פסקי דין על יעקב סעדי | פסקי דין על עו"ד צנעני איתן מנהל מיוחד | פסקי דין על אליהו מחי | פסקי דין על כונס נכסים רשמי ואח' |

34508-10/15 עשא     26/02/2017




עשא 34508-10/15 יעקב סעדי נ' עו"ד צנעני איתן מנהל מיוחד, אליהו מחי, כונס נכסים רשמי ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



עש"א 34508-10-15 סעדי נ' איתן(מנהל מיוחד) ואח'




לפני
כבוד השופט
נפתלי שילה

המערער
יעקב סעדי
ע"י ב"כ עו"ד צבי בן ליאור חכמון



נגד

המשיבים
1.עו"ד צנעני איתן מנהל מיוחד

2.אליהו מחי

– החייב
ע"י ב"כ עו"ד עופר דב פורת


3.כונס נכסים רשמי
ע"י ב"כ עו"ד מור מהלל-כהן


4.המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד יוסף פולסקי




פסק דין


1.
בפני
ערעור על החלטת המנהל המיוחד בתביעת חוב שהגיש המערער ושבו עתר לתשלום פיצויי פיטורין וכן לתשלום עבור פדיון חופשה ואי הפרשה לפנסיה שלטענתו החייב לא שילם לו.

2.
המנהל המיוחד אישר בהחלטתו המתוקנת מיום 20.9.15 את התביעה לפדיון חופשה וכן חלק מרכיב התביעה בגין אי תשלום פנסיה, ואולם הוא דחה את התביעה לתשלום פיצויי פיטורין ודמי הבראה.

3.
המנהל המיוחד קבע כי:

"העובד לא צירף כל מסמך או ראשית ראיה אשר יש בה הן כדי להוכיח את טענתו בדבר נסיבות התפטרותו אשר יש לראות בהן כדין מפוטר. מעבר לכך, החייב שינה את גירסתו בנוגע לנסיבות ההתפטרות, עובדה שיש בה כדי לעורר תהיות בנוגע לאמינות טענותיו"
(סעיף 6 למכתב המנהל המיוחד מיום 23.8.15).




4.
המערער טוען כי הוא הגיש בזמנו תביעה כנגד החייב לבית הדין לעבודה ומשהחייב לא הגיש כתב הגנה,
הוא קיבל

פסק דין
בהעדר הגנה ובו נפסקו כספים אף בגין רכיב פיצויי פיטורין ודמי הבראה.

5.
בנוסף, טוען המערער כי הוא הוכיח שמגיעים היו לו פיצויי פיטורין וזאת מאחר והחייב נהג לשלם את משכורתו באיחור.

6.
המערער אף משיג על רכיב אי ההפרשה לפנסיה וטוען כי המנהל המיוחד לא פסק את מלוא הסכום המגיע לו בגין אי התשלום של רכיב זה. לטענתו, המנהל המיוחד לא פסק עבור התקופה המלאה של 12 שנים אלא רק בגין 12 חודשים וכמו כן לטענתו, היה על המנהל המיוחד לחשב את שיעור אחוז ההפרשה לפי 12% ולא לפי 6%.

7.
לבקשת המערער, התקיים היום דיון שבמסגרתו נחקר החייב.

8.
בדיון היום, הכחיש החייב מכל וכל כי שילם את משכורותיו של המערער באיחור (עמ' 3 שורות 15-16). לטענתו, המערער עבר לגור באריאל ועקב כך התפטר מעבודתו אצלו.
לאחר מכן המערער ביקש לחזור לעבוד אצלו והחייב הסכים. אולם לאחר זמן לא ארוך, החליט המערער כי הוא מתקשה לנסוע מאריאל למקום עבודתו אצל החייב ולכן הוא התפטר (שם שורות 25-27).

9.
בסיכומיו היום, זנח ב"כ המערער את הטענה בדבר אי הכרה ברכיב דמי הבראה וזאת מאחר ובתלושי השכר של המערער צויין כי שולמו לו תשלומי הבראה. מכאן שנותר לדון רק בשני מרכיבים והם: פיצויי הפיטורין ואי התשלום לפנסיה.

10.
ראשית נדון בשאלה האם המערער הוכיח כי הוא זכאי לפיצויי פיטורין. המערער מסתמך בין השאר על פסק הדין שניתן בבית הדין לעבודה ביום 5.12.96 שבו התקבלה תביעתו בהעדר הגנה.

11.
בצדק בחן המנהל המיוחד את התביעה לגופה ולא הסתפק בפסק הדין שניתן בהעדר הגנה. חובתו של המנהל המיוחד לבדוק "מעבר לפרגוד" ולבחון האם אכן קיים חוב אמיתי לנושה. יש לזכור כי חובתו של המנהל המיוחד לבדוק בקפידה את תביעות החוב, שעה שכל תביעה משפיעה על יתר הנושים.

