פסקי דין על אייל רחימי | פסקי דין על יוליה ספבק | פסקי דין על יניב לזר פדורובסקי | פסקי דין על אלעד אספיר | פסקי דין על מנורה מבטחים ביטוח |

7822-05/16 תק     12/03/2017




תק 7822-05/16 אייל רחימי, יוליה ספבק נ' יניב לזר פדורובסקי, אלעד אספיר, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה


12 מרץ 2017

ת"ק 7822-05-16 רחימי ואח' נ' פדורובסקי ואח'




לפני
כב' הרשם הבכיר אייל דוד


התובעים

1
.
אייל רחימי

2
.
יוליה ספבק


נגד


הנתבע / שולח ההודעה

יניב לזר פדורובסקי

הצדדים השלישיים / מקבלי ההודעה

אלעד אספיר
מנורה מבטחים ביטוח בע"מ



פסק דין

רקע
1.
לפני תביעה, בה מבקשים התובעים לחייב את הנתבע לשלם להם פיצויים בסך של 20,664 ₪, בגין נזקים שנגרמו להם, לטענתם, עקב התנהגותו של הנתבע והפרת הסכם השכירות בין התובעים לנתבע.

טענות התובעים
2.
התובעים שכרו מהנתבע את דירתו ברח' צה"ל 7/64, פתח תקווה (להלן: "הדירה"), בהתאם להסכם שכירות שנכרת בין הצדדים, בחודש 6/15. בהתאם להסכם השכירות, תקופת השכירות היא ל- 12 חודשים, החל מיום 1.6.15 ועד ליום 1.6.16. דמי השכירות החודשיים, הם בסך של 3,450 ₪.

3.
למרות שהסכם השכירות נעשה אל מול הנתבע – הבעלים של הדירה, כל מהלך ההתקשרות נעשה אל מול הוריו של הנתבע – רינה ומרק פדורובסקי.

4.
ביום 12.12.15, כתוצאה מפיצוץ צינור מים בדירת השכן, מהקומה שמעל הדירה, נוצרה רטיבות חמורה בדירה, שבעטיה נגרמו נזקים חמורים לדירה. בין היתר, נפילת טיח ועובש בקירות חדר המקלחת, בחדר העבודה וכן ריח חריף של עובש ורטיבות בכל חדרי הדירה, אשר סיכנו את בריאות התובעים ולא אפשרו להם מגורים כראוי בדירה.

5.
למחרת היום, פנו התובעים אל מרק ורינה, בבקשה לתקן מידית את המפגעים בדירה. פניה זו נענתה בהבטחות שווא ובהתעלמות, כך שהתובעים נאלצו להתמודד עם המפגעים בכוחות עצמם.

6.
התובעים יצרו קשר ישיר עם הבעלים של הדירה בקומה העליונה – מר עזרא, לצורך איתור הנזק ותיקונו. עזרא הצליח להפסיק את הנזילה מצינור המים, אולם המפגעים נותרו בעינם ולכן פנו התובעים אל מבטחת דירתו של עזרא. לאחר מס' פניות, הסכימה המבטחת לשלוח נציג מטעמה לביקור בדירה.

7.
ביום 11.1.16 נציג המבטחת ביקר בדירה וקבע כי מכיוון שהרטיבות בדירה טרם התייבשה, לא ניתן לפעול להסרת המפגעים באופן מוחלט, אך ניתן לבצע טיפול זמני בלבד וגם זאת רק באישור של מרק, הואיל והתיקון אינו כלול בחוזה הביטוח וכרוך בתשלום. לאחר שקישרו התובעים בין נציג המבטחת לבין מרק, החליט האחרון כי המפגעים לא יטופלו מידית, למרות שידע היטב כי כל אותה עת הדירה לא היתה כשירה למגורים. במעמד זה, בשל מצב הדירה, ביקשו התובעים לסיים את הסכם השכירות מוקדם ככל האפשר. תשובתו של מרק היתה כי עליהם לתת התראה של חודש ימים, טרם עזיבת הדירה. אורכה של התראה זו, שונה לאחר מכן על ידי רינה.

