פסקי דין על עו"ד מיכאל סיגל | פסקי דין על ועדה מקומית לתכנון ובנייה מעלה נפתלי | פסקי דין על טוביה גלזר – יו"ר הועדה מעלה נפתלי | פסקי דין על אייל סייג – מהנדס הועדה מעלה נפתלי ואח' |

6260-12/16 עתמ     24/03/2017




עתמ 6260-12/16 עו"ד מיכאל סיגל נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה מעלה נפתלי, טוביה גלזר – יו"ר הועדה מעלה נפתלי, אייל סייג – מהנדס הועדה מעלה נפתלי ואח'




בפני

כב' השופט רון שפירא
, סגן נשיא

העותר

עו"ד מיכאל סיגל
,
נגד
המשיבים

1. ועדה מקומית לתכנון ובנייה מעלה נפתלי

2. טוביה גלזר – יו"ר הועדה מעלה נפתלי

3. אייל סייג – מהנדס הועדה מעלה נפתלי
המשיבים 1 – 3 ע"י ב"כ עו"ד ענת פרל

4. עו"ד ניר שטרן, היועץ המשפטי, משרד הפנים חיפה
ע"י פרקליטות מחוז חיפה, מחלקה אזרחית ומנהלית
5. עו"ד קייס נאסר,
6. עו"ד שגית דומיין,
7. עו"ד אומיה סאלח סרחאן
8. עו"ד אסנת שחם,
9. עו"ד שקיב עלי

פסק דין
הרקע לעתירה והשתלשלות הדיונים בעתירה:
בפני
עתירה שהוגשה כנגד החלטת המשיבה 1 למנות כיועץ משפטי את המשיב 5. העותר, אשר הציג מועמדותו לתפקיד הנ"ל, טוען כי נפלו פגמים בהליך האיתור והבחירה של המשיב 5 כיועץ משפטי של המשיבה 1. ביחד עם העתירה הוגשה גם בקשה לצו ביניים (שנדחתה בהחלטה מיום 13.12.16).

מדובר בשני מכרזים פומביים שפרסמה המשיבה 1 בחודש ספטמבר 2016 לקבלת הצעות לתפקיד יועץ משפטי לוועדה ולתפקיד תובע הוועדה. ועדת האיתור כללה את יו"ר הוועדה, המשיב 2, מהנדס הוועדה, המשיב 3, וכן היועץ המשפטי של משרד הפנים, המשיב 4. ועדת האיתור, שתפקידה לבחון את ההצעות שהתקבלו ולגבש המלצה בכתב, קיימה יום ראיונות לשני התפקידים ביום 16.11.16. ועדת האיתור המליצה פה אחד למנות את המשיב 5 לתפקיד. ההמלצה הועברה למליאת המשיבה אשר קיימה דיון בנושא ביום 20.11.16 ואשר החליטה פה אחד על מינוי המשיב 5 לתפקיד היועץ המשפטי לוועדה בהתאם להמלצת ועדת האיתור.

יצוין כי בתחילה הוגשה העתירה על ידי העותר ועותרת נוספת (היום המשיבה 8) אשר התמודדה על תפקיד התובע/ת של המשיבה 1, בטענה כי נפלו פגמים גם בהליך האיתור והבחירה של התובע למשיבה 1. לאחר דיון ומתן החלטה בבקשה לצו ביניים הודיעה העותרת 2 כי היא חוזרת בה מהעתירה והוריתי על מחיקת עתירתה כנגד מינויו של משיב 6 (הקודם) כתובע. על כן, המשיב 6 המקורי נמחק מהעתירה והעותרת 2 הפכה למשיבה 8 במסגרת העתירה המתוקנת.

כפי שצוין, הבקשה לצו ביניים נדחתה בהחלטה מיום 13.12.16. בהחלטה נקבע כי מדובר בתקיפת הליך שבבסיסו בחירת נותני שירות חיצוניים למשיבה 1 וכי תוצאות הבחירה הנתקפות בעתירה אינן בגדר של מעשה עשוי שלא ניתן לבטלו או לשנותו ומנגד עיכובם של הליכי הכניסה לתפקיד של היועץ המשפטי והתובע שנבחרו עד להכרעה בעתירה עלול לפגוע בתפקוד השוטף של המשיבה 1. נקבע כי באיזון בין מאזן הנוחות לכל אחד מהצדדים לא מתקיימים התנאים למתן צו ביניים שיעכב את כניסת היועץ המשפטי והתובע לתפקידם. כן צוין כי סיכויי העתירה להתקבל, כפי שהוגשה, אינם גבוהים. עוד צוין כי היה על העותרים לצרף כמשיבים את המועמדים שהתמודדו על כל אחד מהתפקידים, צלחו את שלב המיון הראשוני והגיעו לשלב הסופי של ההליך. כאמור, בהמשך הוריתי על מחיקת עתירתה של העותרת 2 לבקשתה וכן על מחיקתו של משיב 6 הקודם מההליך.

ביום 2.1.17 התיר בימ"ש זה לעותר להגיש בקשה לתיקון העתירה ולצרף לבקשתו נוסח של עתירה מתוקנת. ביום 30.1.17, ולאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים לעניין הבקשה של העותר, נעתרתי לבקשת העותר לתקן את העתירה תוך צירוף המשיבים אשר התמודדו על תפקיד היועץ המשפטי והגיעו לשלב הסופי של ההליך (משיבים 6 – 9) ותוך התייחסות למסמכים שלא היו בידי העותר בעת הגשת העתירה המקורית.

במסגרת העתירה המתוקנת נטען כי יש לבטל את בחירת המשיב 5 כיועץ משפטי עבור המשיבה 1, זאת לאור ליקויים שנפלו, לטענת העותר, בהליך המכרז הפומבי לבחירתו. המשיבים הגישו תגובותיהם לעתירה המתוקנת. ביום 15.3.17, מספר ימים לפני הדיון שנקבע בעתירה, הוגשה בקשה נוספת מטעם העותר להורות על המצאת מסמכים ולתיקון נוסף של העתירה.

אציין כבר עתה כי לאחר ששמעתי את טענות הצדדים לא מצאתי כי יש מקום להתיר תיקון העתירה פעם נוספת או להורות על המצאת מסמכים נוספים, כפי שיפורט בהמשך.

טענות הצדדים:
לטענת העותר נפלו בהתנהלות ועדת האיתור ומליאת הוועדה, אשר בחרו במשיב 5 כיועץ משפטי לוועדה, פגמים מהותיים והן פעלו בניגוד להליכי המנהל התקין ודיני המכרזים, תוך התעלמות מתנאי המכרז עצמו, ובאופן בלתי סביר ובלתי ראוי. נטען כי הוועדה והמליאה לא נתנו את המשקל לסעיפי היתרון המקצועי שנקבעו במכרז ולו היו עושות כן היה נבחר העותר לאור יתרונו על המשיב 5 מבחינת מקצועיות וניסיון.

