פסקי דין על samlee khacharoen | פסקי דין על יורם עוזרי

31006-09/12 סעש     13/02/2017




סעש 31006-09/12 samlee khacharoen נ' יורם עוזרי








בית דין אזורי לעבודה בירושלים


סע"ש 31006-09-12




לפני:

כב' השופטת
שרה שדיאור
נציג
ציבור (עובדים)
מר שמואל ריבלין
נציג ציבור (מעסיקים)
מר אליעזר קלאי
התובע
:
samlee khacharoen

ע"י ב"כ: עו"ד טלי גונן



-

הנתבע
:

יורם עוזרי
ע"י ב"כ: עו"ד תמר אלימלך
פסק דין


לפני בית הדין תביעת התובע לתשלום הפרשי שכר מינימום, פיצויי פיטורים, שעות נוספות, עבודה ביום מנוחה, מענק שנתי, דמי הבראה, תוספת כלכלה והפרשות לקרן פנסיה.
הנתבע טען כי אינו חייב כספים לתובע; כי חלה התיישנות ביחס לתביעות המתייחסות לשנים 2003-2005 וכי שילם לנתבע בתקופת עבודתו סך של 30,000 ₪ בגין הוצאותיו השונות, וביקש לקזז סכומים אלו.

העובדות
1.
התובע עבד אצל הנתבע מיום 16.7.03 ועד ליום 10.12.08, למעט חופשת מולדת מיום 16.3.06 ועד ליום 8.5.06.
המחלוקת
1.
מה היה היקף העסקתו של התובע בתקופות השונות לרבות לעניין יום המנוחה השבועי.
2.
האם ביצע התובע שעות נוספות וככל שכן האם מגיעה לו תמורה בגינם ובאיזה שיעור. האם זכאי לתמורה בגין שעות שבת.
3.
האם זכאי התובע להשלמה לשכר מינימום.
4.
מה היו נסיבות סיום העסקתו והאם שולם לו תשלום בגין פיצויי פיטורים וככל שכן האם במלואו והאם זכאי להפרשים.
5.
האם הופרשו לתובע תשלומים בגין פנסיה והאם חייבים לו תשלומים בגין רכיב זה.
6.
האם זכאי התובע להפרשים בגין דמי הבראה.
7.
האם זכאי התובע לתשלום דמי כלכלה.
8.
האם זכאי התובע למענק שנתי.
9.
האם זכאי הנתבע לקיזוז ובאיזה סכום.

