פסקי דין על אלקטרה תשתיות חופרי השרון | פסקי דין על איל גבאי | פסקי דין על זועבי ראאיף חומוס 11 | פסקי דין על זועבי עומר |

51130-01/15 א     16/03/2017




א 51130-01/15 אלקטרה תשתיות חופרי השרון בע"מ, איל גבאי נ' זועבי ראאיף חומוס 11 בע"מ, זועבי עומר








בית המשפט המחוזי בנצרת



ת"א 51130-01-15 אלקטרה תשתיות חופרי השרון בע"מ
ואח' נ' זעבי ראאיף חומוס 11 בע"מ ואח'



בפני
כב' ס. הנשיא השופט זיאד הווארי



התובעת
הנתבעים שכנגד
1. אלקטרה תשתיות חופרי השרון בע"מ
2. איל גבאי



נגד

הנתבעים/ התובעים שכנגד:
1. זועבי ראאיף חומוס 11 בע"מ
2. זועבי עומר


החלטה

1.
לפניי בקשה לסילוק על הסף של כתב התביעה שכנגד אשר הגישו התובעים שכנגד (להלן: "הנתבעים") כנגד הנתבע שכנגד 2 מר איל גבאי
(להלן: "מר גבאי").

2.
ביום 25.1.15 הגישה אלקטרה תשתיות חופרי השרון בע"מ
(להלן: "התובעת") כנגד הנתבעים תביעה כספית על סך 3,997,796 ₪. בתמצית טענה התובעת, כי הנתבעת
1 – זועבי ראאיף חומוס 11 בע"מ
(להלן: "הנתבעת"), עמה התקשרה בהסכם לביצוע עבודות כקבלן משנה בפרויקט בו זכתה, ניסתה להתכחש להתחייבויותיה, הפרה את ההסכם בין הצדדים, ביצעה את העבודות באופן רשלני והפסיקה אותן לבסוף על דעת עצמה, תוך שהיא גורמת לתובעת חסרון כיס. אשר לנתבע 2 – זועבי עומר
(להלן: "מר זועבי"), צוין כי הוא ערב באופן אישי להתחייבויותיה של הנתבעת מכוח ההסכם.

ביום 29.3.15 הגישו הנתבעים כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד נגד התובעת ומר גבאי על סך 12,466,551 ₪. לטענתם בתמצית, התובעת ומר גבאי התנהלו בקשר לפרויקט ברשלנות וחובבנות, גרמו בכך להתמשכותו והסבו לנתבעים נזקים כבדים.
59371
3.
ביום 31.5.15 הגיש מר גבאי את הבקשה שלפניי
.

לטענת מר גבאי, כתב התביעה שכנגד אינו מגלה כל עילת תביעה אישית כנגדו, אשר כלל לא היה צד להסכם נשוא התביעות או התחייב בהתחייבות אישית לבצע פעולה מול הנתבעים וצירופו נובע ממניעים פסולים ובלתי ראויים. מר גבאי הוסיף וטען כי כל פעולותיו במהלך הפרויקט נעשו כאורגן התובעת ותו לא. מר גבאי הפנה לחוק ולפסיקה בעניין, תוך שטען כי על המבקש להגיש תביעה אישית כנגד אורגן חברה, מוטל נטל מוגבר להוכיח כי קיימת עילה מובהקת המקימה לו סעד אישי כנגדו. בשים לב לסעיפי כתב התביעה שכנגד, טען מר גבאי כי אף לטענת הנתבעים, כל פעולותיו במהלך תקופת ההתקשרות, היו אך ורק מכוח תפקידו כאורגן בתובעת, כאשר הוא רק ניהל את עסקיה באופן שותף.

מר גבאי הוסיף, כי אף לא קיימת כל יריבות בינו ובין הנתבעים, כאשר הוא כלל לא היה צד להסכם בין התובעת והנתבעת, ושמו כלל לא מוזכר בו. לבסוף הוסיף וטען מר גבאי, כי דין התביעה שכנגד נגדו, להימחק על הסף נוכח היותה קנטרנית, טורדנית וחסרת תום לב.

