פסקי דין על בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ | פסקי דין על אמיר ברמן

11287-08/16 תצ     26/03/2017




תצ 11287-08/16 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' אמיר ברמן








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

בפני
כב' השופטת רחל ברקאי


ת"צ 11287-08-16 ברמן נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
ת"צ 19349-12-16 תלרז נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ









המבקשת

בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ארדינסט בן נתן טולידאנו ושות'


נגד


המשיבים

1. אמיר ברמן
ע"י ב"כ עו"ד רונן אורן
(המבקש בת"צ 11287-08-16)

2. אוהד תלרז
ע"י ב"כ עו"ד רמי בלומנפלד
(המבקש בת"צ 19349-12-16 )


החלטה

1.
בפני
בקשת המבקשת (להלן:"בזק"), היא המשיבה בשתי תובענות ייצוגיות נפרדות אשר הוגשו נגדה על ידי המשיבים, כי יעשה שימוש בסמכות הנתונה לבית המשפט לפני סעיף 7(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "החוק") ובהתאם יורה בית המשפט על מחיקת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית אשר הוגשה על ידי המשיב 2 בת"צ 19349-12-16, ביום 11.12.16 (להלן: "הבקשה המאוחרת"), העוסקת באותו ענין שבו עוסקת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה על ידי המשיב 1 ב-ת"צ 11287-08-16, ב יום 8.8.16 (להלן: "הבקשה הראשונה"), והנוגעת לאותה קבוצה נטענת.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת
2.
ביום 4.8.16 הגיש המשיב 1 (להלן: "ברמן"), את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הראשונה נגד בזק. בקשתו נסמכת על מספר טענות ועילות תביעה כאשר המרכזית שבהן נוגעת לחיוב לקוחות בזק בשירות תמיכה ואחריות בנתבים, שבזק מספקת ללקוחותיה, במסגרת השימוש שהם עושים בתשתית האינטרנט שלהם. נטען, כי בזק צרפה את ברמן ויתר חברי הקבוצה לשירות התמיכה והאחריות ללא ידיעתם והסכמתם וחייבה אותם בגין שרות זה שלא כדין.
עוד נטען, כי בזק לא היתה רשאית לגבות כספים בגין שירות התמיכה והאחריות, מאחר ומדובר בשירות שבזק חייבת לספק ללקוחותיה ללא עלות.
בהתאם, עתר ברמן להשבת הסכומים שנגבו ממנו ומיתר חברי הקבוצה בגין שירות התמיכה והאחריות לאורך תקופת התקשרותם עם בזק.
לצד זאת, טען ברמן לעילות תביעה נוספות, והן כי בזק שיווקה באופן מודע תשתית אינטרנט במהירות
100 מגה בעוד שהתשתית הקיימת לא אפשרה זאת אלא רק 40 מגה. וכן כי בזק שווקה מסלול הכולל תשתית ותוכן כאשר לאחר פרק זמן מסויים יתפצל החיוב בעד השירות באפן שהלקוח יתחיל לשלם ישירות לספק התוכן עבור שירות התוכן בנפרד ואילו בזק תמשיך לחייב בעבור השירות שהיא נותנת.

במסגרת הסדר דיוני עם בזק הודיע ברמן כי הוא מוחק את עילת תביעתו ככל שהיא נוגעת לשיווק תשתית אינטרנט במהירות 100 מגה, נוכח קיומה של תביעה קודמת בנדון, שהוגשה נגד בזק, במסגרת ת"צ 3254-11-15, דקל נ' בזק – (להלן :"תביעת דקל")

3.
ביום 11.12.16 הגיש המשיב 2 (להלן: "תלרז") לבית המשפט המחוזי מרכז, את הבקשה המאוחרת.
במסגרת תביעתו טען טענה דומה לטענתו של ברמן ולפיה בזק חייבה אותו ואת יתר חברי הקבוצה בגין שירות התמיכה והאחריות ללא הסכמתם וידיעתם. בנוסף, נטען כי בזק מחוייבת להעניק שירות זה ללא עלות נוכח אחריותה על הנתבים המסופקים ללקוחות.