הכרעת הדין
היקף העסקת התובע
1.
התובע טען כי עבד 7 ימים בשבוע. בקיץ עבד משעה 5:00 עד שעה 18:00, עם הפסקה של 5 שעות, ובסך הכל עבד 8 שעות ביום. בחורף עבד משעה 06:00 עד שעה 18:00 עם הפסקה של חצי שעה, כך שעבד 11.5 שעות ביום.
2.
הנתבע טען שהתובע קיבל יום מנוחה שבועי, ולא עבד 7 ימים בשבוע. כמו כן טען כי התובע דיווח על שעות וימי העבודה מדי חודש, חתם על רישומי נוכחות וקיבל שכר בהתאם לדיווח.
3.
אשת הנתבע, הגב' דבורה עוזרי הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה ולפיו "התובע דיווח למנהל העבודה בכל חודש על שעות העבודה וימי העבודה. רישומי הנוכחות נחתמו על ידו ומשכורתו שולמה בהתאם (סעיף 7 לתצהיר הגב' עוזרי).
4.
הנתבע צרף לתצהירו דו"חות נוכחות חתומים.
5.
במסגרת חקירתו הנגדית אישר התובע כי חתם על חלק מדו"חות הנוכחות, כך לדוג' ביחס לחודש 6/07. ביחס לחודשים 6/08 ו- 2/08 טען כי החתימה "דומה" לחתימה שלו. ביחס לדו"ח הנוכחות לחודש אפריל 08 טען התובע: "לא אני חתמתי. יש חבר שהוא חותם בשבילי".
6.
מהאמור עולה כי התובע נדרש לחתום על דו"חות הנוכחות והוא חתם עליהם, או שחברו חתם בשמו ובהסכמתו.
7.
חרף האמור, במסגרת ישיבת ההוכחות מיום 8.2.15 טען ב"כ התובע לראשונה, כי מספר ימים לפני ישיבת ההוכחות נפגש עם התובע וקיבל ממנו מסמכים מקוריים הכוללים שני דוחות נוכחות, שני כרטיסי נוכחות ואוסף של העברות בנקאיות. לטענת התובע, מדובר במסמכים משעון נוכחות של הנתבע.
8.
הנתבע טען כי הכרטיסים אינם מוכרים לו, לא צוין עליהם חודש ושנה או תאריך, כל אחד יכול להכינם וכי לא היתה לו מכונה שבה ניתן להדפיס כרטיסי נוכחות. הנתבע לא התנגד להגשת העתק העברות הבנקאיות.
9.
התובע בעדותו סתר עצמו ביחס לכרטיס הנוכחות:
"ש. הכרטיס היה אצלך בכיס.
ת. כן. בבית.
ש. בבוקר כשיצאת לקחת את הכרטיס מהבית ומחתים במכונה.
ת. מתי שאני עובד?
ש. חוזרת על השאלה.
ת. בקשר לכרטיס – ליד המכונה יש מקום לשים את הכרטיס.
ש. באת ושמת את הכרטיס בצד או מלמעלה.
ת. מלמעלה.
ש. בחזרה מה עשית.
ת. לוקח את הכרטיס מחתים ומחזיר למקום".
10.
מהאמור עולה כי התובע סתר עצמו בכך שבתחילה טען שהכרטיס היה אצלו בכיס, בבית. אך לאחר מכן טען שלאחר החתימה היה משאיר את הכרטיס במקום שיועד לשם כך, ליד המכונה.
11.
נוכח טענת התובע, שהועלתה לראשונה במסגרת ישיבת ההוכחות, לפיה לא כל דו"חות הנוכחות הידניים נחתמו על ידו, הנתבע הגיש חוות דעת מומחה מטעם הגרפולוגית דבורה הראל.
12.
מחוות הדעת המפורטת מיום 5.3.15 עולה כי מסקנת המומחית היא: "
1.
הריני קובעת בדרגת בטחון די גבוהה (4.5 מתוך 5) כי החתימות על המסמכים שבטיעון אכן נחתמו על ידי מר
samkee khachroen
. דרגת הביטחון אינה הגבוהה ביותר האפשרית, שכן נמסרו רק שלוש דוגמאות חתימה להשוואה. אולם ההסתמכות על חתימות מקוריות ובהגדלות המתאימות, אפשרה עמידה על ניואנסים דקים ואישיים של אופן חתימתו.
2.
אף שנמסר לי כי מר
samkee khachroen
העיד כי חתם על שני כרטיסי הנוכחות אשר סומנו כמסמכים 9-10 ברשימת המסמכים שנבדקו, לא מצאתי כל דמיון בין חתימותיו להשוואה לבין החתימות המופיעות במקום המיועד לשמו על הכרטיסים הללו".
13.
הגרפולוגית הראל נחקרה בחקירה נגדית מפורטת, אולם עדותה לא נסתרה והותירה רושם אמין.
14.
כאמור, התובע העלה את הטענה בדבר כרטיסי נוכחות אלקטרוניים לראשונה במסגרת ישיבת ההוכחות, מבלי שניתן כל הסבר לכבישת הטענה עד לאותו מועד. התובע סתר עצמו ביחס למיקום שמירת הכרטיס, ואישר שנדרש לחתום על דו"חות נוכחות ידניים. הנתבע הכחיש שהייתה מכונה להעברת כרטיס נוכחות. עדות הגרפולוגית מחזקת את טענות הנתבע שכן מאשרת שדו"חות הנוכחות הידניים נחתמו על ידי התובע, ואילו כרטיסי הנוכחות שהוגשו במסגרת ישיבת ההוכחות, לא נחתמו על ידו כלל.
15.
נוכח כל האמור, הוכח
כי לא הייתה אצל הנתבע מכונה להחתמה אלקטרונית של כרטיסי נוכחות ויש להסתמך על הדו"חות הידניים שנחתמו על ידי התובע בלבד.
16.
מדו"חות הנוכחות החתומים כאמור עולה כי התובע לא עבד 7 ימים בשבוע כפי שטען, אלא 6 ימים ובדרך כלל עבד 8 או 10 שעות.