4.
הנתבעים הגיבו לבקשה וביקשו לדחותה. לטענתם, קיימות להם עילות תביעה טובות ומבוססות כנגד מר גבאי, אשר מטילות עליו אחריות אישית הן מכוח דיני החוזים והן מכוח דיני הנזיקין.

הנתבעים הפנו לסעיפים שונים בכתב התביעה בהם מיוחסת למר גבאי תקיפת נציג הנתבעת ודרישת פיצוי בשל כך. עוד הפנו לסעיפים מהם עולה לטענתם כי מר גבאי פעל בחוסר תום לב, הסתיר מהם מידע והתנהג ב"מניפולטיביות" לאורך ניהול המו"מ בין הצדדים. הוסיפו וטענו כי מר גבאי פעל בחוסר תום לב וברשלנות, אף בהמשך במהלך התקופה החוזית. הנתבעים הפנו לפסיקה לפיה העובדה שאדם פועל בכובעו כאורגן אינה מקנה לו באופן אוטומטי חסינות מפני חבות בנזיקין ובחוזים, וטענו כי התנהלותו של מר גבאי בהליך הפרויקט מלמדת על אשם אישי וסובייקטיבי, גם אם אינו צד להסכם נשוא התביעות. עוד הוסיפו והפנו הנתבעים, להלכה לפיה סילוק תביעה על הסף הינו סעד קיצוני, אשר בית המשפט ינקוט בו רק במקרים חריגים.

5.
בדיון מיום 5.11.15 קיבלו הצדדים את המלצת בית המשפט והסכימו על מחיקת מר גבאי מכתב התביעה שכנגד, תוך שהבקשה לסילוק על הסף לא תידון בשלב זה. עוד הסכימו הצדדים על העברת שתי התביעות להליך גישור, אולם היה והליך זה לא יצלח, זכאים יהיו הנתבעים להודיע על צירופו מחדש של מר גבאי לתביעה שכנגד.

6.
לאחר שהליך הגישור בין הצדדים נכשל, התקיימה ישיבה ביום 01/03/17 בה השלימו הצדדים את טיעוניהם בנוגע לבקשה לסילוק על הסף, וביום 08/03/17 הודיעו הנתבעים כי הם עומדים על צירופו מחדש של מר גבאי לכתב התביעה שכנגד. לאור האמור הגיעה השעה לדון ולהכריע בבקשת מר גבאי לסילוק על הסף.

דיון והכרעה

7.
כידוע, תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות") מ
סמיכות את בית המשפט להורות על סילוק על הסף של כתב תביעה כנגד נתבעים, כולם או מקצתם. עם זאת נקבע לא אחת, כי בית-המשפט יפעיל את סמכותו לסילוק תביעה על הסף לעיתים נדירות, אך ורק כאשר ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש

(ראו לעניין זה: ע"א 2582/09 הדייה גנאים נ' בית החולים רמב"ם, לא פורסם, ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות בע"מ, לא פורסם). על כן הגישה של ההלכה הפסוקה הינה, כי ככלל, אין לסלק תובענות
על הסף
, וסילוק שכזה יעשה במשורה וביד קמוצה, זאת לנוכח הצורך ליתן לתובע יומו בביהמ"ש, שעה שחסימת דרכו לערכאות שיפוטיות, עולה כדי פגיעה בזכות חוקתית.

בענייננו, דרישת מר גבאי לסילוק התביעה שכנגד נגדו, מתבססת למעשה על הטענה לפיה כתב התביעה שכנגד אינו מגלה כל עילת תביעה אישית כנגדו, כאשר כל פעולותיו במסגרת ההליכים בין הצדדים נעשו בתפקידו כאורגן התובעת. נוכח האמור דומה כי בענייננו בקשה למחיקת מר גבאי מכתב התביעה שכנגד בהסתמך על תקנה 100(1) לתקנות לפיה "אין הכתב מראה עילת תביעה".

