פסקי דין על דוד יחיאל | פסקי דין על סיגלית יחיאל | פסקי דין על נתן לוק

8614-02/17 א     28/03/2017




א 8614-02/17 דוד יחיאל, סיגלית יחיאל נ' נתן לוק








בית משפט השלום באשקלון



ת"א 8614-02-17 לוק נ' יחיאל ואח'


תיק חיצוני:



מספר בקשה:3

בפני

כבוד השופט
עידו כפכפי

מבקשים/נתבעים 1-2
1.דוד יחיאל

2.סיגלית יחיאל


נגד

משיב/תובע


נתן לוק




פסק דין


1.
התובע הגיש תביעה בסך 230,000 ₪ כנגד המבקשים ועורך הדין שייצג אותם בהליכים קודמים. בתביעה מתואר הסכם הלוואה מיום 10.7.13 עם המבקש במסגרתו נמסרה המחאה בסך 230,000 ₪ שמועד פירעונה 30.11.13. ההמחאה משוכה על חשבון בנק המשותף למבקשים שהינם בני זוג.


בגין הסכם ההלוואה והשיקים שניתנו במסגרתו פתח התובע בהליכים קודמים. במרץ 2014 הוגש לביצוע השיק הנ"ל כנגד שני המבקשים (להלן: תיק ההוצל"פ). יתר השיקים בסך של 45,000 ₪ נמשכו על ידי אחיו של המבקש ובגינם ניתן

פסק דין
בתא"מ 61098-01-15 אשר חייב את האח בפירעון ההמחאות (ערעור על פסק הדין תלוי ועומד). באותו הליך נקבע כי למעשה ניתנו למבקש הלוואות שונות במועדים הקודמים ליום 10.7.13.


המבקש לא התנגד לביצוע השיק מאחר והיה מצוי בהליכי פשיטת רגל בפש"ר 14518-09-13 בו ניתן צו כינוס ביום 13.11.13 וצו הפטר ביום 9.11.16. המבקשת התנגדה לביצוע השטר, גם בטענה כי חתימתה זויפה, וההליך כנגדה התנהל במסגרת ת"א 50167-05-14. בהליך שם ניתנו החלטות שנועדו להבהיר את שאלת חתימת המבקשת על השיק והתביעה נמחקה לאור השתהות התובע במסירת עמדתו לבית המשפט, האם עומד על הליכים כנגדה.

2.
בכתב התביעה נטען כי בעת פתיחת תיק ההוצל"פ נודע לתובע כי המבקש בפשיטת רגל. לטענתו המבקש חב בפירעון ההמחאה מאחר ו "נוצרה ונועדה במועד שלאחריו צו הכינוס". נטען כי המבקש עשה שימוש לרעה בהליכי פשיטת הרגל וכי המבקש שיתף פעולה עם המבקשת ולא היה מקום להכריז עליו כפושט רגל.

אשר לאחריות המבקשת נטען כי פעלה במשותף עם המבקש בהגשת תלונה שקרית על זיוף חתימתה, למרות שמדובר בחשבון משותף. מבוקש לחייבה בשל מעורבותה המלאה והסתרת פרטים ותרומתה לסיכול ההליך המשפטי בהוצל"פ.
3.
לטענת המבקשים יש לדחות את התביעה כנגדם על הסף. ביחס למבקש נטען כי לאור צו ההפטר ולשון סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל, ישנה ראיה חלוטה כי ההליכים נוהלו כדין ולכן פטור הוא מכל חוב שעילתו אירעה
לפני שהופטר. נטען כי עילת תביעתו של התובע נולדה לפני צו הכינוס ומדובר בחוב בר תביעה בגינו קיבל הפטר והתובע יכול היה להגיש תביעת חוב, אולם בחר מטעמיו להימנע מלעשות כן, ולכן מנוע מלכפור בצו ההפטר. עוד נטען כי בהליך זה לא ניתן להרהר אחר צו ההפטר והתביעה לא מגלה עילה המאפשרת לקבוע כי מדובר בחוב המוחרג מההפטר.


ביחס למבקשת נטען כי למרות שההליך הקודם נמחק כנגדה, למעשה מדובר בניסיון להתעלם מההליך הקודם שנוהל ולכל הפחות מדובר בשימוש לרעה בהליכי בית משפט המאפשר דחיית התביעה לפי תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי.

