פסקי דין על .יוסף דב שטיצברגlauderdale yachts ltd | פסקי דין על יצחק טאוב | פסקי דין על בועז ילינביץ' | פסקי דין על חיים ביאליסטוצקי (בכינוס נכסים) |

8090-02/16 א     02/04/2017




א 8090-02/16 .יוסף דב שטיצברגlauderdale yachts ltd נ' יצחק טאוב, בועז ילינביץ', חיים ביאליסטוצקי (בכינוס נכסים)








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 8090-02-16 שטיצברג ואח' נ' טויב ואח'





מספר בקשה:13
לפני
כבוד השופטת
עידית ברקוביץ


תובעים/משיבים

1
. .
יוסף דב שטיצברג

2.
lauderdale yachts ltd


נגד

נתבעים
/מבקשים
1. יצחק טאוב
2. בועז ילינביץ'


3. חיים ביאליסטוצקי (בכינוס נכסים)
- נתבע פורמאלי




החלטה


1.
בפני
בקשת המבקשים (להלן: "הנתבעים") למחיקת התביעה בגין אי תשלום אגרה כדין.

תמצית התובענה
2.
בשנת 2003 המחה חיים ביאליסטוצקי (להלן: "ביאליסטוצקי" או "הנתבע 3")
למשיבים (להלן: "התובעים") את זכויותיו בחברת אכא הולדינגס לימטד ובחברת פורקס סטייטס לימטד (להלן: "חברות אכא ופרקס" או " החברות") שהן בעלות הזכויות בנכס שברחוב שמואל הנביא 39 ירושלים, הידוע כגוש 30091 חלקה 81 (להלן: "הנכס").

בשנת 2008 ביקשו ביאליסטוצקי ויצחק טאוב
(להלן: "טאוב" או "הנתבע 1") להסדיר
מחלוקות כספיות שהתגלעו ביניהם. לשם כך נחתם ביום 21.12.08 הסכם (להלן: "הסכם 2008") שמטרתו לקבוע מסגרת לביצוע התחשבנות כספית בין ביאליסטוצקי לבין הנתבע 1, וכן לקבוע מנגנון לפירעון החוב, ככל שקיים.

בהסכם 2008 נאמר במפורש כי ביאליסטוצקי רכש את הנכס וכי העביר אותו לחברות וכי הוא משעבד את החברות לטובת הנתבע 1 בגין חובות שהוא חב כלפיו.
מאחר שהיקף החובות של ביאליסטוצקי לא היה ידוע נקבע מנגנון להתחשבנות וכן נקבעו דרכים לסיום ההתחשבנות.

הסכם 2008 נחתם ע"י ביאליסטוצקי והנתבעים והוא מהווה חוזה לטובת צד ג' (התובעים).

ביום 26.1.12 הודיע הנתבע 1 כי הוא מבטל את הסכם 2008 עקב הפרה של ביאליסטוצקי את ההסכם.

לטענת התובעים, אם הנתבע 1 ביטל את הסכם 2008, הרי הוא חייב בהשבה של כל מה שהוענק לו במסגרת ההסכם. לכן היה על הנתבע 1 לבטל את השיעבוד שהוענק לו על החברות ולהשיב את ניהולן לידי התובעים. הנתבע 1 לא עשה כן והוא ממשיך להחזיק בחברות באמצעות הנתבע 2.

בסעיף הסעדים (סעיף 95 לכתב התביעה) מתבקש:
95.1.
ליתן צו הצהרתי לפיו התובעים (בהיותם "הנמחה" כמשמעותו בהסכם 2008)
הינם בעלי הזכויות בחברות אכא ופורקס.
95.2.
ליתן צו הצהרתי לפיו השעבוד שהוענק לנתבע 1 במסגרת הסכם 2008, על הזכויות בחברות בטל ומבוטל.
95.3.
ליתן צו עשה המורה לנתבעים לבצע השבה של כל הזכויות שהועברו אליהם מכוח הסכם 2008 ובכלל זה:
(1)
להורות לנתבעים להשיב ולהעביר לתובעים את זכויות הניהול בחברות אכא ופורקס.
(2)
להורות לנתבעים להעביר את ההחזקה במניות החברות אכא ופורקס לתובעים.

תמצית בקשת הנתבעים
3.
התביעה
היא תביעה ל"השבת מניות" עקב "ביטול הסכם", כאשר את "ההשבה" מבקשים התובעים שאינם צד להסכם שבוטל, אלא תובעים הטוענים כי החוזה שבוטל הינו חוזה לטובת צד ג'.

תביעה ל"השבת מניות" כתוצאה מביטול הסכם מחויבת בתשלום אגרה לפי האומדן הכספי של שווי המניות.

