פסקי דין על אסף מקס בירנצוייג | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

60451-12/14 בל     13/03/2017




בל 60451-12/14 אסף מקס בירנצוייג נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 60451-12-14

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת ד"ר אריאלה גילצר – כץ

נציג ציבור (מעסיקים)
מר אלי ביהרי

ה
תובע
אסף מקס בירנצוייג
ע"י ב"כ: עו"ד עמית לוי
-

ה
נתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יוחאי אלרון



פסק דין

התובע מכר את החברה שהקים לחברה אחרת. האם זכאי התובע לדמי אבטלה?


העובדות הצריכות לעניין
:
1.
ביום 10.1.2012 הקים התובע את חברת "זאפונט" והחזיק בכל מניותיה.

2.
ביום 11.2.2013 רכשה חברת "נס" 60% ממניות "זאפונט".

3.
ביום 30.7.2013 רכשה "נס" חלק נוסף ממניות "זאפונט" כך שהפכה להיות בעלת 72.5% ממניות "זאפונט".

4.
ביום 8.4.2014 רכשה "נס" את כל יתרת מניותיה של "זאפונט".

5.
ביום 31.7.2014 הופסקה עבודתו של התובע ב"זאפונט".

6.
ביום 4.8.2016 הגיש התובע תביעה לדמי אבטלה.

7.
ביום 31.8.2014 נרשמה פעולת מיזוג בין "נס" ל"זאפונט".

8.
פקידת תביעות האבטלה מטעם הנתבע דחתה את התביעה ביום 2.11.2014, מהטעם שהתובע הוא בעל שליטה בחברת מעטים.

טענות הצדדים
:
9.
לטענת התובע
, החל מיום 11.2.2013, עת מכר 60% ממניות "זאפונט" לחברת "נס", איבד בפועל את השליטה ב"זאפונט" ולא היה מורשה חתימה בלעדי לאף אחת מהפעולות הקשורות אליה. התובע טוען כי חברת "נס" רכשה מספר גדול של חברות והיא אחד הגופים הכלכליים החזקים במשק, אשר הוחזק עד שנת 2014 ע"י חברת ציבורית, שהיא תאגיד בנקאי זר (
citi bank
) המורכב מעשרות עד מאות בעלי מניות. לדידו של התובע, פרשנות לפיה לאחר יום 11.2.2013 נותר בעל שליטה בחברת "זאפונט" היא שגויה. לקולו של התובע היה משקל רק בהיבט המקצועי, לא הייתה לו מדיניות שליטה בחברה ביחס להיבטים הרלוונטיים על פי הפסיקה, ובהם בין היתר: שכירת ופיטורי עובדים, קביעת משכורות, זכות חתימה בלעדית ב"נס", התנהלות מול בנקים, קביעת מדיניות, הרשאת חתימה בלעדית בחשבונות בנק וניהול ענייני החברה מול ביטוח לאומי ומס הכנסה. לטענתו, ההסכמים שנחתמו בין "זאפונט" ל"נס" מעידים על ריקון תפקידו של התובע מכל תוכן ניהולי. לפיכך, לטענת התובע, זה המקום להחיל את ההלכה הפסוקה לפיה גורם הבעלות לא בהכרח מצביע על השליטה בתאגיד, ולקבל את התביעה.

10.
לטענת המל"ל
, התובע עונה על ההגדרה של "בעל שליטה בחברת מעטים" ולפיכך אינו זכאי לדמי אבטלה. התובע לא בוטח בענף אבטלה ולא צבר תקופת אכשרה לצורך דמי אבטלה. התובע היה בעל המניות היחיד ושימש כמנכ"ל החברה מיום הקמתה 10.1.2012 עד יום 11.2.2013, עת רכשה "נס" לראשונה חלק ממניותיה. עד לפיטוריו הנטענים המשיך להחזיק במעל 10% ממניות "זאפונט". מבחינה מהותית לא היה "עובד": לא היה מנהל מעליו, לא העביר כרטיס נוכחות, קבע לעצמו את שעות הנוכחות ולא היה נתון למרות החברה (המל"ל לא הבהיר האם כוונתו ל"נס" או "זאפונט") באף מובן. התובע נכח כדירקטור בישיבה בה הוחלט על סיום העסקתו.

11.
זאת ועוד, מצביע המל"ל על כך שהתובע לא זימן לעדות איש לתמיכה בגרסתו, לא הציג הסכם עבודה כתוב בינו לבין החברה (שוב, לא ברור איזו חברה) או הודעה על תנאי עבודה, ויש לראות בכך הימנעות מהבאת ראיה שיש בה כדי לעמוד לחובתו.

דיון והכרעה
12.
חוק הביטוח הלאומי
קובע כי מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים, לא ישתלמו בעדו דמי אבטלה (סע' 335(ה)), דמי ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד, והוא אינו זכאי לביטוח אבטלה על פי פרק ז' לחוק ולביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד על פי פרק ח' לחוק (סע' 6ב).

13.

"בעל שליטה" על פי סע' 32(9) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] הוא "מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה: (א) ב-10% לפחות מהון מניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה; (ב) בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה או בזכות לרכשם; (ג)בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים; (ד) בזכות למנות מנהל;"

14.