העותר טוען כי בעתירה קודמת (עת"מ 35051-01-15) שהגיש נגד תוצאות מכרז קודם שהתקיים לאיתור יועץ ותובע כמשרה אחת נקבע כי נפלו פגמים בהליך הבחירה וביהמ"ש לעניינים מנהליים בחיפה (כב' השופט רניאל) הורה על קבלת העתירה ופסילת המועמד שנבחר כיועץ משפטי ותובע לוועדה, תוך חיוב המשיבים בהוצאות העותר. ערעור לביהמ"ש העליון שהגיש אותו מועמד נמחק לבקשתו ובהמלצת ביהמ"ש העליון (עע"מ 2126/15). מספר חודשים לאחר מכן פורסם המכרז שבנדון כאשר הפעם ביקשה המשיבה 1 לאתר הן יועץ משפטי והן תובע כמשרות נפרדות אשר תאוישנה על ידי שני עורכי דין שייבחרו לשם כך. העותר הגיש הצעתו למכרז, כמו גם הצעה למכרז מקביל לתפקיד התובע לוועדה, זאת לאור היותו בעל ניסיון וידע בתחומים אלה, וצירף מסמכים לתמיכה בכך, לרבות מכתבי המלצה.

לטענת העותר, ימים ספורים לאחר קיום הראיונות שנערכו לפני ועדת האיתור קיבל הודעה לאקונית לפיה לא נבחר לתפקיד והמשיב 5 זכה בתפקיד היועמ"ש. העותר טוען כי פנה אל המשיבה 1 וביקש לקבל את פרוטוקול ועדת האיתור, החלטת ופרוטוקול מליאת הוועדה אשר אישרה את הזוכה במכרז ואת פרטי כלל המשתתפים במכרז, הצעתו של הזוכה וכלל המסמכים הרלוונטיים אצל ועדת האיתור. נטען כי ביום 27.11.16 המציאה הוועדה לעותר את הפרוטוקולים של ועדת האיתור ומליאת הוועדה ולאחר פניה נוספת ביום 28.11.16 הומצאו אף הצעת המשיב 5 למכרז (כאשר בתחילה לא צורף דף ההצעה לעניין שכר הטרחה למקרים חורגים), אך למרות דרישות חוזרות ונשנות נמנעה הוועדה מלהעביר את טבלת הניקוד של המועמדים, למרות שטבלה זו הוצגה בפני
חברי מליאת הוועדה והיו התייחסויות מפורשות אליה במסגרת הדיון בוועדה. העותר טוען כי מהמסמכים שהומצאו עולה תמונה מדאיגה באשר להתנהלות ועדת האיתור ומליאת הוועדה.

העותר טוען כי מהדברים שנאמרו במליאת הוועדה שהתקיימה ביום 20.11.16 עולה כי מר גלזר הציג בפני
המליאה מצג כאילו ועדת האיתור בחנה לעמקה כל מועמדות תוך ראיון מקיף עם כל מועמד, זאת כאשר העותר התראיין בוועדת האיתור במשך כחמש דקות ולא נשאל כלל שאלות מקצועיות. כן נטען כי עולה שקיים מסמך דירוג בנקודות ולפיו עולה כי העותר קיבל ציונים גבוהים יותר מאשר המשיב 5 שנבחר לתפקיד מבחינת בדיקת הרקע והדירוג של המועמדים.

עוד טוען העותר כי הינו בעל ניסיון כפול ויותר מבחינת התקופה בה הינו מתמחה בתחום התכנון והבניה מהמשיב 5 והינו בעל משרד גדול יותר היכול להעניק לוועדה שירות במגוון תחומים משלימים. לכן נטען כי בשלב זה, כאשר בפני
ועדת האיתור נוצב מצב של שוויון ומבחינת הניקוד לעותר היה ניקוד מספרי גבוה יותר מאשר למשיב 5, היה על ועדת האיתור לפנות אל הוראות המכרז עצמו אשר קבעו כי יהיה יתרון למי שהינו בעל ניסיון בתחום ייצוג רשויות וועדות. כן נטען כי הודעת המכרז אף ציינה כי יהיה יתרון למי שהינו בעל ניסיון בתחום דיני חוזים ודיני עבודה והדבר פועל לטובתו של העותר שעסק רבות בליווי חוזים שונים והתקשרויות. נטען כי מקורות חייו של המשיב 5 עולה כי הינו טוען לניסיון בתחומים אלו בלא פירוט ודאי ולא ייצג ועדות בתחומים משלימים אלה מאחר ומעולם לא היה יועץ משפטי לוועדה. לכן נטען כי הוועדה הייתה אמורה לתת את התפקיד למי שהינו בעל ניסיון בייצוג ועדות ורשויות ובעל ניסיון בתחומי החוזים ודיני עבודה הנוגעים לוועדות. נטען כי ועדת האיתור התעלמה מאותן אמות מידה שנקבעו במכרז עצמו שכן התעלמו מהיתרון שהיה לעותר על המשיב 5 מבחינת ניסיון מוכח בייצוג ועדות ורשויות. כן נטען כי חברי ועדת האיתור לא הבהירו לחברי המליאה במהלך הישיבה כי התעלמו מסוגיית היתרון המובנה שיש לעותר לפי תנאי המכרז עצמו.

העותר טוען גם כי במסגרת הוראות המכרז נקבע כי מועמד בעל ניסיון בתחום הייעוץ לרשויות ולוועדות ייהנה מיתרון מובנה במסגרת איתור המועמד הראוי. נטען כי המשיב 5 עבד מול ועדות ורשויות אך לא כמייעץ אלא כמייצג בהליכים ספציפיים בלבד. לכן נטען כי לעותר יתרון משמעותי בהיותו בעל ניסיון עשיר בייצוג ועדות ורשויות מקומיות וכן בשימוש כיועץ משפטי עבור ועדות תו"ב ורשויות מקומיות. נטען כי הן ועדת האיתור והן המליאה לא נתנו כלל דעתן לסוגיה זו.

עוד טוען העותר כי המסמך המסכם שערכו לכאורה שלושת חברי ועדת האיתור לא היווה חלק מתגובתם של המשיבים 1 – 3 לעתירה ומדובר במסמך רלוונטי שהמשיבים נמנעים מלחשוף בפני
העותר או בפני
ביהמ"ש. נטען כי רק במהלך הדיון בבקשה לצו ביניים התברר כי קיימים מסמכים שנערכו בידי ועדת האיתור ולא הוצגו גם בפני
מליאת הוועדה ביום קבלת ההחלטה או שנחתמו לאחר ישיבת המליאה (ביום 21.11.16). נטען כי די בכך כדי להביא לבטלות ישיבת מליאת הוועדה משום שעמדה בפני
ה טיוטה בלבד שנחתמה סופית רק יום לאחר מכן.

העותר טוען כי נכתב על ידי ועדת האיתור כי גיבשה את החלטתה לאחר ששמעה את המועמדים כולם, אשר לחלקם ניסיון ביעוץ לוועדות מקומיות, כאשר המועמדים הציגו בפני
ה את יכולותיהם וניסיונם והשיבו לשאלות שהציגו חברי הוועדה הן בפן המקצועי והן ביחס לשכר הטרחה שהוצע. נטען כי למרות הכתוב, העותר לא נשאל לגבי ניסיונו המקצועי ולא נשאל שאלות מקצועיות. כן נטען כי ועדת האיתור שופכת מלל רב אודות מעלותיו וכישרונותיו המרובים של המשיב 5 ועד כמה התרשמה לטובה במסגרת הריאיון מיכולותיו ומההמלצות שהובאו בפני
חברי הוועדה, זאת כאשר המשיב 5 לא צירף כלל המלצות כלשהן. נטען כי הדבר מעלה חשש כי מדובר בהמלצות בעל פה שנמסרו מחוץ לכותלי חדר הישיבות.