17.
זאת ועוד, בניגוד לטענת התובע לפיה עבד 7 ימים בשבוע במשך כל תקופת עבודתו, כאשר נשאל בחקירתו הנגדית השיב:
"ש. לפעמים, היית חמש שנים בישראל, יצאת לבלות בת"א עם החברים, או בטבריה?
ת. יכול להיות.
...
ש. אתה אומר שעבדת חמישה (צ"ל שבעה) ימים בשבוע, 365 ימים בשנה, אם היה לך לפחות ארבעה ימים חופש כפי שאמרת לעיל.
ת. כשאמרתי שבעה ימים בשבוע, לא התכוונתי גם לימי חופש
(עמ' 21 שו' 3-19)(דגש שלי ש.ש.).
18.
נוכח הסתירות בגרסתו, עדותו הכבושה וקיומם של דוחו"ת מקוריים הסותרים גרסתו, מתקבלת גרסת הנתבע והתביעה להפרשי שכר מינימום - נדחית.
19.
טענות התובע בדבר עבודה ביום המנוחה השבועית נדחות אף הם, שכן מעיון בדו"חות הנוכחות החתומים שהוגשו עולה כי התובע עבד ששה ימים בשבוע, ולמעט מקרים בודדים, לא עבד בשבת.
20.
נוכח האמור, התובע לא הרים את הנטל המוטל על כתפיו והתביעה לתשלום בגין אי תשלום שכר ראוי עבור עבודה ביום מנוחה שבועי – נדחית אף היא.
שעות נוספות
21.
התובע טען כי במהלך תקופת עבודתו נדרש לעבוד שעות נוספות רבות מדי יום. בחודשים אוקטובר עד פברואר עבד 3.9 שעות נוספות מדי יום חול ו-6.5 שעות נוספות בכל יום שישי. בחודשים מרץ-יוני עבד התובע 0.4 שעות נוספות מדי יום חול ו-3 שעות נוספות בכל יום שישי. התובע טען כי זכאי לתשלום גמול בגין שעות נוספות בסף 17,163 ₪ ולאחר חישוב הפרשי הצמדה וריבית עתר לתשלום סך של 24,173 ₪.
22.
הנתבע טען כי התובע עבד בהתאם לדו"חות הנוכחות החתומים שהוגשו.
23.
כאמור, טענות התובע בדבר ימי ושעות העבודה נדחו בשל חוסר עקביות בגרסתו.
24.
התקבלה טענת הנתבע לפיה ימי ושעות העבודה היה בהתאם לדו"חות הנוכחות הידניים.
25.
עוד הוכח מתלושי השכר כי הנתבע שילם עבור שעות נוספות הן לפי תעריף 125% והן לפי תעריך 150%. דהיינו כשהיה התובע זכאי להן קיבל תמורתן.
26.
הנתבע הוכיח כי שילם עבור שעות נוספות.
27.
התביעה לתשלום גמול שעות נוספות נדחית.
פיצויי פיטורים
28.
התובע טען כי ביום 10.12.08 לא חודשה לו אשרת העבודה ולפיכך סיים את העסקתו בארץ וכי בהתאם לפסיקה מדובר בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים (עב' 3664/03 גברילש בוגדן נ' ר.מ.ט. ואח'). לטענתו היה זכאי לסך של 26,359 ₪ ולא קיבל תשלום עבור פיצויי פיטורים.
29.
הנתבע טען כי התובע היה זכאי לפיצויי פיטורים בסך של 18,810 ₪ וכי קיבל סכום זה מאשת הנתבע במלואו ואף ביתר. לאחר שהתובע קיבל את התשלום כתב וחתם הצהרה בשפה התאית, ביום 10.12.08, ולפיה אין לו כל תביעות כלפי הנתבע (נספח ו' לתצהיר הנתבע).
30.
התובע אישר שכתב וחתם על מסמך העדר התביעות (עמ' 17 שו' 8-15) וכן אישר שהבין על מה חתם (עמ' 18 שו' 2-3).
31.
אשת הנתבע מסרה בעדותה בבית הדין כי נתנה לתובע בשדה התעופה סך של 19,200 ₪, הכוללים את פיצויי הפיטורים בסך 18,810 ₪ ותשלום בגין הפרשות לפנסיה בסך 382 ₪ (שאותם עיגלה כלפי מעלה), החתימה את התובע על כתב ויתור שקיבלה מחברת "שני א.ד.א.", חברת כוח אדם שדרכה הזמינה אשת הנתבע עובדים למשק והסבירה לתובע את הרכיבים שבגינם קיבל את התשלום (עמ' 40 שו' 12-25).
32.
התובע אישר שקיבל תשלום מאשת הנתבע בשדה התעופה. אך כשנשאל לגבי הסכום השיב:
"ש. דבורה עוזרי נתנה לך כסף בשדה תעופה? כמה?
ת. כן, ... (העד מהרהר) באמת אני לא זוכר, 3,000 ₪, אני לא בטוח"
(עמ' 21 שו' 1-2, ההדגשה שלי ש.ש.).
33.
התובע לא נתן כל הסבר לכך שלא ציין את דבר הפגישה עם אשת הנתבע ביום הטיסה ואת קבלת הכסף (עמ' 17 שו' 24-25).
34.
התובע טען כי חתם על מסמך העדר התביעות כיוון שאחרת לא היה מקבל את השכר עבור החודש האחרון לעבודתו, אולם מתיאור הדברים עולה כי קיבל את הכסף ורק לאחר מכן התבקש לחתום על טופס העדר התביעות. התובע בעדותו לא קישר כלל בין החתימה על המסמך לבין קבלת הכסף ולא טען כי נאמר לו שאם יסרב לחתום, לא יקבל את כספו:
"ש. אתה פגשת את דבורה בשדה התעופה ביום הטיסה, והיא נתנה לך כסף ואתה חתמת על העדר תביעות שחתום בשפה התאית.
ת. נכון