4.
בתגובה לבקשה טען התובע כי התביעה עוסקת במרמה של המבקשים לאחר מתן צו הכינוס "לאור השטר והמועד לפרעונו שנכתב בכתב ידו של הנתבע 1 בעצמו". לאור הטענות בבקשה לסילוק על הסף, נטען כי מדובר בחוב המוחרג מצו ההפטר לפי סעיף 69 לפוקדת פשיטת הרגל, כי מיוחסות למבקשים טענות לניצול לרעה של הליך פשיטת הרגל וסיוע של המבקשת.


בתשובה הדגישו המבקשים כי התגובה מתעלמת ממרבית הטענות בבקשה והדגישו כי כתב התביעה לא מקים עילה ואין בו כל טענות למרמה כמשמעות סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל.

דיון והכרעה
5.
לאחר עיון בכתב התביעה, בבקשה ובתגובות, מצאתי כי יש לדחות את התביעה על הסף כנגד הנתבע 1. ביחס לנתבעת 2 מצאתי כי יש להורות על מחיקת התביעה, בהעדר עילה או היותה טרדנית וקנטרנית, תוך שימוש לרעה בהליך בית המשפט.


מכתב התביעה עולה כי התובע היה מודע להליך פשיטת הרגל של המבקש, עוד בשלב בו ניתן היה להגיש תביעת חוב. התובע סבר כי המבקש חייב בפירעון השיק ולכן פתח כנגדו את תיק ההוצל"פ. מאחר וההליכים כנגד המבקש עוכבו מכוח צו הכינוס, לא הוגשה התנגדות מטעם המבקש. לימים ניתן למבקש הפטר ובתביעתו למעשה מנסה המבקש לסתור את מתן צו ההפטר. אין לאפשר תקיפה עקיפה של צו ההפטר לנושה אשר כבש טענותיו ולא התנגד בתיק הפש"ר למתן ההפטר. אמנם המבקש לא כלל את החוב מושא התביעה במסגרת תיק הפש"ר, אולם דבר לא מנע מהתובע להגיש תביעת חוב.


קשה להבין את הטענות בכתב התביעה, וככל שניתן להבין את הגיונו של התובע, עולה כי חשב כי יוכל להיפרע מהמבקשת, אולם לטענתו שיתפה פעולה עם המבקש וטענה טענת כזב כי לא חתמה על השיק. לא ברור מטענה זו כיצד סבור התובע כי מדובר בחוב שנוצר במרמה או שהמבקש קיבל הפטר במרמה. כתב התביעה לא מתייחס כלל לסעיף 69(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל והתיאור העובדתי בכתב התביעה לא יכול להקים עילה הנשענת על סעיף זה. טענות מרמה יש לפרט בכתב התביעה אשר לפי נוסחו לא מעלה כל טענה למרמה, ודאי לא מדובר בחוב שנוצר במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או השגת ויתור על החוב במרמה. כל טענות התובע ביחס לחוסר תום ליבו של המבקש מתייחסות לתקופה שלפני צו ההפטר והיה עליו להעלותם במסגרת הליכי פשיטת הרגל. בית משפט זה לא יכול לשקול את השיקולים שמקומם בהליך פשיטת הרגל ורק שם ניתן היה לקבוע כי מחמת חוסר תום לב ביצירת החובות אין מקום למתן צו הפטר.


עולה כי ככל והחוב מושא התביעה הינו חוב שהיה בר תביעה בהליך פשיטת הרגל, אזי הופטר המבקש מחוב זה ודין התביעה כנגדו להידחות.

6.
סעיף 71(א) לפקודת פשיטת הרגל מגדיר חובות בני תביעה:
"חוב וחובות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו..."