התובעים מבקשים לשנות מצב קיים ו"להשיב" להם מניות, כאשר יש רלבנטיות לעובדה שהתובעים אינם צד להסכם בגינו הם דורשים "השבה". עובדה זו היא נדבך נוסף בכך שמדובר בתובענה שניתנת להערכה בכסף, המוגשת חלף סעד כספי.

משלא שולמה אגרה כמתחייב, מבוקש למחוק את התביעה ולחילופין להורות על תיקון התביעה כך שתכלול את שוויה בגינו תשולם האגרה כמתחייב.

תמצית תגובת התובעים
4.
הסכם 2008 לא קוים ולא קוימה כל התחשבנות מכוחו, וכבר בשנת 2012 הודיע טאוב על ביטולו.

מאחר שהסכם 2008, במסגרתו הוקנו זכויות בחברות לטאוב, ממילא כבר בוטל על ידי טאוב עצמו, הרי שאין מדובר בתובענה לביטול הסכם והשבת מניות או תובענה כספית לקבלת שווין של הזכויות בחברות.

זכויות הבעלות בחברות מעולם לא היו שייכות לנתבעים, אלא לכל היותר היה טאוב בעל זכות שעבוד מוגבלת שהוכפפה להסכם 2008, וזכויות הבעלות היו שייכות לתובעים (מאז 2003).

בנסיבות האמורות, התובעים לא יידרשו להגיש כל תובענה נוספת לתשלום כסף מהנתבעים בעניין זה.

אין מדובר בתובענה למתן זכויות כספיות כלשהן ו/או תובענה אשר המשכה הטבעי הינו תובענה לתשלומי כסף, אלא בתובענה הצהרתית גרידא להצהיר על זכויותיהם הקיימות של התובעים בחברות.

עמדת המדינה
5.
הכרזה על בעלות במניות הינה סעד שמתאים להידון בתביעה הצהרתית. עם זאת, תביעה בגין הזכויות הנלוות הינה כספית.

בשים לב לכך שבסעיך 95.3 עתרו התובעים ליתן צו עשה המורה על השבת "כל הזכויות" לתובעים, על התובעים לפרט ולכמת את הזכויות הנתבעות ובהתאם להבהרתם, לשום את התביעה.

יש ליתן את הדעת לבקשת התובעים המבקשים שלמור על זכותם לפיצול סעדים, שכן אם לא תינתן רשות לפיצול סעדים, ייתכן וכתב התביעה יכלול סעדים כספיים נוספים.

תגובת התובעים ביחס לעמדת המדינה
6.
התובעים אינם תובעים, בשלב זה, כל סעד כספי אחר ו/או זכויות כספיות במסגרת סעיף 95.3 לכתב התביעה, וככל שיבקשו לעשות כן בעתיד (ככל שיעלה ביכולתם להעריכו), הרי שהינם נוטלים על עצמם את הסיכון כי בית המשפט הנכבד לא יאפשר להם לעשות כן.

בהתייחס לעתירה לפיצול סעדים (סעיף 98 לכתב התביעה)- עתירה זו אינה נובעת מסעדים אופרטיביים אשר נועדו להשלמת הסעד ההצהרתי (ככל שיהא בכך צורך) לאחר שזה יינתן, אלא נוגעת לנזקים שנגרמו לתובעים עקב התנהלותו של הנתבע 2 בשנים בהן החזיק שלא כדין בזכויות הניהול בחברות.

הכרעה
7.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, תוך התייחסות לעמדת המדינה והבהרות התובעים ביחס אליה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

דיון ומסקנות

8.
כידוע, האגרה בתביעה לסעד הצהרתי אינה זהה לאגרה בתביעה לסעד כספי. תקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007, קובעות כי בתביעה לסעד הצהרתי ישלם התובע אגרה בסכום קבוע, זאת בהבדל מתביעות כספיות בהן מחויבת אגרה כנגזרת מסכום הסעד הכספי המבוקש. (רע"א 6350/14 דסאו נ' ויזל (14.01.2015)).

תקנה 3 לתקנות בית המשפט (אגרות), התשמ"ח-1987 (להלן: "תקנות האגרות"), אשר כותרתה "הליכים שרואים את שווים כבלתי ניתנים לביטוי בכסף", מורה:
"בענינים כמפורט להלן תשולם אגרה לפי פרט 3, 5 או 10 בתוספת, לפי הענין:
(1)
צו הצהרתי, צו לא תעשה, צו עשה או צו אכיפה, למעט תובענה לסעד כספי כתוצאה מצו כאמור."

