פסקי דין על זוכה | פסקי דין על אלכס חזנוב | פסקי דין על שרון יערית רבובר

17376-12/16 תט     09/03/2017




תט 17376-12/16 זוכה, אלכס חזנוב נ' שרון יערית רבובר








בית משפט השלום בחדרה

ת"ט 17376-12-16

חזנוב נ' רבובר
התנגדות לביצוע שטר בתיק הוצל"פ מס'
1205250137

בפני

כב' הרשם שמעון רומי


משיב / זוכה


אלכס חזנוב


נגד

מבקשת / חייבת
שרון יערית רבובר


החלטה

הזוכה
הגיש לביצוע כנגד החייבת שיק 52,800 ₪. בקשת הביצוע מפרטת את העובדות המשמשות עילה לבקשה, כך:

הזוכה
אוחז בשיק בחתימת יד החייבת, השיק הוצג לפירעון כדין ולכן החייבת חייבת כסכום השיק בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הפירעון ועד להגשת הבקשה.

מחלק העובדות המשמשות עילה לבקשה, לא ברור, אם נשלחה דרישת תשלום, אם שולם, אם לאו, חלק מהסכום ואם נשלחה הודעת חילול, אם לאו.

עיון בתצלום השיק נשוא ההתנגדות מגלה, כי השיק משוך על חשבונה של המבקשת (בחשבון קיים מורשה חתימה בשם מיכאל רבובר) הוא ע"ס 52,800 ₪, זמן פירעון 30/9/2012, ומימין לשם הנפרע/הזוכה
מודפס "שלמו ל..". השיק חולל באי פירעון כעולה מחותמת הבנק. חשבון מוגבל ופק"מ.
על פני השיק קווים משורטטים וביניהם המודפס "למוטב בלבד".
על גב השיק מספר חשבון ומספר סניף וחתימת הסב.

החייבת הגישה התנגדות יחד עם בקשה להארכת מועד ביום 5/12/2016.
האזהרה נמסרה לחייבת (כעולה מהחלטת רשם ההוצל"פ מיום הגשת הבקשות) ביום 21/9/2016.
בקשות המבקשת מאוגדות יחדיו לבקשה אחת וכן תצהיר יחיד לסמוך את עובדות הבקשה.
בתצהיר גם עובדות, אך רוב רובו אינו מכיל עובדות אלא טיעונים, נימוקים וכיו"ב עניינים.
כך למשל, קובעת המצהירה, כי ככל הנראה אין כל איחור בהגשת הבקשה והבקשה להארכת מועד מוגשת למען הזהירות בלבד.
עוד מציינת המבקשת לקבוע, כי אישור המסירה מפוברק ולהכיל את ספרת הימים מיום 28/11/2016 המועד בו נודע למבקשת קיומו של עיקול בחשבון הבנק.
המבקשת מצהירה, כי אישור המסירה נושא כתובת אשר מזה 10 שנים אינה שלה ובמועד המסירה הצהיר השליח, כי אמה סירבה לחתום בפני
ו וכי היא הייתה שם.
אישור המסירה צורף כנספח 1 לבקשה ועיון בו מלמד, כי אילנה, האם, קיבלה את המסירה ביום 21/9/2016 ברח' דרך הבנים 18/2 בפרדס-חנה וסירבה לחתום.
המסירה יושמה ע"י מוסר מטעם הזוכה
(אופיר) כעולה מאישור המסירה.
המבקשת מצהירה, כי היא מתגוררת ב רח' רמז 53 ולא במען אמה המתגוררת ברח' השופטים 21 בכרכור.
כך או אחרת מצהירה המבקשת, כי אמה מעולם לא התגוררה בכתובת הרשומה באישור המסירה.
באשר להתנגדות עצמה מציינת המבקשת, כי השיק לא נרשם על ידה, הוא אינו בכתב ידה ואין לה מושג אודות הורתו.
החתימה עליו אינה חתימתה.
בשנת 2012 התלוננה המבקשת במשטרה, נוכח אובדן פנקס שקים ריק בו לא נכתב דבר ולא נחתם שיק כלשהו בסברה, כי איבדה אותו.
נספח 4, הוא אישור על הגשת תלונה במשטרה משנת 2012 כמוצהר בסעיף 12 לתצהיר.
לאחר שקיבלה את התיק שבה אל המשטרה והגישה תלונה על גניבת פנקס השקים שנעלם בשנת 2012 (נספח 5). המבקשת מציינת, כי לא ניתנה ע"י הזוכה
תמורה כלשהי בגין השיק, היא לא מסרה אותו לאף אדם ולא היו כל קשרים בינה לבין הזוכה
.
תיק ההוצל"פ נפתח כשנה לאחר מועד הפירעון ובמשך כל הזמן שמאז ועד אוגוסט 2016, לא נעשה בו דבר.

