פסקי דין על אברהם רובינשטיין ושות' חב' קבלנית | פסקי דין על רובינשטיין רמי | פסקי דין על פרח נורית | פסקי דין על פרח דוד | פסקי דין על הועדה המקומית לתכנון ובניה בת ים

1783/97 א     02/01/2003




א 1783/97 אברהם רובינשטיין ושות' חב' קבלנית בע"מ, רובינשטיין רמי, פרח נורית, פרח דוד נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה בת ים




1
בתי המשפט
א 001783/97
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בשא 2124/02

02/01/03

כב' השופטת יהודית שיצר
,
רשמת בית המשפט המחוזי
בפני
:
1. אברהם רובינשטיין ושות' חב' קבלנית בע"מ

2. רובינשטיין רמי

3. פרח נורית

4. פרח דוד

בעניין:
המבקשים
ד. גולן ואח'

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
הועדה המקומית לתכנון ובניה בת ים
המשיבה
ג. ראובינוף ואח'

ע"י ב"כ עו"ד

החלטה

1. בפני
י בקשה לסילוק על הסף של הודעות צד ג' ששלחה המשיבה למבקשים.

רקע עובדתי

2. המשיבה היא הנתבעת בתיק העיקרי. התובעת, חברת פדית השקעות בע"מ (ובשמה הקודם ב.ר. בטון בע"מ) (להלן: "התובעת") הגישה נגדה תביעה לפיצויים על סך 1.5 מליון ש"ח. התביעה הוגשה בשל סירובה המתמשך של המשיבה להעניק לתובעת היתר לבניית בניין מגורים במגרש שבבעלות התובעת.
המשיבה נימקה את סירובה בכך כי המגרש מיועד להקמת בית מלון. יחד עם זאת, לפי הנטען בכתב התביעה, התב"ע החלה על המגרש ייעדה אותו גם למגורים. אף הועדה המחוזית לתכנון ובניה הורתה למשיבה להמציא לתובעת היתר בניה כמבוקש. למרות זאת, עמדה המשיבה בסירובה להוציאו.
בסופו של דבר התרצתה המשיבה והודיעה כי היא מוכנה להעניק את ההיתר. במועד זה, וכתוצאה מהעיכוב הרב, כבר נגרמו לתובעת, לגרסתה, נזקים כספיים חמורים.

הודעות צד ג'

3. משהומצא לה כתב התביעה, שלחה המשיבה הודעות צד ג' למבקשים. ההודעות מתבססות על הטענה העובדתית כי זמן רב לפני שנמכר המגרש לתובעת, התחייבה המוכרת, היא המבקשת 1, בפני
המשיבה, כי המגרש ישמש לבניית בית מלון בלבד (להלן: "ההתחייבות"). התחייבות זו ניתנה במועד בו קיבלה המבקשת 1 זכויות במגרש, ובמסגרת הסכם לחילופי קרקעות עם עירית בת ים. דבר קיומה של ההתחייבות, מצדיק לשיטת המשיבה את סירובה לתת היתר בנייה למגורים.
על יסוד טענה זו הוסיפה וטענה כנגד המבקשים כדלקמן:
א. א. המבקשת 1, מוכרת המגרש, ניהלה משא ומתן שלא בתום לב למכירת הנכס. היא לא יידעה את הקונה, ודהיינו את התובעת, על ההתחייבות האמורה.
ב. ב. המבקשת 1 ביצעה עסקה מלאכותית עם התובעת, חברה הקשורה עמה, על מנת להתחמק ולעקוף את ההתחייבות. המשיבה הסבירה כי מנהלי התובעת, המבקשים 3-4, הם בתו וחתנו של אברהם רובינשטיין ז"ל, בעליה ומנהלה לשעבר של המבקשת 1.
ג. ג. יש להטיל אחריות אישית על המבקש 2, מנהלה של המבקשת 1. הוא ניהל משא ומתן שלא בתום לב עם התובעת ולא גילה לה את דבר ההתחייבות. המשיבה הוסיפה שהמבקש 2 נתן ידו ו/או נהג ברשלנות ו/או עצם את עיניו משאיפשר למבקשת 1 לבצע עסקה מלאכותית, על מנת לעקוף את ההתחייבות.
ד. ד. יש להטיל אחריות אישית על המבקשים 4-3, מנהלי התובעת ומבעלי מניותיה, וכן כאמור קרובי משפחתו של בעליה ומנהלה לשעבר של המבקשת 1. הם התרשלו בכך שלא בדקו ו/או התעלמו מהתחייבות המבקשת 1 לבניית בית המלון על המגרש. כמו כן הם אפשרו לתובעת לקחת חלק בעסקה המלאכותית למכירת הנכס, על מנת לעקוף את ההתחייבות.