9.
התקנה כפי שפורשה בפסיקה, מצביעה על כך שתביעה למסירת נכס, תוכר כתביעה שאינה ניתנת לביטוי בכסף (וזאת בהבדל מהתקנות בנוסחן הקודם). (בש"א (מחוזי ת"א) 11339/06 ארנון נ' פיוטרוקובסקי (31.12.2008), להלן: "ענין ארנון").

בענין ארנון, קבע כב' השופט אורנשטיין (כתוארו אז), כי מניות נכללות במושג "נכס", באופן שתביעה להשבת מניות באה בגדר תביעה להשבת "נכס".

כב' השופט אורנשטיין מוסיף ומנמק את מסקנתו לפיה תובענה להשבת מניות תוכר כתביעה שאינה ניתנת לביטוי כספי ומבהיר:
"טעם נוסף למסקנתי הוא בכך שקבלת עמדת המשיבים, תרוקן הלכה למעשה, מכל תוכן את תקנות האגרות בכל הנוגע לתביעות שאינן ניתנות לביטוי כספי. כמעט ואין בנמצא תביעה אזרחית, שאינה מגלמת בחובה עניין כספי. יפים בהקשר זה דברי בית המשפט העליון ברע"א 232/02 ויקטור שרייבמן נ' מ.ט.ס. תעשיות מחקר כרמיאל בע"מ ואחר' [פורסם בנבו]: "כבר נפסק לא פעם שיכול ועניין יכנס בגדר תובענה לסעד הצהרתי או לצו עשה גם אם הוא ניתן לשומה כספית". בית המשפט באותו מקרה ראה בתביעה להסרת הקיפוח, כתביעה שאינה ניתנת לביטוי כספי, הגם שכאמור הבהיר שניתן היה לערוך שומה ולכמת את הסכום מאחורי הקיפוח הנטען. זאת ועוד, תוצאה אחרת עלולה לגרום לשינוי סדרי בראשית שאין לה כל הצדקה, וזאת בנוגע לחיובי אגרות באותן תביעות למתן

פסק דין
המצהיר על בעלות בנכס, בין מיטלטל ובין דלא ניידי הכוללות גם עתירה להקניית הנכס לתובע, בהן האגרה המחוייבת היא כרגיל לפי סעד שאינו ניתן לביטוי בכסף" (פסקה 17 להחלטה בעניין ארנון).

10.
יצוין כי המדינה, בעמדה מטעמה, אינה חולקת על ההחלטה שניתנה בעניין ארנון ולפיה הכרזה על בעלות במניות, הינה סעד שמתאים להידון בתביעה הצהרתית.

דא עקא, המדינה מוסיפה ומפנה לסעיף 95.3 לכתב התביעה, במסגרתו עתרו התובעים גם למתן צו עשה המורה על השבת "כל הזכויות", וגורסת כי קיימת חובת תשלום אגרה עבור שוויין של הזכויות הנלוות למניות ובהתאם להערכתן.

11.
אכן, וכפי שעולה מעניין ארנון, יש להבחין בין תובענה להשבת המניות עצמן (המהווה תובענה שאינה ניתנת לביטוי כספי)
לבין
תובענה לחיוב בגין הזכויות הנלוות למניות (המהווה תובענה כספית המחויבת בתשלום אגרה לפי שוויה).

בענייננו, עיון בכתב התביעה בכלל, ובסעיף
95.3 לכתב התביעה בפרט, מלמד כי אין הוא כולל סעדים בגין זכויות כספיות הנלוות למניות.

בהקשר זה ראוי לציין כי בתגובתם ביחס לעמדת המדינה, הבהירו התובעים כי:
"במסגרת תובענה זו דורשים המשיבים סעד יחיד ובודד- השבת זכויות הניהול בפורקס ואכא לידיהם" (סעיף 5 לתגובת התובעים לעמדת המדינה).

וכן:
"מעבר לזכויות אלו המשיבים אינם תובעים בשלב זה, כל סעד כספי אחר ו/או זכויות כספיות במסגרת סעיף 95.3, וככל שיבקשו לעשות כן בעתיד (ככל שיעלה ביכולתם להעריכו) הרי שהינם נוטלים על עצמם את הסיכון כי בית המשפט לא יאפשר להם לעשות כן" (סעיף 10 לתגובת התובעים לעמדת המדינה).

מנוסחה של התובענה ומהבהרת התובעים לעיל עולה, כי מדובר בתובענה לסעד הצהרתי בדבר בעלות במניות ולמתן צו עשה, באופן שאינו גורר חיוב אגרה כפי שמחויבת תביעה כספית.

12.
נתתי דעתי לטענת הנתבעים המצביעים על כך שבענייננו, מבוקשת ה"השבה" של המניות על פי הסכם 2008, לא על ידי מי שהיה צד להסכם אלא על ידי התובעים הטוענים כי הסכם 2008 שבוטל הוא חוזה לטובת צד ג', אך לא מצאתי כי יש בכך לשנות מן התוצאה.

