פסקי דין על בלהה טינטין מרלי | פסקי דין על משה נעים | פסקי דין על שומרה חב' לביטוח |

47477-05/16 תק     27/02/2017




תק 47477-05/16 בלהה טינטין מרלי נ' משה נעים, שומרה חב' לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות באשדוד



ת"ק 47477-05-16 מרלי נ' נעים ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשמת בכירה
טלמור פרס


תובעת

בלהה טינטין מרלי


נגד


נתבעים

1.משה נעים

2.שומרה חב' לביטוח בע"מ




פסק דין


1.
תביעה כספית על סך 19,601 ₪ לפיצוי התובעת בגין נזקים שנגרמו לרכבה כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 08.08.15.

2.
על פי כתב התביעה, במועד התאונה, בסמוך לשעה 22:00 נסע רכב התובעת ברח' הרצל באשדוד והגיע לצומת מרומזר. התובעת נכנסה לצומת באור ירוק כשלפתע הגיח לצומת רכב הנתבע מרח' חיים משה שפירא,
כשהוא נוסע באור אדום בחוסר זהירות, פגע בצדו הימני של רכב התובעת והסב לו נזקים.

3.
לאחר קרות התאונה, הגיעה ניידת משטרה למקום התאונה ומאחר ולא היו נפגעים, לא נפתח תיק במשטרה, כך לטענת התובעת.
הנתבע 1 טען בפני
השוטר כי הרמזורים לא עבדו, השוטר הבהיר לו כי לא התקבלה כל תלונה בעניין. עוד טוענת התובעת כי ממילא היה על הנתבע 1 לתת לה זכות קדימה, שכן קיים תמרור "האט ותן זכות קדימה" ועל הנתבע 1 היה לפעול על פי חוקי התעבורה.

4.
הנתבעים בכתב ההגנה טוענים כי במועד התאונה הגיע רכב הנתבע 1 לצומת והבחין כי הרמזורים אינם עובדים. הנתבע 1 עצר את רכבו עצירה מוחלטת, הסתכל ימינה ושמאלה ולאחר שווידא כי הצומת פנוי, החל לגלוש קדימה.
התובעת שהגיחה מימין במהירות מופרזת שאינה מתאימה לתנאי הדרך, חצתה את הצומת בחוסר זהירות וכתוצאה מכך פגעה בעוצמה רבה ברכב הנתבע 1. בשל המהירות המופרזת בה נסעה התובעת, המשיכה התובעת לאחר המגע בין הרכבים, פגעה בגדר שהפרידה בין הנתיבים ועברה לצדו השני של הכביש.
5.
הנתבעים מכחישים את טענות התובעת כי עברה באור ירוק, שכן לטענתם הרמזורים בצומת לא עבדו ואין כל משמעות לאישור מעיריית אשדוד אותו צירפה התובעת ולפיו לא היו תקלות ברמזורים שכן, לנתבעים צילומים בהם ניתן להבחין שהרמזורים כבויים וצילומים אלה מעידים כאלף עדים שהרמזורים בצומת לא עבדו, מה שמטיל ספק באמינותה של התובעת.

6.
ביום 15.02.17 התקיים דיון במעמד הצדדים, במהלכו העידו התובעת והנתבע 1 שנהגו ברכבים.

התובעת העידה כי במועד התאונה עברה את הצומת ברמזור ירוק וכמעט השלימה את חציית הצומת כשלפתע הגיע רכב הנתבע 1 מימין ופגע בה בעוצמה עד כי נזרקה לצד שמאל והרכב שלה פגע בעמוד, התגלגל והתהפך. התובעת לא יכלה לפתוח את הדלת וחולצה ע"י מכבי אש.

התובעת סיפרה כי רכבה נפגע בצד ימין, בדלת האחורית ימנית ולאחר שנהדפה לעבר עמוד של הרמזור שעמד משמאלה, המשיכה ופגעה בגדר המפרידה בין הנתיבים והמשיכה עד לנתיב הנגדי, כל זאת לדבריה, כתוצאה מעוצמת המכה שקיבלה מרכב הנתבע 1.