(עמ' 17 שו' 21-23).
35.
נוכח האמור, הנתבע הוכיח שהתובע קיבל בשדה התעופה, טרם עזיבתו את הארץ, את פיצויי הפיטורים.
36.
הצדדים לא הבהירו את הבסיס לחישוב פיצויי הפיטורים הנטען. תלושי השכר הרלוונטיים לא צורפו לכתב התביעה ומשכך לא ניתן היה לערוך את החישובים.
37.
נוכח האמור, התובע לא הרים את הנטל המוטל בעניין אי קבלת פיצויי פיטורים, ההיפך, עדות התובע תמכה בגרסת אשת הנתבע כי שילמה לו בשדה התעופה את מלוא הפיצויים ועל כן חתם לה בשפתו. התביעה בגין פיצויי פיטורים
נדחית בין היתר מאחר ושולמו לו.
הפרשות לפנסיה
38.
התובע טען כי הנתבע לא הפריש עבורו סכומים לקרן הפנסיה, וכי היה עליו להפריש בהתאם להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה, מהיום הראשון לעבודתו אצל הנתבע. בגין רכיב זה עתר התובע לתשלום סך של 12,849 ₪, ולאחר הצמדה וריבית, סך של 19,195 ₪.
39.
הנתבע טען כי התובע היה זכאי לסך של 382 ₪ בהתאם לצו ההרחבה והוראות התמ"ת, וכי תשלום זה הועבר לנתבע בשדה התעופה, יחד עם תשלום פיצויים הפיטורים.
40.
אין מחלוקת כי הנתבע לא הפריש לתובע סכומים לקרן הפנסיה בתקופת העבודה.
41.
על רכיב זה חלה תקופת התיישנות ביחס לתשלומים שלפני חודש 09/05. התובע לא הפחית את התקופה שהתיישנה בגין רכיב זה, וזאת בשונה מרכיבים אחרים.
42.
נוכח האמור, התובע זכאי לסך של 7,423.24 ₪.
43.
הנתבע לא הבהיר את החישוב שביצוע ולפיו היה התובע זכאי לסך של 382 ₪ בלבד, וטען כי אשתו שילמה לתובע סכום זה בלבד בגין ההפרשות לפנסיה. עדותם של התובע ואשתו היה מהימנה ומשכך מתקבלת.
44.
נוכח האמור, התובע זכאי לסך להפרש של 7,041.24 ₪ בגין תשלום חלף הפרשה לקרן פנסיה.
דמי הבראה
45.
התובע טען כי לא קיבל דמי הבראה כלל ולאחר הפחתת תקופת ההתיישנות, עתר לתשלום סך של 5,194 ₪.
46.
הנתבע טען כי שילם לתובע בגין רכיב זה, כעולה מתלושי השכר שהוגשו.
47.
לא הוגשו כל תלושי השכר הרלוונטיים.
48.
מעיון בתלושי השכר עולה כי לפחות מחודש 2/08 הנתבע שילם לתובע מדי חודש סך של 144.55 ₪ עבור דמי הבראה. כמו כן, בחודש 3/07 שילם הנתבע סך של 1,402 ₪ עבור דמי הבראה. סה"כ שולם לתובע בגין רכיב זה סך של 2,992.05 ₪.
49.
התובע היה זכאי לדמי הבראה בסך של 5,194 ₪. מאחר
שהנתבע הוכיח ששילם עבור דמי הבראה סך של 2,992 ₪ כאמור לעיל, הנתבע ישלם לתובע הפרש בסך של 2,202 ₪ עבור יתרת דמי הבראה.
דמי כלכלה ומענק שנתי
50.
התובע טען כי בהתאם להסכם הקיבוצי וצו ההרחבה, היה זכאי לתשלום סך של 4 ₪ לכל יום עבודה בפועל הן בגין דמי כלכלה והן בגין מענק שנתי. בגין דמי כלכלה עתר התובע לתשלום סך של 4,380 ₪. בגין מענק שנתי טען לסך של 3,752 ₪. מעיון בנספח 6 לכתב התביעה עולה כי הפער בין הסכומים נובע מכך שהתובע חשב מספר ימי עבודה שונה בגין כל אחת מהזכויות. בגין דמי כלכלה חישב התובע לפי 28 ימי עבודה (בחודשי פברואר) לבין 31 ימים. התובע לא חישב ימי עבודה בפועל, אלא ימים בחודש. ולפיכך יש לקחת בחשבון סך של 3,752 ₪ הן בגין התביעה לדמי כלכלה והן בגין התביעה למענק שנתי.
51.
הנתבע טען כי אינו חייב תשלום לתובע בגין רכיבים אלו, בשל טענת קיזוז, כיוון ששילם עבור הוצאות התובע, כגון חשמל, גז מגורים ועוד, בסך כולל של 30,000 ₪, וכן טען כי חלה התיישנות ביחס לרכיבים אלו עבור שנים 2003-2005.
52.
יצוין כי מנספח 6 לכתב התביעה עולה כי התובע הפחית מתביעתו את תקופת ההתיישנות, עד סוף אוגוסט 2005.
53.
הנתבע לא טען כי מדובר בזכות נלווית שאינה ניתנת לפדיון.
54.
מעבר לצורך יצוין כי רכיב של מענק שנתי מכח צו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בענף החקלאות נדון במסגרת עע (ארצי) 1697-07-12 צאלח רגא אבו צפטט נ' ר.ל.פ.י חקלאות בע"מ ונקבע כי "אין המדובר ב'זכות נלווית', אלא בתוספת לשכר, ובתור שכזו ההלכות שעניינן 'פדיון' אינן רלוונטיות אליה".
55.
ביחס לדמי כלכלה נקבע בע"ע 1697-07-12 שלעיל: "הזכות לדמי כלכלה היא זכות להחזר הוצאות, הגם שאינה טעונה הוכחת ההוצאה בפועל".
56.
בנסיבות אלה, לא מדובר בזכויות שאינן ניתנות לפדיון בסיום יחסי העבודה.
57.
הנתבע ישלם לתובע סך שך 3,752 ₪ עבור דמי כלכלה וכן ישלם הנתבע סך של 3,752 ₪ בגין מענק שנתי