במסגרת ההליך שם עתרה בזק, בהתאם להוראת סעיף 7 (א) לחוק להעברת הדיון אל בית המשפט המחוזי תל אביב, כדי למנוע מצב שבו שתי ערכאות שונות ידונו בשתי בקשות אישור העוסקות באותו עניין ונוגעות לאותה קבוצה נטענת.
במסגרת תגובתו לבקשת בזק, לא חלק תלרז על כי שתי הבקשות עוסקות באותו נושא ונוגעות לאותה קבוצה. טענתו היתה, כי נפל פגם טכני ברישום הבקשה הראשונה בפנקס התובענות הייצוגיות על ידי ברמן.
בית המשפט המחוזי מרכז הורה אפוא על העברת הדיון אל בית המשפט המחוזי בתל אביב.

4.
במסגרת בקשה זו נטען על ידי בזק, כי מדובר בחפיפה מלאה של טענות וסעדים מבוקשים ואף נטען בזכות תביעתו של ברמן, כי בעוד שהבקשה המאוחרת מתמקדת אך ורק בשירות התמיכה והאחריות, הרי שהבקשה הראשונה כוללת טענות ועילות תביעה נוספות באופן שבו הבקשה המאוחרת "נבלעת" בתוך הבקשה הראשונה.
בנסיבות אלה, עתרה בזק, בהתאם להוראת סעיף 7(א) לחוק, להורות על סילוק התביעה המאוחרת והותרת התביעה הראשונה להמשך דיון.

5.
תלרז בתגובתו טען, כי יש להעדיף בירור תביעתו על פני בירור תביעתו של ברמן, כשלטענתו תביעתו של ברמן לא נרשמה בפנקס התובענות הייצוגיות כדין, באופן שהטעה אותו לחשוב כי תביעתו היא הראשונה, ודבר הגשת תביעתו של ברמן התבררה לו בדיעבד בעת הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי מרכז, עת ביקשה בזק להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי בתל אביב, נוכח קיומה של תביעת ברמן.
לטענת תלרז, משלא דאג ברמן לרשום תביעתו בפנקס התובענות הייצוגיות, יש לקבוע כי לא עמד בדרישות תקנה 17 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן:"התקנות"), העוסקת במשלוח הודעת עדכון למנהל בתי המשפט בדבר הגשת התובענה.

בנוסף טען, כי גם בהינתן הודעה לציבור שפרסמה הנהלת בתי המשפט תחת הכותרת "הודעה לציבור לעניין תיקון תקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010", ולפיה נאמר בסעיפים 3 ו-4 בהתאמה כי: "תובענה ייצוגית תוגש למזכירות בית המשפט הרלוונטית, בצירוף טופס 3 לתקנות 'הודעות למנהל בתי המשפט'. לפיכך, מעתה אין צורך בהגשת ההודעה למנהל בתי המשפט, להנהלת בתי המשפט, כפי שנעשה עד היום".
אזי מחוייב היה ברמן למסור פרטים אודות התביעה נוכח ההוראה ולפיה:
"יש להקפיד על מילוי כל הפרטים הנדרשים על פי החוק בטופס 3 לתקנות".

אין חולק אפוא, כי התקנות מאפשרות כיום לשלוח ההודעה למנהל בתי המשפט באמצעות הגשת טופס 3 המוגש למזכירות בית המשפט. ואולם, על ההודעה לכלול מידע מהותי וממצה על הבקשה, על מנת להנחות את הציבור בדבר הנושאים התלויים ועומדים לדיון במסגרת תובענות ייצוגיות.

לטענת תלרז, ברמן לא ציין בהודעתו פרטים אודות תביעתו, אשר יכולים ללמד על הגדרת הקבוצה, עיקרי הבקשה והשאלה העומדת לדיון ועל כן טען, כי אין לראות בתובענת ברמן ככזו שנרשמה בפנקס כדין.