לשאלת בית המשפט, השיבה התובעת כי נסעה במהירות של 70 קמ"ש ולא ראתה את הרכב שמגיע מימין. התובעת הדגישה כי הרמזורים עבדו וכי בוחן התנועה שהגיע לאחר התאונה אמר שכל היום היו רמזורים ולא התקבלה אף תלונה.
גם עיריית אשדוד מסרה כי לא הייתה כל תקלה ולא התקבלה תלונה שהרמזורים לא עבדו.
התובעת הוסיפה כי אף אם הרמזורים לא עבדו, לא הייתה לנתבע כל זכות להיכנס במהירות רבה לצומת והיה עליו לציית לתמרור.

7.
לאחר שנציג הנתבעת 2 הציג לתובעת תמונות של מקום התאונה אשר צולמו בסמוך לאחר התאונה, מהם עולה לכאורה כי הרמזורים אינם עובדים, טענה התובעת "זה אחרי שהתנגשתי ברמזור ... כשאני הייתי בצומת הם עבדו" (עמ' 3ש' 24).
התובעת שבה והדגישה בחקירתה הנגדית כי, מעוצמת הפגיעה שפגע בה רכב הנתבע, "נזרק רכבה הצדה" וכי על הנתבע היה לציית לתמרור ולהאט.

8.
הנתבע העיד בחקירתו כי הגיע לרמזור ועצר עצירה מוחלטת בפס לבן, הסתכל ימינה ושמאלה, ראה שהצומת פנוי ו"גלש" לצומת. התובעת הגיעה במהירות מצדו הימני ולא מצדו השמאלי, כפי שטענה ופגעה באמצעות חזית הרכב השמאלית שלה בחזית הרכב השמאלית שלו, תוך שהיא סוטה שמאלה.
הנתבע הסביר כי הפגיעה בדלת האחורית של דלת התובעת היא מגדר ההפרדה ובשל המהירות המופרזת בה נסעה, המשיכה התובעת לאחר התאונה ופגעה ברמזור, עלתה על הגדר, עברה לאי התנועה ומשם לכביש הנגדי.

דיון והכרעה

9.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובכלל זאת בדו"ח השמאי ובהודעות על מקרה הביטוח, בחנתי את תמונות הנזקים ומקום התאונה ושמעתי את עדויות הנהגים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה וכי האחריות לקרות התאונה הינה משותפת.

10.
כאמור, טענת התובעת הינה שהרמזורים בצומת עבדו וכי הנתבע נכנס לצומת באור אדום.

בעוד שהתובעת מצרפת מכתב מעיריית אשדוד שנשלח אליה בעקבות פנייתה ולפיו "לא התקבלה הודעה על תקלה במקום", הרי שהנתבע מציג תמונות של מקום התאונה שצולמו בסמוך לאחר התאונה, ומהן עולה בבירור כי הרמזורים בצומת אינם עובדים.

בחקירתה הנגדית התכחשה התובעת לטענה כי הרמזורים לא עבדו ולאחר שהתבקשה
להסביר כיצד מתיישבת גרסתה עם תמונות הצומת המרומזר ולפיהן הרמזורים אינם עובדים, השיבה כי הרמזורים הפסיקו לעבוד לאחר שהתנגשה ברמזור.

גרסתה זו של התובעת הן באשר לפגיעה ברמזור והן להשבתת הרמזורים כתוצאה מהפגיעה,


הועלתה לראשונה בחקירה הנגדית
וזו לא נטענה בכתב התביעה ובהודעתה לחברת הביטוח. כמו כן, בעוד שקיים תיעוד לפגיעת התובעת בגדר ההפרדה, לא קיים כל תיעוד לפגיעת התובעת ברמזורים.
לפיכך, מקובלת עלי גרסת הנתבע ולפיה בעת קרות התאונה לא עבדו הרמזורים בצומת.

בנסיבות אלה, בהן הרמזורים אינם עובדים, חלה על התובעת חובה מוגברת לנקוט משנה זהירות שעה שהיא נכנסת לצומת. חובה כזו חלה גם על הנתבע (ראו ע"א 553/73 אליהו נ' חנחן, פ"ד כט(2) 341, פורסם במאגרים משפטיים).

11.
מקובלת עלי אף גרסת הנתבע, באשר לכיוון
הופעת רכב התובעת מימין לרכב הנתבע וחציית התובעת את הצומת במהירות וגרסתו זו מתיישבת עם מיקום הפגיעות ברכבי הצדדים ועם פגיעת רכב התובעת בגדר ההפרדה.


