פסקי דין על חיים גלזברג | פסקי דין על גל אשל | פסקי דין על מרלן וולדנר |

10347-12/16 תק     05/04/2017




תק 10347-12/16 חיים גלזברג נ' גל אשל, מרלן וולדנר








בית משפט לתביעות קטנות בעכו



ת"ק 10347-12-16 גלזברג נ' אשל ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
זהבה (קאודרס) בנר


תובע

חיים גלזברג


נגד


נתבעים

1.גל אשל

2.מרלן וולדנר




פסק דין

העובדות
1. התביעה עניינה דרישת התובע כי הנתבעים, ששכרו את דירתו, יפצוהו בסך 4,965
₪ בגין חובות לועד הבית ולעיריה ונזקים שהותירו בדירה.
התובע השכיר דירתו לנתבעים בין השנים 2013 - 2016. בשנת 2016 המשיכו הנתבעים להתגורר בשכירות בדירה ללא שהצדדים חתמו ביניהם על חוזה. במהלך תקופת השכירות הודיעו השוכרים לתובע כי הם עוזבים הדירה ביום 15.1.16.
התובע טוען כי בהתאם לחוזה הנתבעים היו מחויבים בשכירות עד יום 31.5.16.
עם עזיבתם את הדירה, הפקיד התובע שיק ערבות בסך 15,000 ₪ שהותירו בידיו הנתבעים.
בת"ק 56252-02-16, שהתנהל לפני מותב זה, תבעו הנתבעים סך של 33,000 ₪ בגין הפקדת השיק ועגמת הנפש שנגרמה להם.
להגנתו הציג התובע בתיק שם את ההתחשבנות הסופית ממנה התעלמו, לטענתו, התובעים - בסך 14,965 ₪ - מתוכה, 10,000 ₪ עבור שכר דירה לחודשיים וחצי. יתרת הסכום, בסך 5,000 ₪, נטען, היא בגין ארנונה, מיסי ועד הבית ונזקים שנגרמו לדירה.
בת"ק 56252-02-16 שהצדדים הם אותם הצדדים דכאן נתתי תוקף של פס"ד להסדר שהושג בין הצדדים, לפיו, בהנחה ש – 2 הצדדים הפרו הדדית, 30% מצד התובע דכאן ו – 70% מצד הנתבעים כאן. נוכח זאת הוחלט כי התובע דכאן יחזיר סך של 8,000 ₪ לנתבעים, שהוא חלק מדמי השכירות שלא שולם על ידם עבור חודשיים וחצי, עקב עזיבתם המוקדמת.
התובע כאן טוען כי ביהמ"ש הנחה אותו לתבוע את יתר התשלומים הנדרשים על ידו בתביעה נפרדת. לפיכך, משפניותיו לנתבעים, לעניין יתר חובותיהם, זכו להתעלמות - הגיש התביעה דנא.
2. בכתב ההגנה שהגישו הנתבעים נטען כי יש לדחות התביעה על הסף נוכח פסה"ד שניתן בת"ק 56252-05-16 מאחר ובתיק זה הגיעו הצדדים להסכם פשרה ביניהם ולסיום סופי ומוחלט של המחלוקות בתיק.
3. ביום 2.3.17 התקיים לפני דיון בו נכחו התובע והנתבעים.
הנתבעים
טענו כי התובע לא פנה אליהם בנושא מלבד התביעה שהגיש נגדם וכי אין בידיו כל ראיה לטענותיו, ולפיכך, אין הם מחויבים לשלם לו דבר. לטענתם, הם היו מוכנים במקרה של היזק לבצע התיקונים בעצמם.
התובע
טען כי ברשותו צילומים מלפני שנה ואין בידו חוות דעת מומחה.
הנתבעים
טענו כי שילמו את כלל מסי הדירה להם היו מחוייבים וכי התובע אישר להם בטלפון כי סגרו את החובות מולו.
בתום הדיון קבעתי כי הנתבעים יעבירו אישורים לתובע על הסכומים של הארנונה ומסי ועד הבית ששילמו עד עזיבתם את הדירה.
קבעתי כי פסה"ד ייכתב לאחר שתתקבל הודעה משותפת מטעם שני הצדדים לעניין אישורי המיסים וועד הבית. כן קבעתי בהחלטה כי על הנתבעים להגיב בתוך 10 ימים על פרטי הנזקים שראו בצילומים.
4. התובע הגיש הודעה בה מסר כי אין אפשרות להגיש הודעה משותפת עם הנתבעים. לטענתו, הוא תובע מהנתבעים מיסים ששילם החל מיום צאתם, ה – 15.1.16 ועד ל – 1.4.16 וכן נזקים שגרמו בדירתו במהלך השכירות, כלהלן:
- חוב לועד – הנתבעים שילמו 175 ₪ לועד והצהירו באסיפת הדיירים כי 200 השקלים שנגבים מכלל הדיירים אינם מקובלים עליהם. לפיכך התובע נאלץ לכסות את ההפרש זאת בנוסף למיסים שנאלץ לשלם לאחר עזיבתם את הדירה במשך חודשיים וחצי, עד שנמצא דייר חלופי.