8.
לאחר תחנונים רבים, הסכימה רינה לבקר בדירה. בעת הביקור, התברר לרינה כי הדירה אינה ראויה למגורים ולכן הזמינה בעל מקצוע, שביקש לבצע מס' פעולות, לצורך הסרת המפגעים, אולם רינה לא אישרה זאת. יתרה מזו, רינה אף הודיעה לתובעים כי נדרשת התראה של חודשיים מראש טרם עזיבת הדירה.

9.
ביום 7.2.16 שלחו התובעים מכתב התראה באמצעות באת כוחם, אל הנתבע, בו דרשו כי יתקן המפגעים בדירה מידית וישיב אותה למצב הראוי למגורים. ביום 16.2.16 הודיעה רינה לתובעים כי הם רשאים לעזוב את הדירה רק ביום 31.3.16. ביום 7.3.16 התקבלה תגובת הנתבע, באמצעות ב"כ, לפיה הנתבע מוכן לוותר על מחצית דמי השכירות לחודש אחד.

10.
ביום 13.3.16 פנו התובעים במכתב תגובה אל הנתבע, בו דרשו פיצוי עבור 3 חודשי שכירות, למרות שנאלצו לגור בדירה עקב המפגעים, בתקופה שארכה כמעט 4 חודשים ובנוסף, נגרם נזק לרכושם. לא התקבלה תגובה מצד הנתבע וביום 31.3.16 עזבו התובעים את הדירה.

11.
הנתבע הפר את הסכם השכירות עם התובעים, הפרה יסודית. במשך 3 חודשים ו- 19 ימים, גרו התובעים בדירה בתנאים שאינם ראויים למגורים. כל פניותיהם החוזרות ונשנות אל מרק ורינה, לטפל במפגעים שבדירה, לא נענו. במשך התקופה הנ"ל, לא היו יכולים התובעים לשהות בחדר העבודה ובחדר השינה בדירה ולכן נאלצו לישון על ספה בסלון. בנוסף, שימוש בחדר המקלחת לווה בנפילות טיח מסוכנות ובריח חריף של עובש, שבשהות ממושכת, גרם לשיעול כבד. עקב מחדל זה, סיכנו התובעים את בריאותם ואף הוציאו כספים כדי לנסות ולהתמודד עם מצבה של הדירה.

12.
לתובעים נגרמו נזקים בגין אובדן ימי עבודה, כדי לתאם ביקור של בעלי מקצוע שונים בדירה וביקורים אלו לא הועילו, מכיוון שבאופן עקבי, רינה ומרק סירבו לשכור את אנשי המקצוע, כשהתברר להם שהתיקון כרוך בתשלום. בנוסף, התובעים השקיעו זמן ומשאבים לצורך העברת חפציהם לסלון הדירה, כדי שלא ייפגעו מהעובש. התובעים ניסו להקטין את נזקיהם, לאחר התייעצות עם בעלי מקצוע, כגון אוורור וחימום החדרים וניקוי באמצעות אקונומיקה, מס' רב של פעמים.

13.
רכיבי התביעה הם:
א.
פיצוי בגין התקופה של 3 חודשים ו- 19 ימים, בה גרו התובעים בדירה, בתנאים שאינם ראויים למגורים – סך כולל של 12,464 ₪.
ב.
נזקים למסגרת המזרון והמיטה – סך כולל של 2,900 ₪.
ג.
זוג נעליים של אלדו ופרטי לבוש נוספים – סך של 300 ₪.
ד.
עוגמת נפש ובזבוז זמן – סך של 5,000 ₪.