כן טוען העותר כי קביעתם של חברי הוועדה שרצונם לעודד תחלופה והכנסת "דם חדש" למאגר היועצים המשפטיים לוועדות התכנון והבניה עומדת בסתירה להודעת המכרז עצמה אשר קבעה כי יהיה יתרון דווקא למועמדים בעלי ניסיון ביעוץ לוועדות תכנון ובניה.

גם באשר לרכיב הבחירה במשיב 5 מבחינה כלכלית טוען העותר כי הצעתו הייתה עדיפה על הצעתו של המשיב 5 אשר תמחר הצעתו לעניין שכר טרחה בהליכים משלימים בצורה גבוהה ושאינה מתאימה לאמור במכרז.

המשיבים 1 – 3 טוענים כי דין העתירה להידחות. נטען כי הליך בחירת היועץ המשפטי לוועדה נעשה על פי הוראות חוזר מנכ"ל משרד הפנים 1/2007 "נוהל מינוי יועץ משפטי לוועדות מקומיות לפי סעיף 19 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965" (להלן: "הנוהל" או "חוזר המנכ"ל"). נטען כי מליאת הוועדה החליטה לאמץ את המלצת ועדת האיתור, שהורכבה מהמשיבים 2 – 4, ובחרה במשיב 5 כיועץ משפטי לוועדה. נטען כי במועד ישיבת מליאת הוועדה הונח בפני
ה נוסח בלתי חתום של המלצת ועדת האיתור מיום 16.11.16. נוסח זה, שנערך על ידי המשיב 4, הודפס על מסמך רשמי של הוועדה ביום 21.11.16 ונחתם על ידי כל חברי ועדת האיתור ביום 22.11.16. כן נטען כי הליך בחירת היועץ המשפטי לוועדה נעשה באופן מקצועי, ענייני ויסודי, הן על ידי ועדת האיתור והן על ידי הוועדה, החל מבדיקת עמידת ההצעות שהוגשו במסגרת המכרז בתנאי סף, קיום ראיון מקיף של המציעים אודות ניסיונם המקצועי, התרשמות ושקלול הנתונים, גיבוש עמדה ביחס למועמדים המובילים, מתן הנמקה מפורטת להמלצה וכן דיון בממצאים ובמסקנות ועדת האיתור בוועדה. נטען כי ההחלטות נשוא העתירה התקבלו בהליך תקין בהתאם לנהלים, שלא נפל בו כל פגם מבחינת כללי המשפט המנהלי והן מצויות במתחם הסבירות. נטען כי החלטות המשיבה מנומקות, מפורטות, מבוססות על שיקול דעת מקצועי לאחר שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים, קל וחומר בשים לב לרגישות הכרוכה בבחירה לתפקיד הדורש יחסי אמון מיוחדים, ואין כל הצדקה להתערב בהן.

בכל הנוגע למסמכים שמבקש העותר להמציא לו, טוענים המשיבים כי כל אחד מחברי ועדת האיתור רשם לעצמו מעין טבלה הכוללת את הנקודות שהוא מייחס להן חשיבות בהליך הבדיקה וניקוד ביחס לכל מועמד על פי התרשמותו האישית, זאת ככלי עזר בלבד על מנת למפות מבין כל המועמדים את מועמדים מובילים המתאימים לתפקיד ביחס לכל מכרז, שזכו לניקוד הגבוה ביותר. נטען כי רשימה זו לא דורגה על פי ניקוד מהגבוה לנמוך והמספור הוא אקראי בלבד. נטען כי לאחר ריאיון כל המועמדים לתפקיד סיכמה ועדת האיתור את המלצותיה באופן בו נבחרו מבין כלל המועמדים שישה מועמדים מתאימים מובילים לתפקיד, עליהם נמנו העותר והמשיבים 5 – 9. נטען כי אין חולק כי העותר נמנה על המועמדים המובילים לתפקיד היועץ המשפטי. כן נטען כי לאחר הליך המיון בו נבחרו ששת המועמדים הנ"ל נערך הליך של שקלול על ידי ועדת האיתור באופן בו כל אחד מחברי ועדת האיתור הודיע על בחירת שלושה מועמדים מתוכם, זאת על פי דירוג אישי שלו, על פי סדר העדיפויות שלו כתוצאה משקלול כל הנתונים והתרשמותו מהריאיון שנערך, ללא כל קשר לטבלה מרוכזת של ניקוד כלשהי. נטען כי העותר והמשיב 5 נכללו ברשימת השלושה לתפקיד היועץ המשפטי, אך שלושת חברי ועדת האיתור מיקמו ברשימת השלושה את המשיב 5 במקום מועדף על פני העותר. נטען כי בסיכומו של דבר החליטה ועדת האיתור להמליץ בפני
מליאת הוועדה למנות את המשיב 5 לתפקיד, פה אחד. המלצה זו הועברה למליאת המשיבה אשר קיימה דיון בנושא ביום 20.11.16.

המשיבים טוענים כי היועץ המשפטי של המשיבה אותה עת, עו"ד צחי בן עיון, הודיע באופן מפורש לחברי המליאה כי המלצת חברי ועדת האיתור שהונחה בפני
הם אינה חתומה ולמרות מחדל זה, לאחר בירור, זו ההמלצה שגובשה ויש להתייחס למסמך כאילו נחתם. נטען כי כלל לא נערכה טבלת ניקוד מרוכזת או מסמך כלשהו המצביע על מספר נקודות משוקלל שקיבל כל מועמד מכל חבר ועדת איתור וחברי מליאת המשיבה לא הסתמכו על מסמך כזה במתן ההחלטה. כל שנעשה במליאה, על ידי המשיב 3, מהנדס המשיבה, הוא להדגים לחברי המליאה את טבלת הניקוד שערך הוא עצמו ביחס לכל מועמד, במטרה להמחיש להם את מידת היסודיות והמקצועיות שליוותה את הליך המיון וגיבוש ההמלצה, אך לא כדי לעשות בכך שימוש לצורך קבלת ההחלטה. נטען כי חברי מליאת המשיבה לא הסתמכו על כל ניקוד שהוא שנערך על ידי מי מחברי ועדת האיתור ובסיכומו של דבר החליטה מליאת המשיבה פה אחד על מינוי המשיב 5 לתפקיד היועץ המשפטי לוועדה, בהתאם להמלצת ועדת האיתור.

המשיבים 1 – 3 טוענים כי העותר מתעלם מהמסגרת הנורמטיבית הרלוונטית, הרגישה והייחודית, המאפיינת את סוג המכרז בו מדובר – בחירת יועץ משפטי של ועדה – בו ניתן דגש על יחסי אמון הדרושים בהתקשרות כזו ועל התרשמות סובייקטיבית מהמועמד, מאישיותו, מכישוריו ומידיעותיו. נטען כי לא הונח בסיס משפטי המצדיק התערבות בהחלטות המשיבה בעניינים רגישים מסוג זה על רקע חריגה קיצונית ממתחם הסבירות. נטען גם כי העותר מתעלם ממושכלות היסוד בפסיקה לפיהן משקלה של ועדת האיתור בהחלטת הגורם הממנה הוא כמעט מכריע וביהמ"ש נוקט מדיניות של ריסון גבוה עת נדרש להתערב בהחלטת הרשות הנסמכת על המלצת ועדת איתור. נטען כי העתירה נסמכת על טענות עובדתיות ספקולטיביות מטעות שאינן נתמכות במצב הדברים לאשורו ואינן מתיישבות עם המסמכים הרלוונטיים.

