פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ | פסקי דין על ארז אל טחן | פסקי דין על בירן שיר אל טחן |

34432-07/15 בעק     19/03/2017




בעק 34432-07/15 בנק הפועלים בע"מ נ' ארז אל טחן, בירן שיר אל טחן








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



בע"ק 34432-07-15 בנק הפועלים בע"מ
נ' אל טחן ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט


תובע

בנק הפועלים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יוחנן בלש
, עו"ד יעקב גורנשטיין


נגד


נתבעים

1. ארז אל טחן
2. בירן שיר אל טחן

ע"י ב"כ עו"ד ליאורה בירן



החלטה


לפני בקשה למתן

פסק דין
חלקי בתובענה שהוגשה לאישור עיקולים שהוטלו על הנתבעים (מחזיקים בהליך המקורי), מכוח תקנה 378(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין").

א.
העובדות הצריכות לעניין ועיקר טענות הצדדים
1.
התובע בתובענה שבכותרת, בנק הפועלים בע"מ
(להלן: "התובע" או "בנק הפועלים") הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הגב' דפנה שטיאסני (להלן: "החייבת", "הגב' שטיאסני" או "הנתבעת העיקרית") (תא"ק 52567-05-15) (להלן: "התביעה העיקרית") בה נדרשה החייבת לשלם לבנק הפועלים סך של 259,229 ₪ בתוספת ריבית מרבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

2.
במקביל להגשת התביעה העיקרית, הגיש בנק הפועלים בקשה להטלת צו עיקול זמני על זכויות הנתבעת העיקרית במקרקעין הידועים כגוש 6126, חלקה 446, תת חלקה 11, דירה ברחוב הגת 22 ברמת גן (להלן: "המקרקעין" או "הדירה"). כמו כן, הואיל ועל זכויותיה של הנתבעת העיקרית נרשמה הערת אזהרה לטובת הנתבעים, ביקש הבנק להטיל עיקול על כספים וזכויות המוחזקים על ידי הנתבעים לטובת הנתבעת העיקרית.


טענות התובע
3.
התובע טוען כי ביום 15.6.15 הומצא צו עיקול למחזיקים.

4.
לאחר המצאת צווי העיקול, פנתה ב"כ הנתבעים, אשר הבהירה כי היא מייצגת גם את הנתבעת העיקרית, לב"כ התובע, וביקשה להסיר את העיקול שהוטל על זכויות החייבת.

5.
לבקשת התובע הומצאו לו ע"י ב"כ הנתבעים מספר מסמכים, לרבות הסכם המכר שמכוחו נרשמה הערת האזהרה.

6.
בהתאם להוראות הסכם המכר (סעיף 6.3), במועד המצאת צו העיקול לידי הנתבעים, הוחזק על ידם חלק מתמורת המכר, לטובתה של הנתבעת העיקרית.

7.
הנתבעים לא מסרו הודעת מחזיק לבית המשפט, אך בהתאם להודעת מרשתם לב"כ התובע, הם כופרים בהחזקת כספים לטובת הנתבעת העיקרית במועד המצאתו של צו העיקול.

8.


משכך, הגיש התובע תביעה לאשר את העיקול אשר הוטל אצל הנתבעים, תוך חיובם בהוצאות ושכ"ט עו"ד.

טענות הנתבעים
9.
הנתבעים טוענים כי יש לדחות את בקשת התובע לאישור העיקול על דירת הנתבעים, לביטול העיקול הזמני ולהורות על הסרת הרישום מפנקס הבתים המשותפים בטאבו.

10.
נטען כי הדירה נשוא התובענה, הייתה בבעלות משותפת של דפנה שטיאסני ושלושת ילדיה הבוגרים, מחצית בבעלותה של זו ומחצית בבעלותם של אלו.

11.
רוכשי הדירה, הנתבעים, ארז ושיר בירן אל טחן, הינם קרובים בדרגה ראשונה לעו"ד בירן – שיר בירן הנה ביתה של עו"ד ליאורה בירן
.

12.
את עסקת רכישת הדירה ניהלה עו"ד ליאורה בירן
כאימא של שיר ולא כעו"ד, כאשר היא מממנת חלק ארי בעסקה.

13.
בחודש מרץ שמעה עו"ד ליאורה בירן
כי דפנה שטיאסני מעוניינת למכור את דירתה. ילדיה של עו"ד בירן התעניינו באותה עת ברכישת דירה בהוד השרון, ועו"ד בירן העדיפה שיישארו לידה ברמת גן, ולכן הייתה מעוניינת שהם ירכשו את דירתה של דפנה שטיאסני.