בנוסף טען תלרז, כי תובענת ברמן מחזיקה ערב רב של עילות תביעה שיש בהן לסרבל, ביניהן טענתו בדבר שירות התמיכה והאחריות וכן טענה בדבר רכישת חבילה בת 100 מג"ב שעה שהתשתית איפשרה גלישה במהירות 40 מג"ב, וכן טענה נוספת בדבר הטעיית בזק את לקוחותיה כאשר נוהגת היא לחייב אותם בתשלום בגין שירותי גלישה באינטרנט על אף שספקית השירות גובה בגין רכיב זה תשלום נפרד.

עוד נטען, כי תובענת ברמן הוגשה ברישול וללא תשתית עובדתית מינימלית בין השאר נוכח
העובדה, כי ברמן אינו מופיע על מסמכי ההתקשרות או על חשבוניות אל מול בזק, מבלי שסיפק הסבר בנדון.

מעבר לאמור נטען, כי כנגד ברמן ניתן צו כינוס לנכסיו בשנת 2012, שפקע רק ביום 21.6.15, וכי הסתרת היותו של ברמן פושט רגל בתקופת התגבשות עילות התביעה עלולה להוות ניצול לרעה של הליכי המשפט.

בסופם של דברים נטען כי תביעת תלרז מקיפה יותר, ממצה יותר ונוגעת לקבוצה רחבה יותר של לקוחות נפגעים.

6.
אל מול טענות אלו הגיש ברמן את תגובתו וביקש לדחות טענותיו של תלרז ולהעדיף ניהול תביעתו כמי שהוגשה ראשונה.
ברמן חזר והבהיר, כי במסגרת הסכמה דיונית צומצמה תביעתו באופן שסוגיית עילת 100 מגה תימחק מתביעתו נוכח קיומה של תובענה ייצוגית אחרת אשר הוגשה על ידי "דקל". לפיכך, במסגרת תביעתו נותרו לדיון שתי עילות תביעה שאין להפריד ביניהן.
בהינתן האמור טען ברמן, כי תביעתו רחבה ומקיפה יותר מתביעתו של תלרז שכל כולה מתמקדת בסוגיית התמיכה והאחריות.
מה גם שלטענתו, בכל מקרה תוותר תביעתו על סדר היום נוכח עילת התביעה הנוספת הנוגעת חפיפה בין שתי התביעות הנוגעת לעילת תביעה אחת בלבד.
במישור העובדתי טען ברמן, כי קיימת לו עילת תביעה אישית וכי נגרם לו נזק כדרישת סעיף 4 לחוק. לטענתו, אמנם המנוי אל מול בזק רשום על שם זוגתו הגב' תקוה ברמן, ואולם המדובר במנוי המשרת את כל בני המשפחה ועל כן קמה לו עילת תביעה בנדון כמי שפועל בשם אשתו ובני המשפחה כקבוצה.

אשר לרישום בפנקס התובענות הייצוגיות טען ברמן, כי בקשתו נרשמה בתואם לדרישות, כפי שנתבקש על ידי מזכירות בית המשפט עת הגיש תביעתו בנדון, ובהתאם להנחיות שניתנו לו על ידי מזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב.
לטעמו, מילוי פרטים בחסר אינו מעלה ואינו מוריד לעניין עצם הפרסום בפנקס, וכי היה על תלרז לבדוק התביעה הרשומה בפנקס התביעות לגופה בטרם הגשת תביעתו. לעמדתו, התנהלותו של תלרז מלמדת לכאורה כי כלל לא בדק את דבר פרסום הגשת התביעה.

לעניין צו הכינוס אשר ניתן, טען כי מדובר בעניין שהסתיים במסגרת הסדר נושים וכי עילת התביעה, נשוא הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, התגבשה לאחר ההסדר שאושר.

ברמן דחה כל טענה בדבר אפשרות קיומה של קונספירציה בינו לבין בזק כדי לדחות את תביעת תלרז מסדר היום.