התובעת העידה כי רכב הנתבע הגיח מימינה ופגע בה בעוצמה בדלת האחורית ימנית, בעוד שעל פי גרסת הנתבע, היה זה רכב התובעת שהגיח מימין לו ופגע באמצעות החזית השמאלית שלו, בחזית השמאלית של רכב הנתבע.

בתמונות רכבי הצדדים נצפית פגיעה במגן השמאלי קדמי של רכב התובעת ופגיעה קלה יותר בדלתות הימניות, שתחילתה בדלת הקדמית וסופה בדלת הימנית. מתמונת רכב הנתבע עולה כי נגרם לו נזק בחזית השמאלית.
טיב הנזקים בחזית השמאלית שני הרכבים, מלמד על פגיעת מעיכה, תוצאת המגע הראשוני בין שני הרכבים בעוד שהנזק לאורך דלתות רכב התובעת מתיישב יותר עם פגיעת רכב התובעת בגדר ההפרדה ומכלול זה עולה בקנה אחד עם תיאור הנתבע את אופן התאונה.

12.
לאמור לעיל יש להוסיף את דברי התובעת אשר העידה כי לא הבחינה ברכב הנתבע נכנס לצומת (עמ' 2, ש' 27). כמו כן, אין להתעלם מדברי התובעת כי לאחר התאונה התהפך רכבה והמשיך ופגע בגדר ההפרדה ויש להסיק מכך כי התובעת חצתה את הצומת במהירות.


13.
על אף כל האמור, אני סבורה כי אין לפטור את הנתבע בלא כלום בנסיבות בהן לא נסתרה הטענה כי לנתבע היה תמרור המורה לו לעצור ולתת זכות קדימה, כפי שציין בהודעתו לחברת הביטוח ופס עצירה לבן, כפי שמסר בעדותו. חרף התמרור המורה לנתבע להאט וליתן זכות קדימה לרכבים הבאים מימין, התקדם הנתבע, אף על פי גרסתו הוא, ונכנס לתוך הצומת ומתמונות הצומת עולה כי לשם יצירת מגע עם רכב התובעת, היה על הנתבע להספיק ולחצות את הכביש בו נוסעים הרכבים הבאים משמאל ולהגיע לכל הפחות לאמצע הצומת לכביש בו נוסעים הרכבים הבאים מימינו, כל זאת מבלי שהבחין ברכב התובעת. במצב דברים זה
יש לייחס לנתבע אחריות משותפת לקרות תאונה.

בהקשר זה ניתן לציין את תקנה 64 (ג) ותקנה 65 לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961 המלמדות על חובת זהירות נדרשת בעת כניסה לצומת ולפיהן –
תקנה 64 (ג) - "נוהג רכב המתקרב בכביש לצומת או להתמזגות כבישים שלפניהם מוצב תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה, יאט ובמקרה הצורך יעצור את רכבו כדי לתת זכות קדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת או להתמזגות הכבישים מכביש אחר".

תקנה 65 - "לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכלתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת, או למפגש כאמור".

14.
לאור האמור לעיל, אני מוצאת אחריות משותפת של הנהגים לקרות התאונה, כך שהתובעת אחראית לתאונה בשיעור של 50% והנתבע בשיעור של 50%, זאת בשל הגעתו מכיוון תמרור האט ותן זכות קדימה וכניסתו לצומת בעת חציית רכב התובעת את הצומת.

הנתבעים יפצו את התובעת ויישאו בתשלום הסך של 7,800 ₪.
התובעת עתרה לפיצוי בסך 4,000 ₪ בגין השכרת רכב, אולם לא ניתן ללמוד מהמסמך אותו צירפה מה היו העלויות המדויקות בגין השכרת הרכב ובהעדר חשבונית תשלום ונוכח חלוקת האחריות כמפורט לעיל, אין מקום לפסוק פיצוי לתובעת בגין רכיב זה.

הסכום הפסוק ישולם תוך 30 ימים שאם לא כן יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל

איני מוצאת לנכון לחייב מי מהצדדים בהוצאות משפט, נוכח תוצאות ההליך והאחריות המשותפת.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום,
א' אדר תשע"ז, 27 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 47477-05/16 בלהה טינטין מרלי נ' משה נעים, שומרה חב' לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 27/02/2017)