14.
ביום 10.3.15 נתנה עו"ד ליאורה בירן
לדפנה שטיאסני סך של 250,000 ₪ תוך מתן הבטחה של גב' שטיאסני כי ילדיה של עו"ד בירן יוכלו להחליט אם הם מעוניינים לרכוש את הדירה, והגב' שטיאסני התחייבה לא לבצע עסקה עד שיקבלו החלטה בעניין זה. במידה וילדיה של עו"ד בירן יחליטו שלא לרכוש את הדירה, תשיב הגב' שטיאסני את הסך של 250,000 ₪ מתמורת הדירה כאשר צד ג' ירכוש אותה.

15.
ביום 10.3.15 נתנה עו"ד בירן לגב' שטיאסני את הסך של 250,000 ₪, שהיה דרוש לגב' שטיאסני לצרכיה המידיים והדחופים בשל מצוקתה הכלכלית, נחתם ביניהן הסכם לפיו מתחייבת הגב' שטיאסני לא למכור בינתיים את הדירה ואם ילדיה של עו"ד בירן יחליטו שלא לקנות את הדירה, תשיב את הסך של 250,000 ₪, כאשר תקבל את התמורה בגין מכירת הדירה ממכירתה לצד ג'. כן נרשמה באותו יום (10.3.15) הערת אזהרה לזכות עו"ד בירן על התחייבותה של הגב' שטיאסני להימנע מכירת הדירה ללא קבלת הסכמתה של עו"ד בירן מראש ובכתב.

16.
ילדיה של עו"ד בירן (הנתבעים) הסכימו לקנות את הדירה ונחתם הסכם מכר ביום 29.3.15.

17.
בדיעבד, התברר כי הגב' שטיאסני חייבת לבנק הפועלים סכומים שלא ידועים לנתבעים ואין להם כל קשר לחוב זה. נסח לשכת רישום המקרקעין העיד רק על קיומה של משכנתא לקשת המאה בע"מ, בסך של 190,000 ₪.

18.
ביום 30.3.15 נרשמה הערת אזהרה לזכות הנתבעים על העסקה במקרקעין שעשו לרכישת הדירה. עו"ד בירן מחקה את הערת האזהרה שהייתה רשומה לזכותה ובאותו יום נרשמה באופן מיידי הערת האזהרה לטובת הנתבעים.

19.
הנתבעים טוענים כי עוד ביום 30.3.15 דווחה העסקה למיסוי מקרקעין ובידיהם היו האישורים להעברת הזכויות על שם הקונים אך, נמנע מהם להעביר את הרישום בשל העיקול.

20.
בנק לאומי אשר גם הוא רשם עיקול, הסיר את העיקולים, גם על המקרקעין וגם על הכספים, מבלי לעכב את הרוכשים, וכך גם הוסרו עיקולים בהוצל"פ.

21.
הסכום ששולם במזומן ע"י הגב' בירן, הפך לחלק מהתמורה בעד הדירה.

22.
ביום 1.4.15 ביקשה הגב' שטיאסני לשנות את סעיף התמורה בהסכם באופן בו היא תקבל את כל חלקה בתמורה בשל צרכיה הדחופים. מאחר והייתה עוד מחצית הדירה שבבעלות שלושת ילדיה של הגב' שטיאסני שהיו צריכים גם הם לקבל תמורה, הוסכם כי הסכום שיש לשמור לכיסוי בגין מיסוי מקרקעין עד לקבלת האישורים, יהיה מחלקם של הילדים (וזאת גם כדי למנוע כפל נאמנויות שלא לצורך ושנרשמו בזהות בשני הסכמי המכר). נוכח האמור חתמו הצדדים ביום 1.4.15 על נספח להסכם, המשנה את אופן תשלום התמורה, כך שהגב' שטיאסני קבלה את מלוא התמורה על מחצית הדירה במזומן ובשיקים וחתמה על טפסי העברת בעלות ע"ש הנתבעים.

23.
ביום 14.4.15 נחתם הסכם מכר המחצית השנייה של הדירה בין ילדיה של הגב' שטיאסני ובין הנתבעים, וביום 15.4.15 נרשמה הערת אזהרה לטובת הנתבעים על מחצית זו והם שילמו לילדיה של גב' שטיאסני את הסכום המוסכם.

24.
בשלב זה של ההשתלשלות האירועים הרי שכל הדירה נמכרה לרוכשים ועסקת המקרקעין התגבשה במהלך חודש מרץ-אפריל 2015.

