פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי | פסקי דין על זיאד גאבר

5251-03/16 בל     12/02/2017




בל 5251-03/16 המוסד לביטוח לאומי נ' זיאד גאבר








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 5251-03-16


12 פברואר 2017

לפני
:

כב' השופטת
רוית צדיק

ה
מבקשים
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יעקובי
-

ה
משיבים
זיאד גאבר
ע"י ב"כ: עו"ד גרד




פסק דין


1.
בפני
י ערעור כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 5/1/16
(להלן – הוועדה) אשר קבעה למשיב דרגת נכות יציבה בשיעור של 60% החל מיום 1/3/15.

תמצית העובדות-
2.
המשיב, יליד 1962, נפגע ביום 26/10/14 בעין ימין
בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה.

3.
ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה ביום 28/10/15 כי נכותו הרפואית היציבה
של המשיב היא בשיעור של 40% לפי פריט 52(1)(ד) לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות
הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956
(להלן – התקנות). בנוסף הפעילה הוועדה את תקנה 15 לתקנות כך שדרגת הנכות היציבה הועמדה על שיעור של 60%.

4.
על החלטה זו הוגש ערר מטעם המערער בהליך זה. בערר נטען כי לא קיימת פגיעה בעין שמאל וניתן להעניק נכות עד לדרגת הנכות בגין עקירת עין.

5.
הוועדה התכנסה בהתאם לערר,
ערכה
בדיקה וציינה את הממצאים הבאים:
"מצב אחרי חבלה פרפורציה של עין ימין. חדות ראיה בעין ימין....
עין שמאל חדות ראיה 6/18 עם תיקון משקפיים בעין שמל קרנית זכה
ירוד מוקולארי מתחיל הרשתית צמודה. דיסקה
תקינה.
הוועדה
עיינה במסמך ד"ר
אחמד 20.11.15 ובמסמכים מבי"ח מאיר מתאריכים שונים".

6.
הוועדה סיכמה כך :
"הוועדה דוחה את ערר המוסד.
הוועדה מאשרת התעודה מעבר ל-91 יום.
הנכות בעיניים נקבעת ע"י ראייה דו עינית ומאחר והראייה בעינו הטובה שלא נפגעה בתאונה היא 6/18 (ולא 6/6) לכן אחוזי הנכות הם 40%
".

7.
כמו כן הוועדה הפעילה את תקנה 15 לתקנות וקבעה נכות בשיעור של 60%.
על החלטה זו נסב הערעור.

טענות הצדדים
-
8.
לטענת המערער, הוועדה שגתה בכך שלא התייחסה לעובדה שליקוי הראייה בשמאל אינו נובע מהתאונה ולא ערכה ניכוי כנדרש. עוד נטען כי הוועדה שגתה בכך שהעניקה אחוזי נכות גבוהים מהשיעור המקסימלי שניתן להעניק לפי תקנה 11(ג)(3) לתקנות. כן נטען כי היה על הוועדה לפעול לפי תקנה 19 לתקנות הקובעת כיצד יש לבצע חישוב במקרה של פגיעת איבר זוגי.

9.
לדידו של המשיב, דין הערעור להידחות באשר
מדובר בעניין רפואי בו אין לבית הדין סמכות להתערב. הוועדה קבעה את הנכות בגין ראייה דו עינית. לפני האירוע לא היה למשיב ליקוי בראייה דו עינית ולכן אין לנכות מצב קודם. היה על הוועדה להצביע על נתונים מוכחים טרם התאונה על מנת לנכות מצב קודם. לא מדובר בפגיעה באיבר זוגי אלא פגיעה בראייה דו עינית.
תקנה 19 לתקנות נועדה להיטיב את מצבו של הנפגע.


דיון והכרעה-
10.
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן-
החוק) במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד.

11.
לאחר שעיינתי במסמכים ושקלתי את טענות הצדדים שוכנעתי כי דין הערעור להתקבל להלן טעמי.

12.
ידוע, כי בית הדין אינו מוסמך להתערב בקביעות רפואיות של הוועדה אך הוא
נדרש לבחון
האם הוועדה נתנה פירוש מתאים לחוק או שנפלה טעות משפטית אחרת בהחלטה.

13.
במקרה זה, הוועדה הלכה למעשה לא נימקה כדבעי את החלטתה בזיקה לנימוק על יסודו הוגש ערר מטעם המערער . בערר התבקשה הוועדה להעריך מחדש את הנכות בשים לב לכך שהמערער לא נפגע בעין שמאל. הוועדה ציינה כי היא מעניקה את הנכות בגין ראייה דו עינית ובעין שמאל קיים ליקוי ראייה. אין בכך
התייחסות לעובדה כי הליקוי בעין השמאלית אינו קשור לתאונה ומה המשמעות של עובדה זו. בכך נפלה טעות משפטית בהחלטה שכן
ידוע כי על הוועדה לנמק החלטתה באופן שגם מי שאינו רופא יוכל לעמוד אחר הלך מחשבתה. עוד
נקבע כי מן הראוי שהחלטת הועדה תהיה ברורה לכל ללא כל צורך בפרשנות(ראו-עב"ל 10082/97 שלמה שיה - המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע לד 188).