בין הצדדים אין כאמור מחלוקת כי מר גבאי הינו נושא משרה ואורגן של התובעת. כידוע, סע' 47 לחוק החברות, תשנ"ט- 1999 (להלן: "החוק") קובע כי "
פעולותיו של אורגן וכוונותיו הן פעולותיה של החברה וכוונותיה
"
. בפסיקה נדונה לא פעם השאלה מתי תוטל אחריות אישית על נושא משרה בחברה, לעניין זה נקבע בע"א 10385/02
מכנס נ' ריג'נט השקעות בע"מ
, פ''ד נח(2) 53
:

"ההבחנה בין אחריות המנהל למעשים שעשה במסגרת סמכותו שיש בהם משום הפרת חיוב חוזי המוטל על התאגיד, לבין אחריותו לביצוע עוולה או להפרת חובה חוקית, נגזרת מן השוני בין אופיין של ההתנהגויות (
ע"א 407/89
צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ [5], בעמ' 698). אף עליי מקובל כי לא בכל מקרה שבו יימצא תאגיד אחראי לניהול משא ומתן שלא בתום-לב, תתחייב מכך המסקנה כי יש להטיל חבות אישית גם על מנהלו (השוו
ע"א 148/82
גליק נ' ארמן [6], בעמ' 406). משמע, כי להטלת חבות אישית על המנהל אין די להיווכח כי נורמת תום-הלב – המכתיבה רמת התנהגות אובייקטיבית – הופרה, אלא יש להראות שעל המנהל רובץ אשם אישי (סובייקטיבי) למעשים או למחדלים שיש בהם משום ביצוע עוולה או הפרת חובה חוקית".

בפסיקה שניתנה לאחרונה בע"א 3807/12
מרכז העיר אשדוד ק.א בע"מ נ' שמואל שמעון ואח' (ניתן ביום 22.1.2015
), שב בית המשפט העליון על ההלכה לפיה
יש לשמור את השימוש בהטלת חיוב חוזי על נושאי משרה בתאגיד בגין הפרת חוזה של התאגיד למקרים חריגים בלבד, בהינתן שהחברה הינה צד להתקשרות ולא בעלי מניותיה או נושאי המשרה בה.
לעניין זה נקבע:

"על מנת בכל זאת לחייב גם את בעל המניות או נושא המשרה באחריות אישית להפרת החוזה על ידי החברה, על אף שלא התחייב בשום שלב אישית ליטול על עצמו את התחייבויות החברה בחוזה, סבורני כי יש לבחון האם מדובר במקרה חריג של חוסר תום לב סובייקטיבי, אשר יש בו סממנים של הטעיה או מרמה מצד בעל המניות או נושא המשרה. ודוק, אם לא ינקוט בית המשפט במבחן מחמיר שכזה, ויישם על בעל המניות או נושא המשרה שאינו צד ישיר לחוזה את עיקרון תום הלב באותו אופן שבו הוא מיישם אותו על החברה שהינה צד ישיר לחוזה, יהיה הדבר שקול הלכה למעשה להתעלמות מעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה וליצירת מעין-חוזה בין התובע לבעל המניות או נושא המשרה, על אף שלא הוכחה התחייבות אישית של בעל המניות או נושא

המשרה".

לעניין אחריות אישית של נושא המשרה במסלול הנזיקי מוסיף פסק הדין וקובע:

"בהקשר זה קבע בית משפט זה לא אחת כי עצם העובדה שאדם פועל בכובעו כאורגן, נושא משרה או עובד של החברה אינה מקנה לו חסינות מפני חבות בנזיקין, ככל שמעשיו או מחדליו ממלאים אחר יסודותיה של עוולה נזיקית, אפילו אם הוא מבצע את העוולה לא למען עצמו אלא למען החברה. עם זאת, הודגש כי אורגן לא יישא באחריות אישית מכוח דיני הנזיקין בגין פעולות שבוצעו על ידי החברה, אם לא הייתה לו מעורבות כלשהי בהם, אלא רק בגין פעולותיו שלו
".

אלא שאף במסגרת עילת תביעה במסלול הנזקי,
נדרש כי יתקיימו בנושא המשרה באופן אישי כל היסודות הנדרשים לגיבושה של אחריות נזיקית ובכלל זה נדרש, כי נושא המשרה יחוב לנפגע חובת זהירות אישית. בפסיקה נקבע לא פעם כי חובת זהירות אישית של נושא המשרה אינה צומחת מעצם הכהונה בתפקיד ולפיכך על מנת לגבש חובת זהירות עצמאית ואישית של אורגן, נדרש לבסס מערכת נתונים החורגת מגדר פעילותו הרגילה והשיגרתית של נושא המשרה בחברה (ראו
ע"א 9183/99 פניגשטיין נ' חברת חברי המהפך מס' 1 (מחצבות) בע"מ, פ''ד נח(4) 693
).