"חברת מעטים"
על פי סע' 76 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] היא "'חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר', לעניין פרק זה – חברה שחמישה בני-אדם או פחות מזה, ביחד, שולטים שליטה ישירה או עקיפה בעניניה של החברה, או יכולים לשלוט, או זכאים לרכוש שליטה כאמור, ובפרט – אך בלי לגרוע מן הכלל האמור – כשהם, ביחד, מחזיקים או זכאים לרכוש, רובו של הון המניות או של כוח ההצבעה של החברה, או רובו של הון המניות שהוצא, או אותו חלק ממנו שהיה מזכה, במקרה של חלוקת כל הכנסת החברה בין החברים, לקבל את רובו של הסכום המתחלק."

15.
אין חולק בין הצדדים כי חברת "זאפונט" הייתה חברת מעטים. התובע היה מייסדה, בעל המניות היחיד בה ובעל זכות החתימה הבלעדי בה (ש' 18-28, עמ' 3 לפרוטוקול). כמו כן, לכל הפחות על פי ההגדרה הנקובה בפקודת מס ההכנסה, התובע היה בעל שליטה ב"זאפונט", שכן עד יום 8.4.2014, עת רכשה "נס" את כל הון מניותיה של "זאפונט", בבעלות התובע היו למעלה מ-10% ממניות "זאפונט".

16.
התובע תמך טענותיו בפסק הדין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה, עב"ל 51264-10-13 עלי תיתי נ' המוסד לביטוח לאומי
(ניתן ביום 14.7.2016, פורסם במאגרים האלקטרוניים. להלן: פס"ד תיתי) שבו נקבע כך:

"עולה אפוא מן הדברים כי על מנת להכריע בשאלת ה'שליטה' בחברת מעטים, לצורך קביעת הזכאות לדמי אבטלה, יש לערוך בחינה מהותית הנוגעת למידת ההשפעה של מי שנטען לגביו כי הוא 'בעל שליטה', המתרכזת באותם פרמטרים או תנאים חלופיים שנקבעו בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה (שליטה בזכויות ההצבעה, בהון המניות, בזכות לקבל רווחים או בזכות למנות מנהל כפי שנקבע בסעיף הנ"ל). זאת, תוך התמקדות בבחינה של היקף ההשפעה שניתן לייחס לו על התנהלות החברה, בהיבטים הרלוונטיים לביטוח אבטלה וליתר דיוק: בהיבטים שבהם נהוג להצדיק את ההחרגה של בעל השליטה בחברת מעטים מגדר הזכאים לדמי אבטלה ובכלל אלה: קבלת ההחלטות הנוגעות להיקף, לסוג ההכנסות וההוצאות של החברה ולעיתוין; לאופן ולעיתוי חלוקת הרווחים או להיקף התשלומים וההטבות שמהם נהנה מי שנטען לגביו כי הוא בעל שליטה וזאת, בהשוואה לבעלי שליטה אחרים וכן, להיקף השליטה שלו על הפסקת ההתקשרות עם עובדים ונותני שירות."

17.
דא עקא, אין בקביעות הללו כדי לסייע לתובע, מכיוון שבפס"ד תיתי נדון המקרה ההפוך למקרה שלפנינו: באותו עניין המערער לא היה רשום כבעל שליטה בחברה, אלא קיבל ממנה תלושי שכר. לאחר סיום העסקתו, הגיש המערער תביעה לתשלום דמי אבטלה, אשר נדחתה ע"י המל"ל בנימוק שלא שררו יחסי עובד ומעסיק בין המערער לחברה. בית הדין האזורי קיבל את עמדת המל"ל לפיה התובע היה בעל שליטה בחברה מבחינה מהותית, ובית הדין הארצי אישר את פסק הדין.

18.
על רקע עובדות המקרה יש לקרוא את קביעות פס"ד תיתי בעניין הבחינה האם מבוטח היה "בעל שליטה" מבחינה מהותית. לא ניתן לקרוא לתוכו אפשרות לפרשנות הפוכה, לפיה מבוטח שהיה בעל שליטה מבחינה פורמלית, ייקבע בדיעבד שלמעשה לא היה בעל שליטה. וזאת עוד בטרם התייחסנו לשאלה, שהתשובה עליה ככל הנראה שלילית, האם שולמו בעבור אותו "בעל שליטה" דמי ביטוח לאומי.

19.
למעלה מן הצורך נאמר שגם אם נקבל את טענת התובע לפיה לא היה בעל שליטה ב"זאפונט", על מנת להיות מבוטח בביטוח אבטלה, היה על התובע להיות עובד שכיר. דא עקא, התובע לא הוכיח כי התקיימו יחסי עבודה בינו לבין "זאפונט" או בינו לבין "נס": התובע לא העביר כרטיס נוכחות, ניהל את שעות העבודה שלו כראות עיניו, לא היה מנהל מעליו אלא רק הדירקטוריון. התובע אף לא הציג תלוש שכר, המסמך ההכרחי להוכחה כי הופרשו עבורו דמי ביטוח. כפועל יוצא מהאמור לעיל ברי כי התובע לא השלים את תקופת האכשרה הנדרשת בחוק על מנת להיות זכאי לדמי אבטלה.

סוף דבר
20.
התביעה נדחית.

21.
כנהוג בתביעות ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ו אדר תשע"ז, (13 מרץ 2017
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.



נציג ציבור (מעסיקים) מר אלי ביהרי

ד"ר אריאלה גילצר-כץ
, שופטת
סגנית נשיאה







בל בית דין אזורי לעבודה 60451-12/14 אסף מקס בירנצוייג נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 13/03/2017)