25.
ביום 1.6.15 עזבה הגב' שטיאסני את הדירה והנתבעים קבלו חזקה בדירה ועברו להתגורר בה עם בתם.

26.
כשבועיים לאחר מכן, ביום 15.6.15, אושרה בקשה לעיקול זמני שנרשמה בלשכת רישום המקרקעין ביום 24.6.15 אך ביום 21.6.15 כבר נרשמה הערת אזהרה למשכנתא ללווים, הנתבעים, לטובת בנק מזרחי על סך של 1,300,000 ₪.

27.
הנתבעים טוענים כי רק בחודש מאי הוגשה תביעה ע"י בנק הפועלים נגד הגב' שטיאסני ורק ביום 15.6.15 ניתן צו עיקול זמני אשר נרשם ביום 24.6.15. הבנק נהג בחוסר תום לב היות וידע כי הדירה נמכרה וכי הוא גורם נזק לרוכשים.

28.
מסירת כתבי ביי-דין לנתבעים בוצעה שלא כדין היות והנתבע 1 (להלן: "ארז") מעולם לא גר בבית חמותו, עו"ד בירן, ואילו הנתבעת 2 (להלן: "שיר") עזבה את הבית עוד בטרם נשאה וגרה בתל אביב. כלומר, הנתבעים מעולם לא גרו בבית האם ברחוב עמק האלה 31 רמת גן. כמו כן, בהסכם רכישת הדירה צוין כי כתובתם היא ברחוב איתמר 16 רמת גן, ואף על פי כן, נשלחו כתבי ביי-הדין לרחוב עמק האלה 31. נטען כי כשהגיע השליח לכתובת זו יצאה עו"ד בירן ומסרה לו כי הנתבעים אינם מתגוררים בכתובת זו וכי עליו למסור להם את המעטפות בכתובתם, ובשים לב לכך שהיא אינה בעלת ייפוי כוח לקבל עבורם כתבי ביי-דין. למרות זאת, בבקר שלמחרת, התברר לה כי המעטפות הושארו בשביל ביתה במקום שישלחו לכתובתם של הנתבעים. נטען כי לו היו נבדקים הפרטים היה מתגלה כי הנתבעים קבלו חזקה בדירה ברח' הגת 22 ברמת גן ומשמעו שהם שילמו את התמורה בגין הדירה. לימים, התברר שהשליח נתן תצהיר מוסר לפיו נתקל בסירוב לחתום על ביצוע המסירה ללא ציון כי הסירוב לא היה סירוב נוכח העובדה שניתן הסבר המנמק מדוע אין ביכולתה של עו"ד בירן לקבל את המעטפות. לטענת הנתבעים, המעטפות נשלחו גם לכתובת הורי התובע באשדוד, על אף שזו אינה כתובתו של ארז והושארו שם בחדר המדרגות, כל זאת שעה שהוריו של ארז שהו באותה עת בחו"ל.

29.
הנתבעים טוענים כי יש להסיר את העיקול נוכח העובדה שניתנה על ידם תמורה מלאה וניתנו מזומנים נוספים על הסך של 250,000 ₪ אותם נתנה עו"ד בירן מלכתחילה. הרוכשים הוסיפו עוד 100,000 ₪. הצ'קים שניתנו לגב' שטיאסני נפרעו בחשבון הבנק של ארז ובחשבון הבנק של הגב' בירן עוד לפני רישום העיקול לטובת התובע. סה"כ קיבלה הגב' שטיאסני 754,000 ₪ ו- 195,000 ₪ ישולמו עבור פירעון המשכנתא הרשומה על הנכס בטאבו מתוך המשכנתא שלוקחים הרוכשים. סה"כ העסקה הייתה 950,000 ₪.

30.
נטען כי רישום העיקול גורם לנזק עצום לנתבעים אשר ביקשו לקבל הלוואה כנגד משכנתא בבנק שאושרה, ותוך 48 שעות היה באפשרותם לקבל את השיק לידיהם, אך ביום בו הגיעו לקבל את ההלוואה, התבקשו להביא נסח טאבו מעודכן, ואז התברר להם כי נרשם עיקול לטובת התובע. נוכח האמור, מנועים הנתבעים עד עתה לקבל את ההלוואה, והם נאלצו לגייס כספים בעלות יקרה כדי לשלם לבעלי הדירה האחרים (שלושת ילדיה של הגב' שטיאסני), היו צריכים להחזיר הלוואה שלקחו כדי להשים את חלקה של הגב' שטיאסני ונכנסו לטראומה כאשר מכרו דירה קודמת שלהם והיו חייבים לפנות את הדירה שגרו בה ופחדו שלא תהיה להם קורת גג לעבור אליה עם תינוקת בת חודשיים למרות ששילמו את כל התמורה.

