פסקי דין על סיוון שרה אקרמן | פסקי דין על דלוריס דבורה אקרמן

21754-02/17 א     19/03/2017




א 21754-02/17 סיוון שרה אקרמן נ' דלוריס דבורה אקרמן








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו


19 למרץ 2017
ת"א 21754-02-17 אקרמן נ' אקרמן ואח'







מספר בקשה:1
לפני
כבוד הרשמת
נועה גרוסמן


מבקשת

סיוון שרה אקרמן
ע"י ב"כ עו"ד שחר ולנר


נגד


משיבה

דלוריס דבורה אקרמן






החלטה

עניינה של הבקשה:

לפני בקשה להורות כי כתובת המשיבה לצורך המצאת כתבי בי-דין – כתב התביעה בתיק הנוכחי - תהיה אצל עו"ד דוד איזק מרח' רבי עקיבא 60, בני-ברק.

עמדת המבקשת:
לטענת המבקשת, המשיבה מיוצגת לעניין הדירה נשוא התובענה בידי עו"ד איזק דנן וזאת לפי ייפוי הכוח שמסרה לו ביום 17.6.16 ואשר צורף לכתב הבקשה כנספח א'.
המבקשת הצהירה כי בחודש יוני 2016 או בסמוך לכך, עזבה המשיבה את הארץ לבלי שוב (ראו סעיף 2 לתצהיר).
עוד נטען כי לא ידועה למבקשת כתובתה של המשיבה בחו"ל, למעט שהיא מתגוררת בעיר ניו-יורק ארה"ב. (ראו סעיף 4 לתצהיר).
לטענת המבקשת, עו"ד איזק הוא מי שטיפל בכל ענייניה של המשיבה בנושא הדירה דנן והוא גם מי שרשם את הערת האזהרה בגינה מוגשת תובענה זו. (ראו סעיף 5 לתצהיר).

המבקשת הוסיפה בתשובתה לתגובה, כי עו"ד איזק הוא מי שטיפל בכל ענייני הדירה עבור המבקשת ולא רק ברישום הערת האזהרה. כך למשל ייצג את המשיבה לאורך השנים בנושאים רבים ומגוונים בנושא הדירה.
הוא מי שערך את תצהירי העברת הנכס מאת המשיבה למבקשת ביום 10.10.12.

הוא מי שפנה בשם המשיבה ביום 16.6.16 אל בית הדין הרבני במסגרת בד"ר 1083817/1 בטענה כי הנכס הוא של המשיבה.
עו"ד איזק פעל בתיק הבד"ר כבא כוחה של המשיבה בנושא הדירה לכל דבר ועניין.
עו"ד איזק גם ניהל מו"מ בשם המשיבה עם ב"כ המבקשת בעניין הנכס נשוא התובענה.
כל זאת גם לאחר מועד עזיבת המשיבה את הארץ.
משכך, נטען כי יש לראות את עו"ד איזק כמורשה לקבלת כתבי בי-דין של המשיבה בגין הדירה הנוכחית, ולמצער מורשה לקבלת כתב התביעה.

תגובת המשיב:
נדרשה עמדתו של עו"ד איזק כמשיב נפרד ועצמאי בבקשה זו בסוגית המורשה.

עו"ד איזק טען בתגובה קצרה ותמציתית:

"יובהר באופן ברור ביותר כי החתום מטה עו"ד איזק דוד אינו מייצג את הנתבעת גב' דלוריס דבורה אקרמן
בתיק זה".

עוד טען, כי לא קיבל מעולם שכ"ט מאת הנתבעת בגין התיק שבנדון ואין לו כיום קשר עם הנתבעת בשום צורה ודרך.
לגרסתו, מדובר בניסיון לקצר הליכים על מנת להימנע מפרוצדורת מסירת כתבי בי-דין לידי המשיבה, אל מחוץ לתחום.
טענות אלה לא נתמכו בתצהיר.

מורשה נוסף:
בתשובה לתגובה, הכחישה המבקשת את עמדתו של עו"ד איזק, שבה וטענה כי בין אם קיבל שכ"ט מהמשיבה ובין אם לאו, כתובתו היא הכתובת הראויה להמצאת כתבי בי-דין בהיותו הגורם שייצג את המשיבה לאורך השנים בנושא נשוא התביעה.
עוד הוסיפה המבקשת, כי אפילו העדר קבלת שכ"ט מן המשיבה, אין בכך כדי לפגוע במעמדו של עו"ד איזק בתובענה זו, כמורשה לקבלת כתבי בי-דין עבור המשיבה.

לחילופין, הציעה המבקשת בתשובה לתגובה, כתובת נוספת למסירת כתבי בי-דין הלא הוא הרב יוסף וולפין מרח' בן-דוד 8, בני-ברק.
זאת, משום שהרב וולפין הציג לפני ב"כ המבקשת ייפוי כוח נוטריוני חתום ומאומת כדין ע"י המשיבה.