- חוב ארנונה – שילם התובע עבור חודשיים וחצי, החל מיום 15.1.16 ועד יום 1.4.16.
התובע צרף חוו"ד מומחה, של המהנדסת טלי לוי, לעניין הנזקים בדירה.
בממצאי הביקורת נכתב כלהלן:
א. כיור המבטח נשבר והוחלף בכיור חדש, קיימת חשבונית על סך 850 ₪ מיום 19.7.15 עבור הכיור החדש. קיימת חשבונית על סך 600 ₪ מיום 1.8.15 עבור התקנת הכיור.
ב. רשת גלילה בחלון ממד נקרעה והוחלפה בסך 450 ₪.
ג. ברחבי הדירה נמצאו חורים בקירות אשר נאטמו ונצבעו בסך 200 ₪.
ד. קיר בחדר מגורי הילדים שהיה צבוע בצהוב נצבע מחדש בצבע בהיר בהתאם לגוון הקיים בדירה, בסך 300 ₪.
ה. ברז מכונת הכביסה שנשבר ודלף הוחלף בברז חדש בסך 23 ₪.
ו. בדירה בוצעו נזקים בחשמל, באינסטלציה ובתיבת הדואר, שתוקנו ע"י התובע שרכש חומרים בעלות כוללת של 116 ₪.
התובע צרף חשבונית עבור חווה"ד המומחה – 1,1700 ₪.
5. במסמך שהגישו הנתבעים נכתב כלהלן:
א. היחסים עם התובע היו תקינים במהלך השכירות. בעת עזיבת הדירה הבית היה במצב תקין. עזיבת הבית נעשתה על רקע מטרד בניה. לראשונה נתקלו הנתבעים בטענות התובע כאשר זה הפקיד את שיק הערבות שברשותו.
ב. התביעה חוזרת על תביעה קטנה, שהוזכרה לעיל, שכבר נדונה בביהמ"ש והסתיימה בפשרה.
ג. חלק גדול מהנזקים להם טוען התובע התרחשו חודשים ואף שנים טרם עזיבת הדירה (כך, לדוגמא, צביעת חלק מקיר חדר השינה ביוני 2013 והכיור ביולי 2015). במשך השנים בהם שכרו את הדירה וגם בעת עזיבתה לא עלתה כל דרישה מצד התובע לתשלום הנזקים או התיקון.
ד. בכיור המטבח היה פגם או סדק שהלך והתרחב עם הזמן. נטען כי התובע ניסה לגלגל את עלויות התיקון על הנתבעים מאחר והפגם לא היה קשור לשימוש לא תקין בו. נטען כי הנתבעים כתבו לתובע כי תיקון תשתית הבית הוא חלק מחובות בעל הבית ואף כהצעה חברית הוסיפו שאם יש בעיה כספית הם ישלמו והוא יקזז את התשלום מהשכירות בחודשים הבאים.
הכיור הוחלף בחודש יולי 2015 ויחסי השכירות היו תקינים. התובע, נטען, בחר להציג את הארוע כ"נזק" רק לאחר כ – 7 חודשים.
ד. התובע מציין נזקים שהם חלק מתחזוקה שוטפת של הבית. כן נטען כי ביום 15.1.16 חזרו הנתבעים לבית לנקותו ולהשיב את המפתחות לתובע אך התובע לא מצא לנכון להראות להם את הנזקים המדוברים.
ה. כן נטען כי הנתבעים לא עזבו את הבית בחופזה ועמדו בקשר עם התובע בתכתובות מייל. כמו"כ, מספרי הטלפון של הנתבעים צוינו בחוזה.
ו. חובות ומיסים – קיימת קבלה ואישור העברת חשבון חשמל מיום 16.1.16. בעת העברת חשבון החשמל בחזרה על שם התובע התובע אישר את ההעברה.
ז. תשלומי ארנונה- התובע אישר העברת תשלומי הארנוננה על שמו.
ח. ועד בית – ההפרש אותו מציין התובע נובע מכך שמס ועד הבית עלה על מנת להוסיף תשתיות לבניין שרק בעלי הדירות בבניין יהנו ממנו בטווח הארוך.
6. ביום 23.3.17 העבירו הנתבעים הודעה לביהמ"ש לפיה העבירו לתובע מייל הכולל אישורים על סגירת חשבון ארנונה וחשבון חשמל וקבלות על תשלום ועד הבית. כמו"כ, הציעו לצורך סיום התיק לשלם לתובע חוב עבור ועד הבית בגין חודש דצמבר 2015 – 200 ₪. כמו"כ, לפנים משורת הדין הציעו לשלם הפרשי תשלום לועד הבית בסך 150 ₪ -25 ₪*6) וחיוב בחברת החשמל בשל העברת החוזה על שם התובע בסך 8 ₪, ובסה"כ 358 ₪.
7. על הודעה זו השיב התובע כי הנתבעים מודים שהם חייבים דמי ועד אך מתעלמים מתשלום מיסים של חודשיים וחצי, החל מעזיבתם את הדירה ועד חודש אפריל. כן נטען כי הם מודים שעזבו את הדירה בטרם עת בכך שמסכימים לשלם עבור דמי הניתוק של חברת החשמל. כמו"כ, נטען, הנתבעים חייבים לו תשלום הוצאותיו בגין הנזקים שגרמו, לטענתו, לדירה.

