פסקי דין על נציג ציבור עובדים מר דוד פטיטו | פסקי דין על נציג ציבור מעסיקים מר אסי פידל | פסקי דין על בת אל סלנט | פסקי דין על ברימאג שירות בע"מ

22372-08/16 דמ     21/02/2017




דמ 22372-08/16 נציג ציבור עובדים מר דוד פטיטו, נציג ציבור מעסיקים מר אסי פידל, בת אל סלנט נ' ברימאג שירות בע"מ








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע



ד"מ 22372-08-16 סלנט נ' ברימאג שירות בע"מ




בפני

כבוד השופט
משה טוינה
נציג ציבור עובדים – מר דוד פטיטו
נציג ציבור מעסיקים – מר אסי פידל

התובעת:
בת אל סלנט



נגד


הנתבעת:

ברימאג שירות בע"מ




פסק דין


1.
עניינו של

פסק דין
זה בתביעה שהגישה גב' בת אל סלנט
(להלן: "התובעת") בעקבות פיטוריה ממעסיקתה ברימאג שירות בע"מ
(להלן: "הנתבעת") שבמסגרתה תבעה פיצוי בגובה חמש משכורות בסך כולל של 24,250 ₪, בטענה לפיטוריה בשל היותה בהריון.

2.
הרקע העובדתי.

א.
הנתבעת הינה חברה המספקת שירות טכני למוצרי חשמל הפועלת בפריסה ארצית ומעסיקה כ-200 עובדים.

ב.
ביום 19.12.2015 ניגשה התובעת לריאיון לעבודה בשירות הנתבעת למשרת מוקדנית במחלקת שירות לקוחות של הנתבעת בבאר שבע שהתקיים בפני
נציג הנתבעת, מר אמיר ציון. בין הצדדים קיימת מחלוקת במסגרת הריאיון הבהיר נציג הנתבעת לתובעת כי היא מתקבלת לתקופת ניסיון שבסיומה על הנתבעת לבחור שניים מתוך שלושה מועמדים לתפקיד[1]
.

ג.
בעקבות הריאיון התקשר מר אמיר ציון לתובעת והודיע לה כי התקבלה לעבודה; ובהתאם עליה לעבור הכשרה של כשבוע שתתקיים בחולון.

ד.
ביום 24.1.2016 החלה התובעת את תקופת ההכשרה.

ה.
ביום 26.1.2016 לא התייצבה התובעת לעבודה, מסיבה רפואית[2]
.

ו.
ביום 27.1.2016 הודיע מנהל מחלקת השירות לתובעת ולעובד נוסף שהתקבל לעבודה באותו מעמד בו התקבלה התובעת לעבודה, כי תקופת ההכשרה תארך שבועיים.

ז.
לאחר מתן ההודעה על הארכת תקופת ההכשרה, התקשרה התובעת למנהל השירות והודיעה לו כי היא בהיריון ויקשה עליה לנסוע שבוע נוסף לחולון מביתה שבבאר שבע. על רקע זה ביקשה התובעת לקצר את תקופת ההכשרה.

ח.
ביום 2.2.2016 הגיעה התובעת באיחור לעבודה; ובאותו יום זומנה לשימוע, בנימוק של חוסר התאמה.

ט.
ביום 4.2.2016 התייצבה התובעת לשימוע יחד עם בעלה שהוקלט על ידי התובעת. בשימוע טענה התובעת כי הסיבה היחידה לפיטוריה הינה היותה בהיריון.

י.
ביום 8.2.2016 מסרה הנתבעת לתובעת הודעת פיטורים, האומרת כי לאחר בחינת מכלול הנסיבות "סוכם על סיום העסקתך בחברה".

3.
באוגוסט 2016 הוגשה התביעה מושא

פסק דין
זה, במסגרתו טענה התובעת כי פיטוריה הם בשל היותה בהיריון; ומכאן שנעשו בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות") האוסר על פיטורים מחמת הורות.

לאור האמור, ביקשה התובעת בתביעתה לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים על פיטורים שלא כדין בסכום של 24,250 ₪.

4.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי פיטוריה של התובעת נעשו במהלך תקופת הניסיון מטעמים של היעדר התאמה וללא קשר להיותה של התובעת בהיריון. לפיכך ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה שהוגשה.

5.
את תביעת התובעת לפיצויים על פיטורים שלא כדין מבקשים אנו לבחון בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, הקובע כדלקמן:

"(א)
בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהיה חובת ההוכחה על המעביד כי פעל בניגוד להוראות סעיף 2 –

(1)
...
(2)
לעניין פיטורים מהעבודה – אם הוכיח העובד שלא הייתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו".

6.
לאור האמור בסעיף 9 הנ"ל, נפסק בע"ע 11260-10-13 , מרכז הפורמייקה אברבוך בע"מ נ' יפית פרבר גלי

ׁ(ׁניתן ביום 14.11.2016), כי בתביעה לפיטורים שנעשו בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, על הטוען לפיטורים שלא כדין להוכיח בשלב הראשון, כי "לא הייתה במעשיו או בהתנהגותו" סיבה לפיטוריו; שרק אז עובר הנטל על המעסיק להוכיח כי הפיטורים אינם נגועים בהפליה פסולה.