המסגרת הנורמטיבית
7.
סעיף 7 לחוק קובע שני שלבים בטיפול בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שהוגשה עת תלויה ועומדת בקשה ו/או בקשות קודמות לאישור תובענה ייצוגית באותו עניין.
בשלב הראשון נוגע לסמכותו של בית המשפט להעביר את הדיון בבקשה המאוחרת לבית המשפט הדן בבקשה הקודמת והדבר מוסדר בסעיף 7 (א) לחוק.
במקרה הנדון, כפי שצוין לעיל, הועברה הבקשה של תלרז מבית המשפט המחוזי מרכז אל בית משפט זה.

השלב השני, לו הנני נדרשת כעת, נוגע לסמכותו של בית משפט, בפני
ו תלויות ועומדות הבקשות, לקבוע את האופן בו ינוהל הדיון, בין אם על דרך של צירוף הבקשות ודיון מאוחד בכולן; בין אם מחיקת אחת הבקשות ודיון באחרת ובין אם צירוף או החלפה של מבקש או של ב"כ התובע המייצג, והכל כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר.

עניין זה מוסדר בסעיף 7 (ב) לחוק הקובע כדלקמן:

"(ב)
על בית משפט שאליו הועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)
לעניין בקשה לאישור קודמת שטרם החל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, ורשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא כוח מייצג, והכל כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר;

(2)
לעניין בקשה לאישור קודמת שהחל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא יורה על החלפת המבקש שהגיש את הבקשה לאישור הקודמת או בא הכוח המייצג, אלא אם כן שוכנע שהדבר דרוש כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר, והכל בהתחשב בשלב שבו נמצא הדיון בבקשה לאישור;

(3)
לעניין תובענה ייצוגית קודמת שהוגשה בשם אותה קבוצה, כולה או חלקה – בית המשפט יורה על מחיקת הבקשה לאישור המאוחרת, כולה או חלקה, ואולם רשאי הוא להורות אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שלא יורה על צירוף עילות תביעה נוספות או חברי קבוצה נוספים אלא אם כן מצא כי התקיימו לגבי עילות תביעה או חברי קבוצה כאמור כל התנאים וההליכים הנדרשים לפי חוק זה לשם אישור תובענה ייצוגית; הורה בית המשפט על צירוף כאמור, יראו את החלטתו כהחלטה בבקשה לאישור".

הסעיף מבחין בין השלבים השונים בו מצוי הדיון בבקשה המוקדמת. כאשר מדובר בשלב בו טרם החל הדיון בבקשה הקודמת, על פי סעיף 7 (ב) (1) נתון לבית המשפט שיקול דעת רחב ביותר לבחור בין האפשרויות העומדות בפני
ו לניהול הדיון בבקשה: צירוף הבקשות, מחיקת חלק מהבקשות או צירוף או החלפה של תובע מייצג או ב"כ מייצג.

8.
כאשר קיימת חפיפה משמעותית בין בקשות שונות לאישור תובענה ייצוגית באותו עניין נקטו בתי המשפט בפתרון הדיוני המתבקש,
של מחיקת אחת או יותר מהבקשות לאישור התובענה הייצוגית, על פני צירוף הבקשות לדיון מאוחד בהן. זאת, מטעמים של יעילות הדיון וטובת הקבוצה שכן, צירוף בקשות אישור שעניינן עילות זהות עלול להביא לסרבול ההליכים.
(לעניין זה ראה - ת"צ 20046-02-12 (מרכז) סטורזי נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ (ניתן ביום 13.12.12) ;

ת"צ 20167-07-11 עיריית רמת גן נ' רוזנבלום (ניתן ביום 16.11.11) וכן,
ת"צ (מחוזי ת"א) 12038-08-09 פלאפון תקשורת בע"מ נ' ממן (ניתן ביום 19.12.10)).

דיון
9.
בהינתן האמור, נדרשת אנכי להכריע בשאלה איזו מן הבקשות שהוגשו על ידי המבקשים השונים ראויה ומתאימה להתנהל והכיצד.