14.
כמו כן, מקובלת עליי טענת המערער, כי היה על הוועדה לפעול לפי תקנה 19 לתקנות שכן מדובר בפגיעה באיבר זוגי.

15.
הוראת תקנה 19 לתקנות קובעת בזו הלשון:
"דרגת הנכות לרגל פגימה באיבר זוגי אחד שהאיבר האחר פגום מקודם, תיקבע על ידי צירוף פגימות שני האברים בניכוי הפגימה הקודמת".

16.
בעניין
בר, אשר אוזכר בטיעוני המערער,
קבע בית הדין הארצי כך:
"תקנה 19 לתקנות באה להיטיב מצבו של נפגע עבודה, שסבל מפגימה קודמת באיבר זוגי אחד, ולימים הוכרה פגימה באיבר זוגי אחר כפגיעת עבודה. במקרה שכזה הפגיעה התפקודית עקב הפגיעה השנייה בעבודה חמורה יותר מהפגיעה בעבודה כשלעצמה, אלמלי הפגימה הקודמת ולפיכך נקבעה דרך חישוב דרגת הנכות על פי תקנה 19. אלא, שהאמור מתייחס אך ורק למקום בו דרגת הנכות עצמה בגין פגיעה באיבר זוגי נקבעת על פי מבחני הנכות המתייחסים לשני האיברים הזוגיים. במילים אחרות ליקוי ראייה על פי סעיף 52 למבחנים ולקוי שמיעה על פי סעיף 72 למבחני הנכות. האמור ניתן להדגמה. עיוורון בעין אחת מקנה נכות בשיעור של 30%. עיוורון מלא מקנה נכות בשיעור של 100%. לפיכך, מי שסבל מעיוורון בעין אחת ולימים ארעה לו פגיעה בעבודה בגינה הוא לקה בעיוורון בעין שנייה - לגביו יש להפעיל את תקנה 19 באופן שיש לקבוע לגביו את נכותו בגין הפגיעה בעבודה שיעור של 70%"(ראו-עב"ל 388/09 בר - המוסד, ניתן ביום 8/3/10).

17.
בניגוד לטענת המשיב אין מדובר בסוגיה של ניכוי מצב קודם אלא בשאלת קביעת נכות כאשר מדובר באיבר זוגי, אשר
טרם התאונה
סבל הנפגע מפגיעה באיבר אחד בלבד,
והאיבר השני נפגע בתאונה.

18.
על הוועדה לבחון את מצבו הנוכחי של המשיב מבחינת ליקוי הראייה ולנכות את הנכות שהיה מקום לקבוע בגין ליקוי הראייה קודם לפגיעה לפי הממצא שאובחן בעין שמאל אשר לא נפגעה בתאונה.

19.
כמו כן, ובזיקה לטענת המשיב כי קודם לתאונה לא היה ביטוי לליקוי הראייה הקיים בעין שמאל, ולכן לשיטתו אין לבצע ניכוי – על פי הפסיקה,
בקביעה מה היה מצבו של המבוטח טרם התאונה רשאית הוועדה להסתמך על נתונים רפואיים שהתגלו רק לאחר התאונה ( ראו- עב"ל 46154-03-12 יצחק זהר – המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 4/8/13). יישום עיקרון זה למקרה שלפנינו משמעותו כי
גם אם טרם התאונה לא נבדק המשיב,
ולא אובחן אצלו ליקוי ראייה בעין שמאל, והליקוי התגלה רק עקב בדיקות שבוצעו לאחר הפגיעה, על הוועדה לקחת בחשבון את הליקוי בשמאל שעה שהיא קובעת את הנכות בגין ליקוי הראייה בהתאם לתקנה 19 לתקנות.

סוף דבר-
20.
עניינו של המשיב
יוחזר לוועדה הרפואית
לעררים (נפגעי עבודה) באותו הרכב על מנת שתשקול קביעתה מחדש בעניין דרגת הנכות לאחר שתתייחס לעובדה כי לא הוכרה פגיעה בעין שמאל בתאונה וכי על פי הלכה פסוקה קביעת הנכות בגין ליקוי ראייה תיעשה לפי תקנה 19 לתקנות.
המשיב וב"כ יוזמנו לדיון בוועדה ויוכלו לטעון בפני
ה בנושא בגינו הוחזר התיק.

21.
אשר להוצאות - מדובר בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי, ולפיכך הגם שהמשיב עמד על התנגדותו להשבת העניין לוועדה ובסופו של יום הערעור התקבל, אין
צו להוצאות.

על

פסק דין
זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.




ניתן היום, ט"ז שבט תשע"ז, (12 פברואר 2017
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














בל בית דין אזורי לעבודה 5251-03/16 המוסד לביטוח לאומי נ' זיאד גאבר (פורסם ב-ֽ 12/02/2017)