לגישת המשיבה, לאור נתונים אלה, היא זכאית לשיפוי או לפיצוי מהמבקשים, באם תחויב כלפי התובעת.

הבקשה

4. המבקשים מצדם הגישו את הבקשה דנן לסילוק ההודעות נגדם על הסף. טענותיהם העיקריות הן כדלקמן:
א. א. ההתחייבות האמורה ניתנה לעירית בת ים ולא למשיבה, שלה אישיות משפטית נפרדת. לפיכך אין יריבות בין המשיבה למבקשים.
ב. ב. ההודעות אינן מגלות עילה כלפי המבקשת 1. אפילו נהגה המבקשת 1 בחוסר תום לב ונמנעה מלגלות מידע מהותי, הדברים נעשו כלפי התובעת, ולא כלפי המשיבה.
ג. ג. אין בסיס לתביעות אישיות כנגד המבקשים 2-4, שהרי למבקשת 1 אישיות משפטית נפרדת. כמו כן בהעדר עילה כנגד המבקשת 1, ממילא נשמט הבסיס לתביעה כנגד המבקשים 2-4.

דיון ומסקנות

5. לגישת המבקשים יש לסלק את ההודעות על הסף מחוסר עילה והעדר יריבות.
את עמדתם זו יש לבחון לאור ההנחה כי המשיבה תצליח להוכיח את העובדות הנטענות על ידה בהודעות צד ג' ששלחה. אם גם בנסיבות אלה, כשלונה של התביעה כנגד המבקשים ידוע מראש, כי אז דין ההודעות להמחק על הסף (ראה: ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית בעריכת ש' לוין, 1995) בעמ' 384).

6. המשיבה לא פירטה בהודעות שנשלחו למבקשים מהו המועד המדוייק בו ניתנה ההתחייבות, וכמו כן על ידי מי ניתנה.
יצוין כי לגרסת המבקשים, התחייבות זו מקורה בהסכמות שגובשו לאחר פגישה במשרדו של ראש עירית בת ים בשנת 1972.
מכל מקום, די בטענה העובדתית המופיעה בהודעות לצד ג', לפיה התחייבות כאמור ניתנה לעירית בת ים ו/או למשיבה. בשלב זה, אין צורך לחקור בעובדות, או לבחון מהן הראיות המצויות ברשות המשיבה לשם הוכחתן.

7. המשיבה הוסיפה וטענה כי המבקשים 1-2 לא גילו לתובעת כי התחייבו בפני
ה שהמגרש ישמש לבניית בית מלון בלבד. בשל כך היא מייחסת להם חוסר תום לב בניהול המשא ומתן, שקדם למכירת המגרש.
החובה לנהוג בתום לב במהלך משא ומתן לכריתת חוזה מוטלת, מלבד על מי שהוא צד פורמלי לחוזה, גם על כל מי שהשתתף במשא ומתן שקדם לו. חובה זו קיימת כלפי הצד שכנגד, עמו מנהלים משא ומתן, או חותמים אחר כך על החוזה (ראה: ד"נ 7/81 פנידר נ' קסטרו, פ"ד לז(4) 673 ; ג' שלו, דיני חוזים (מהדורה שניה, תשנ"ה) בעמ' 46-47).
המשיבה לא טענה כי נטלה חלק במשא ומתן, או שהיא צד להסכם המכר שנכרת בעקבותיו. על בסיס העובדות אשר פירטה בהודעות צד ג', לא ניתן לומר כי הייתה צד למערכת היחסים החוזיים, או הטרום חוזיים, שבין התובעת למבקשת 1.
למעשה, עילה בגין חוסר תום לב בניהול משא ומתן, במידה וקיימת כלפי מי מהמבקשים, שמורה לתובעת, ולא למשיבה. לפיכך, ובהתאם לתקנה 100(1) לתקנות סד"א, אני מורה כי עילת תביעה זו תמחק מהודעות צד ג' ששלחה המשיבה.