31.
בנוסף, טוענים הנתבעים, בעל המשכנתא, קשת המאה בע"מ, קיבל הבטחה שההלוואה שנתן תיפרע במהלך חודש יוני 2015 וכשכל דחייה עד לפירעון ההלוואה בפועל, יעלה את הריבית שתגבה קשת המאה בע"מ בסופו של דבר, ומשכך, לנתבעים לא תהיה ברירה אלא לשלם, על מנת "לנקות" את נסח הטאבו כדי שיוכלו לקבל הלוואה כנגד משכנתא שלהם.

32.
כמו כן, בהתאם להסכם עם שאר הבעלים, שגם בו היה שינוי בלוח הזמנים, היה מדובר שכל התמורה תשולם לשלושת הבעלים האחרים עד יום 15.7.15 ומאחר והרוכשים לא יכלו לממן 100% מהתמורה בהון עצמי, היה מדובר בהפרה יסודית עם פיצוי מוסכם של 10%.

33.
כן נטען כי אם לא יוסר העיקול בדחיפות, ייאלצו הנתבעים להתחיל מחדש, מההתחלה את תהליך אישור ההלוואה כנגד משכנתא שכן אישור ההלוואה כנגד משכנתא לרוכשים עומד לפוג מאחר והוא בתוקף ל- 3 חודשים בלבד. לטענתם, הנזק שייגרם יהיה מעל מ- 1,300,000 ₪.

34.
משכך טוענים הנתבעים כי יש לחייב את התובע בהתאם להתחייבות העצמית שהפקיד בבית המשפט לשיפוי הנתבעים בגין נזק שייגרם להם.

35.
הנתבעים טוענים כי ניסו לבוא בדברים עם הבנק, הציגו את התשלומים שבוצעו וביקשו הסכמתו לביטול העיקול במיוחד שנרשמה הערת אזהרה על הדירה לטובת הרוכשים לפני רישום העיקול ולנוכח העובדה שהערת אזהרה גוברת על עיקול ורישום ראשון קודם לרישום אחרון. הוצגו המסמכים המלמדים כי הייתה עסקה במקרקעין לפני אישור ו/או רישום העיקול. הסכם המכר הוא ההסכם שנשלח לטאבו ביום 30.3.15, אך ביום 1.4.15 נחתם נספח להסכם המשנה את סעיף התמורה. גם מועד קבלת החזקה השתנה במסמך וכספי הנאמנות לטובת מיסוי מקרקעין. הנתבעים שילמו את כל חלקה של הגב' שטיאסני בדירה, אין לה עוד זכויות בדירה והנתבעים גרים בדירה.

36.
לאור האמור לעיל, עותרים הנתבעים כי ביהמ"ש יורה על מחיקת העיקול בטאבו וכן על דחיית הבקשה לאישור העיקול, תוך חיוב התובע בהוצאות.

טענות נוספות של התובע במסגרת בקשת התובע למתן

פסק דין
חלקי
37.
בעקבות הגשת כתב ההגנה מטעם הנתבעים, הגיש הבנק בקשה למתן

פסק דין
חלקי, בו יינתן אישור עיקול סך של 195,000 ₪ לנוכח הודאת בעל דין של הנתבעים ולפיה, למצער, במועד הטלת העיקול, החזיקו בידם סך של 195,000 ₪ כאמור.

38.
לטענת הבנק, עפ"י הנטען בכתב התביעה, הנתבעים התקשרו בהסכם לרכישת זכויותיה של הנתבעת העיקרית במקרקעין וחלק מהתמורה אותה התחייבו לשלם במסגרת הסכם המכר, טרם שולם לנתבעת העיקרית, נכון למועד הטלת צו העיקול נשוא התביעה. עוד טוען הבנק כי בכתב ההגנה מפרטים הנתבעים את גרסתם בכל הנוגע להסכם המכר הנטען, במסגרתו רכשו לכאורה את זכויותיה של הנתבעת העיקרית במקרקעין, הגב' שטיאסני, בעבור סך של 950,000 ₪. הבנק טוען כי גרסת הנתבעים באשר למתווה העסקה ושיעור הכספים ששילמו לכאורה, תמוהה בלשון המעטה, ועל פניו גרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם המסמכים שהם עצמם צירפו לכתב ההגנה, אולם, גרסה זו תתברר במסגרת ההליך ואינה נוגעת לבקשה למתן

פסק דין
חלקי.