דיון והכרעה:

אני מוצאת, כי אכן, עו"ד איזק אינו אוחז בייפוי כוח של המשיבה לצורך תיק זה.
גם ללא תצהיר, נאמנים עלי דבריו כי לא קיבל שכ"ט מן המשיבה בהליך.
יחד עם זאת, עו"ד איזק לא הכחיש את טענות המבקשת כי פעל בשם המשיבה בנוגע לנכס דנן בערכאות שונות.
הוא זה שרשם את הערת האזהרה נשוא התיק הנוכחי והוא זה שפנה לבית הדין הרבני בתביעה לביטולה.
הוא גם ניהל מו"מ עם ב"כ המבקשת בנוגע להערת האזהרה נשוא ההליך. כך נטען מפי המבקשת ולא הוכחש על ידו. כל זאת לאחר מועד עזיבת המשיבה את הארץ.

בנסיבות אלה, אומנם עו"ד איזק אינו פרקליט המייצג בהליך, אך יש לראותו ככתובת ראויה לצורך מסירת כתבי בי-דין לידי המשיבה בהליך הנוכחי, ולמצער כתב התביעה.

ראו דברי בית-המשפט כבוד השופטת נתניהו בע.א. 23/83 סוזן ריטה יוחימק נ' תרז קדם פ"ד לח (4) עמ' 309. שם בעמוד 314:

"לגבי עורך-דין, אין התקנה דורשת, שלקוחו יסמיך אותו לקבל כתבי-בי-דין. די שהוא פועל אותה עת כעורך-דין של הנמען, כדי שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי-בי-דין בשמו".

וכן בעמ' 315:

"כפי שכבר צוין, די לצורך תקנה 439, שמקבל ההמצאה יהיה עורך הדין של הנמען, ואין התקנה דורשת, שיהא מוסמך לייצג את מרשו בבית המשפט דווקא".

החיקוק הרלוונטי בענייננו הינו תקנה 477 לתסד"א תשמ"ד 1984.
משיקה אליה גם תקנה 482 שם העוסקת בהמצאה למורשה בהנהלת עסקים.
כבוד השופט גרוניס בהתייחסו לתקנה 482 דנן קבע ברע"א 8957/09 אוזן נ' קיובי [פורסם בנבו, 8.3.2011] כי:

"הרציונל העומד בבסיס ההוראות הדנות בדרכים השונות להמצאה הוא, כי במקרים מסוימים ניתן להמציא כתבי בי-דין לידי אדם או גורם שאינו בעל הדין על יסוד ההנחה שדבר ההגשה יגיע באמצעות אותו גורם לידי בעל הדין. היינו, הדגש הינו על כך שהנתבע יידע מן האחר, כי הוגש נגדו הליך משפטי ועל תוכנו...".


כיוון שעו"ד איזק פעל עבור המשיבה בנושא הדירה בפורומים משפטיים שונים, גם לאחר עזיבתה את הארץ, אני מוצאת כי הוא הגורם הנכון והמוסמך לקבל מסירה של כתב התביעה עבורה בהליך
הנוכחי.
לאחר שכתב התביעה יימסר ממנו
למשיבה, והיא תפעל להעמיד עו"ד ולהגיש כתב הגנה, תעבור הכתובת הראויה למסירת כתבי בי-דין לעו"ד שייבחר ע"י המשיבה לייצגה בהליך הנוכחי.

עיינתי בתשובה לתגובה לפיה בוצעה מסירה נוספת ע"י המבקשת גם לידי הרב וולפין. מסירה זו מחזקת את תיזת ידיעת המשיבה על ההליך הנוכחי, אך לענייננו אני מוצאת, כי די גם במסירה לעו"ד איזק כפי שהוריתי לעיל.

סיכום:

מן המקובץ לעיל אני קובעת, כי המסירה לעו"ד איזק חוסה בצילה של תקנה 477 לתסד"א תשמ"ד-1984 ומהווה מסירה ראויה לידי המשיבה עצמה.

תוך 60 יום מקבלת החלטה זו לידי עו"ד איזק, על המשיבה להגיש כתב הגנה כדבעי בתיק זה.
המועד להגשת כתב הגנה הוארך ל-60 יום במקום המועד של 30 יום הקבוע בתקנות סדרי הדין האזרחי התשמ"ד-1984. התחשבתי בכך שהמשיבה מתגוררת בחו"ל, על כל המשתמע מזה.


על המשיבה להודיע כתובת מגוריה בכתב הגנתה וכן לספק כתובת עדכנית למסירת כתבי בי-דין עבורה מכאן ואילך.



ניתנה היום, כ"א אדר תשע"ז, 19 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.












א בית משפט מחוזי 21754-02/17 סיוון שרה אקרמן נ' דלוריס דבורה אקרמן (פורסם ב-ֽ 19/03/2017)