טענות הנתבע
14.
הנתבע מודה כי בתקרת הדירה נוצרה רטיבות בשל פיצוץ בצנרת המים בדירת השכן העליונה. נזקי הנזילה, מקורם, כאמור, בדירת השכן, עליה אין לנתבע שליטה. ביום 12.12.15, מיד עם פיצוץ צינור המים, הגיע שרברב מטעם חב' שחר ותיקן את הליקוי בצנרת. בפרק הזמן של מס' שעות בין הפיצוץ בצינור, לבין תיקונו, חלחלו מים לתקרת הדירה. השרברב ביקר בדירה, ראה את הרטיבות והודיע כי בשלב זה לא ניתן לעשות דבר, שכן יש להמתין עד שהתקרה תתייבש. יוער, כי מדובר ברטיבות ונפילת טיח בלבד. לכן, טענות התובעים על סיכון בריאותי וכו', מופרכות. הואיל והנזילה תוקנה מיד, לא ברורה הטענה כי נוצר עובש, שכן עובש נוצר רק כשמדובר ברטיבות מתמשכת. התובעים לא הביאו ראיה כלשהי לביסוס טענתם, כי נגרם להם נזק בריאותי.

15.
התמונות שצורפו לכתב התביעה, עלולות להטעות את בית המשפט, שכן חלקן לפחות צולם לאחר שהשרברב שנשלח על ידי הנתבע, קילף את השכבה הרטובה, כדי לזרז את ייבוש התקרה.

16.
לאור תלונות התובעים, פנו הורי הנתבע לחב' שחר וביקשו כי נציג מטעמם יבקר בדירה, כדי לנסות לפתור את בעיית הרטיבות.

17.
ביום 11.1.16, הגיע נציג חב' שחר לדירה, אשר שב ואמר כי לא ניתן לבצע תיקון בדירה, עד לייבוש הרטיבות.

18.
ביום 15.1.16, הגיעו הורי הנתבע לדירה, עם בעל מקצוע מטעמם, אשר קילף את השכבה החיצונית, כדי לזרז את הייבוש. בעל המקצוע הודיע לתובעים מפורשות, כי אין עובש בתקרה ויש להמתין לייבוש התקרה, שכן רק לאחר מכן, ניתן יהיה לתקן את הטיח והצבע.

19.
מיום 17.1.16 לא התקבלה כל תלונה מהתובעים אצל הנתבע, אם כי התובעים המשיכו לפנות שוב ושוב אל חב' שחר, בדרישה לנסות ולתקן את הליקויים ושוב, בפעם הרביעית, נאמר לתובעים כי לא ניתן לבצע תיקון כלשהו טרם ייבוש התקרה.

20.

בביקור השרברב ביום 11.1.16, נמסר לתובעים ולהורי הנתבע, כי יש להמתין עד לייבוש התקרה. מעולם לא הוצע לתובעים טיפול זמני. התובעים אף לא ביקשו לסיים את הסכם השכירות.

21.
הורי הנתבע עשו כמיטב יכולתם לתיקון הליקוי, התקיימו 4 ביקורים של אנשי מקצוע בדירה, שבכולם נמסר במפורש לתובעים כי יש להמתין לייבוש התקרה. הדירה היתה ראויה למגורים ומדובר בנזק אסתטי בלבד, מכיוון שהנזילה תוקנה מיד.

22.
הנתבע מכחיש את טענת התובעים, לפיה הם נדרשו להתראה של חודש או חודשיים, לגבי רצונם לפנות את הדירה. הוצע לתובעים לעזוב את המושכר בהתאם לבחירתם, בשל העובדה שהם היו על גבול ההיסטריה נוכח הרטיבות. דרישת התובעים מהורי הנתבע - חודש פיצוי, סורבה מכיוון שאין כל הצדקה לתשלום פיצוי, מכיוון שהבעיה טופלה ומטופלת על ידי אנשי מקצוע, מה גם שלא נגרם לתובעים נזק כלשהו.

23.
הנתבע מעולם לא דרש מהתובעים לפנות אליו רק באמצעות עו"ד. התובעים התבקשו לפנות בכל הקשור לדירה לאמו של הנתבע ולא אל אביו, מכיוון שהתובעים התקשרו עשרות פעמים לאביו של הנתבע ושלחו לו תמונות של הרטיבות.