המשיבים טוענים כי ועדת האיתור המליצה על מינוי המשיב 5 תוך מתן הסבר מפורט ומנומק להתרשמותה ממנו ולבחירתו, על אף שלא שימש בעבר בתפקיד יועץ משפטי של ועדה. נטען כי לא ניתן לטעון כי מדובר בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות. כן נטען כי המשיב 5 הציג בריאיון ידע עשיר בתחום התכנון והבניה והצעתו כללה פרטי השכלה גבוהה, הוראה אקדמית בנושאי תכנון ובניה ושלטון מקומי, פרסומים אקדמיים בתחום, ניסיון בתחום ובכלל זה ייצוג ומתן שירותים משפטיים לרשויות מקומיות רבות וועדות מקומיות לתכנון ובניה. לכן, על רקע התרשמותם הסובייקטיבית של חברי ועדת האיתור, נמנה המשיב 5 על רשימת ששת המועמדים המובילים והמתאימים לתפקיד ומוקם במיקום גבוה על ידי חברי ועדת האיתור ברשימת השלושה. נטען כי מעיון בפרוטוקול ועדת האיתור עולה כי נשקלו שיקולים רלוונטיים ונאותים ולא דבק פגם בהמלצת ועדת האיתור שמצאה לנכון להמליץ פה אחד על המשיב 5, המלצה שאושרה פה אחד על ידי מליאת המשיבה 1.
לטענת המשיבים 1 – 3 טיעון העותר ביחס לניקוד גבוה יותר לו זכה אינו נתמך בעובדות מאחר ולא נערכה כל טבלת ניקוד מסכמת על ידי ועדת האיתור, לא הוצג מסמך כזה לחברי מליאת המשיבה והמליאה לא הסתמכה בהחלטתה על טבלת ניקוד כלשהי. נטען כי אין בסיס בפרוטוקול לדברי העותר לפיהם הוא זכה בניקוד גבוה יותר משל המשיב 5. נטען כי הנוהל אינו מחייב עריכת טבלת ניקוד או קביעת תבחינים מוכתבים מראש לבחירה וכי הליך הבחירה כרוך בהתרשמות סובייקטיבית נוכח יחסי האמון המיוחדים בבחירת נציג משפטי. כן נטען כי המשיב 5 דורג במיקום גבוה יותר מהעותר על ידי חברי ועדת האיתור. עוד נטען כי אין חולק כי במסמכי המכרז צוין במפורש כי יינתן יתרון לבעלי ניסיון קודם בייעוץ משפטי לרשות מקומית או למוסד תכנון ולעותר ניסיון קודם בתחום, אך לפי מסמכי הצעתו של המשיב 5 הוא נהנה מאותו יתרון הואיל ואף הוא ייצג ומייצג רשויות שלטוניות וועדות תכנון. לכן נטען כי המשיב 5 עונה על דרישות התפקיד כפי שהוגדרו במכרז ונהנה מאותם יתרונות כמו העותר ולכן אין כל פגם בהעדפתו על פני העותר.

המשיב 4 טוען כי הוא פעל בהתאם להוראות הנוהל ובתפקודו לא נפל כל פגם, לא כל שכן פגם שמצדיק את התערבות ביהמ"ש. נטען כי ועדת האיתור פועלת כגוף אחד, קולגיאלי, שדפוס פעולתו דמוקרטי מובנה, ומרגע שהתקבלה החלטה סופית, הרי שיש לבחון את ההמלצה לגופה ואין מקום לבחון פרטנית את עמדות חבריה השונים. נטען כי ועדת האיתור והמשיב 4 פעלו בהתאם להוראות הנוהל ובהתאם למרחב שיקול הדעת וכלי הבדיקה, המיון והבחירה שהותוו בנוהל. כן נטען כי במהלך הראיונות התרשמו חברי ועדת האיתור מהמועמדים. המשיב 4 ניהל תרשומת אישית בדמות טבלת ניקוד ביחס להערכתו האישית למועמדים, בהתאם לראיונות ולהיכרותו עם המועמדים וייתכן שגם חברי הוועדה האחרים עשו זאת. נטען כי לא נעשה חישוב משותף של ניקוד המועמדים ודפי התרשומת של המשיב 4 נשארו ברשותו ולא נמסרו או הוצגו לשאר חברי הוועדה. מאוחר יותר נבחרו המועמדים המובילים ולאחר מכן בוצעה ההצבעה כאשר לכל אחד ניתנו שלושה קולות. לאחר סיום ההצבעה, כפי שפורטה בפרוטוקול הדיון, התקיים דיון בין חברי הוועדה שמטרתו לבחור את המועמד הראוי ביותר, זאת לאור התרשמות אישית לאחר עיון בכלל המסמכים ובקורות החיים וכן ביישום עקרונות חוזר המנכ"ל ושקלול כל העקרונות יחדיו.

לטענת המשיב 4, השיקולים של ועדת האיתור, כמו גם הדיונים הפנימיים והסיבה שבשלה העדיפו חברי הוועדה את המשיב 5 על פני העותר, כאשר אין חולק ששני המועמדים הינם מועמדים מקצועיים, הינם חלק מהליך פנימי ושיקול הדעת של חברי ועדת האיתור. נטען כי מדובר בשיקולים ובהליך בתחום הסבירות ואין מקום להתערבות. כן נטען כי המלצת ועדת האיתור מעלה את הנימוקים שעמדו בבסיס ההמלצה על המשיב 5 וברור כי ההמלצה מנומקת וכוללת התייחסות לכל הקריטריונים שהובאו בחוזר המנכ"ל. המשיב 4 טוען עוד כי העיקרון של הגדלת היקף העוסקים בייצוג הוועדות הינו מטרה ראויה והיוותה שיקול, אם כי לא שיקול מכריע. כן נטען כי תכלית זו קיימת בחוזר המנכ"ל. נטען כי הסעד אותו מבקש העותר נעדר כל הגיון משפטי ואינו עולה בקנה אחד עם הוראות חוזר המנכ"ל.

המשיב 5 טוען, בנוסף על הנטען בתגובת המשיבים 1 – 3, כי הינו עו"ד המתמחה באופן ייחודי בדיני התכנון והבניה, בעל תארים אקדמיים מתקדמים במשפטים ובעל ניסיון מקצועי ואקדמי עשיר וכי הוא נבחר לתפקיד לאור כישוריו. נטען כי אין להתערב בשיקול הדעת של ועדת האיתור ומליאת הוועדה המקומית אשר בחרו במשיב 5 פה אחד כמועמד המתאים לכהן בתפקיד וכי מדובר בהחלטה סבירה. המשיב 5 טוען כי אמנם לא שימש כיועץ משפטי לרשויות מקומיות אך נתן ייצוג לרשויות מקומיות וועדות תכנון בתיקים שעוסקים בדיני התכנון והבניה ויש לו ניסיון רב בנושא. כמו כן, נטען כי יש לו ניסיון בתחום דיני החוזים ודיני העבודה וכי הוא תלמיד חוקר לתואר דוקטור במשפטים בנושא מערכת התכנון והבניה ושימש מספר שנים כמרצה ומנחה בקליניקה לתכנון ובניה. כן נטען כי פרסם שורה של פרסומים מקצועיים בנושא ועסק בנושא התכנון והבניה במסגרת מינויים שונים. על כן, נטען כי מדובר בהחלטה סבירה שניתנה לאחר שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים בהתאם לנוהל ולשיקול הדעת המסור לוועדת האיתור ולמליאה. נטען כי השיקול של תחלופה של עורכי הדין המייעצים לוועדות נשקל במקרה זה ומדובר בשיקול לגיטימי בהחלט.

