעש 50253-01/17 דוד סלומון פלס נ' רכבת ישראל בע"מ








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

סע"ש 50253-01-17


13 פברואר 2017
לפני:
כב' הרשמת מרב חבקין

התובע
:



דוד סלומון פלס


-

הנתבע
:



רכבת ישראל בע"מ


החלטה
לאחר שעיינתי בבקשת המבקש
לפטור מאגרה (להלן- הבקשה), בתצהיר המשלים שהוגש, במסמכים שצורפו ובכתב התביעה מצאתי כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה,
ואלה טעמיי:

1.
התנאים להענקת הפטור מתשלום אגרה מפורטים בתקנות בית הדין לעבודה (אגרות
)
, השתס"ח -2008 (להלן: "התקנות"), כדלקמן:

"12(א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד."

2.
עולה מהאמור, כי על בית הדין לבחון הן את יכולתו של המבקש לשלם אגרה והן את השאלה, האם ההליך מגלה עילה, וכל זאת על פי הקריטריונים שנקבעו
בתקנה 12
לתקנות. מדובר בשני תנאים מצטברים, אשר נטל ההוכחה ביחס אליהם מוטל במלואו על המבקש פטור מאגרה (בש"א (ארצי) 675/09 פלקסר נגד נשיץ ברנדס, מיום 14/2/10).

3.
על פי הפסיקה, פטור מתשלום אגרה ניתן במקרים חריגים בלבד. בין היתר, נקבע בפסיקה, כי "על המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט את מלוא התמונה בנוגע למצבו הכלכלי" (
רע"א 7532/07
פרחי נגד בנק המזרחי טפחות בע"מ
, מיום 8/11/07).

4.
עוד נפסק, כי "בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להדחות מטעם זה בלבד" (
בש"א 128/89
מצא נגד מצא
, ניתן ביום 29/5/89).

5.
מהבקשה והמסמכים שצורפו לה, לא שוכנעתי שהמבקש חסר יכולת כלכלית באופן המונע ממנו לשאת בתשלום האגרה במסגרת הליך זה.

6.
נראה
כי המבקש לא פרש בפני
בית הדין את מלוא התמונה בדבר מצבו הכלכלי. כך, למשל, למבקש פיקדון בו הופקדו פיצויי הפיטורים שקיבל והיה מצופה כי יציג דפי הבנק המפרטים את יתרת הפיקדון נכון להיום.
המבקש הסתפק בהצהרה לגבי הסכום שקיבל וכן טען שעשה שימוש בסך של 50,000 ₪ לכיסוי יתרת חובה (מבלי לצרף אסמכתא) וצירף דפי בנק המעידים על משיכה מידי חודש מכספי הפיקדון מחודש יולי האחרון,
מבלי לציין מהו הסכום המצוי נכון להיום בפיקדון. מטעם זה בלבד היה ניתן לדחות את הבקשה.

7.
בנוסף, הכנסתו של המבקש היא אמנם נמוכה מהכנסתו טרם הפגיעה בעבודה, אך עדיין מדובר בסכום העולה על שכר המינימום. יתר על כן, ברשותו של המבקש דירה ורכב.


לעניין זה נקבע, כי "יכולתו הכספית של המבקש פטור אינה נבחנת על פי הכספים הזמינים העומדים לרשותו מידי חודש. יכולתו נבחנת גם על פי רכושו, בין רכוש בעין ובין רכוש כספי" (ראה
בש"א 4667/90
אלפסי נ' אלפסי
, ניתן 21/12/90).

8.
הוא הדין לגבי כספים בקופת גמל אשר קיימת אפשרות
למשוך מהקופה טרם המועד
תוך תשלום מס בהתאם לדין. כמו כן
ניתן לפנות בבקשת הלוואה לקופת הגמל והמבקש לא ציין האם מיצה אפשרות זו. פטור מאגרה אמור להיות המוצא האחרון ולא שוכנעתי כי מוצו האפשרויות האחרות העומדות למבקש.

9.
לסיכום, מהסיבות עליהן עמדתי לעיל, אני קובעת כי המבקש לא הוכיח שמצבו הכלכלי כה דחוק באופן שיצדיק
לפטור אותו מתשלום אגרה ובכך למעשה להזדקק לקופת הציבור.

10.
נוכח מסקנה זו איני נדרשת לבחון האם ההליך מגלה עילה.

11.
בשים לב לסכום הנדרש לתשלום וכן בהתחשב במצבו הרפואי של המבקש כמו גם נוכח התמונה העולה לגבי מצבו הכלכלי, מצאתי לנכון להתיר למבקש לשלם את האגרה ב-10 תשלומים חודשיים שווים ועוקבים כאשר הראשון בתוך 30 ימים מהיום ויתר התשלומים בהתאמה ב-15 לכל חודש.

12.
המזכירות תשלח למבקש שוברים מתאימים.

13.
משלא נדרשה תגובה אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז שבט תשע"ז,
(
13 פברואר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.







סעש בית דין אזורי לעבודה 50253-01/17 דוד סלומון פלס נ' רכבת ישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/02/2017)