7. הטענות העובדתיות באשר להתחייבות המבקשת 1 כלפי המשיבה, ובעיקר הטענות לגבי ההתנערות ממנה, מקימים למשיבה עילות נוספות בחוזים ובנזיקין. על אף שעילות אלה לא הופיעו בהודעות לצד ג' בניסוח משפטי מפורש, מן הראוי לבררן:

א. א. על פי הנטען בהודעות הפרה המבקשת 1 את התחייבותה כלפי המשיבה. כמו כן היא ביצעה עסקה מלאכותית על מנת להתחמק ולעקוף את ההתחייבות. למשיבה קיימת איפא, לכל הפחות, עילה חוזית "רגילה" כנגד המבקשת 1 בגין חוסר תום לב והפרת ההתחייבות.
ב. ב. במקביל נטען כי המבקשים 2 ו- 4-3 הם שגרמו למבקשת 1 להפר את ההתחייבות. המבקש 2 התעלם מההתחייבות והתרשל בכך שאפשר למבקשת 1, אותה הוא מנהל, לבצע עסקת מכר, תוך התנערות מההתחייבות.
המבקשים 3-4 ידעו על התחייבות זו מכח קשרי המשפחה עם בעליה ומנהלה הקודם של המבקשת 1. למרות זאת, הם "עצמו עיניהם", התעלמו מההתחייבות, והעדיפו להוציא לפועל את העסקה.
עובדות אלה מקימות לכאורה עילת תביעה אישית כנגד המבקשים 2 ו- 3-4 למשל בגין רשלנות, או בגין גרם הפרת חוזה (השווה: ע"א 1569/93 מאיה נ' פנפורד (ישראל) בע"מ, פ"ד מח(5) 705, בעמ' 743).

לאור האמור, לא ניתן לומר כי ההודעות נעדרות עילה או שאינן מצביעות על יריבות בין המשיבה ובין המבקשים. אין איפוא מקום למחקן על הסף.

8. לסיום אוסיף כי בכתב ההגנה שהגישה המשיבה, במסגרת ההליך העיקרי מול התובעת, היא מציינת כי דחתה את בקשת התובעת להיתר בשל ההתחייבות האמורה. המשיבה הוסיפה כי במסגרת הסכם לחילופי קרקעות עם עירית בת ים הוערך שווי המגרש, על בסיס הייעוד של בית מלון. שומה זו, ועסקת החליפין שנעשתה לפיה, זיכתה את בעלי הזכויות ביתרונות כלכלייים. אילו היתה השומה מתבססת על ייעוד של בניין מגורים, היה שווי המגרש נמוך בהרבה.
טענות ההגנה של המשיבה עשויות להצדיק את העיכוב שנקטה במתן ההיתר.
משלוח ההודעות לצדדים שלישיים עוסק בסוגית ההתחייבות. אמנם משלוח ההודעות מרחיב את היריעה ומעורר מחלוקות נוספות בתיק. אולם, אין בכך כדי לפגום בהודעות. עילת התביעה בהליך העיקרי ועילת ההודעה, נובעות שתיהן ממערכת עובדתית אחת ומעוררות שאלות משותפות. מן הראוי להכריע בהן גם כלפי הצדדים השלישיים, ודהיינו כלפי המבקשים (ראה: א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, תשס"ג), בעמ' 336).

סיכום

9. אשר על כן, הוחלט כדלקמן:
א. א. עילת התביעה בגין חוסר תום לב במשא ומתן, שקדם למכירת המגרש, נמחקת מהודעת צד ג'.
ב. ב. הוצאות הבקשה בסך 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ יהיו לפי התוצאות בהליך העיקרי של הודעת צד שלישי.
ניתנה היום כ"ז בטבת, תשס"ג (1 בינואר 2003) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא עותק ההחלטה לצדדים ותודיע טלפונית.
יהודית שיצר
,שופטת
רשמת בימ"ש מחוזי









א בית משפט מחוזי 1783/97 אברהם רובינשטיין ושות' חב' קבלנית בע"מ, רובינשטיין רמי, פרח נורית, פרח דוד נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה בת ים (פורסם ב-ֽ 02/01/2003)