.
קיזוז
58.
הנתבע טען כי אם תתקבל התביעה נגדו, הרי שיש לקזז סך של 30,000 ₪ מסכום התביעה שיתקבל.
59.
הנתבע צרף העתקי חשבוניות בגין הוצאות (נספח ז' לתצהיר התובע).
60.
מעיון בחשבוניות עולה כי הנתבע שילם למושב רועי סך של כ-2,000 ₪ לחודש עבור "חשמל רחובות, מים לתאילנדים, חשמל לתאילנדים, אחזקת מבנה לתאילנדים, אחראי תאילנדים ונקיון מגורי תאילנדים. אין המדובר בהוצאות לתובע זה בלבד. זאת ועוד, מעיון בתלושי השכר של התובע עולה כי מדי חודש הופחת משכרו של התובע סך של 202 ₪ או 186.1 ₪ עבור "שווי מגורים".
61.
בנסיבות אלו, הנתבע לא הוכיח את סכום הקיזוז לו טען, ומשכך טענה זו נדחית.
סוף דבר:
62.
הנתבע ישלם לתובע את הסכומים הבאים, בגין הרכיבים להלן:

א.
בגין דמי הבראה סך של 2,202 ₪.

ב.
בגין דמי כלכלה סך של 3,752 ₪.

ג.
בגין הפרשה לפנסיה סך של 7,041 ₪

ד.
בגין מענק שנתי סך של 3,752 ₪.
63.
סך הכל ישלם הנתבע לתובע סך של 16,747 ₪.
64.
בנוסף ישלם הנתבע שכר טרחת ב"כ התובע בסך 2,500 ₪.
65.
סכומים אלו ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן ישאו בהפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועל למועד התשלום בפועל.
ניתן היום, י"ז שבט תשע"ז, (13 פברואר 2017
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.








נציג ציבור עובדים


נציג ציבור מעסיקים

שרה שדיאור
, שופטת








סעש בית דין אזורי לעבודה 31006-09/12 samlee khacharoen נ' יורם עוזרי (פורסם ב-ֽ 13/02/2017)