הכרעה
8. לאחר שעיינתי במסמכי בי הדין, שמעתי את העדויות לפני וקראתי את המסמכים שצרפו הצדדים, אני קובעת כי דין התביעה להידחות מהטעמים הבאים:
א. לא הוכח כי הנתבעים גרמו הנזקים עקב שימוש בלתי סביר בדירה בתקופה בה הם התגוררו בה. אני מקבלת טענת הנתבעים לפיה על התובע היה לעדכנם בזמן מגוריהם בדירה על הנזקים הנטענים על ידו, או לפחות לערוך עמם סיור בדירה בעת עזיבתם לצורך בדיקת מצב הדירה. חלק מהנזקים שנטענו, כגון, הנזקים בכיור ובברז מכונת הכביסה, הם נזקים השייכים לתשתית הדירה, בהם נהוג כי על המשכיר חלה האחריות לתקנם.
ב. הוכח כי הנתבעים שילמו את חשבונות הועד, הארנונה והחשמל.
ג. לעניין תשלומי המסים - התובע מלין בעיקר על אותם חודשיים וחצי בהם לא מצא דייר חלופי.
התובע ציין בכתב התביעה כי לא חתם עם הנתבעים על הסכם שכירות בשנה השלישית והאחרונה. במסמך מעין זה, לו היה נחתם, יכול היה התובע לחייב הנתבעים בהודעה מראש על עזיבת את הדירה, ובתשלום קנס במידה ולא ניתנת הודעה כאמור, אך משהדבר לא נעשה אין לו להלין אלא על עצמו.

עם זאת, מאחר והנתבעים הציעו לשלם לתובע סך של 358 ₪, הסכום, במידה ולא שולם עד כה, ישולם לתובע בתוך 30 יום מהיום.



ניתן היום,
ט' ניסן תשע"ז, 05 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 10347-12/16 חיים גלזברג נ' גל אשל, מרלן וולדנר (פורסם ב-ֽ 05/04/2017)