אציין, כי לאחר מתן החלטתי אודות הדיון זימן הזוכה
את המוסר מטעמו, מר אופיר דישון.

ביום 28/2/2017 התקיים דיון בבקשות המבקשת, כשנשאלה המבקשת מדוע לא הביאה תצהיר מטעם אמה ענתה כי אינה יודעת. כשנשאלה, מדוע בנספח 4 (הודעה על אבדה) רשמה את כתובתה בפרדס חנה ענתה, כי לא היא כתבה אלא זה מה שכתוב לה בתעודת זהות.
אח"כ תיארה את שתי הפעמים בהם התלוננה במשטרה ומסרה הודעה על האבדה.
המבקשת אישרה, כי עבדה בעבר בנגריית הוליווד כפקידה.
היא העידה, כי אינה מכירה את הזוכה
, וכי לא ראתה אותו מעולם.
מודעת, כי השיק חזר בשל אי כיסוי, כי חלפו 4 שנים ממועד השיק וכן, כי החשבון היה מוגבל (עמוד 3 שורה 2).
כשהוצג לה טופס הזמנה של רוכש מטבח
מהוליווד אמרה כי אינה מכירה את ההזמנה ולא נטלה חלק בביצועה (המסמך לא הוגש כמוצג ולפיכך אסתפק באזכור ענין זה – ש.ר).
בסופה של החקירה הנגדית ביקש ב"כ המבקשת מב"כ המשיב לראות את השיק המקורי ונענה, כי הוא אינו בנמצא ברגע זה ובמעמד הדיון.

לאחר מכן עמד לחקירה נגדית מר אופיר דישון, המצהיר שהתבקש להראות את התצהיר שנתן לסמוך את עובדות אישור המסירה.
כשנשאל היכן בוצעה המסירה ענה, כי היה זה במען הנקוב באישור המסירה והשיב, כי האם קיבלה אותו.
עוד העיד, כי דיבר עם האם אותה הוא מכיר ממסירות קודמות וכי היא הזדהתה כאמה של המבקשת.
המוסר העיד, כי לא שאל את האם, האם המבקשת מתגוררת עמה ואף לא וידא כי אלו פני הדברים.

סיכומי המבקשת
חזרו על הבקשה להארכת מועד וההתנגדות וקובעים, כי עפ"י החקירה הכתובת במשרד הפנים אכן הכתובת בה בוצעה המסירה, אלא שהמבקשת הצהירה, ששנים רבות אינה מתגוררת שם ואף לא עם אמה. המוסר בחקירתו העיד, כי אף לא שאל את האם, האם המבקשת מתגוררת עמה.
הזוכה
השתהה כ-4 שנים ולו היה נוקט הליכים כלשהם יש להניח ממש כפי שאירע בסופו של דבר, כי המבקשת הייתה פונה בבקשות מתאימות קודם לכן.

סיכומי המשיב
מפנים לעבר תקנה 528 המחייבת טעם מיוחד להארכת מועד ומציינת, כי לא ניתן טעם שכזה.
אישור המסירה ניתן לאם המבקשת בכתובת שצוינה בו ולא הוגש תצהיר כלשהו מטעם האם לאמת את טענת המבקשת, כי לא קיבלה מסירה.
עוד מציינת ב"כ המשיב, כי המוסר לא טען כי האם גרה בנכס ואין לכך כל שייכות כיון שבנכס הייתה בחורה הנחזית להיות מעל גיל 18 שהזדהתה כאם החייבת, ומעבר לכך, אין לזוכה
שליטה או אחריות לעצם המסירה.

