פסקי דין על אלון גלוזמן | פסקי דין על יובל בן נתנאל

25477-10/16 תק     20/02/2017




תק 25477-10/16 אלון גלוזמן נ' יובל בן נתנאל








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה



ת"ק 25477-10-16 גלוזמן נ' בן נתנאל




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
2

בפני

כבוד השופט
אריאל ברגנר


מבקש

אלון גלוזמן


נגד


משיב

יובל בן נתנאל




החלטה

בפני
בקשה לביטול

פסק דין
שניתן ביום 10.1.17 בהעדר התייצבות.

מדובר בתביעה קטנה בגין נזקי גוף שנגרמו לפי הנטען למשיב כתוצאה מנשיכת כלבתו של המבקש, אשר התקבלה באופן חלקי לעניין רכיבי הכאב וסבל של המשיב ושל הכלבה שבבעלותו. כמו כן נפסקו למשיב הוצאות בגין אובדן ימי עבודה בעקבות אירוע הנשיכה.

המבקש טוען בבקשתו כי הוא נעדר מהדיון שהתקיים במעמד הצדדים בשל שכחה שנבעה ממחלת הפרקינסון ממנה הוא סובל שאחד מתסמיניה הוא פגיעה משמעותית בזיכרון. בנסיבות אלה אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחמת הצדק. בצד האמור, רשאי בית המשפט לשקול לבטל את

פסק דין
שניתן בהעדר התייצבות תוך איזון בין סיבת המחדל וסיכויי ההגנה של המבקש.

המשיב מתנגד לביטול פסק הדין בטענה כי מחלת הפרקינסון אובחנה אצל המבקש עוד בשנת 2008 ומשכך מצופה היה מהמבקש לדאוג לתזכורות על מועד הדיון מתוך מודעות למצבו הרפואי, ובמידת הצורך אף להסתייע לשם כך בבני משפחתו. בנוסף טוען המשיב כי המבקש לא הצביע על הגנה טובה שיש בכוחה להדוף את התביעה שעה שמדובר בתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים המבוססת על הודאת המבקש בעובדות כתב האישום.

כאמור בבואו של בית המשפט לבחון את שאלת ביטול

פסק דין
מחמת שיקול דעתו הוא בוחן שניים,
הטעם להעדר התייצבותו של המבקש ובנוסף את סיכוי הגנתו. כפי שעולה מעיון במסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה, המבקש נבדק ביום 7.6.16 אצל הפסיכיאטר ד"ר פלופסקי איגור על רקע מצוקה נפשית ולפי ממצאי הסטטוס המנטלי נמצאה פגיעה בזיכרון לטווח קצר. מסמך זה מאשש את גרסת המבקש בדבר פגיעה בזיכרון הנלוות למחלת הפרקינסון שאובחנה אצלו. זאת ועוד לא התרשמתי כי מדובר בזלזול בהליך השיפוטי במכוון ואני מקבל את גרסתו כי בשל תופעת הלוואי של פגיעה בזיכרון לטווח קצר שמקורה במצבו רפואי לא התייצב לדיון.

אשר לסיכויי ההצלחה של המבקש בהגנתו אזכיר כי המבקש אינו חייב להראות הגנה איתנה ובטוחה, אלא ניתן להסתפק לצורך הליך זה בהגנה אפשרית בלבד. לאחר שעיינתי בכתב הגנה שהוגש לתיק, אני סבור – כי לצורך בקשה זו ומבלי לקבוע מסמרות, הציג המבקש הגנה הראויה להישמע לגופה.

לעניין זה אציין, בתמצית, כי המבקש מכחיש את הנטען בכתב התביעה ומציג מנגד גרסה עובדתית הסותרת לכאורה את גרסת המשיב, ומטבען של טענות אלה דינן להתברר לגופן. כך, לטענת המשיב בתביעתו, בעת שטייל עם כלבתו הבחין בכלבה של המבקש רצה לעברו וזו החלה לתקוף אותה. המשיב
גונן על כלבתו ועקב כך ננשך על ידי הכלבה של המבקש. זאת בעוד שלפי גרסת המבקש, הכלבה שלו רצה לכיוון כלבת המשיב והתפתח ריב בין השתיים. המשיב שניסה להפריד ביניהן ננשך על ידי אחת מהן ולא בהכרח על ידי הכלבה שבבעלות המבקש. המבקש טוען בהקשר זה כי כתב האישום בהליך הפלילי תוקן באופן שהושמט מן העובדות המפורטות בו זהות הכלב שנשך את המבקש והדרך שבה ננשך, וזאת, לגישתו, הואיל ולא ניתן היה לקבוע ממצא עובדתי לגבי זהות הכלב שנשך את המשיב. אני מוצא כי די בטענות שהועלו כדי להוות הגנה אפשרית, המצדיקה במידת ההוכחה הנדרשת בשלב זה, להורות על ביטול פסק הדין.

לאור האמור, על מנת ליתן למבקש את יומו בבית המשפט שוכנעתי כי נקודת האיזון תהא בביטול פסק הדין כנגד פסיקת הוצאות. מטרת פסיקת ההוצאות אינה עונשית, אלא היא באה להציב את המשיב במקום בו היה אלמלא מחדל המבקש.

פסק הדין מיום 10.1.17 יבוטל כנגד תשלום הוצאות המשיב בסך של 700 ₪.
סכום זה ישולם בתוך 30 ימים כתנאי לביטולו של פסק הדין.
עם הפקדת סכום ההוצאות בקופת בית המשפט הוא יועבר למשיב, והמזכירות תקבע התיק לדיון בהתאם ליומנו של בית המשפט.

ניתנה היום, כ"ד שבט תשע"ז, 20 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 25477-10/16 אלון גלוזמן נ' יובל בן נתנאל (פורסם ב-ֽ 20/02/2017)