7.
כידוע, אין בית הדין נכנס לנעליו של המעסיק בהחלטה אם להעסיק עובד ולחילופין להביא לסיום העסקתו. לפיכך, משבא בית הדין לבחון אם "התנהגותו או מעשיו" של העובד, הביאו לפיטורים; הבחינה שמקיים בית הדין היא בחינה עובדתית של שאלת הקשר הסיבתי בין ההתנהגות לבין הפיטורים; להבדיל מקיום דיון בהצדקת הפיטורים - דהיינו, דיון בשאלה אם ההתנהגות הנטענת מצדיקה את ההחלטה על פיטוריו של העובד, אם לאו.

8.
בענייננו אין מחלוקת כי התובעת נעדרה ממקום העבודה במהלך תקופת ההכשרה, ביקשה לקצר את תקופת ההכשרה בעקבות הודעת המעסיק על הארכת תקופת ההכשרה בשבוע והתייצבה באיחור לעבודה. כל זאת במהלך תקופה קצרה ביותר מרגע קבלתה לעבודה.

9.
מפרוטוקול השימוע עולה כי התנהלות זו של התובעת עוררה ספקות אצל הנתבעת מרמת המחויבות של התובעת למקום העבודה. כך במסגרת השימוע, מבהיר מר אמיר לתובעת:


"... אבל הנקודה היא כזאת. קודם כל זה נושא העלית בשיחת טלפון לפני כמה ימים שקשה לך להגיע. שלא תדעי אם תוכלי כן להתמיד בזה, זה יצר אצלנו, אצלי ואצל המנכ"ל, איזושהי תחושה שיכול להיות שאנחנו צריכים להחליט. אנחנו... בין שלושה לשניים שממשיכים, אחד שאנחנו נפרדים ממנו כנראה. ועשינו חשיבה וחשבנו, כאילו או כאילו, או.קיי. בואו נעשה את הפלוסים, נעשה את המינוסים אצל כל אחד ונראה בדיוק איפה אנחנו נמצאים מבחינת פלוס ומינוס, מה יותר טוב מה פחות טוב. והחשש שעלה איתך זה הנושא של יכולת ההתמדה בתוך סניף מרכז, בגלל ריבוי עבודות שיש ללמוד שם, ויש ללמוד.... אז מצד אחד אנחנו אומרים, אנחנו לא רוצה להרגיש עם הגב לקיר ולהגיד תשמע "לא נעים לנו" ממשיך להביא מישהו לחולון כשאנחנו יודעים שקשה לו להגיע לשם, מישהו שלא יכול מסיבות כאלו ואחרות, משפחה, לא משנה. אבל קשה לו להגיע לשם עם הנסיעות. ומצד שני צריך באמת לא... כי נכון יש רצון, השאלה אם בתוך הרצון יש גם את היכולת של ההתמדה ואנחנו יכולים לדעת בוודאות שיש איזושהי מכוונות להגיע לשם וכמה שצריך..."[3]
.

10.
בדומה בעדותו בפני
נו הבהיר מר אמיר, כי זימן את התובעת לשימוע וההחלטה על פיטוריה התקבלה בעקבות התנהגות של איחורים והיעדרויות[4]
.

11.
עדותו של מר אמיר מקובלת עלינו, ומכאן יוצא כי הפיטורים קשורים להתנהלותה של התובעת במקום העבודה. בנסיבות אלה לא עמדה התובעת בנטל המוטל עליה להוכיח כי לא היה במעשיה או בהתנהגותה סיבה לפיטורים.

12.
כמצוין לעיל, אין בית הדין נכנס לשיקוליו של המעסיק בהחלטה על פיטורי עובד. לפיכך משלא עמדה התובעת בנטל המוטל עליה להוכיח כי לא היה במעשיה או בהתנהגותה סיבה לפיטורים, ובהעדר ראיה הקושרת בין הפיטורים לבין ההיריון – אין בידינו לקבל את טענת התובעת לפיה פוטרה בשל היותה בהיריון.

13.
סוף דבר התביעה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

14.
הערעור על פסק הדין הוא ברשות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

ניתן היום,
כ"ה שבט תשע"ז, 21 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.





נציג ציבור עובדים-
מר משה פטיטו

משה טוינה
, שופט

נציג ציבור מעסיקים –
מר אסי פידל

[1]
בהקשר זה סיפרה התובעת כי נציג הנתבעת לא אמר לה במהלך הריאיון כי התקבלה לתקופת ניסיון, עמ' 4 שורות 14-15.
[2]
בהקשר זה סיפרה התובעת בעדותה "... ב-26 לא הרגשתי טוב, זה היה חורף התקררתי כנראה, פשוט לא היה לי את הטלפון שלו, אז לא היה לי איך להודיע. הוא התקשר בשעה 11:00 בערך ואמרתי לו שאני לא מרגישה טוב, הוא אמר לי תרגישי טוב, הכל בסדר, תבואי מחר"
סעיף 2 לכתב ההגנה ששם טוענת הנתבעת כי: "בריאיון העבודה הובהר לתובעת וליתר המועמדים כי קבלתם לעבודה בחברה אינה סופית, אלא מותנית בהצלחתם בתקופת הניסיון וכי לחברה יש שני תקנים בלבד שבאפשרותה לאייש".
[3]
עמ' 2 לתמליל שיחת השימוע, שורה 12 עד עמ' 3 שורה 3.
[4]
עמ' 23 לפרוטוקול שורה 18







דמ בית דין אזורי לעבודה 22372-08/16 נציג ציבור עובדים מר דוד פטיטו, נציג ציבור מעסיקים מר אסי פידל, בת אל סלנט נ' ברימאג שירות בע"מ (פורסם ב-ֽ 21/02/2017)