פסקי דין על קמבר בר | פסקי דין על מוריס בר | פסקי דין על דב לייטנר | פסקי דין על יחיאל לייטנר |

42437-07/15 א     04/03/2017




א 42437-07/15 קמבר בר בע"מ, מוריס בר נ' דב לייטנר, יחיאל לייטנר








בית משפט השלום בחדרה



04 מרץ 2017
ת"א 42437-07-15 קמבר בר בע"מ
ואח' נ' לייטנר ואח'


בפני
:


כב' השופטת
קרן אניספלד





מבקשים-תובעים
1. קמבר בר בע"מ
ח.פ. 515115897
2. מוריס בר
ת.ז. 332421437
שניהם ע"י עו"ד דוד מויאל


נגד

משיבים-נתבעים
1. דב לייטנר
ת.ז. 55692651
2. יחיאל לייטנר
ת.ז. 10548279
שניהם ע"י עו"ד מוני עזורה




החלטה

התובעים מבקשים לתקן את כתב-התביעה. הנתבעים מתנגדים לכך. עיינתי בבקשה, בנוסחו של כתב-התביעה המתוקן, בתשובה ובתגובה.

א.
ברקע הבקשה

1.
התובעים הגישו נגד הנתבעים תביעה לאכיפת הסכם שכירות. עוד תבעו פיצוי כספי בסך של 1,660,000 ₪ על-פי עילות חוזיות שונות. התביעה הוגשה ביום 21.7.2015. הנתבעים התגוננו מפניה וכפרו בזכותם של התובעים לקבל את הסעדים שהתבקשו.

2.
בקדם-משפט ראשון שהתקיים ביום 27.3.2016 התחוור שהנכס שעליו נסב הסכם השכירות הושכר על-ידי הנתבעים לצד שלישי, לאחר שניתן נגד התובעים פסק-דין שהורה על פינויים ממנו. ביטוי לכך ניתן בפרוטוקול הדיון. במועד זה היה אפוא נהיר וגלוי כי הסעד של אכיפת הסכם שוב אינו ניתן למימוש, ויש לדון בסעד הכספי שנתבע.

3.
בקדם-המשפט הופנו בעלי-הדין להליך גישור, ונקצב מועד למיצויו עד יום 30.6.2016. בעלי-הדין לא הגישו בקשות בעניינים מקדמיים, בין במועדים שנקצבו לכך בהחלטה שניתנה ביום 7.10.2015 ובין במועד מאוחר יותר – לרבות בקדם-המשפט עצמו. אשר על כן נקבע כי ככל שהליך הגישור לא יסתיים בהסכם, תוגשנה ראיותיהם של הצדדים בתצהירים ובחוות-דעת, ונקצבו מועדים לכך. נקבע קדם-משפט נוסף ומסכם לאחר הגשת ראיות ליום 27.11.2016.

4.
בדיון נכחו התובע 2 ושותפתו בתובעת 1, הנתבע 1 ובאי-כוחם של הצדדים.

5.
התובעים לא הודיעו לבית-המשפט על כשלונו של הליך הגישור. התובעים לא הגישו ראיות במועד שנקצב לכך, אף לא בחלוף המועד. התובעים לא ביקשו ארכה להגשת ראיותיהם. ביום 23.11.2016, סמוך לפני קדם-המשפט המסכם, הגישו בקשה להתיר את תיקון כתב-התביעה על-דרך של הוספת נתבעים ושינוי עילות – זאת בין השאר בשל התייתרותו של סעד אכיפת הסכם. לבקשה לא צורף נוסחו של כתב-התביעה המתוקן שאותו ביקשו התובעים להגיש. בקשתם לדחיית מועד הדיון לשם תיקון כתב-התביעה נדחתה, בשים לב לכך שעמדת הצד שכנגד לא צוינה בה [החלטה מיום 23.11.2016].