כפי שצוין לעיל, סעיף 7 (ב)(1) לחוק קובע, כי בהעדר טעם ענייני ואמתי המורה אחרת, ברירת המחדל הינה מתן עדיפות לבקשה המוקדמת בזמן.
במילים אחרות, כל עוד אין מדובר בבקשה שטחית, בלתי מבוססת, שהוגשה בחופזה רק כדי להיות "ראשונה בתור", הרי שהבכורה תינתן לה והכל כדי ליצור תמריץ שלילי להגשת תובענות מאוחרות שיש בהן העתקת התביעה הראשונה.

יחד עם זאת, בית המשפט נדרש להניא מבקשים מלהגיע אל בית המשפט עם בקשות שטחיות ובלתי מבוססות רק כדי להיות "ראשונים בתור".
עמדה על כך כב' השופטת רות רונן בפרשת ריטבלט (ת"צ (ת"א 55750-07-14) ריטבלט נ' א. דורי בניה בע"מ (ניתן ביום 9.11.14), בקבעה את הדברים הבאים:
"לכן, לבקשה שהיא ראשונה מבחינה כרונולוגית אך לוקה בחסר מבחינת היסודיות, העומק והרצינות שלה – לא תינתן עדיפות על פני בקשות מאוחרות ומבוססות יותר. מאידך גיסא, ... כאשר מדובר במספר בקשות שכולן רציניות ומבוססות, הכלל הוא כי הבקשה המוקדמת יותר תגבר על אלה המאוחרות ממנה..."

במצב דברים זה נדרש בית המשפט לבחון את האופן היעיל ביותר לניהול ההליך, לרבות זהות המבקשים ובאי כוחם, איכות הבקשה, חוות הדעת התומכות בבקשה, ובהתאם נדרש הוא ליתן הדעת להיקף הקבוצה כדי להבטיח כי כל חברי הקבוצה הרלבנטיים יהיו מיוצגים במסגרת הבקשה שתתברר.

10.
אין חולק, אפוא, כי שתי הבקשות, הראשונה והמאוחרת, הוגשו על ידי מי שטוענים כי הינם מנויים של בזק ועשו שימוש בשירותי האינטרנט שלה, ושתי התובענות עוסקות בשירות התמיכה והאחריות בנתבים שבזק מספקת ללקוחותיה.
בשתי הבקשות נטענות טענות זהות ביחס לשירות התמיכה והאחריות, והחיובים שעושה בזק לכאורה שלא כדין.
הבקשה הראשונה רחבה יותר מהבקשה המאוחרת וכוללת טענות ועילות שלא נטענו בבקשה המאוחרת.

על פניו, לנוכח החפיפה הקיימת בין הבקשה הראשונה למאוחרת, ומשעה שהבקשה המאוחרת נטמעת בראשונה, אין הצדקה לניהול התובענות במאוחד, מאחר ויהיה בכך כדי לסרבל ולהכביד על ניהול ההליך, תוך הארכת הדיון ובזבוז משאבים שיפוטיים, כמו גם משאבי הצדדים.

השאלה הינה אפוא איזו מן התביעות תיוותר לדיון על סדר היום.

11.
לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים ועיינתי במסמכים שבאו בפני
, נחה דעתי כי יש להעדיף הדיון בתובענה הראשונה על פני המאוחרת.

ברמן פרסם תביעתו בפנקס התובענות הייצוגיות בתואם לנוהלים. גם אם לא הוסיף ופירט את עילות תביעתו במסגרת פנקס התובענות הייצוגיות, כפי שהיה עליו לעשות, אין לומר כי לא טרח לפרסם תביעתו.
הכשל הטכני בהוספת פרטים אודות עילת התובענה אין בו לטעמי כדי לשמוט הקרקע תחת עצם כשירות ההליך. כאשר על נקלה יכול היה תלרז לעיין בתביעה שהוגשה על ידי ברמן כנגד בזק, להבין מהותה והיקפה ובהתאם לשקול צעדיו.
יש להניח, אפוא,
כי תלרז כלל לא בדק את פנקס התובענות הייצוגיות עת הגיש תביעתו זו.