39.
הבנק טוען כי הבקשה באה לעולם הואיל וגם אם כל טענות הנתבעים תוכחנה כנכונות, הרי שיש להורות כבר עתה על מתן

פסק דין
חלקי ולפיו יאושר עיקול בשיעור של 195,000 ₪ שכן בסעיף 21 לכתב ההגנה נטען, בין היתר, כי הגב' שטיאסני קיבלה סך של
754,000 ₪ וכי סך של 195,000 ₪ ישולם עבור פירעון המשכנתא הרשומה על הנכס בטאבו מתוך המשכנתא שלוקחים הרוכשים וכשסך העסקה עומדת על 950,000 ₪.

40.
מכאן, טוען הבנק, שהנתבעים מודים כי סך של 195,000 ₪, אותם התחייבו לשלם לגב' שטיאסני במסגרת הסכם המכר, טרם שולם לה במועד הטלת העיקול. לשיטתם של הנתבעים, העיקול "לא תפס" סכום זה מאחר והוא היה מיועד לפרוע משכנתא הרובצת על זכויותיה של הנתבעת העיקרית במקרקעין מושא העיקול, אולם עמדה זו עומדת בסתירה למצב המשפטי החל ולפיו, בנסיבות מעין אלו, העיקול תפס גם את הכספים האמורים, ואין בעובדה לפיה במסגרת הסכם המכר התחייבו הנתבעים להעביר את הכספים לטובת נושה של הנתבעת העיקרית כדי להעלות או להוריד בנדון.

41.
התובע מפנה בהקשר זה לפסק הדין ברע"א 3634/14 רונס ואח' נ' אלי לין שילוח בינלאומי בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים) (ניתן ביום 30.06.2014) (להלן: "עניין רונס") שם נדרש בית המשפט לעובדות דומות לענייננו וקבע כי הנושה של המוכר יכול להטיל עיקול על זכות המוכר לקבל מהקונה את יתרת התמורה עבור המקרקעין.

42.
בעניין רוניס נדרש ביהמ"ש למצב דברים בו כבר הועברו הכספים לידי הנושה המובטח לצורך סילוק המשכנתא, ולכן ביהמ"ש אף נדרש לתביעת הפיצויים שהוגשה על ידי מטיל העיקול כנגד הקונה, ביהמ"ש קיבל גם את תביעת הפיצויים ובכך הכריע כי בתחרות האפשרית בין מטיל העיקול לבין הנושה המובטח, גובר מטיל העיקול על הכספים המוחזקים על ידי הקונה.

43.
בענייננו טוען התובע כי אנו מצויים בגדרי תביעה לאישור עיקול, במסגרתה על ביהמ"ש להכריע אך ורק בשאלה האם "נתפסו" כספים במסגרת העיקול שהוטל אצל הנתבעים אף מבלי להידרש למערכת היחסים שבין הנושה המובטח ובין מטיל העיקול, הוא התובע. נוכח האמור, טוען התובע כי יש לאשר את העיקול החלקי המבוקש כבר בשלב זה, בשים לב להודאה הברורה של הנתבעים כי סך של 195,000 ₪ טרם שולם על ידם לנתבעת העיקרית וכי הם מחזיקים בכספים אלה, נכון למועד הטלתו של העיקול.

תשובת הנתבעים ביחס לטענות התובע למתן

פסק דין
חלקי
44.
הנתבעים טוענים כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, מקום בו בידי התובע ולפני ביהמ"ש מצוי הליך של טען ביניים, השואל את ביהמ"ש היה ויימצא כי העיקול של בנק הפועלים גובר על המשכנתא הרשומה לטובת חברת קשת המאה וגובר על הערות האזהרה שעל שם רוכשי הדירה שנרשמו חודשים רבים לפני הטלת העיקול, אזי למי על הקונים לשלם בבוא הים. לכן, לטענת הנתבעים,

פסק דין
חלקי יקעקע את כל ההליכים המשפטיים הקיימים עוד קודם ולכן ולפיכך יש לדחות את הבקשה ל

פסק דין
חלקי.

45.
בנוסף, טוענים הנתבעים, לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה תביעה למתן

פסק דין
הצהרתי (ה"פ 22138-08-15) הקובע כי הרוכשים, הנתבעים כאן, הם הבעלים של הדירה וכי יש להסיר את כל העיקולים שהוטלו לאחר רכישת הדירה, לאחר תשלום עבור הדירה ולאחר רישום הערת אזהרה לטובת הקונים. נטען כי פסק הדין שיינתן ע"י ביהמ"ש המחוזי יכתיב לבימ"ש זה את הכרעתו כך שהגשת הבקשה למתן

פסק דין
חלקי גורמת להטעיית ביהמ"ש.