6.
בדיון שהתקיים ביום 27.11.2016 נשמעו טענות שנגעו לבקשה לתיקון כתב-התביעה. בתוך כך אישר בא-כוחם הנוכחי של התובעים שקיבל את ייצוגם עובר לדיון כי העובדות שהצריכו את תיקון כתב-התביעה היו ידועות עוד בטרם התקיים קדם-המשפט הראשון. עוד אישר כי נוכח רצונם של התובעים בתיקון כתב-התביעה, הם נמנעו מהגשת תצהירים – ואף לא מצאו לנכון לבקש ארכה להגשתם.

7.
בתום הדיון חויבו התובעים בהגשת נוסחו של כתב-התביעה המתוקן שאותו הם מבקשים להגיש, לצרכי הדיון בבקשת התיקון. לאחר מכן נקצבו מועדים להגשת תשובה ותגובה לגוף הבקשה להתיר את תיקון כתב-התביעה – ואלה הוגשו והונחו לפני.

8.
הנתבעים מבקשים לדחות את בקשת התיקון בשל טעמים משני סוגים: ראשית, בשל מחדלים דיוניים הנוגעים לדרך הגשת הבקשה; שנית, בשל נימוקים עובדתיים שקוראים תיגר על נימוקי התביעה המופנית נגד הנתבעים.

ב.
דיון והכרעה

1.
לגופה, דין בקשתם של התובעים להתיר להם את תיקון כתב-התביעה להתקבל. אין בכוחם של הטיעונים העובדתיים שאותם מבקשים הנתבעים להציג אל-מול התובענה כדי להוות נימוק שלא להתיר את תיקונה – ואלה טעונים בירור עובדתי בשמיעת עדים. אשר לנימוקים שנוגעים למחדלי התובעים בכל הנוגע להבאת בקשתם לתיקון כתב-התביעה לבירור, אלה מצדיקים את חיוב התובעים בהוצאות כתנאי להתרת התיקון, אך אין בהם כדי לחסום את דרכם של התובעים לתיקון התביעה.

2.
התיקון המבוקש עולה בקנה אחד עם ההלכות שחלות על תיקון כתב-תביעה. א
מת-המידה המנחה בהקשר זה נקבעה בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי; מרכז הכובד מצוי בשאלה אם יהיה בתיקון כדי להביא לבירור את השאלות הממשיות השנויות במחלוקת [ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214 (1992); ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556 (1985)].

יחד עם זאת, שאלת נחיצות התיקון לבירור שאלה אמיתית שנוגעת למחלוקת איננה חזות הכול [רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998)]. בנוסף לבחינת אינטרס מבקש התיקון להביא לבירור טענה ממשית שטעונה הכרעה, יש ליתן את הדעת לאינטרס בעל-הדין האחר בכך שהיריעה לא תורחב שלא לצורך ולאינטרס הציבור בניהול ההליך ובניצול זמן שיפוטי שהוקצה לו בצורה יעילה והוגנת [שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד 110 (מהדורה שניה, 2008)].

לצד הכרחיות התיקון נבחנת אפוא השאלה אם יהא בהתרתו כדי לגרום עוול לצד שכנגד, לפגוע בהוגנות ההליך או להקנות למי מבעלי-הדין יתרון דיוני שוויתר עליו קודם לכן מטעמי נוחות, כשהצד השני משנה מצבו בעקבות אותו ויתור. שיקולים נוספים עליהם יש לעמוד הם המועד בו התבקש התיקון והיותה של הבקשה נגועה בשיהוי או חוסר תום-לב. אם נמצא שלצד האחר יגרם נזק או אי-נוחות כתוצאה מהתרת התיקון, יש לבחון אם ניתן לפצות עליהם בפסיקת הוצאות [רע"א 3385/08 מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ, בפסקות י"ד-י"ז והאסמכתות שם (2008)].

3.
השיקולים הללו מצדדים בהתרת התיקון המבוקש בכתב-התביעה, ואין בתיקון כדי לשלול מן הנתבעים זכות דיונית או לפגוע ביכולתם המהותית להתגונן מפני התובענה לגופה.