12.
המערער לא הוכיח ולו בבדל ראיה כי החייב אחר בתשלומי שכר העבודה. כמו כן, העובדה שהחייב היה במצב כלכלי קשה באותה עת והוא שלח את המערער לגבות שיקים מלקוחות, לא מלמדת דבר וחצי דבר על כך שהמשכורת של החייב שולמה באיחור. הנטל להוכיח כי הייתה הצדקה להתפטרות על מנת שהיא תחשב כפיטורין, מוטל על העובד. המערער לא הגיש שום מסמך המוכיח כי שכרו שולם באיחור. המערער לא הגיש תדפיסי בנק או אישורים אחרים המעידים כי קיבל את שכרו באיחור והוא אף לא צירף את התביעה שהגיש בזמנו בבית הדין לעבודה שלטענתו כבר אבדה לו. כל טענתו של המערער מבוססת על גירסתו שלו בלבד ללא שום אסמכתא או עדות. המערער אף לא זימן לעדות למשל את אשתו או כל עד אחר אשר יכול לאשש את טענתו כי החייב לא שילם את שכרו במועד. לדוגמא: יכול היה המערער להביא לעדות עובדים אחרים שאולי אף הם סבלו מאיחור בקבלת משכורתם. המערער אף לא הביא ולו מכתב אחד, שבו הוא מתריע בפני
החייב כי הוא לא מקבל את שכרו במועד. המערער לא הביא כאמור שום ראיה להוכחת טענתו כי הוא פוטר עקב הרעת תנאים ולפיכך בדין ובצדק קבע המנהל המיוחד כי יש לדחות את תביעתו של המערער בגין רכיב זה.

13.
יש לציין כי הן המוסד לביטוח לאומי והן הכנ"ר תומכים בעמדת המנהל המיוחד וסבורים כי יש לדחות את הערעור. בצדק הביא ב"כ המל"ל את פסק הדין בענין מ"ח 159/03 שלום נ' סובול אשר קבע כי הנטל הוא על מי שטוען שנסיבות התפטרותו מזכות אותו בפיצויי פיטורין.

14.
מכאן נעבור לשאלה האם טעה המנהל המיוחד בהכרעתו ביחס לרכיב הפנסיה. המערער בעצמו תבע בבית הדין לעבודה עבור רכיב של 5% בלבד. אחוזים נוספים התיישנו זה מכבר. חסד עשה המנהל המיוחד עם המערער שעה שערך חישוב לפי 6%. כמו כן, מקובל עלי תחשיב חישוב השכר שערך המנהל המיוחד, כמפורט בסעיף 11 לתגובתו ולא נפלה טעות ברכיב חישוב זה.

יצויין כי המנהל המיוחד קבע בתגובתו, כי בהתאם לסעיף 183 לחוק הביטוח הלאומי ניתן לתבוע את המל"ל בגין רכיב של העדר הפרשה רק בתקופה של 12 חודשים לפני סיום יחסי עובד-מעביד. יחד עם זאת ציין המנהל המיוחד כי:

"למערער נשמרת הזכות לקבלת יתרת הכספים בגין אי הפרשה לקרן הפנסיה עבור שאר תקופת עבודתו מקופת פשיטת הרגל וזאת באמצעות הגשת תביעת חוב
. אין באישור תביעתו של המערער לשכר עבודה בביטוח הלאומי כדי לפגוע בזכאותו לקבלת שאר הסכומים עבור יתרת תקופת עבודתו במידה וזכאי, לאחר שתיבדק תביעת החוב שהוגשה על ידו בתיק הפש"ר".

15.
כמו כן, תחשיב המנהל המיוחד לפיו יש לחשב את השכר הקובע לפי שלושה תלושי שכר אחרונים כאשר יש לנכות רכיב נסיעות, הבראה וטלפון, הוא חישוב התואם לדין, כמפורט באסמכתאות שפורטו בתגובת המנהל המיוחד לערעור (סעיף 11ח').





16.
כפי שנקבע בע"א 509/00 לוי נ' ברכה
פ"ד נ"ה(4), 410 בעמ' 427:

"דרך כלל לא יחליף בית המשפט את שיקול הנאמן בשיקולו הוא ולא ימהר להתערב באופן שבו הוא מפעיל את סמכויותיו, אלא אם כן מצא כי שיקול דעתו הופעל באורח בלתי סביר או בלתי תקין באופן מהותי"
.

במקרה דנן, המנהל המיוחד בחן את כל טענות המערער ולא נפל רבב בשיקול דעתו.

17.
לפיכך, הערעור נדחה והמערער ישלם לכל אחד מארבעת המשיבים שהתייצבו לדיון היום ואף הגיבו לערעור בכתב, הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך כולל של 2,000 ₪ לכל אחד.



ניתן היום,
ל' שבט תשע"ז, 26 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.













עשא בית משפט מחוזי 34508-10/15 יעקב סעדי נ' עו"ד צנעני איתן מנהל מיוחד, אליהו מחי, כונס נכסים רשמי ואח' (פורסם ב-ֽ 26/02/2017)