המשיבה 6 טענה כי ראוי לפסול את בחירת המשיב 5 לתפקיד ולהעמיד את בחירת היועמ"ש למשיבה 1 להחלטה מחודשת. המשיבה 6 טוענת כי גם היא נכחה בראיון שנערך מספר דקות ולא נשאלה כל שאלה מקצועית. לטענתה לא ניתן ללמוד מהמלצת ועדת האיתור לגבי הניקוד שהעניקה למועמדים העדיפים עליה ולא נפרשה המסכת העובדתית לאשורה בעניין זה. נטען כי התנהלות המשיבה 1 אינה תקינה.

המשיבה 7 טוענת כי מפרוטוקול המליאה מיום 20.11.16 עולה כי לחברי הוועדה הוצגה טבלת ניקוד של המועמדים אשר ועדת האיתור ערכה ודירגה את המועמדים בהתאם לה. על כן, נטען כי צודק העותר בכך שהינו טוען שלא גולו כל מסמכי המכרז הכוללים את טבלת ניקוד המועמדים. כן טוענת המשיבה 7 כי ריאיון המועמדים לא היה שוויוני ולא היו קריטריונים ברורים בבחינת התאמתו של כל מועמד. המשיבה 7 סבורה כי ניסיון מקצועי הינו יתרון מבחינת שקלול כלל הפרמטרים להתאמה לתפקיד ואינו זכות קנויה לזכייה במכרז. היא מבקשת להורות למשיבה 1 לשקול מחדש את המועמד הראוי לתפקיד היועמ"ש, זאת תוך מתן הוראות מפורטות לאופן בו ייעשה הדבר.

המשיבה 8 הייתה בתחילת ההליך עותרת וכמפורט לעיל נמחקה עתירתה בהתאם לבקשה. היא צורפה כמשיבה במסגרת תיקון העתירה והוספת המועמדים הסופים שהגיעו לשלב המיון הסופי.

המשיב 9 הודיע כי אין לו עניין בתוצאות העתירה.
כאמור לעיל, לאחר הגשת העתירה המתוקנת והתגובות לעתירה המתוקנת הוגשה בקשת העותר להורות למשיבים 1 - 4 על המצאת מסמכים נוספים לידי העותר (טבלאות הניקוד שנערכו על ידי חברי ועדת האיתור) וכן להורות על תיקון העתירה פעם נוספת, זאת לאור מסמכים נוספים שהובאו לידיעתו רק ביום 13.3.17 (ההצעה המלאה של המשיב 5 הכוללת את טבלת סכומי שכר הטרחה שהציע המשיב 5 לגבי הליכים חריגים). העותר טוען כי המשיב 5 לא פעל באופן שנקבע במכרז לגבי הצעת סכומי שכר הטרחה לגבי הליכים חריגים ולא נקב בסכום גלובאלי כפי שהיה עליו לעשות בהתאם למכרז, אלא נקב בסכום של 3,000 ₪ לכל דיון בתביעה. נטען כי מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין בהצעתו של המשיב 5. כן נטען כי הצעתו של המשיב 5 יקרה משמעותית מהצעת העותר גם ביתר סעיפי ההצעה, זאת כאשר בהודעת המכרז נכתב כי בבחירת המועמד הזוכה יילקחו בחשבון איכות המועמד וסכומי הצעתו. נטען כי אמנם נרשם כי הוועדה אינה מתחייבת לקבל ההצעה הזולה ביותר ואף יכולה לנהל מו"מ עם המציעים לגבי ההצעות הכספיות, אך מהמסמכים עולה כי לא נוהל מו"מ עם המשיב 5, הסכומים לא הופחתו ושאלת הפער בהצעות המחיר כלל לא עלתה לדיון בוועדת האיתור או במליאה.

ביום 21.3.17 התקיים דיון בבקשה זו במסגרתו טענו הצדדים לעניין הבקשה וכן טענו הצדדים טענות נוספות לגופה של העתירה, כמפורט בפרוטוקול הדיון.

דיון ומסקנות:
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת החלטת המשיבה 1 והמלצת וועדת האיתור וכן המסמכים הנוספים שהוצגו לעיוני הגעתי למסקנה שאין להתערב בהחלטת המשיבה 1, מהטעם שלא נפל בהחלטה או בהמלצת ועדת האיתור ובהליך שהתנהל לבחירת היועץ המשפטי פגם המצדיק התערבותו של ביהמ"ש לעניינים מנהליים, בנסיבות העניין.

מעיון בהמלצת ועדת האיתור עולה כי השיקולים שנשקלו בבחירת המועמדים הסופיים הינם שיקולים רלוונטיים ונאותים, כגון התרשמות מכישוריהם המשפטיים והאישיים של המועמדים, אופן הפעלת שיקול הדעת של המועמדים, רהיטותם הלשונית ויכולת ניתוח וכתיבה וכן התחשבות בייצוגיות ונועם הליכות של המועמדים, כיאה לתפקיד היועמ"ש.

יצוין כי גובה שכר הטרחה נקבע במכרז בצורה שאינה מאפשרת למועמדים להגיש הצעות לעניין זה, שכן נקבע שכר טרחה חודשי מראש (ריטיינר), ורק עניין שכר הטרחה למקרים החורגים מהייצוג הרגיל שנקבע במכרז היה נתון להצעות המועמדים. נושא זה פורט גם בהמלצת ועדת האיתור, שם נכתב כי הוועדה בחנה גם את שכר הטרחה המשלים שהוצע על ידי המשיב 5, אשר משקף תמורה סבירה וראויה ביחס להיקפי העבודה הצפויים בתפקיד, תוך התאמה למגבלות התקציביות של הוועדה המקומית ובהשוואה להצעות המשלימות של המועמדים המובילים האחרים. המלצה זו הוצגה בפני
המליאה. בנסיבות אלה לא ניתן לקבל את טענת העותר כי נושא שכר הטרחה כלל לא עלה לדיון ולא הוצג בפני
המליאה. כמו כן, יש לקבל את טענת ב"כ המשיבים 1 – 3 כי מנוסח ההצעה לא עולה כי יש לפרשה כטענת העותר וניתן לפרשה כפי שטוענת ב"כ המשיבים 1 – 3 כך שכל מועמד היה רשאי לנקוב בכל סכום שהוא רוצה לגבות כשכר טרחה למקרים החורגים. גם נוסח חוזר המנכ"ל לעניין זה נתון לפרשנות. על כן, לא ניתן לקבל את טענות העותר כי נפל פגם בהצעת המשיב 5 בשל האופן שבו ניסח את שכר הטרחה שברצונו לגבות עבור המקרים החורגים מייצוג רגיל או כי נפל פגם בדיון שנערך לעניין שכר הטרחה בוועדה או במליאה.