בשים לב לפסיקה המנחה ולאחר שבחנתי בעיון את כתב התביעה שכנגד, נחה דעתי, גם אם בדוחק, ונכון לשעה זו אין מקום לקבל את הבקשה ולהורות על הסעד הדראסטי והנדיר של סילוק על הסף.

אציין כי אכן עולה מכתב התביעה שכנגד, כפי שהוא מנוסח, קושי ממשי לראות עילת תביעה אישית ונפרדת כנגד מר גבאי. לעניין זה ניתן להפנות בין היתר לפרק "עילות התביעה" בו ניתן לראות כי למעט האמור בסעיף 93, אף הנתבעים אינם עורכים כל הבחנה בין התובעת ומר גבאי ולראיה לדוגמא בסעיף 86 לכתב התביעה שכנגד, טוענים כי "הנתבעים שכנגד ניהלו מו"מ בחוסר תום לב".

יתירה מכך, מבלי להכריע לעת הזו בסוגייה זו, בשים לב לנוסח כתב התביעה שכנגד
ובהתאם לאמור בפסיקה המנחה בעניין, דומה לכאורה בשלב זה כי סיכויי התביעה שהגישו הנתבעים באופן אישי כנגד מר גבאי, אינה מן הטובים.

עם זאת, עיון בסעיפים שונים בפרק העובדתי בכתב בתביעה שכנגד, אכן מעלה כי עולות בו טענות שונות ואישיות כנגד מר גבאי, גם אם בדוחק כאמור ולשם כך ניתן להפנות לסעיפים 30, 49 ו- 78 לכתב התביעה שכנגד.

אכן, לכאורה ולאור האמור בכתבי הטענות והפסיקה עולה כי יתכן ויש טעם של ממש בטענות מר גבאי לפיהן הפעולות המיוחסות לו נעשו במסגרת תפקידו כנושא משרה בלבד, אולם שאלה זו אינה יכולה לקבל תשובה סופית ומוחלטת אלא לאחר ניהול התיק ושמיעת ראיות. לאור האמור, לא ניתן לקבוע כבר בשלב זה כי
ברור ונעלה מכל ספק הוא שעל יסוד העובדות שטוענים להם הנתבעים בתביעה שכנגד, לא יוכלו לזכות בסעד שביקשו כנגד מר גבאי.

לאמור מצטרפת טענת הנתבעים באשר לעוולת תקיפה שביצע מר גבאי באופן אישי כלפי נציג הנתבעת, עת קילל אותו וסטר לו (ראו סעיפים 65-66 לכתב התביעה שכנגד). אכן, יש מקום לתהות האם עילת תביעה זו מקומה בכתב התביעה שכנגד ולא בהליך נפרד, כאשר למעט שלושה סעיפים בודדים, כל כתב התביעה שכנגד, אשר עומד על 104 סעיפים וסכום התביעה בו עולה על 12,000,000 ₪, עוסק הלכה למעשה במישור העסקי- חוזי בין הצדדים. אולם מקום בו נושא זה צורף לכתב התביעה שכנגד ואף במסגרת עילות התביעה בסעיף 93 נכתב כי "גבאי עוול כלפי עומר בעוולת התקיפה", הרי שהתשובה לשאלה זו דינה להתברר לאחר ניהול התיק לגופו ולא במסגרת סילוק על הסף.

8.
אי לכך ולאור האמור לעיל, לא מצאתי מקום להורות על סילוק על הסף של התביעה שכנגד מר גבאי.

הצדדים יפעלו בהתאם להחלטתי בפרוטוקול מיום 1.3.17.

בנסיבות העניין לא מצאתי לעשות צו להוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, י"ח אדר תשע"ז, 16 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק החלטתי לב"כ הצדדים.












הוקלד על ידי ערין בראנסה







א בית משפט מחוזי 51130-01/15 אלקטרה תשתיות חופרי השרון בע"מ, איל גבאי נ' זועבי ראאיף חומוס 11 בע"מ, זועבי עומר (פורסם ב-ֽ 16/03/2017)