46.
הנתבעים טוענים כי לתובע קיימת זכות דיונית לרישום עיקול על הדירה, אך בעת שנתן את הכספים לחייבת העיקרית, לא הסתמך על הדירה ולא על נכסיה של הלווה ולא היה לו ביטחון כי מצב נכסיה יישאר כמו שהוא. על כן, אין התובע יכול להתאונן ולטעון לפגיעה מהותית בזכויותיו ואין הוא יכול להפריע לנתבעים להשלים את העסקה ולקבל משכנתא.

47.
נטען כי לא ניתן ליתן

פסק דין
חלקי לטובת הנושה על חשבון הדירה ולא על חשבון סכום השייך לבעל המשכנתא שנרשמה עוד טרם נתן המבקש אשראי לחייבת וטרם רישום העיקול, וכי יש, לכן, להסיר את העיקול על המקרקעין ששייכים לקונים. מתן הכסף לבעל המשכנתא ירוקן את פסק הדין המבוקש מתוכן והבקשה לקבלת יתרת התמורה תהפוך לחסרת משמעות.

48.
הנתבעים טוענים כי יש לאבחן את הנסיבות בענייננו מעניין רונס (שם) שכן בעניין רונס עשו הרוכשים דין לעצמם, בכך ששילמו לבעלי המשכנתא, על אף שידעו כי קיים עיקול, ובכך הפרו את צו בית המשפט, בעוד שבענייננו, הרוכשים לא ידעו על העיקול, והבנק נותן המשכנתא, הספיק לרשום הערת אזהרה על שמו לאחר שנרשמה הערת אזהרה על שם הנתבעים. כלומר, הנתבעים בענייננו פנו לבית המשפט בבקשה לקבלת סיוע על מנת שזה יחליט כיצד עליהם לנהוג. עוד נטען כי על בית המשפט להתחשב בהחלטתו בעובדה שהנתבעים צריכים לשלם אך ורק פעם אחת מכספי המשכנתא לאחר שיהיה נסח נקי מכל העיקולים ומקום בו התובע אינו המעקל היחידי. כיום לגב' שטיאסני עשרות נושים ואם ביהמ"ש לא יורה על מחיקת העיקולים ורישום הזכויות על שם הקונים, יהיו עוד עשרות עיקולים על הנכס ותיווצר אנרכיה משפטית.

49.
הנתבעים טוענים כי אין להם חוב כלפי המוכר היות ונעשתה המחאת חוב בהסכם המכר והחוב הומחה לבעל המשכנתא. נטען כי בנסיבות אלו ייווצר אבסורד לפיו הרוכשים יצטרכו לשלם למעקלים, וגם בעל המשכנתא ידרוש את כספו. לפיכך טוענים הנתבעים כי הם אינם חייבים יותר מיתרת התמורה בסך של 195,000 ₪ שישולמו למי שביהמ"ש יקבע, וכי יש למחוק את יתר הנושים.

50.
נוכח כל אלו טוענים הנתבעים כי יש לדחות את הבקשה למתן

פסק דין
חלקי תוך חיוב המבקש בהוצאות.

51.
לאחר דיון קדם משפט, הוסיפו הנתבעים והגישו בקשה להשלמת התנגדותם למתן

פסק דין
חלקי, ובין היתר, טענו כי אינם חייבים דבר למוכרת שקבלה את מלוא התמורה על חלקה בדירה, ומקום בו נתנה המוכרת הוראה בנספח להסכם המכירה מיום 1.4.15 לפיה הנתבעים יעבירו ישירות לבעל המשכנתא, חב' קשת המאה בע"מ, סך של
200,000 ₪ ובשים לב לכך שהנתבעים נתנו הוראה לבנק מזרחי, עוד ביום 10.6.15, לבצע את התשלום מתוך כספי המשכנתא לשם סילוק החוב. נטען כי מקום בו הכספים מיועדים לתשלום משכנתא הרי שהם כבר לא כספים של המוכר ולא ניתן לעקל אותם.