כמו כן, אין ספק כי הקריטריון העיקרי שהיה צורך לשקול הינו איכות המועמד והתאמתו לתפקיד ולא נושא שכר הטרחה, אשר כאמור הוגדר מלכתחילה במכרז כסכום קבוע מראש וההצעות היו רק לעניין שכר טרחה למקרים החורגים מייצוג רגיל. כן יצוין, בכל הנוגע לטענות העותר בדבר השמירה על כספי הציבור, כי מנוסח ההזמנה להציע הצעות שפרסמה המשיבה 1 עולה כי המשיבה שומרת לעצמה את הזכות לפנות לקבלת יעוץ וייצוג משפטי במקרים החורגים מהייצוג הרגיל גם לעורכי דין ומשרדים אחרים. על כן, יש להניח כי בעת הצורך לקבלת יעוץ וייצוג משפטי במקרים החורגים ממסגרת תפקידו של המשיב 5 תשקול המשיבה 1 את אינטרס השמירה על כספי הציבור ותחליט, תוך איזון השיקולים הנוגעים בדבר, האם להפנות את המקרים החריגים למשרדו של המשיב 5 או למשרדי עורכי דין אחרים.

בין יתר השיקולים שנשקלו, נתנה הוועדה גם דעתה לשיקול בדבר הצורך בתחלופה בתפקיד זה, באופן המעניק הזדמנות גם לעו"ד שטרם שימש כיועץ משפטי קבוע לוועדה, זאת מבלי לוותר על עצם הדרישה לניסיון קודם בתחום הייצוג של ועדות ורשויות מקומיות. סבורני כי מדובר בשיקולים רלוונטיים שאינם פסולים ואין מדובר בסתירה להוראות המכרז כטענת העותר.

המליאה של המשיבה 1 דנה בהמלצתה של ועדת האיתור וקבעה כי יש לאמץ את המלצת ועדת האיתור וסבורני כי מדובר בהחלטה סבירה שאין להתערב בה.

כאמור, לא מצאתי כל פגם משמעותי בהחלטת המשיבה 1 או בהמלצת ועדת האיתור ובהליך שהתנהל לבחירת היועמ"ש, המצדיקים התערבותו של בימ"ש זה בהחלטה. ההחלטה התקבלה לאחר ניהול ההליך על פי הנוהל שפורסם, בהתאם להצעה להציע הצעות ובצורה נאותה, לאחר בחינת המועמדים על ידי ועדת האיתור ושקילת כל השיקולים הרלבנטיים המתאימים כאשר שוקלים מועמד להתקשרות מסוג זה.

יש לציין כי עיינתי גם בפרוטוקול הוועדה המקומית ובדיון הפנימי שהתקיים במליאה ביום 20.11.16 ולא מצאתי כי נפל פגם המצדיק התערבות של בימ"ש זה. באשר לפגם הטכני הנטען – העדר חתימות חברי ועדת האיתור על המלצת ועדת האיתור – מדובר בפגם טכני שאינו פוגע בתוקף ההחלטה שהתקבלה על יסוד המלצה זו. נושא העדר החתימה הועלה במפורש בישיבת המליאה וצוין כי למרות שההמלצה אינה חתומה, זו ההמלצה הסופית שעליה רשאית מליאת המשיבה 1 להתבסס. אותו נוסח נחתם לאחר מכן ואין מדובר בפגם המצדיק התערבות בנסיבות העניין.

יש לקבל את טענת המשיבה 1 כי בהתקשרות מעין זו שבנדון, כאשר מדובר בבחירת עורך דין שהוא נציג המשיבה 1 והיועץ המשפטי שלה, ברור שיש לשים דגש על יחסי האמון הדרושים בהתקשרות כזו ועל התרשמות סובייקטיבית מהמועמד, אישיותו, כישוריו וידיעותיו. כמו כן, יש לנקוט בגישה מצמצמת בעת התערבות בהחלטת המליאה שאימצה את המלצת ועדת האיתור, זאת נוכח מומחיותה של ועדת האיתור ותכליתה לאסוף מידע ומתן סיוע לגורם הממנה בקבלת ההחלטה על בחירת המועמד המתאים ביותר לתפקיד [ראו: בג"צ 43/16 תנועת אומ"ץ אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי נ' ממשלת ישראל (1.3.16); בג"צ 8134/11 עו"ד ורו"ח משה אשר נ' שר האוצר (29.1.12)].

יש לקבל גם את טענת המשיבה 1 כי ועדת האיתור המליצה על מינוי המשיב 5 תוך מתן הסבר מפורט ומנומק להתרשמותה ממנו ולבחירתו, על אף שלא שימש בעבר בתפקיד יועץ משפטי של ועדה. המשיב 5 הציג ידע עשיר בתחום התכנון והבניה והצעתו כללה פרטי השכלה גבוהה, הוראה אקדמית בנושאי תכנון ובניה ושלטון מקומי, פרסומים אקדמיים בתחום, ניסיון בתחום ובכלל זה ייצוג ומתן שירותים משפטיים לרשויות מקומיות רבות וועדות מקומיות לתכנון ובניה. לכן, על רקע התרשמותם הסובייקטיבית של חברי ועדת האיתור, נמנה המשיב 5 על רשימת ששת המועמדים המובילים והמתאימים לתפקיד ומוקם במיקום גבוה על ידי חברי ועדת האיתור ברשימת השלושה. מעיון בפרוטוקול ועדת האיתור עולה כי נשקלו שיקולים רלוונטיים ונאותים ולא דבק פגם בהמלצת ועדת האיתור שמצאה לנכון להמליץ פה אחד על המשיב 5, המלצה שאושרה פה אחד על ידי מליאת המשיבה 1.

עוד יש לקבל את טענת המשיבים 1 – 3 כי טיעון העותר ביחס לניקוד גבוה יותר לו זכה אינו נתמך בעובדות מאחר ולא נערכה כל טבלת ניקוד מסכמת על ידי ועדת האיתור, לא ניתן להסיק כי הוצג מסמך כזה לחברי מליאת המשיבה או כי המליאה הסתמכה בהחלטתה על טבלת ניקוד כלשהי. לא מצאתי בסיס בפרוטוקולים לדברי העותר לפיהם הוא זכה בניקוד גבוה יותר משל המשיב 5 או כי דורג במיקום גבוה יותר מהמשיב 5. העותר מצביע על דבריהם של מר אייל סייג, מהנדס הוועדה, ומר סקר קייס בעמ' 4 לפרוטוקול המליאה מיום 20.11.16, שם נכתב מפיו של אייל כי המועמדים היו צמודים והבחירה הייתה קשה בין "שגיא דומיאן לנאסר, ומיכאל סיגל. שם באמת היה בנקודה ההבדל ביניהם" ומפיו של סקר נרשם "דירגתם את סגל לפני נאסר", אך בהמשך מבהיר עו"ד בן עיון, היועץ המשפטי, כי סיכום המלצות ועדת האיתור שדירג את המועמדים הסופיים ממספר 1 עד 6 עוסק בסיכום המועמדים שנבחרו כמועמדים פוטנציאליים והדירוג אינו לפי סדר בחירה והתאמה אלא הינו מספור אקראי בלבד. כמו כן, הבהיר היועץ המשפטי כי "מה שוועדת האיתור בסופו של דבר שיקללה ניתן לראות בגוף המסמך ומה שהמליצה אנו יודעים". יצוין כי בפרוטוקול ועדת האיתור מיום 16.11.16 צוין כי בשקלול ועדת האיתור כל שלושת חברי הוועדה ציינו את המשיב 5 כמועמד מוביל לפני העותר ובסופו של דבר נקבע כי ההמלצה היא על המשיב 5 לתפקיד היועץ המשפטי וההחלטה התקבלה פה אחד. לאור המפורט, לא ניתן לקבל את טענות העותר כי זכה לניקוד או דירוג גבוה יותר מהמשיב 5. לכן, ולאור העובדה שהליך הבחירה של יועץ משפטי לוועדה כרוך בהתרשמות סובייקטיבית נוכח יחסי האמון המיוחדים בבחירת נציג משפטי, כאמור לעיל, לא מצאתי כי נפל בהליך הבחירה פגם המצדיק התערבות.