לפי גרסת התובע בהליך הקודם הנ"ל, נתן לנתבע הלוואות עוד קודם לעריכת ההסכם ביום מיום 10.7.13. לשיטתו במועד עריכת ההסכם קיבל את השיק בסך 230,000 ₪ לפירעון ליום 30.11.13. שיק זה למעשה נתבע בהליך זה מכוח טיעונים שאת טיבם קשה להבין. לכל המאוחר, החבות מכוח השיק קמה במועד בו נמסר השיק לידי התובע, מועד שקודם למתן צו הכינוס. מועד הפירעון של השיק הינו מועד בו ניתן להציגו לפירעון ואכן ככלל לא ניתן לפתוח תיק הוצל"פ בטרם חולל השיק, אולם על פניו מדובר בחוב קיים שמועד פירעונו עתידי אשר היה חוב בר תביעה בהליך פשיטת הרגל של המבקש. התובע לא הגיש תביעת חוב, בין אם מחמת רשלנות או מטעמים אחרים, ועל כן מנוע מלתבוע את המבקש בגין התחייבויות של המבקש כלפיו מלפני צו הכינוס.

על כן אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבע 1.

7.
אשר למבקשת, הנתבעת 2, קשה לקבל את טענות המבקשים כי חל ביחס אליה מעשה בית דין המונע הגשת תביעה נוספת כנגדה. ככלל, מחיקת תביעה מחוסר מעש לא מונעת הגשת ההליך בשנית. מבקשות התובע בהליך הקודם כנגד המבקשת, לאחר שנמחקה תביעתו מחוסר מעש, עולה כי סבור כי תביעה זו מהווה המשך של אותה תביעה ולא היה מקום לסגור את תיק ההוצל"פ כנגד המבקשת.


טענה זו בטעות יסודה, לו רצה התובע להמשיך בעילה השטרית כנגד המבקשת היה עליו לבקש לבטל את המחיקה מחוסר מעש בהליך הקודם או להגיש את השטר בשנית לביצוע. אולם התובע לא עשה כן, אלא הגיש תביעה זו ממנה לא ניתן להבין כלל מה העילה כנגד המבקשת. אין די בטענה כי שיתפה פעולה עם הנתבע 1, הסתירה פרטים וסיכלה הליך משפטי בהוצל"פ. אם הטענה היא כי הגישה תצהיר שקרי בהליך הקודם, היה על התובע למצות זכותו בהליך הקודם ולהגיע שם להכרעה שיפוטית.

אין לתת יד לבעל דין אשר התעלם מהחלטות בהליך קודם, לאחר שככל הנראה הבין את רוח הדברים של בית המשפט וכי יתקשה להוכיח תביעתו בעילה השטרית, לפתוח בהליך חדש תוך התעלמות מכל אשר נעשה בהליך הקודם. התנהגות מעין זו מהווה שימוש לרעה בהליכי בית משפט, אולם לא מצאתי כי יש מקום לדחיית התביעה, אלא יש להסתפק בסעד מידתי יותר של מחיקת התביעה נוכח היותו של הליך זה קנטרני וטרדני.

יתרה מכך, התביעה במתכונתה אינה מגלה כלל עילה מאחר ולא נתבע במפורש סעד מכוח חבות שטרית של המבקשת ויתר הטענות המייחסות לה הסתרת פרטים וסיוע לנתבע 1, מנוסחות באופן עמום ולא מגלות עילה.

על כן אני מורה על מחיקת התביעה כנגד הנתבעת 2.

8.
באשר להוצאות, ביחס לנתבע 1 לא מצאתי מקום לצו להוצאות. הנתבע 1 לא התייחס לגופו של עניין לחוב כלפי התובע ולא פעל בעצמו להצהיר על החוב בהליך פשיטת הרגל. סמיכות הזמנים בין החתימה על הסכם ההלוואה למועד פתיחת הליך פשיטת הרגל מלמדת כי אינו זכאי לפיצוי בהוצאות בגין הליך זה.


אשר לנתבעת 2, שעה שהוטרחה בשנית בהליך זה לאחר הליך קודם שנמחק, מצאתי לפסוק לטובתה הוצאות, אם כי לאור השלב הדיוני והטענה כי מנהלת משק בית משותף עם הנתבע 1, שיעור ההוצאות יהיה מתון. התובע יישא בהוצאות הנתבעת 2 בסך של 5,000 ₪.

ניתן היום,
א' ניסן תשע"ז, 28 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.











א בית משפט שלום 8614-02/17 דוד יחיאל, סיגלית יחיאל נ' נתן לוק (פורסם ב-ֽ 28/03/2017)