4.
בד-בבד עם מתן היתר לתובעים לתקן את כתב-התביעה, וכתנאי לתיקון, יש לחייבם בתשלום הוצאות לנתבעים ולאוצר המדינה. נוכח פסק-הדין שניתן נגד התובעים לפינוי המושכר היה גלוי ונהיר כי סעד אכיפת הסכם השכירות שהתבקש בכתב-התביעה שוב אינו בן פועל. עובדה זו הייתה בידיעתם של התובעים במועדו של קדם-המשפט הראשון שהתקיים, והיא תועדה בפרוטוקול. אף-על-פי-כן לא ביקשו התובעים לתקן את כתב-התביעה לפני דיון זה, במהלכו או סמוך לאחריו.

גם לאחר שהתחוור שהליך הגישור לא צלח, נמנעו התובעים מלעתור לתיקון כתב-התביעה; בתוך כך עשו דין לעצמם ונמנעו מהגשת ראיותיהם – על דעתם הם ומבלי שביקשו ארכה לשם כך. בקשתם לתיקון כתב-התביעה הוגשה ארבעה ימים לפני קדם-המשפט שנועד להתקיים לאחר הגשת ראיות שני הצדדים. כפועל יוצא, שני הדיונים שהתקיימו בתביעתם עד כה ירדו לטמיון. בחלוף שנה וארבעה חודשים לאחר הגשת התביעה נזכרו התובעים לבקש לתקנה, באופן שכרוך בהשבת הגלגל לאחור ובניהול ההליך 'מבראשית ברא'.

בתצהירים שצורפו לבקשה לתיקון כתב-התביעה אין למצוא טעם שיבאר את התנהלותם זו של התובעים, והחֶסֶר פועל לחובתם. על בעל-דין לפעול בשקידה ראויה לשם מיצוי זכויותיו הדיוניות הכרוכות בניהול הליך משפטי. אם לא יעשה כן – ולא יציג טעם מבורר למחדליו – יהא מקום לחייבו בהוצאות הולמות.

כאמור, במקרה דנן גרמה התנהלותם של התובעים לכך שהזמן השיפוטי שהוקדש לתביעתם עד כה ירד לטימיון, לא בדיון אחד אלא בשני דיונים. זמן שיפוטי הוא משאב ציבורי שמצוי בחסר. התנהלותם של התובעים גילתה כלפיו זלזול, ואשר על כן יש להשית עליהם גם הוצאות של ממש לטובת אוצר המדינה.

ג.
סיכומם של דברים

1.
ניתן לתובעים היתר לתקן את כתב-התביעה, על-פי נוסח כתב-התביעה המתוקן שהוגש ביום 29.12.2016. כתב-התביעה המתוקן יוגש במזכירות בית-המשפט עד יום 5.4.2017.

2.
בד-בבד עם הגשת כתב-התביעה המתוקן, כתנאי לתיקון וללא תלות בתוצאות ההליך, ישלמו התובעים לנתבעים את הוצאות הבקשה בסך 5,850 ₪ (כולל מע"מ), וכן ישלמו לאוצר המדינה סך של 4,000 ₪. חיובי התובעים לפי סעיף זה הם ביחד ולחוד. לא תשולמנה ההוצאות, כולן ובמעודן, יחשבו התובעים כמי שוויתרו על תיקון כתב-התביעה, וההליך יתברר על-פי כתב-התביעה שהוגש בפתיחתו.

3.
בכפוף לקיום ההחלטה ותשלום ההוצאות לפיה, ימציאו התובעים את כתב-התביעה המתוקן לנתבעים, במסירה כדין, ויציגו אישורי מסירה המעידים על כך לתיק בית-המשפט עד יום 30.4.2017.

4.
כתבי-הגנה ראשוניים או מתוקנים, לפי העניין, יוגשו במועדים הקבועים לכך בתקנות סדר הדין האזרחי.

5.
ימי פגרה יבואו במניין התקופות.



6.
בשלב זה נקבעת תזכורת פנימית ללא נוכחות צדדים ליום 15.6.2017.

המזכירות תמציא את ההחלטה.

ניתנה היום, ו' אדר תשע"ז, 04 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 42437-07/15 קמבר בר בע"מ, מוריס בר נ' דב לייטנר, יחיאל לייטנר (פורסם ב-ֽ 04/03/2017)