יצוין כי גם במכתב התשובה שנשלח אל העותר ביום 4.12.16 בהתייחס למכתבו ופנייתו לוועדת האיתור נכתב כי ועדת האיתור ומליאת הוועדה לא הסתמכו על טבלת ניקוד כלשהי. כן נכתב כי בפועל כל אחד מחברי ועדת האיתור רשם לעצמו במהלך הראיונות תרשומת פנימית לו עצמו, שכללה ניקוד לכל מועמד מההתרשמות האישית שלו בראיון שנערך, וזאת כדי שיתאפשר להגיע מכל המועמדים שהתראיינו ל-6 מועמדים המובילים לתפקיד. לאחר מכן דנו במתמודדים להביא לשלישיות בלי קשר לניקוד הטבלה ומתוך השלישיות נבחר מס' 1 בלי קשר לניקוד הטבלה. עוד נכתב כי מהנדס הוועדה, מר אייל סייג, העלה את עניין הניקוד שערך על מנת להראות למליאת הוועדה את מהלך הרצינות והמקצועיות שעל פיו פעלו חברי ועדת האיתור, לא מעבר לכך. נכתב כי מליאת הוועדה לא הסתמכה על טבלת ניקוד כלשהי לצורך בחירת היועמ"ש ופרוטוקול המליאה מדבר בעד עצמו. הודגש כי על פי חוזר מנכ"ל משרד הפנים ועדת האיתור אינה נדרשת לערוך כל ניקוד למי מהמועמדים כתנאי לגיבוש המלצתה למליאת הוועדה והתרשומת הפנימית שערכו חברי ועדת האיתור אינה חלק ממסמכי ההחלטה של ועדת האיתור או המליאה. מדובר בחומר פנימי שחברי ועדת האיתור אינם חייבים לחשוף, מה גם שחשיפת החומר תפגע בפרטיות ובכבוד המועמדים. דברים אלו נכתבו גם במכתב מיום 4.12.16 שנשלח אל המשיבה 6 בתגובה לפנייתה בבקשה לקבל את טבלת הניקוד.

מהאמור לעיל עולה, כאמור, כי לא נערכה כל טבלה מסכמת של ניקוד והמליאה לא הסתמכה על כל מסמך שכזה או דירוג שכזה ולכן אין מקום לקבל את טענות העותר לעניין הדירוג או לעניין החובה להציג את מסמכי הדירוג שעולה מהדברים כי שימשו תכתובות פנימיות של חברי ועדת האיתור ולא הוצגו בפני
המליאה כמסמכים שיש להסתמך עליהם בהחלטה.

באשר לטענות העותר כי היה מקום להעדיפו בשל ניסיונו - יש לקבל את טענות המשיבים 1 -3 כי אין חולק כי במסמכי המכרז צוין במפורש כי יינתן יתרון לבעלי ניסיון קודם בייעוץ משפטי לרשות מקומית או למוסד תכנון ולעותר ניסיון קודם בתחום, אך לפי מסמכי הצעתו של המשיב 5 הוא נהנה מאותו יתרון הואיל ואף הוא ייצג ומייצג רשויות שלטוניות וועדות תכנון. לכן המשיב 5 עונה על דרישות התפקיד כפי שהוגדרו במכרז ונהנה מאותם יתרונות כמו העותר. אין כל פגם המצדיק התערבות בהחלטה להעדיפו על פני העותר. ועדת האיתור ציינה במפורט את ניסיונו של המשיב 5 והתאמתו לתפקיד. כמו כן, נכתב כי על אף שהמשיב 5 לא היה עד כה יועמ"ש לוועדה המקומית, בהתאם לרוח חוזר המנכ"ל, הוועדה סבורה כי יש לעודד מינוי עורכי דין מנוסים בתחום התכנון והבניה, אשר לא היו בעבר יועצים משפטיים לוועדות מקומיות, כמו עו"ד נאסר, כדי להביא להתחדשות מאגר היועצים המשפטיים במוסדות התכנון. שיקול זה, הגם שלא היה שיקול מכריע, חיזק המלצת הוועדה פה אחד על עו"ד נאסר כמועמד המומלץ על ידה ליועמ"ש הוועדה. צוין כי הוועדה התרשמה מהתנסחותו הרהוטה של עו"ד נאסר, נוכחותו ובטחונו העצמי, מבקיאותו בתחום התכנון והבניה ומתפיסתו את תפקיד היועץ המשפטי בוועדה מקומית. כן צוין כי הוועדה בחנה גם את שכר הטרחה המשלים שהוצע על ידי עו"ד נאסר, אשר משקף תמורה סבירה וראויה ביחס להיקפי העבודה הצפויים בתפקיד, תוך התאמה למגבלות התקציביות של הוועדה המקומית ובהשוואה להצעות המשלימות של המועמדים המובילים האחרים.

סבורני, כי לאור האמור לעיל, אין להתערב בשיקול דעתם של המשיבים 1 -4 בעניין בחירת היועמ"ש, לאחר שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים והליך הבחירה בוצע בהתאם לנהלים ובצורה נאותה. לא מצאתי כי היתרון שיש לעותר בידע וניסיון בתחום היה צריך להכריע את הכף בנסיבות המקרה או כי יש לקבל טענותיו לעניין הדירוג שנקבע למועמדים, כמפורט לעיל. בכל הנוגע לטענת העותר כי בהמלצת ועדת האיתור נרשם כי למשיב 5 המלצות רבות ומרשימות, זאת כאשר המשיב 5 לא צירף המלצות למועמדותו, אינני סבור כי יש בכך פגם המצדיק פסילת וביטול ההחלטה וההליך, שכן ייתכן כי הוועדה מתייחסת בדברים אלה לניסיונו המשפטי, התארים והפרסומים שפורטו באותה פסקה. לא מצאתי כי הדברים מצביעים באופן ברור על כך שניתנו המלצות כלשהן בעל פה. בכל מקרה, לא ניתן לקבוע במקרה זה כי המשיב 5 איננו עונה לדרישות הסף של המכרז שפורסם, כי אין לו את הכישורים, הידע והניסיון הדרושים למילוי המשרה או כי נפל פגם באופן הפעלת שיקול הדעת של ועדת האיתור או המליאה באופן המצדיק התערבות.