24.
השוכרים הודיעו טלפונית לאמו של הנתבע כי הם ראו דירה אחרת לשכירות, שייתכן ויעברו אליה כבר בחודש 2/16. אמו של הנתבע הסכימה לפינוי, אולם ביקשה רק לקבל התראה על כך מראש. בשיחה אחרת עם הנתבע, הודיעו התובעים כי הם מבקשים לעזוב את הדירה באמצע 3/16. אם הנתבע הודיעה כי היא מעדיפה שיעזבו בסוף 3/16, שכן מועדי ההשכרה השכיחים הם בדרך כלל בסוף החודש.

25.
לפנים משורת הדין, הוצע לתובעים, פיצוי בשווי של חצי חודש שכירות. אין כל הצדקה לדרישת התובעים לפיצוי בגין 3 חודשי שכירות, שכן לא נגרם להם כל נזק, למעט פגם אסתטי בדירה.

26.
הדירה היתה ראויה למגורים לכל דבר ועניין, שהרי פגם אסתטי אינו מונע מגורים בדירה. הנתבע פעל מידית לתיקון הליקוי. הטענות בדבר נזקים של נפילת טיח ועובש, מופרכות, בשל העובדה שהליקוי תוקן מידית והשרברב מטעם הנתבע קילף את הקיר. לא צורפה שום ראיה לביסוס טענת התובעים, לגבי עובש וסיכון בריאותי.

27.
כבר ב- 12/14, כשהתלוננו התובעים על רטיבות מתחת לחלון בקיר חדר השינה, הורי הנתבע הזמינו מיד בעל מקצוע, שקבע כי הקיר החיצוני חשוף לגשם והעובש שנוצר בקיר הפנימי, נובע מחוסר אוורור וחוסר חימום של החדר. התובעים סירבו להכניס למושכר שמאי מטעם צד ג' – מנורה – מבטחת דירת השכן מלמעלה, כדי שיאמוד את הנזקים, ככל שהם קיימים, תוך מתן הסבר, שככל ויתקבלו פיצויים מצד ג', הם יועברו לתובעים. אולם, התובעים סירבו לכך, ללא כל נימוק. לכן, מבוקש לדחות את התביעה.

ההודעה לצדדים שלישיים
28.
הנתבע שלח הודעה לצדדים השלישיים – אלעד אספיר
, הבעלים של הדירה העליונה, שבה אירע הפיצוץ בצינור המים, שבעטיו נגרמה רטיבות בדירה. צד ג' 2, הוא מבטח הדירה של צד ג' 1, בגין נזקים, לרבות נזקי מים וכו'.

29.
צדדי ג' הגישו כתב הגנה, בו טענו כי בעת שצד שלישי 1 הודיע על הפיצוץ לחב' שחר, חב' שחר הגיעה לדירה ותיקנה את הנזק. בנוסף, שרברבים נוספים עקבו אחר הנזק והמתינו לייבוש התקרה. יתרה מזו, הוצע לנתבע לפצותו בגין נזקיו, נשלח אליו כתב ויתור, אך הוא לא הסכים לחתום עליו.

30.
חב' שחר אינה יכולה לטעון דבר בגין ההתנהלות בין התובעים לבין הנתבע, הואיל ולא היתה מעורבת בדרישות התובעים כלפי הנתבע ולהיפך. צדדי ג' מצטרפים לטענות הנתבע, לפיהן התובעים לא ביקשו לעזוב את הדירה בתחילת קרות הנזק וכי הוצע להם פיצוי, לפנים משורת הדין ואז הם דרשו פיצוי בגין חודש בלבד ועתה הם דורשים פיצוי, פי שלושה. מוכחשים הנזקים בכתב התביעה. התובעים לא פעלו להקטנת נזקיהם. כמו כן, לתובעים לא מגיע פיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות משפט, הואיל ומדובר בתביעה קטנה.
הדיון
31.
התקיים לפני דיון בו נכחו הצדדים וכן, הוריו של הנתבע – מרק ורינה פדורובסקי. מטעם מנורה, הופיע מר אמיר סיני – עובד החברה.

32.
התובעים לא הביאו עדים מטעמם, כדי להוכיח את מצבה של הדירה. בדיון אמר התובע כי יש להם שני חברים, שאחד מהם אף כתב מסמך כתוב על מצב הדירה ולא יכול היה להגיע לדיון (שורות 24 – 25, עמ' 1 לפרוטו').