מעבר לאמור, ניסיונו של תלרז להשוות פרשת דבח (ע"א 5503/11 דבח נ' דינרי (ניתן ביום 18.1.12)) למקרה דנן איננה ראויה.
בפרשת דבח נמחקה הבקשה הקודמת בזמן הן בשל נסיבות בהן לא התבצע כל רישום בפנקס התובענות הייצוגיות והן מן הטעם, והוא העיקרי, כי הבקשה המאוחרת היתה רחבה יותר באופן המאפשר בירור ממצה ומקיף של הסוגיות במחלוקת ועל כן נותר ספק באשר ליעילות ההליך אותו ביקש לנהל הראשון בזמן.
לצד זאת העיר בית המשפט העליון שם מפי כב' השופט רובינשטיין, כי אין לקבוע כי בכל מקרה שבו תובע לא שולח העתק מבקשתו למנהל בתי המשפט ניתן יהיה לקבל בקשה מאוחרת בזמן שהוגשה באותו נושא והעניין מחייב איזון במגוון נתונים רלבנטיים ובתוכם גם העובדה כי התובע הראשון לא פעל בהתאם להוראות החוק.
אין זה המקרה כאן.

במקרה דנן בוצע פרסום בפנקס התובענות וכל שנטען לגביו היה כי מדובר בפרסום הנעדר פרטים אודות התובענה.
לגופה של תובענה, יש לומר כי תביעת ברמן מקיפה וכוללת טענות נכבדות כנגד בזק. בעוד שתביעת תלרז נוגעת לעילת תביעה אחת בלבד.

העובדה שברמן החליט לוותר על עילת תביעה הנוגעת למהירות הגלישה באינטרנט, נובעת מקיומה של בקשה אחרת לאישור תובענה ייצוגית נגד בזק – במסגרת פרשת דלק כפי שהוזכר לעיל. מסיבה זו בלבד גובש ההסדר הדיוני ולפיו נמחקה עילת תביעה זו מתביעתו.
לפיכך, יש גם לשלול את טענתו של תלרז בדבר קיומה של קונספירציה בין ברמן לבזק, בניהול התביעה. ההסכמה הדיונית ביניהם היתה עניינית ומתבקשת.

טענת תלרז, כי ברמן אינו כשיר לנהל תובענה זו נוכח העובדה כי נמצא בעבר בהליכי כינוס, מן הראוי היה כי לא תטען, נוכח העובדה כי הליכי הכינוס נגדו הסתיימו זה מכבר (27.03.12), מבלי שהוכרז פושט רגל, ועוד קודם להגשת תובענה זו.

אשר לסוגיית היריבות במישור העובדתי, אכן ברמן אינו מופיע כבעל מנוי בחב' בזק, נתון המלמד על כשל לכאורי המעורר חשש שמא ברמן איננו תובע ראוי, ואולם ככל שיעלה נושא זה על סדר היום במסגרת בירור תביעתו ובהינתן העובדה, כי אשתו הגב' תקוה ברמן, היא זו הרשומה כבעלת המנוי, ישקול בית המשפט הדברים ככל שיידרש.
סבורה אני כי על פניו ניתן לומר כי ברמן הינו תובע ראוי היכול לייצג הקבוצה אותה מבקש הוא לייצג.

סוף דבר
12.
לאור כל האמור לעיל, אני רואה לנכון ליתן עדיפות לתובענה הראשונה בזמן היא תביעתו של ברמן.
בהתאם, אני מורה על מחיקת התובענה המאוחרת, היא תובענה שהוגשה על ידי מר תלרז בת"צ 19349-12-16.
אני מחייבת את תלרז בהוצאות בזק וברמן בסכום כולל של 3,000 ₪.

בזק תגיש תגובתה לבקשה לאישור התובענה אשר הוגשה על ידי ברמן עד לא יאוחר מיום 1.7.17.
לדיון מקדמי בפני
בבקשה ליום 12.7.17 שעה 10:00.

ניתנה היום, כ"ח אדר תשע"ז, 26 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.










תצ בית משפט מחוזי 11287-08/16 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' אמיר ברמן (פורסם ב-ֽ 26/03/2017)