נזכיר את הכלל לפיו בית משפט או בית דין הדן בסבירות החלטתה של הרשות איננו מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה של הרשות המקצועית ומתערב בשיקול דעתה המקצועית של הרשות רק בנסיבות חריגות [ראו: בג"צ 2324/91 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה, משרד הפנים, פ"ד מה(3), 678, 687-688 (1991); בג"צ 4539/94 ד"ר נקסה נביל נ' ד"ר אפרים סנה ו-2 אח', פ"ד מח(4), 778, עמ' 786-787 (1994); בג"צ 2887/04 סלים אבו מדיגם נ' מינהל מקרקעי ישראל (15.4.07); בג"צ 4004/07 רימה טרונישבילי נ' משרד הבריאות (19.7.07); בג"צ 8134/11 אשר נ' שר האוצר (29.1.12); בג"צ 3405/12 פלונית נ' מדינת ישראל (30.12.12); בג"צ 43/16 תנועת אומ"ץ – אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי נ' ממשלת ישראל (1.3.16); בג"צ 232/16 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל (8.5.16)].
כך גם כאשר מדובר במינוי ציבורי – היקף התערבותו של ביהמ"ש ייגזר מעילות הביקורת המוכרות במשפט המנהלי וביהמ"ש לא ישים עצמו בנעליה של הסמכות הממנה ולא יחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתו שלו [ראו: בג"צ 3736/16 משרד תומר ורשה – עורכי דין נ' שר הפנים (22.2.17), פסק דינו של כב' השופט א' שהם].

יצוין גם בכל הנוגע לטענות העותר בדבר פגמים שנפלו בהליך הבחירה כי לזכות המשיבה 1 עומדת חזקת התקינות המנהלית והיא מוחזקת כמי שפעלה כדין, כל עוד לא הוכח ההיפך. הלכה היא כי המבקש לטעון אחרת, עליו הראיה [ראו: בג"צ 3736/16 הנ"ל והפסיקה המאוזכרת שם בנושא זה על ידי כב' השופט א' שהם]. בענייננו, כפי שפורט, העותר לא הראה כי נפלו בהליך הבחירה פגמים המצדיקים התערבות ולא הניח בסיס לטענותיו בדבר היתרון שהיה על ועדת האיתור או המליאה להעניק לו על פני המשיב 5.

בנסיבות מקרה דנן החלטת המשיבים לא חרגה ממתחם הסבירות. על כן, לאור המפורט לעיל, סבורני כי אין להתערב בהחלטת המשיבה 1 שניתנה על פי המלצת ועדת האיתור, לבחירתו של המשיב 5 כמועמד מתאים לתפקיד היועמ"ש, לאחר שנוהלו ההליכים בהתאם לנוהל שפורסם על ידי משרד הפנים ובהתאם להזמנה להציע הצעות, נשקלו כל השיקולים הרלבנטיים המתאימים והתקבלה החלטה שאיננה בלתי סבירה או בלתי ראויה בנסיבות העניין.

סיכום:
ובהתאם לפסיקת בית משפט העליון, במקרים מסוג זה שבפני
"על הרשות הממנה לשקול את מכלול השיקולים הרלבנטיים (ואותם בלבד), ובכלל זאת: התאמתו של המועמד לתפקיד מבחינת כישוריו המקצועיים, ומבחינת איכויותיו האישיות ורמתו המוסרית; מידת האמון הציבורי שיינתן למינוי הנשקל; צרכיה הרחבים של המערכת; כמו גם יכולתו של המועמד לתרום לה ולקדם במילוי תפקידו את האינטרס הציבורי" [בג"צ 3736/16 הנ"ל, פסקה 17 לפסק דינו של השופט שהם]. בית המשפט מתערב בהחלטה למנות מועמד למשרה מקצועית בכירה בשירות הציבורי, רק כאשר ההחלטה חרגה באופן בולט וקיצוני ממתחם הסבירות. בית המשפט, בהפעילו ביקורת שיפוטית על החלטת המינוי, לא שם את עצמו בנעליו של הגורם הממנה ולא מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתו שלו. דברים אלו מקבלים משנה תוקף מקום שהגורם הממנה אימץ את המלצותיה של ועדה מקצועית שנועדה לאתר מועמדים לתפקיד ולהמליץ על המתאימים מבינם [בג"צ 43/16 הנ"ל, פסקאות 37 – 39 לפסק דינו של השופט ג'ובראן].

בעתירה זו טענו בפני
עותר ומשיבים שחלקם, משיבות 6 -7, היו בפועל מעין עותרות בפועל. לזכות העותר ויתר המשיבים יצוין כי לא נטענה בפני
כל טענה לפיה המשיב 5 אינו בעל מקצוע או אדם הראוי לתפקיד, זאת על פי נתוניו האישיים. מדובר במקרה מובהק שבו עיקרה של תקיפת ההחלטה המנהלית מופנה כנגד סבירות התוצאה ומבלי שמוצג פגם משמעותי בהליך הבחירה, מסוג הפגמים שהיה מצדיק את ביטולו של ההליך. הטענות התמקדו, כפי שפורט, במשקל היחסי שהיה על ועדת האיתור, ובהמשך מליאת המשיבה 1, לתת לנתונים ספציפיים שמציג כל מועמד. זאת כאשר העותר, והמתמודדים האחרים לתפקיד, מנסים לשווק בפני
בית המשפט את מרכולתם ולהפוך את בית המשפט, בפועל, למעין וועדת איתור על.

אין זה מתפקידו של בית המשפט המנהלי, בשים לב לכללים שהותוו בפסיקה, כפי שפורטה לעיל. בהחלט יתכן שלו בית משפט זה היה יושב כוועדת איתור או כגורם המחליט כי אז החלטתו הייתה שונה מזו שהתקבלה בסופו של יום. ואולם בכך אין די כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט בהחלטה, כפי שזו התקבלה ע"י הגורם המוסמך, ובהתבסס על המלצותיה של ועדת האיתור.

בשולי האמור אציין כי ראוי היה שהמשיבה 1 הייתה נוהגת בשקיפות מלאה ומעמידה לרשות כל המתמודדים, מיד לאחר פרסום החלטתה הסופית, את כל הנתונים והמסמכים שעמדו לנגד עיני ועדת האיתור ומליאת המשיבה 1 (בכפוף למתחייב לשם שמירת פרטיות או סודיות מקצועית), באופן שלא יתעורר כל חשש, ולו למראית עיין, מהסתרת נתונים במטרה לסכל ביקורת ציבורית או שיפוטית.

בסיכומו של דבר, מהטעמים שפורטו לעיל ובכפוף להערתי שבשולי האמור, אני מורה על דחיית העתירה.

בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו.

המזכירות תעביר עותק מפס הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו אדר תשע"ז, 24 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.


ר' שפירא, ס. נשיא
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת"מ 6260-12-16 סיגל נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה מעלה נפתלי ואח'
תיק חיצוני:
1 מתוך 16








עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 6260-12/16 עו"ד מיכאל סיגל נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה מעלה נפתלי, טוביה גלזר – יו"ר הועדה מעלה נפתלי, אייל סייג – מהנדס הועדה מעלה נפתלי ואח' (פורסם ב-ֽ 24/03/2017)