33.
התובעת העידה:
"בהתחלה, לא הבנו מאיפה מגיע הריח. הייתה נזילה, בסדר. כל פעם נכנסו לחדר העבודה, היה ריח, חשבנו שמעשנים בשירותים. כל יום הוא התגבר, עד שיום אחד הרמנו את העיניים לתקרה, התקרה צהובה, כל יום זה התגבר והתגבר, עד שהגיע מצב, פשוט פינינו את החדר עבודה, יש שם תמונה באמת, הם היו אצלנו בדירה, ראו שאנחנו ישנים בסלון, כי אי אפשר לישון בחדר ליד. אם לא הייתי בדירה, לא הייתי מאמינה שדבר כזה קרה. אתה פותח את החדר ורואה עובש" (שורות 2 – 6, עמ' 2 לפרוטו').

34.
נציג צד ג' העיר בדיון כי התובעים לא צירפו אסמכתא מבעל מקצוע מומחה, כי הדירה אכן לא היתה ראויה למגורים במשך 3 חודשים ובנוסף, התובעים לא הוכיחו כי אכן לא גרו בדירה במשך 3 חודשים (שורות 9 – 12, שם).

35.
התובע השיב:
"יש לנו הוכחות ותמונות ברורות. בנוסף לתמונות, יש לנו הוכחות נוספות. מציג לבית המשפט תמונה של החדר ליד; זה ציוד; זה המזרון. מה שקרה, המצב שנוצר שם, לא רצינו להגיע למצב הזה. מה שביקשנו, או שיתוקן הנזק, או שייתנו לנו, בגלל שהמצב היה כל כך קשה, אפשרות לצאת מהדירה" (שורות 15 – 19, שם).

36.
נציג מנורה השיב:
"מעבר לכך, אנחנו רצינו לתקן את הנזקים שנגרמו לנתבע בבית, היה שמאי, הנתבע העדיף לקחת את זה בסכום של כסף והוא יתקן בעצמו, לאחר דיל ודברים. שילמנו לפי הנזקים שנגרמו לו, באה חב' שחר, רצו לתקן את הנזקים, אמרו שיש שם עדיין רטיבות, צריך שהמקום יתייבש כדי לבצע את התיקונים, הנתבע בחר שלא לבצע את התיקונים כי היה לו בעיה עם הדיירים שלו, לפיכך פיצינו אותו" (שורות 2 – 7, עמ' 3 לפרוטו').

נציג צד ג'
העיד
37.
"היה נזק נקודתי, תיקנו אותו באותו יום וזהו. אם היה עוד נזילה ממשיכה של מים, יכול להיות שהיה נגרם עובש, אבל אין את הדבר הזה. אז, מכל מה שאנחנו מבינים, יכול להיות שהטחב והעובש נגרם מזה שהבית לא אוּורר. זה הגיון."(שורות 30-32 ע' 4 לפרוטו')
התובע העיד
:
"לשאלת בית המשפט מדוע לא הבאתי בעל מקצוע מטעמי, מה שקרה, הגיע קודם כל אינסטלטור שרינה הביאה, ישר כשהיא ראתה את הדירה ואת המצב הביאה אינסטלטור, האינסטלטור אמר שאפשר לתקן את זה, בניגוד למה שהם אומרים, ואני שלחתי לרינה – לא יודע אם בגלל שאני בן אדם טוב, או טיפש -- שהוא אמר שאפשר לתקן את זה, ואמרתי יש ביטוח מלמעלה, יכול להית שהם יקבלו את זה חזרה. הוא אמר, אם היא משלמת לי, אני מתקן. שלחתי הודעה לרינה, הוא לא קיבל את האישור המיוחל ולא תיקן את זה. אם אני מביא בן אדם על חשבוני, איך אני מבקש מהם זיכוי? לא רציתי להגיע לפה. גם הבחור שלכם שהגיע לתקן, היה קודם כל כל הלילה נזילה של המים, בבוקר הבחור שלהם דיבר עם עזרא, אבא של צד ג' 2, ואמר תשאירו את הצינור דולק עד שאגיע, כדי שאמצא מאיפה זה נוזל, זו הסיבה לרטיבות האדירה.לא יכולנו להשתמש במקלחת, כי טיח נופל ועובש. סך הכל, יש חדר שינה צמוד לחדר עבודה, והריח שם היה ממש נוראי. נאלצנו לישון בסלון
."(שורות 2-13 ע'
5
לפרוטו')
דיון והכרעה
38.
נטל ההוכחה
כידוע על התובע החובה להוכיח את תביעתו בהתאם לעיקרון "המוציא מחברו עליו הראיה". נטל ההוכחה הוא נטל הבאת הראיות נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות" לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפני
ו, את דיותן ואת משקלן (רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"ד נז (4)981(2003).

