פסקי דין על גיל פוגצקי | פסקי דין על עו"ד גיל דחוח | פסקי דין על גאל - עד ברם | פסקי דין על עו"ד רועי סלוצקי |

67308-01/17 א     29/03/2017




א 67308-01/17 גיל פוגצקי נ' עו"ד גיל דחוח, גאל - עד ברם בע"מ, עו"ד רועי סלוצקי








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 67308-01-17 פוגצקי נ' דחוח ואח'

תיק חיצוני
:



בפני

כב' הרשם הבכיר אבי כהן


התובע

גיל פוגצקי

ע"י ב"כ עוה"ד יגאל זנדר


נגד


הנתבעים

1. עו"ד גיל דחוח
2. גאל - עד ברם בע"מ
3.
עו"ד רועי סלוצקי

הנתבעים 2+3 ע"י ב"כ עוה"ד עידו קוסובר


המשיב
לענייני
האגרה
היועץ המשפטי לממשלה

ע"י ב"כ מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)


החלטה

לפניי בקשה מטעם התובע לפטור מאגרה.

לצורך הבנת הדברים ראוי תחילה לסקור את ההליכים העיקריים עד כה:
ביום 30.1.17 התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה "כספית" על סך 127,500 ₪ בסדר דין רגיל. עפ"י כתב התביעה, התובע היה מתווך נדל"ן, הנתבע 1 הוא עו"ד, הנתבעת 2 היא חברה בע"מ והנתבע 3 הוא עו"ד. כפי הנטען, הצדדים התקשרו בעסקת תיווך שנוהלה ע"י התובע.
לאחר שהתיווך בין הצדדים הבשיל לכדי עסקה מעשית, הנתבעים סירבו לשלם לתובע את שכר הטרחה בגין העסקה ומכאן התביעה.

ביום 30.1.17 הוגשה בקשת הפטור הראשונה (להלן: "הבקשה הראשונה"), יצויין כי התובע לא רשם בבקשת הפטור מהו סכום האגרה שיש לשלמו כדין ע"פ דין תיק זה, ומבדיקה שעשיתי עולה מדובר באגרה בסכום של 3,185 ₪ (לפי חישוב של 2.5% מסכום התביעה ובהתאם לתקנות האגרות). הבקשה נתמכת בתצהיר של התובע ובאסמכתאות ובה נטען בתמצית:

o
כתוצאה מסירוב תשלום שכר הטרחה ע"י הנתבעים נמצא התובע במצב כלכלי בכי רע, כאשר הוא אינו יכול לשלם את חובותיו והגיע עד כדי פשיטת רגל.
o
התובע גרוש ואב לילדה בת 14 ומחויב בתשלום מזונות בסך של 1,700 ₪ עפ"י פס"ד מיום 27.6.06 (צורף).
o
לתובע חשבון בנק פעיל ללא כרטיס אשראי, אין ברשותו חסכונות או רכוש (צורף תדפיס חשבון בנק לאומי מיום 1.11.16-29.1.17 שלפיו ישנה יתרה של 54 ₪).
o
התובע מתגורר בדירה בבעלות אמו ואינו משלם שכ"ד (צורף תצהיר של אמו מיום 2.11.11).
o
התובע מתקיים מקצבת ביטוח לאומי בסך של 2,794 ₪ לחודש (צורף אישור מהמל"ל).
o
התובע נכה בשיעור של 42% קבוע (צורף אישור מהמל"ל מיום 19.10.15).
·
ביום 31.1.17 ניתנה החלטה לפיה על התובע למסור במסירה אישית כדין את בקשת הראשונה לידי המדינה והנתבעים המופיעים בכתב התביעה, לתגובתם, עם עותק לתובע שישיב לתגובות.
·
ביום 1.2.17 המדינה הגישה תגובתה לבקשת הראשונה, תגובה שלא נתמכה בתצהיר ושבה נטען בתמצית:
o
התובע לא הציג תמונה מלאה ועדכנית על אודות מצבו הכלכלי ולא צירף מסמכים רלוונטיים לכך. לבקשת הראשונה צורף תדפיס תנועות חשבון בנק התובע לשלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה הראשונה ולא ברור אם זה חשבונו היחיד. על התובע היה לצרף אסמכתאות ל-6 החודשים שקדמו לבקשה הראשונה בגין חשמל, מים, מיסים, ועוד.
o
התובע סמוך על שולחנה של אמו וחוסך הוצאה ניכרת של תשלום דמי שכירות חודשית, אך יש לציין כי התובע לא צירף אסמכתאות בדבר רכושה של אמו. התצהיר של אמו נחתם בשנת 2011 ולא ברור אם עדיין מתגורר אצלה. כמו כן, התובע מיוצג ע"י עו"ד פרטי.
o
ללא פרטים מלאים אלה אין תשתית ראייתית דרושה כדי לדון בבקשה.
ביום 9.2.17 הנתבעים 2+3 הגישו תגובתם המתנגדת לבקשת הראשונה, כאשר התגובה לא נתמכה בתצהיר. עוד ביקשו להאריך את המועד להגשת כתב הגנתם ב-30 יום לאחר קבלת ההחלטה בבקשת הראשונה או עד לאחר תשלום האגרה בפועל לפי העניין (בקשת הארכה נתקבלה באותו היום).
בתגובה נטענו הטענות הבאות בתמצית:
o
התובע לא הציג תמונה מלאה ועדכנית על אודות מצבו הכלכלי. התובע צירף דפי חשבון בנק רק ל-3 החודשים האחרונים ואין דרך לוודא שה הוא חשבונו היחיד על שמו.
o
התובע לא ציין אם יש באפשרותו לגייס את כספי האגרה מחברים משפחה או גוף פיננסי ולא ציין את רכוש אמו שהוא סמוך על שולחנה כאשר התצהיר של אמו מעודכן לשנת 2011.
o
התובע מיוצג ע"י עו"ד פרטי והוא אינו מפרט כיצד הוא ממומן והאם פנה לקבלת סיוע משפטי חינם.
o
לתובע אין כל קשר לעסקת הנדל"ן ואין בידיו הסכם תיווך בכתב בניגוד לחוק ולכן סיכויי התביעה להתקבל קלושים.
ביום 21.2.17 התובע הגיש תשובתו לתגובות, שנתמכה בתצהיר בה נטען בתמצית:
o
מאחר שבתגובות עלו טענות שלא הוצגה התמונה המלאה התובע מפרט את התשלומים החודשיים שלו כולל אסמכתאות:
§
חשבון ועד בית חודשי 250 ₪ + איטום בגג 3,000 ₪.
§
חשבון ארנונה 1114 ₪ לחודשיים.
§
חשבון מים 185 ₪ לחודשיים.
§
חשבון חשמל 632 ₪ לחודשיים.
§
חשבון טלפון נייד 29 ₪ לחודש.
§
חשבון גז 86 ₪ לחודשיים.
§
תשלום קופ"ח
61 ₪ לחודש.
§
חוב למכולת 3,442 ₪.
§
דף תנועות חשבון בנק ל-6 חודשים מיום 1.8.16-1.2.17.
o
התובע מיוצג ע"י עו"ד פרטי והתשלום עבור תביעה זו נעשית על בסיס הצלחה ואחוזים, התובע אינו סבור שיש לחשוף את הסכם שכ"ט אלא רק אם יידרש.
o
התובע מתגורר בדירת אמו אך לא עמה ואמו אינה תומכת בו כלכלית.
o
הנתבעים אינם רלוונטיים לבקשת הראשונה ואין סיבה שדעתם תשפיע על בקשתו.
ביום 21.2.17 ניתנה החלטה לפיה, דין הבקשה הראשונה להידחות. הוצע
לנתבע, כי אם ברצונו
להגיש בקשה חדשה, עליו לצרף מידע נוסף על אודות מצבו הכלכלי המלא והעדכני ולהציג אסמכתאות מפורטות יותר על אודות רכושו, הכנסותיו, הוצאותיו, חשבונותיו, חסכונותיו וחובותיו. בנוסף, התובע התבקש להבהיר באלו אמצעים נקט בכדי לממן את האגרה ולהסביר מדוע לא פנה מראש לקבלת הכרה וסיוע מהלשכה לסיוע משפטי.
ביום 1.3.17 הוגשה הבקשה שבנדון (להלן:"הבקשה שבנדון"). הבקשה נתמכת בתצהיר בצירוף המסמכים הבאים:

כל המסמכים שצורפו לבקשה הראשונה מיום 30.1.17.
כל המסמכים שהוגשו בתשובתו לתגובות לבקשה הראשונה מיום 21.2.17.
הסכם שכ"ט עם בא כוח התובע מיום 1.1.17.
ביום 2.3.17 החלטתי להורות למדינה ולצד שכנגד למסור תגובתם לבקשת שבנדון.
ביום 14.3.17 הנתבעים 2+3 הגישו תגובתם שאינה נתמכת בתצהיר. כל טענותיהם נגעו לתנאי עילת התביעה,
במובן זה שהנתבעים טוענים כי התובע לא הוכיח את קיומו של תנאי העילה הדרוש במסגרת זו, משום שלתובע לא היה כל קשר ולו עקיף לעסקה מושא התביעה, מאחר שהוא לא המציא אף מסמך תיווך בכתב, כפי הנדרש בסעיפים 9(א) ו-14(א) לחוק המתווכים מקרקעין, התשנ"ו – 1996. כאשר לטענתם לפי הלכה הפסוקה מדובר בדרישה מהותית.
ביום 14.3.17 הנתבע 1 הגיש תגובתו על הבקשה שבנדון, שבה נטען בתמצית:

לא ניתן להסיק מתצהיר התובע באשר להכנסותיו, מאחר שהוא לא פירט בתצהירו הכנסות נוספות שהיו לו בעבר.

התובע מנסה לעשות עושר ולא במשפט באמצעות הליך משפטי, מאחר שהשתהה בהגשת התביעה ומאחר שהוא יודע מי היה המתווך בפועל. משמע לטענת הנתבע 1, היה מתווך אחר לעסקה.
אין ראיות תומכות בהיותו של התובע כמתווך העסקה הנדונה. נטען, כי הראיות שהוצגו ע"י התובע נוגעות לעסקה אחרת.
הנתבע 1 מצטרף לטענות הנתבעים 2+3 ומדגיש כי לתובע לא היו יד ורגל בהוצאת העסקה לפועל.
ביום 16.3.17 הוגשה תשובת התובע לתגובות שלושת הנתבעים אשר נתמכת בתצהיר, בה נטען בתמצית:
הנתבעים 2+3 הגישו תגובתן ללא תצהיר כנדרש בתקנות.
אין ביכולתו של התובע להוכיח השתכרות נוספת שאינה מדווחת. בנוסף, הוא מדגיש כי אילו היה מרוויח דבר מה נוסף, הרי שקצבת הבטחה שהיא
ההכנסה שלו היתה מתבטלת.
התעלמותם של שלושת הנתבעים ממצבו הכלכלי של התובע מעידה כי לא קיימת מחלוקת באשר למצבו הכלכלי של התובע לו טוען התובע.
הנתבעים 2-3 מודים בקיומה של עילת תביעה, גם אם היא נשענת על קצה רצוץ לטענתם.
קבילותן של ראיות התובע נתונה להכרעת ביהמ"ש.
ביום 22.3.17 הוגשה תגובת המדינה לבקשה שבנדון לפיה, נוכח תצהירו של התובע כי הוא סמוך על שולחן אמו, היה עליו לצרף אסמכתאות המפרטות את רכוש אמו כנדרש בתקנה 14(א) לתקנות. בעוד התובע פירט לגבי הרכוש בדירת מגוריו, הרי הוא החסיר פירוט באשר לנכסים, תיקי השקעות, קופות גמל, קרנות וחסכונות. עוד נטען כי התובע לא הראה מאמצים לגיוס מימון או עזרה בתשלום האגרה וכי בבחינת התנאי הכלכלי יש להביא בחשבון את רכוש אמו כאשר הוא סמוך על שולחנה.
ביום 30.3.17 הוגשה תגובת התובע הנתמכת בתצהיר, לפיה נטען בתמצית:

המדינה השתהתה בתגובתה.
מסקנת המדינה כי התובע מסתמך על שולחן אמו הינה מסקנה מאולצת, התובע טוען כי אינו בקשר עם הוריו עקב סכסוך רב שנים, פרט למתן המגורים בדירת אמו.
התובע ביצע מספר פניות למקורביו, אך נתקל בסירוב. לאחותו לא נעשתה פנייה עקב ריחוק רב שנים.
דיון והכרעה

דין הבקשה להתקבל.

תנאי הזכאות לפטור
עפ"י
תקנה 14(ג)
לתקנות על מבקש הפטור להוכיח שני אלה: כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" וכן "שההליך מגלה עילה". בהמשך התקנה מודגש לגבי התנאי הראשון כי "בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד". כאשר את שאלת יכולת תשלום האגרה על ביהמ"ש לבחון ביסודיות [
רע"א 6344/10
הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ
(פורסם בנבו, 14.12.11)].
מן הכלל אל הפרט
לאחר שעיינתי במסמכי ובטענות הצדדים, מצאתי לקבל את הבקשה.