לעניין הארכת המועד
:

נטל ההוכחה לסתור את חזקת המסירה העולה מקביעות רשם ההוצל"פ (אשר לכשעצמן מתבססות על אישור מסירה שהוצג לו ע"י הזוכה
) רובץ לפתחו של הטוען לעובדות אחרות.
חזקת המסירה האמורה קבועה בסעיף 7(ד) בחוק ההוצל"פ.
חזקה זו ככל חזקה אחרת ניתנת לסתירה.
בענייננו אקבע, כי המבקשת סתרה את החזקה בכך שהעידה והצהירה, כי אינה מתגוררת מזה 10 שנים, היינו, גם במועד המסירה, במען הנקוב באישור המסירה.
המוסר בחקירתו הנגדית העיד, כי כלל לא וידא עם אם המבקשת, האם המבקשת מתגוררת עמה.
על מנת שמסירה לבן משפחה תשתכלל כדי המצאה כדין על המוסר להראות קיומן של שתי עובדות במצטבר:

אחת- בעניין קרבת המשפחה, היינו, אם ובתה (בענייננו התקיימה עובדה כזו ואין חולק על כך).
השנייה – מגורים משותפים של המבקשת ואמה במען בו יושמה מסירה באמצעות בן משפחה.
הוראות תקנה 467 בתקסד"א נקבע, כי "המצאה תהא ככל האפשר מבחינת מעשית לנמען גופו, ..." רק כאשר אין אפשרות למצוא את הנמען כאמור בתקנה 481 בתקסד"א די בהמצאת הכתב "...לאחד מבני משפחתו הגרים עמו ושלפי מראית עין מלאו לו 18 שנים..."
מתחייב מהוראות התקנות הנ"ל, כי מסירה לאחר זולת הנתבע או החייב תהא רק אם אין אפשרות למוצאו.
לא מצאתי בתצהיר המוסר ולא אף בחקירתו, כי נעשה ניסיון כלשהו למצוא החייבת במקום בו היא מתגוררת ולא במקום בו מתגוררת האם. קל וחומר משהעיד בפני
, כי מכיר הוא היטב את האם.
מעדות המוסר עולה, כי לא טרח כלל לברר עם אמה של המבקשת, האם השתיים מתגוררות יחדיו אם לאו.

מן המקובץ הוא, כי המסירה הנזכרת בהחלטת רשם ההוצל"פ ומתועדת באישור המסירה, לאו מסירה כדין היא.

מתחייב מקביעתי זו כך:

1.
ההתנגדות הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין;

2.
מועד מסירת האזהרה בהמצאה מלאה, יהא מעתה ואילך לכל דבר וענין יום הגשת הבקשות שהגישה המבקשת לתיק ההוצל"פ, היינו יום 5/12/2016;

3.
כל ההליכים שננקטו על בסיס מועד מסירה אחר, יבוטלו לאלתר;
4.
הגדלות חוב שלידתן במועד מסירה אחר (הוצאות הליכים, שכר טרחה ב', וכיו"ב יוקטנו ע"י לשכת ההוצל"פ בשיעורים בו גדלו);

5.
החייבת תמציא החלטה זו ליישום בלשכת ההוצל"פ;

6.
הזוכה
יישא בהוצאות החייבת בשל כל האמור לעיל בסך 1,200.00 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל בלא כל קשר להמשך ההתדיינות.

לעניין ההתנגדות:

טענות המבקשת בתמצית הן, כי השיק נשוא ההתנגדות אינו חתום על ידה, לא נרשם על ידה, לא נמסר על ידה והלכה למעשה סברה בשנת 2012, כי אבד הפנקס ובשנת 2016 שנודע לה אודות תיק זה שבה ופנתה למשטרה הפעם בתלונה על זיוף חתימתה, כעולה מנספחים 4
ו-5 של ההתנגדות.

גם לאחר חקירתה הנגדית לא השתכנעתי, כי אין כל ממש בעובדות המוצהרות ע"י המבקשת ולכן מן הראוי הוא, כי יינתן לה יומה בביהמ"ש.

מן המקובץ:

נתונה למבקשת הרשות להתגונן.

נוכח שווי התובענה (אינה עולה על 75,000.00₪) תתברר התובענה בסדר דין מהיר, בפני
כב' הרשמת הבכירה, קרן מרגולין פלדמן.

החלטה זו תועבר אל כב' הרשמת.

אין צו להוצאות
.

ניתנה היום, י"א אדר תשע"ז, 09 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.









תט בית משפט שלום 17376-12/16 זוכה, אלכס חזנוב נ' שרון יערית רבובר (פורסם ב-ֽ 09/03/2017)