52.
הנתבעים טוענים כי הפכו ל "נאמנים קונסטרוקטיבית" מכוח הדין ועליהם להחזיק בכספים בנאמנות שבין המוכר לקונה ולהעבירם לבעל המשכנתא לפירעונה לאחר קבלת אישור בית משפט זה. נוכח זאת, הנתבעים אינם יכולים לעשות בכסף כרצונם ושאין מדובר בכספים פנויים לכל דבר ועניין. בהקשר זה מפנים הנתבעים לפסק הדין ב-בע"ק 28629-11-14 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' פלאצי, (פורסם במאגרים המשפטיים) (ניתן ביום 26.11.2015) (להלן: "עניין פלאצי") המתייחס אף להלכת אהרונוב הקובעת כי לא ניתן לעקל את הנכס שרכש הקונה ושבו יש לו זכות שביושר, וניתן לעקל את יתרת התמורה שחייב הרוכש למוכר בלבד, ובמילים אחרות, לא כספים הנמצאים בנאמנות קונסטרוקטיבית לטובת בעל המשכנתא.

53.
נטען כי גם בענייננו וגם בעניין פלאצי הנסיבות הן שונות מאלו שבעניין רונס משום שבעניין רונס שילמו הרוכשים לבעל המשכנתא תוך שהם מתעלמים מצו העיקול ועושים דין לעצמם בעוד שכאן פעלו הנתבעים כדין תוך שהם ממתינים להחלטת בית המשפט שתאפשר להם לשלם לבעל המשכנתא במטרה לסלקה ובכדי שיוכלו להירשם כבעלי הדירה בטאבו. הנתבעים טוענים כי אישור העיקול על כספים שנרשם לאחר רישום אזהרה של רוכשי הדירה ושנרשם אף אחרי שהבנק נותן המשכנתא רשם הערת אזהרה לטובת המשכנתא שהוא מתכוון לתת, מהווה דבר הנוגד את תקנת הציבור ומערער את מערכת החוזים המקובלת במקרקעין, וכי לנוכח כל טענותיהם מתבקש ביהמ"ש שלא לאשר את העיקול הזמני על הכספים נמצאים בידי המבקשים המיועדים לתשלום המשכנתא.

ב.
דיון והכרעה
54.
עניינה של התובענה, בקשת התובע לאישור עיקולים מכוח תקנה 378 לתקנות סדר הדין האזרחי בשל חובות של החייבת העיקרית, הגב' שטיאסני.

55.
הנתבעים כופרים בטענות התובע וביום 11.8.15 הגישו תביעה למתן

פסק דין
הצהרתי לבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת.א. 22138-08-15) במסגרתה נתבקש בית המשפט להורות כי:
א.
הנתבעים רשאים להירשם כבעלים של מחצית הדירה ברח' הגת 22 רמת גן במקום הבעלים הקודמת דפנה שטיאסני.

ב.
הזכויות של המבקשים בנכס על חלקה של הגב' שטיאסני (מחצית הדירה) עפ"י הערת אזהרה שנרשמה לטובתם ועל פי הסכם מכר הדירה שתמורתה שולמה במלואה גוברות וקודמות לעיקולים שרשמו המשיבים 1 – 4 וכן להורות על מחיקת העיקולים שנרשמו על ידם בפנקס הבתים המשותפים ברמת גן.

ג.
המשכנתא הרשומה בפנקס המקרקעין שנרשמה בטרם נמכר הנכס גוברת על עיקולים שנרשמו אחריה ואף אחרי מכירת הדירה וכן להורות כי העותרים רשאים לפרוע מיתרת התמורה את המשכנתא הרובצת על מחצית הנכס לטובת חברת קשת המאה בע"מ מבלי שיש בכך משום ביצוע תשלום בניגוד לעיקולים שהוטלו על אותה מחצית הנכס בשל חוב אחר של המוכרת.

ד.
לחילופין, להורות למבקשים למי ישולם סך של 195,000 ₪ שהיה שמור לתשלום לבעל המשכנתא – משיב 1 מתוך כספי המשכנתא אותה אמורים לקבל העותרים מהבנק שאישר להם הלוואה כנגד משכנתא ואשר רשם כבר הערת אזהרה לטובתו על כל הנכס.

ה.
על רשם המקרקעין במחוז תל אביב למחוק את העיקולים ו/או המשכנתא הקיימים לטובתם בפנקס הבתים המשותפים המתנהל בלשכת רישום המקרקעין בתל אביב ולמנות את עו"ד בירן שתטפל במחיקת רישומים אלו כולל חתימה על כל מסמך הנחוץ לצורך כך.