ראשית יצוין, כי משונה מאוד, שכל הצדדים התעלמו לחלוטין מן העובדה הגלויה (הדבר רשום במרשם פומבי של משרד המשפטית), לפיה עד סמוך למועד הגשת התביעה בתיק היה מצוי התובע בהליכי פשיטת רגל בתיק פש"ר (מחוזי ת"א) 32340-02-12: ביום 2.9.12 ניתן נגדו צו כינוס נכסים, ביום 12.10.13 ניתן בעניינו צו פשיטת רגל וביום 12.12.16 ניתן לו הפטר חלוט, לפתיחת דרך חדשה נטולת חובות עבר. והנה, סמוך לאחר קבלת ההפטר, הגיש התובע תביעה זו, שאותה מצא "לכבוש" כל זמן קיומו של תיק הפש"ר, והרי, לשיטת התובע ועפ"י הנטען בכתב התביעה, עילת התביעה נולדה עוד בטרם מתן צו הכינוס הנ"ל בפש"ר. משונה שהתובע, כמי שאמור להציג ולפרוש בבקשתו שבנדון תמונת מצב כלכלי מלאה ושלימה, לא מציין הדברים ובהרחבה, הגם שדיבר במרומז על פשיטת רגל. עם זאת, משהדבר נודע לי ומשחזקה על ביהמ"ש של פש"ר ועל בעלי התפקידים הרלוונטיים (לרבות כונס הנכסים הרשמי) שלא היו פוטרים לחינם את התובע מחובות העבר שלו אם היו בידיו אמצעים כספיים, ניתן להניח לטובת התובע כי מתן ההפטר הנ"ל בפש"ר מעיד על מצבו הכלכלי הקשה.

התובע מציג תמונת מצב דברים עגומה ומצרף מסמכים מקובלים ועדכניים לגבי מצבו הכלכלי. ניתן אמנם לתמוה על סבירות/היתכנות מצב דברים נטען זה [התובע טוען למעשה כי הכנסתו החודשית הכוללת מסתכמת בסך של 2,794 ₪ בלבד, כסכום קצבת הבטחת ההכנסה שהוא מקבל מהמוסד לביטוח לאומי, אך מנגד התובע טוען להוצאות שוטפות בסכומים שעולים על ההכנסה היחידה הנ"ל, כאשר רק תשלום המזונות לבדו עבור ביתו הקטינה עומד על 1,700 ₪], אך הנתבעים והמדינה אינם מספקים ראיות לסתור, וכאמור, אף לא ציינו דבר הליכי הפש"ר. הנתבעים אף נמנעו מהתייחסות מלאה ועניינית לנושא היכולת הכספית של התובע.

באשר לטענת המדינה בנוגע לאמו של התובע, הרי שהתובע מצהיר על נתק משפחתי רלוונטי, ולכן אין זה סביר לטעמי לדרוש ממנו להציג תצהיר ונתונים מבני משפחה עמם מצוי בנתק נטען, ולא הוצגו ראיות לסתור הנתק הנטען. מה גם שהתובע מכחיש שגר עם קרוביו, אלא אך שגר בדירת הוריו ללא תשלום.

באשר לעילת התביעה: אמנם לחובת התובע נזקפת העובדה שאין בידי הזמנה מסודרת בכתב (הדרושה עפ"י חוק המתווכים), אך לצורכי הליך זה די בטענות ובמסמכי התובע בכתב התביעה, בהם נטענת מסכת עובדתית שיתכן שתספיק לתובע לבסס עילת תביעה (צורפו תדפיסי דואר אלקטרוני של תכתובות רלוונטיות לכאורה בין הצדדים ונטענו טענות להתנהלות חסרת תום לב לכאורה במטרה להתחמק מתשלום המגיע לתובע). מעבר לכך, לא מצאתי להרחיב בדברים בנסיבות, מה גם שהנתבעים לא תמכו את טענותיהם הרלוונטיות (בתגובותיהם) בתצהירים.

לסיכום

ניתן לתובע פטור מתשלום אגרה בתיק זה.

על כל הנתבעים להגיש כתב הגנה עד יום 10.5.17.

ההחלטה תישלח לכל הצדדים.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ז, 29 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.

חתימה








א בית משפט שלום 67308-01/17 גיל פוגצקי נ' עו"ד גיל דחוח, גאל - עד ברם בע"מ, עו"ד רועי סלוצקי (פורסם ב-ֽ 29/03/2017)