39.
כפי שעולה מטענות הצדדים, מהעדויות שנשמעו ומהמסמכים שצורפו, עומדים אנו בפני
מקרה של "גרסה מול גרסה". כל צד העלה את גרסתו לקרות האירועים, כאשר לא הובא כל עד חיצוני, ניטראלי, אשר יוכל להטות את הכף. כל אחד מהצדדים טען כי תיאור הדברים לפי גרסתו, מבססת את גרסתו לאירועים מושא התביעה.

40.
אין חולק כי אכן היתה נזילה של מדירתו של צד ג' 1, לדירת הנתבע. בעוד שהתובעים טוענים כי כתוצאה מכך, נגרמו לדירה נזקים שבעטים הדירה לא היתה ראויה למגורים, טוענים הנתבעים וצדדים שלישיים, כי הדירה היתה ראויה למגורים. הנזילה טופלה בסמוך לפיצוץ בצינור בדירה העליונה. כתוצאה מכך, הצטברה רטיבות בתקרת הדירה, שלא ניתן היה לטפל בה מידית, שכן תחילה יש להמתין לייבוש התקרה ורק לאחר מכן, יש לבצע את תיקוני הטיח בתקרת הדירה.

41.
המנעות התובעים מהבאת עדות של מי מחבריהם לעניין מצבה של הדירה וכשירותה למגורים .

התובעים, לא טרחו להזמין לדיון את אחד מחבריהם שלטענתם יכול להעיד על מצב דירתם ואי כשירותה למגורים .
"ככלל, אי העדת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו" (ע"א 641/87, קלוגר נ. החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ פ"ד מד(1) 239, 245 [1990]). וכי "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת הימנעות בעל דין מלהביא לעדות ראייה עדות כנגדו" (ע"א 55/89, קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ. טלקאר חברה).

42.
המנעות התובעים מהצגת חוות דעת מומחה לעניין מצבה של הדירה וכשירותה למגורים. כידוע הרגשה היא עניין סובייקטיבי המשתנה מאדם לאדם. לפיכך היה מקום להגיש חוות דעת של מומחה לעניין אופי הנזקים והשפעתם על כשירותה למגורים בתקופת השכירות בה התגוררו התובעים בדירתו של הנתבע.

43.
חובת הקטנת הנזק

לטענת הנתבע וצד ג' , התובעים לא איווררו את הדירה וכתוצאה מכך נגרם העובש
בדירה התובעים מצידם הכחישו טענה זו וטענו כי הם דאגו לפתוח את החלונות ולאורר את הדירה. המדובר בגרסה מול גרסה
ולא הובאה כל ראייה אוביקטיבית בעניין זה. יתרה מזו,
אם אכן היו התובעים במצב בו הדירה לא הייתה ראויה למגורים, יכולים היו להתרות בנתבע או בהוריו כי ככל שלא ידאגו לתיקון הליקויים בדירה
הם ישכרו בעל מקצוע על חשבונם ויקזזו את
עלות התיקונים מדמי השכירות.