56.
במקביל להליך שלעיל, למתן

פסק דין
הצהרתי, מתנהל הליך נוסף בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפש"ר 38284-09-15 בנק הפועלים בע"מ
נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח' במסגרתו ניתנה ביום 30.11.2015 החלטה על ידי כב' השופטת איריס לושי-עבודי לפיה:

"6. ניתן בזאת צו איסור דיספוזיציה זמני על להחלטה אחרת האוסר על כל דיספוזיציה על נכסי החייבת ובפרט ביחס לדירה הידועה כגוש 6126 חלקה 446 תת חלקה 11.
בהקשר זה יצויין כי ב"כ המבקש הציג בפני
י הליכים משפטיים המתנהלים בנוגע לדירה זו במסגרת המרצת פתיחה בבית משפט זה (ה.פ 22138-08-15) ובמסגרת טען ביניים בבית משפט השלום בתל-אביב (ה.פ. 22276-08-15) ואני סבורה כי כל עוד לא תוכרע הבקשה למתן צו כינוס יש מקום לעכב את ההכרעה בבקשות שהוגשו במסגרת תיקים נוספים שכל ככל שבית המשפט יגיע למסקנה כי יש מקום ליתן צו כינוס הרי ממילא ימונה מנהל מיוחד ותוגש בקשה לביטול הענקה במסגרת סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל".

57.
בעקבות החלטה זו ובעקבות בקשה שהוגשה ביום 25.11.15 בת.א. 22138-08-15 שעניינה עיכוב בירור התובענה מפאת קיומו של הליך פשיטת רגל תלוי ועומד והליכים שיפוטיים נוספים, ניתנה על ידי כב' השופטת ח' פלינר החלטה המורה כי:

"בהמשך להחלטה המצורפת של כב' הש' לושי עבודי מיום 30.11.2015 (סעיף 6) הרי שניתנה הוראה על עיכוב הליכים בתיק זה"

58.
על שרשרת ההחלטות האמורות מתווספת החלטתו של כב' השופט ח' ברנר בפש"ר 38284-09-15 מיום 5.7.16, לפיה:

"לפניי בקשת נושה להכריז על החייבת פושטת רגל.
החייבת אינה מתנגדת להכרזה. גם הכנ"ר תומך בהכרזה.
אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומכריז על החייבת פושטת רגל.
המנהל המיוחד מתמנה לתפקיד נאמן, וההתחייבות שהפקיד, תבטיח גם את מינויו הנוכחי"

59.
אשר לסך של 195,000 ₪, אינני מקבלת את טענת התובע ולפיה גם אם יתקבלו כל הטענות העובדתיות של הנתבעים הרי שיש להורות על אישור העיקול לגבי סכום זה. כאמור, בין היתר, טוענים התובעים כי הגב' שטיאסני קיבלה את מלוא הסכומים המגיעים לה, בהתאם לנספח שנכרת בין הצדדים אשר שינה חלק מההסכמות של ההסכם המקורי, היינו לפני כריתת הנספח. כן לטענתם, הסכומים שנשמרו עבור הסרת המשכנתא הינם אלה שמחלקם התמורה המגיעה בגין המחצית השנייה של הדירה, שילדיה של הגב' שטיאסני הם בעליה. די בכך כדי שלא ניתן יהיה לומר כי גם עפ"י העובדות הנטענות על ידי הגב' שטיאסני יש לאשר את העיקול לגבי סך של 195,000 ₪.

60.
אשר על כן, הבקשה למתן

פסק דין
חלקי, נדחית.

61.
בנוסף, בהתחשב בהליכים הנוספים המתנהלים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כמפורט לעיל, בשים לב לכך להליכי הפש"ר, למינוי נאמן, ולכך שבת.א. 22138-08-15 עומדות לדיון השאלות המרכזיות והמהותיות שהובאו לפתחו של בימ"ש זה, כמו גם שאלות נוספות, ובין היתר טען ביניים בשאלה למי יש להפנות את הכספים, הרי שמן הראוי להורות על עיכוב הליכי הדיון בתובענה זו, על מנת שלא יתקבלו החלטות סותרות, והשאלות יידונו על ידי מי שלפניו מסכת עובדתית רחבה ושלמה יותר.

62.
לאור האמור, מעוכבים ההליכים בתובענה זו עד למתן

פסק דין
בת.א. 22138-08-15.

63.
בנסיבות אלה, כמפורט לעיל, לא ראיתי לנכון לעשות צו להוצאות.


ניתנה היום, כ"א אדר תשע"ז, 19 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.










בעק בית משפט שלום 34432-07/15 בנק הפועלים בע"מ נ' ארז אל טחן, בירן שיר אל טחן (פורסם ב-ֽ 19/03/2017)