יפים לעניינו הדברים שנאמרו בת.א. 972-11-12:
"מאת שהמחוקק דייק בלשונו והדגיש כי צו עשה ככלל יחשב לסעד שאינו ניתן לביטוי בכסף "למעט תובענה לסעד כספי" אזי, להבנתי, אך ורק צו עשה אשר מורה על העברת סך כספי להבדיל מהעברת דבר בעל ערך כספי, יבוא בגידרה של תקנה 3 (1) לתקנות. זהו פשטו של מקרא ואין לפלפל בו ולהעמיס לתוכו אפשרויות ופרשנויות שלא צוינו בו מפורשות ובכך להעמיס על כיסו של בעל הדין המבקש לבוא בשעריו של בית המשפט." (ת"א (מחוזי מרכז) 972-11-12 בן אור ז"ל נ' גזיאל (27.03.2014)).
13.
במקרה הנדון, לאחר שבחנתי את החומר שבפני
(ומבלי שתהא בכך נקיטת עמדה באשר לטענות התובעים לגופן), לא מצאתי כי התביעה במהותה הינה תביעה כספית מוסווית, ואף לא כי התובעים יכולים היו לתבוע סעד כספי קונקרטי ונמנעו לעשות כן בכדי להימנע מתשלום אגרה.

14.
מגמת הפסיקה היא לפרש את תקנות האגרות בדרך ליברלית, כפי שנקבע:
"מאז חקיקתו של חוק יסוד כבוד האדם וחרותו ולאור ההגנה הקבועה בסעיף 3 שבו על הקניין, יש מקום לשינוי בדרך הפרשנות של הוראות הפטור הכלולות בתקנות האגרות. לדידי, יש ככלל, מקום לפרש את דיני האגרות בדרך ליברלית, באופן שבמקרה של ספק לגבי עצם חיוב ההליך בתשלום אגרה יועדף הפירוש המקל עם המתדיין" (בש"א 457/01 קרליץ נ' פקיד הבחירות לעיריית באר שבע (25.4.2001)).

אף בכך יש כדי לתמוך בפרשנות המקלה עם התובעים לעניין שיעור האגרה שעליהם לשלם.

15.
באשר לסוגיית פיצול הסעדים, אליה הפנתה המדינה בתגובתה-
בתגובת התובעים ביחס לעמדת המדינה הטעימו התובעים:
"יובהר, כי הטעם בגינו בקשו המשיבים לשמור על זכותם להגיש בקשה לפיצול סעדים (סעיף 98 לכתב התביעה) אינה נובעת מסעדים אופרטיביים אשר נועדו להשלמת הסעד ההצהרתי (ככל שיהא צורך בכך) לאחר שזה יינתן (כגון הזכויות הכספיות המתוארות בעמדת היועמ"ש), אלא כפי שפורט בסעיף 98 לכתב התביעה, נוגעת לנזקים שנגרמו למשיבים עקב התנהלותו של ילינביץ בשנים בהן החזיק שלא כדין בזכויות הניהול בפורקס ואכא, נזקים אשר שונים בתכלית מן הסעדים האופרטיביים (הכספיים) אשר ישלימו את הסעד ההצהרתי".

בשלב זה, אין מקום להכרעה בסוגיית פיצול הסעדים (ולו מחמת כך שלא הוגשה בקשה סדורה בעניין זה) ואולם מכל מקום, לפי האמור בכתב התביעה ובהבהרת התובעים לעיל, מדובר בהיתכנות לסעד נזיקי נפרד שאינו בגדר "השלמת" הסעד ההצהרתי נשוא תובענה זו.

על כן, על פני הדברים ומבלי שיהא בכך משום נטיעת מסמרות, נראה כי העובדה שהתובעים ציינו בכתב התביעה כי הם שומרים על זכותם להגיש בקשה לפיצול סעדים, אינה מאיינת את התובענה הנוכחית כתובענה "הצהרתית וצו עשה" ואינה מלמדת בהכרח כי מדובר בתובענה המוגשת לשיעורין על מנת להימנע מתשלום אגרה.
15.
בנסיבות הענין, הריני קובעת כי שולמה אגרה כדין ואין מקום למחיקת התביעה בגין אי תשלום אגרה.

הבקשה נדחית.

הנתבעים (המבקשים) יישאו בהוצאות התובעים (המשיבים) בסך 5,000 ₪.


ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ז, 02 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 8090-02/16 .יוסף דב שטיצברגlauderdale yachts ltd נ' יצחק טאוב, בועז ילינביץ', חיים ביאליסטוצקי (בכינוס נכסים) (פורסם ב-ֽ 02/04/2017)