44.
לענין רכיב התביעה פיצויים בגין עגמת נפש

המחוקק הבחין בין פסיקת פיצויי ממון לבין פסיקת פיצויים שאינם ממונים. בסעיף 13 חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, נקבע:
"גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצוים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין".
קרי, בהבדל מפיצויים ממוניים לפי סעיפים 10 ו- 11, אזי פסיקת נזק לא ממוני נתונה לשיקול דעת בית המשפט, וזה כנראה ההסבר לעובדה שבפסיקת בתי המשפט קיימת גישה מצמצמת בפסיקת פיצוי שאינו נזק לא ממוני, (ע"א 3437/93 אגד, אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' אדלר [1998] [פורסם בנבו] ).
כאמור לעיל, פסיקת שיעור הפיצוי בגין עגמת נפש מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט, כשיש לקחת בחשבון את מכלול הנסיבות בכל מקרה לגופו, ויש כמובן להתחשב במחיר העסקה (ר' ע"א 293/90 גרינהולץ נ. מרמלשטיין [פורסם בנבו]).
לסיכום, המדובר בתביעה בגין נזקי רכוש ולכן אין מקום לפסוק פיצוי נפרד
בגין עוגמת נפש.

45.

לעניין המחלוקת
האם הנתבע
באמצעות הוריו אפשר לתובעים לקצר את הסכם השכירות או לא, אינני מוצא לנכון להכריע בשאלה זו לצורך הכרעה כוללת בעניין
רכיבי התביעה. אמנם התובעים לא הציגו עדויות של חברים או חוות דעת מומחה לעניין נזקי הרטיבות בדירה והיותה ראויה למגורים כולה או חלקה, למרות זאת ,מהתמונות שהגישו הצדדים המתארות
את נזקי הרטיבות
בדירה ועדויות התובעים לפני, התרשמתי כי גם אם ניתן היה לגור בדירה , המגורים
בה היו כרוכים באי נוחות וטרדה רבה כך שהתובעים לא הפיקו את מירב התועלת וההנאה בעוד הם משלמים לנתבע את דמי השכירות במלואם.

46.
לסיכום, אני מחליט לקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבע, לשלם לתובעים על דרך האומדן את הסכומים כדלקמן:
פיצוים בגין התקופה בה הדירה לא הייתה ראויה למגורים או ראוייה למגורים בחלקה בסך כולל של 5,500 ₪, פיצויים עבור מזרן בגדים ונעליים שניזוקו עקב הרטיבות בסך של 2,000
₪, בצירוף החזר אגרת בית משפט
בסך של 207 ₪ והוצאות משפט בסך של 750 ₪.
סכומים אלו ישולמו לתובעים בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הם הפרשי
הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.לעניין ההודעה לצדדים שלישיים : הצדדים השלישים הם
הבעלים של הדירה
ממנה אירעה נזילת המיים לדירת הנתבע ומבטחת דירתו.
שוכנעתי כי הנזקים שנגרמו לתובעים בגינם חייבתי את הנתבע לשלם לתובעים
את הסכומים האמורים לעיל, נגרמו כתוצאה מהנזילה מדירת הצד השלישי. לפיכך, אני מקבל את ההודעה לצדדים שלישיים
ומחייב את הצדדים השלישיים - מקבלי ההודעה, ביחד ולחוד לשלם לנתבע- שולח
ההודעה, את מלוא התשלומים בהם חויב
הנתבע לשלם לתובעים, בתוספת החזר אגרה בסך של 207 ₪ והוצאות משפט בסך של 600 ₪ שישולמו בתוך
30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד למועד
התשלום המלא בפועל. ככל שהמבטחת – הצד השלישי, שילמה לנתבע כספים כלשהם כפיצוי בגין הנזילה מושא התביעה דנן, אזי הסכומים ששולמו ינוכו מהתשלום לנתבע.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער על פסק הדין בתוך 15 ימים ממועד קבלתו, לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.

המזכירות תמציא
את פסק הדין לצדדים.


ניתן היום יד אדר
תשע"ז, 12
מרץ 2017, בהעדר הצדדים.

חתימה











תק בית משפט לתביעות קטנות 7822-05/16 אייל רחימי, יוליה ספבק נ' יניב לזר פדורובסקי, אלעד אספיר, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/03/2017)